נמאס, לגמרי!!!!!!

[אברימי]

דירת שלש חדרים בי-ם: שכירות:3800 ש"ח לחודש ואפילו יותר.
עם משכנתא:1500 לחודש.
ובונוס נוסף, אחרי 20 שנה הדירה לכם...

הפעם זה באמת התחום שלי.
אז כך: 1500 ש"ח בחודש, משלמים על משכנתא בסדר גודל של 250,000 ש"ח. גם אם נאמר שהמשכנתא מהווה 70% מערך הדירה, הוי אומר שמחיר הדירה הוא 358,000 ש"ח בערך.
תגידו לי היכן יש בירושלים דירת 3 חדרים במחיר כזה לקניה, אני מארגן תוך חצי שעה "קבוצת רכישה" של 1500 איש.
כן, וזה גם נכון, שאם השכירות במקום נמוכה מתשלומי הריבית אותה תשלמו על המשכנתא, (ניתן לחשב את זה) לא כדאי לרכוש דירה כי אם לשכור. (והכסף של הריביות של המשכנתא שחסכתם תשאירו לילדים שיהיה להם על מה לריב...)

 

[mig]

נקנתה לפני 3 שנים, וגם אז היתה באמת מציאה,

פרטים באישי

 

[מוסיקה]

האמת, שרפרתי מעט על התשובות, ולא היה לי זמן לבדוק את הכל, ואם מישהו רשם כבר את הענין הבא, ואם לא - הרי הוא לפניכם:

לאחרונה נתקלתי בתוכנית חדשה לנשים שנקראת "אחותי כלה",
בשלב זה ידוע לי שהתוכנית מופצת לסמינרים ולצוותות סגורים.
התוכנית כוללת: סרט+דיון.

התוכנית עוסקת בדיוק בנושא הנדון, ומראה בצורה הומוריסטית:
איך אנחנו נסחבים לאופרוף, לשבע ברכות וכו';
איך אנחנו נראים במסע הקניות לקראת החתונה;
איך אנחנו נראים במסע איסוף הכספים בגמ"חים ועוד;
איך אנחנו נראים בוורט וגם באירוסין (כי הרי א"א רק אחד...)
איך אנחנו נראים ביום החתונה;
איך הפך יומה של הכלה, ליומם של "צוות החתונה"-קרי-מאפרת, תסרוקת וכו';

ועוד ועוד,

מומלץ מאד למי שמעונין לעזור לחולל שינוי!

 

[יוד]

רבותי, אני לפני "חלאקה" מישהו יכול לעזור לי איך אני מקמץ הוצאות?
מירון: 1500 ש"ח
פעקלאך לכל המשפחה (כ"י) 500 ש"ח
צילום סטודיו: 300 ש"ח
גרדרובה חד פעמית (חליפה וכו') 500 ש"ח (במקרה הטוב בסוף עונה)
כבר הגענו לקרוב ל3000 ש"ח
מה עושים, זה הרבה כסף?

 

[אברימי]

רבותי, אני לפני "חלאקה" מישהו יכול לעזור לי איך אני מקמץ הוצאות?
מירון: 1500 ש"ח
פעקלאך לכל המשפחה (כ"י) 500 ש"ח
צילום סטודיו: 300 ש"ח
גרדרובה חד פעמית (חליפה וכו') 500 ש"ח (במקרה הטוב בסוף עונה)
כבר הגענו לקרוב ל3000 ש"ח
מה עושים, זה הרבה כסף?

אבא גידל ילד,
נתן למירון,
נתן לפעקאלאך,
נתן לסטודיו,
נתן לגרדרובה,
רק לספר לא נשאר.
מה עשה הספר?
לא סיפר את הילד.
נשאר הילד עם השיער היפה.
הלך האבא לגמ"ח
דפק בדלת,
צלצל בפעמון
ועכשיו אפשר להוציא לו לשון....

 

[כוכב103]

הרב יוד היקר....
אתה משרטט לנו דמות מדוייקת כל כך של מי שתארנו למעלה,
חבוב, אם תסע עם משפחתך המצומצמת למירון ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית (בלי סוף שבוע) יקרה משהו?
אם תשאיל ביגוד לתמונות יקרה משהו?
אם תעשה צילום סטודיו (אם אתה לא יכול במצלמתך בנוף טבעי) אצל צלם שלוקח 120ש"ח על סדרה הילד יגדל עם חסכים???
תתפכח חביבי החיים לפניך!!!

