נמאס, לגמרי!!!!!!

  • הוסף לסימניות
  • #21
לעניות דעתי בכלל לא מדובר על לימוד. מדובר על בריאות. כשאני רואה את אבי שיחי' מסתובב סהרורי ביום שאירס את בנו וזאת על שום שהמרכיב הכלכלי בעסק טורד את מנוחתו נוראות, אני פשוט מתרגז על מי שהמציא את המושגים האלו שהוציאו את כל הנושא משליטה. לא אתפלא אם סקר שיערך יקשור בין התקפי לב לחתונות באולמות מסוימים...
ובכלל הייתי לפני שבוע בבר מצווה של אחייני שנערכה בבית הורי הבחור. והיה בהחלט יפה, מכובד ולבבי מאוד. הרבה יותר לבבי מאשר באולם גדוש מראות וווילונות ספוגים בדמעות הורים קרועים בין המינוס החונק לבין ה'כולם עושים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י ROT;332003:
מי אמר שעדיפה תורה של צעיר בן עשרים פלוס
אולי לימוד התורה של אדם בגיל מבוגר יותר, יותר חשובה
הרי לפי מה שאת כותבת אדם צריך ללמוד עד שהוא מחתן את ילדיו מאז הוא מפסיק ללמוד!!!!!!!!!!! לא שייך בשום פנים ואופן להתרכז בלימוד וללמוד מתוך יישוב הדעת
כשיש עול של חובות וצריכים לחשוב מאיפה לגלגל הלאה ויש כאלה שצריכים לנסוע לחו"ל ולחזר על הפתחים כדי לאסוף כסף בשביל שהחתן ישב וילמד ולא יהיה לו "חס ושלום" איזה שהוא עול של משכנתא. כל האופנה הזאת שנהייתה היום היא כבר בגדר של "לא תרצח"
פעם ידענו שהגביר של העיירה מחזיק את חתניו שיוכלו ללמוד. היום כולם גבירים וכולם למדנים

העדיפות לתורה של בני ה- 20 היא, שזה מבסס אותם תורנית להקים בית שיסודותיו מבוססים על אדני התורה. אדם מבוגר שכבר מבוסס תורנית, יכול לצאת לעבוד ולא תהיה לזה אותה השפעה רוחנית.

אם כל זאת, לחנוק הורים זה פשוט.... לא נראה לי שייך. ההורים נחנקים כלכלית רק לשלם על הסמינר של הבנות שתלמדנה מקצוע כמו BA, שלפחות יקחנה על עצמן את המשכנתא ותורדנה מההורים את העול הכלכלי המסוכן לבריאות שלהם הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י ROT;332003:
מי אמר שעדיפה תורה של צעיר בן עשרים פלוס
אולי לימוד התורה של אדם בגיל מבוגר יותר, יותר חשובה
הרי לפי מה שאת כותבת אדם צריך ללמוד עד שהוא מחתן את ילדיו מאז הוא מפסיק ללמוד!!!!!!!!!!! לא שייך בשום פנים ואופן להתרכז בלימוד וללמוד מתוך יישוב הדעת
כשיש עול של חובות וצריכים לחשוב מאיפה לגלגל הלאה ויש כאלה שצריכים לנסוע לחו"ל ולחזר על הפתחים כדי לאסוף כסף בשביל שהחתן ישב וילמד ולא יהיה לו "חס ושלום" איזה שהוא עול של משכנתא. כל האופנה הזאת שנהייתה היום היא כבר בגדר של "לא תרצח"
פעם ידענו שהגביר של העיירה מחזיק את חתניו שיוכלו ללמוד. היום כולם גבירים וכולם למדנים

לרגע לא חשבתי שהורים צריכים לתת לילדיהם דירה, חלילה וחלילה,
ולא עדיפה תורה של צעירים על תורה של מבוגרים.
ואני עצמי חיה מצוין עם משכנתא יפיפיה, משום שבעלי דרש מהוריו שלא יכנסו לחובות בשבילו.

יצאתי נגד דבריה של smeshi שמהם השתמע כאילו מדובר כאן בציבור בטלן, לא נותנים לילדים כלים, לא מלמדים שם השכלה ומקצוע וכו'... נותנים להם דירות ואח"כ בוכים.
אז בס"כ הבהרתי לה שעוסקים שם ביקרה מכל סחורה.

וברור שהמצב כמו שהוא היום הוא לא הגיוני.
זה כמו כל הבעיות היום שנובעות מהנקודה שהאדם חי "כמו כולם" ולא כמו שמתאים לו ספציפי היחודי.
כך בחינוך ילדים, כל בפרנסה, וכך בנישואי הילדים.

אבל גם היום יש אנשים נורמליים.
יש לי קרובי משפחה שמספר ילדיהם נע בין 15-