 

[שי דרומי]

אגלוש קצת למחוזות נוסטלגיים...
כשאחי הצעיר נהיה בן שלוש לקחנו אותו לסדרת צילומי סטודיו בפוטו זאבי בירושלים כמצוות היום הגדול. איברא, שהייתה הפסקת חשמל בכל רחוב יחזקאל. אז חזרנו הביתה עטופי יגון ותוגה ואחיותי היצירתיות צילמו אותו במצלמה הביתית בשלל פוזות ועל כל מיני רקעים מאולתרים. ולא תאמינו, הוא גדל יציב ובריא בנפשו, והוא אפילו התארס בקייץ שעבר בשעה טובה ומוצלחת, והוא גם עומד להתחתן בשעטו"מ. ולא שמענו מצד הכלה שבפגישות ניכר עליו החסר הבולט ביציבות האישית והמימד הנכון לחיים שמעניקים הצילומים והפלאשים וה'נו, מותק, עכשיו תחייך כמו גדול, יופי קח טופי' והנסיעות לשבתות בצימרים מעופשים שורצי מכרסמים במירון. ולא נראה לי שמעסיק אותו כהוא זה היום הגשום ההוא שעמדנו (כל המשפחה... אף אחד לא היה מוכן לוותר על נוכחות) כמו אידיוטים ברחוב יחזקאל וצפינו בתדהמה מהולה בעצב במנוף של חברת החשמל שנטפל לו לעמוד המתח הגבוה ואימלל משפחה שלמה לדורי דורות...
חבריא, הגזמנו!!! הרי בעוד 20 שנה כשנביט בתמונות האלו נתפלא איך הלכו אז עם כאלו בגדים מוזרים (שעלו - להזכירכם - 500 ש"ח) ואיזה מצחיק זה היה וכמה היום זה אחרת.... ובדיוק כמו שאני אומר על התמונות מהחאלאקע שלי... ובכלל מהצד גם נחסוך את העשר ש"ח של הפנקס ש'יקים לגמ"ח.

 

[איש פלאי]

אנשים רגילים שגומרים תחודש השמחות שלהם יותר שפויות .

גם מי שגומר את החודש אין לו פתאום 100.000 ש"ח בשביל חתונה לא כולל שכירות או קנית דירה לחתן ולידיעתכם בתור אחד שעוסק בהלוואות ומענקים 90% מהציבור משלםאת הכסף (החניקת הורים המיותרת)עד גיל שישים וחמש ללא גוזמא

 

[איש פלאי]

רבותי, אני לפני "חלאקה" מישהו יכול לעזור לי איך אני מקמץ הוצאות?
מירון: 1500 ש"ח
פעקלאך לכל המשפחה (כ"י) 500 ש"ח
צילום סטודיו: 300 ש"ח
גרדרובה חד פעמית (חליפה וכו') 500 ש"ח (במקרה הטוב בסוף עונה)
כבר הגענו לקרוב ל3000 ש"ח
מה עושים, זה הרבה כסף?

לידיעתכם אני עשיתי לבן שלי ברית ופדיון עם יין לרב ב150 שקל ועם לקנות לכהן ב400 שקל עם לקנות לקנות מזונות לכ-100 אורחים ב200 שקל ועם כלים חד פעמיים ב700 שקל לא הגעתי לסכום הזה עשינו את השמחות בבית ותאמינו שהיה שמח יותר מאולם
מישהו כאן השתגע

 

[יוד]

לידיעתכם אני עשיתי לבן שלי ברית ופדיון עם יין לרב ב150 שקל ועם לקנות לכהן ב400 שקל עם לקנות לקנות מזונות לכ-100 אורחים ב200 שקל ועם כלים חד פעמיים ב700 שקל לא הגעתי לסכום הזה עשינו את השמחות בבית ותאמינו שהיה שמח יותר מאולם
מישהו כאן השתגע

לא הבנתי, קנית רב ויין ב150 ש"ח איזה רב ואיזה יין, ולמה אוכל למאה איש במאתיים שקלים וכוסות חד פעמיות ב700 שקל.
לא יודע או שאני עייף כבר, או שפשוט דילגת על שיעורי חשבון בחיידר

 

[שי דרומי]

השאלה היא איך הוא מצא אוכל למאה איש במאתיים ש"ח. כי למצוא חד פעמי ב700 ש"ח ורב ב150 זה לא כל כך קשה בימינו אנו, ימי העלייה במחירי הפלסטיק והאינפלציה הדוהרת בערך הרבנים והאדמורי"ם...

 

[קופיריטרית]

smeshi מותר לכבד דרך חיים של אחרים.
נכון שהיא זקוקה לשינוי יסודי, ועדיף שכל אחד ידאג לדירה אחת עבור עצמו.
(עם משכנתא...) משהאבא אחד ידאג ל-10.

אבל תזכרי שבענף זה רוצים ללמוד, לא מקצוע, אלא מקצועות התורה, ועם מלגה של כולל, ושכר מינימום (של עבודת האשה) בקושי מצליחים לשלם ארנונה ולקנות טיטולים.
לא כולם, ב"ה.
אבל יש בתוכינו הרבה כאלה.

אז בגלל זה ההורים צריכים להקרע ולשלם כפול 10?
למה אבא שעבד יש לו יותר כסף מאברך?
ממש לא תמיד.
מי שאוחז להשאר בלימוד, ישאר בו גם אם יהיה עליו לשלם משכנתא...

 

[שירי כהן]

קופיריטרית - האשכול הוא מ-2009.

 

[קופיריטרית]

קופיריטרית - האשכול הוא מ-2009.

פתאם שמתי לב...
אבל כשאת נתקלת במשהו שמקפיץ אותך לא משנה ממתי הוא...

בכל אופן, זה בהחלט רלונטי גם כעת...

 

[obyektiv]

אני חושבת שהדרך היא האמצע. הי-ה מאד נחמד אם זה הי-ה כמו בחו"ל עושים חתונה בבית כנסת עם בר נחמד לכל הציבור ולסעודה מוזמנים בני המשפחה 120 איש.
לגבי הביגוד הרבה מאד מהאנשים לוקחים בגדים לילדות וכו מגמחים.
מה שכן אני בעד שמי שמוזמן לאוכל יקבל אוכל אכיל ולא ערמת מוצרים שבושלו באופן לא אכיל.

 

[obyektiv]

ובנושא הדירות: בציבור הליטאי עברו כל גבול!!!!!!!!!!!!
מי שיש לו שיתן. למה לא?
אבל איך אמרה לי אחת שהתחתנה. והזדעזעתי. אבא שלי בחובות מהחתונה. (זה בית עני מאד)
אז שאלתי אותה: איך את חי-ה עם זה שלך יש דירה ולאבא שלך אין מה לאכול---
והיא ענתה לי: מה לעשות כך זה לכולם. גם אני אצטרך לתת דירות----
ואני מכירה אנשים שקבלו דירה ומצבם פחות טוב מאלו שקבלו 15000$ מכל צד!!!!

 

[C H A N Y]

אני חושבת שהדרך היא האמצע. הי-ה מאד נחמד אם זה הי-ה כמו בחו"ל עושים חתונה בבית כנסת עם בר נחמד .

מה?

 

[obyektiv]

והכי מעצבן שאחרי ששילמו עבור 600 מוזמנים דבר שקיים כמעט רק בציבור החרדי,
שכל יום האולמות מלאים ועובדים מ9:00 בבוקר -בריתות ועד 13 בלילה השירות לרוב לא משהו.
אני מדברת על אולמות הסטנדרט.
צריך להתחנן על ניקיון, על שירות נורמלי של מלצרים.
פשוט מרגישים שעושים טובה.
ואז זה מתסכל פי 2. גם משלמים סכום עצום וגם מקבלים אירוע בצמצום.
וזה נובע הרבה מזה שהציבור לא מדבר ולא דורש והכל בסיידר בשבילו.
בירושלים, לרוב, לאולם יש מחיר בפני עצמו והקיטרינג בפני עצמו כל אחד מתנער מן האחריות----

אני עדין חושבת שחתונה צריכה להיות אירוע מכובד, אבל בהחלט לא ראוותני.
כמובן שמי שאין לו יוריד פרופיל ככל הניתן.
זה תלוי גם הרבה ביצירתיות של המשפחה, ובעמל שהיא מוכנה להשקיע ע"מ לחסוך בהוצאות.

שבת עליה לתורה של לפני החתונה לדעתי מיותר.
מי צריך 2 שבתות זו אחר זו???
-ושמעתי על משפחות רבות, טובות ואף מבוססות שביטלו את הענין הזה.

למשפחה שלי חשוב שהאירוע יהי-ה יפה (כמו שבת שבע ברכות) ולכן ביצירתיות רבה, ובעמל גדול מתגייסת כל המשפחה לענין לתועלת כל הצדדים.

והרבה פעמים ניתן להחליף פונקציה של כסף בעבודה ועמל.
פעם עמלו חודש שלם על הכנת השמחות. כל העירה התגייסה. היום לאנשים אין את הכח, כל אחד מסיבותיו שלו.

וזו גם נקודה למחשבה.

 

[שירי כהן]

פתאם שמתי לב...
אבל כשאת נתקלת במשהו שמקפיץ אותך לא משנה ממתי הוא...

בכל אופן, זה בהחלט רלונטי גם כעת...

רלוונטי לגמרי...
רק חשבתי על מיג שמקבלת קריאה להתייצבות 3 שנים אחרי כתיבת ההודעה.

 

[obyektiv]

לא צריך להגיע עד מצלמה דיגיטלית אפשר למצוא צלמים סבירים במחירים עממיים, וכן! להתפשר על רמת התמונות.
ואם לכלה זה מאד חשוב שתוסיף ותשלם מכספה. (לא מכספם של הוריה)
ומאיפה יהי-ה לה כסף??? או שיש לה. או שיהי-ה לה מאיפה שלאבא שלה יהי-ה.

הדרך הקיצונית של עריכת שמחות ביום שישי וכו לא נראה לי מתאימה לדור הזה.
פעם היתה חתונה פעם ב--- נראה את עקרות הבית העובדות בבוקר יוצאות לחתונה בשעה 12:00 בצהרים----
לפי דעתי צריך להתחיל בצמצום ההוצאות בדרך שעדין תשאיר את החתונה מכובדת.
ועדין לי חשוב מאד כשאני מזמינה אנשים לאירועים שהאוכל יהי-ה אכיל.
פעם הי-ה בגד אחד לשבת ומקסימום שתיים ליום חול. היום זה לא נראה לי כך---
קצת קשה לי להאמין שאפשר לחיות ברמת חיים של היום ולעשות שמחות ברמת חיים של פעם. אלא אם כן נערך שינוי ברמת החיים כולה.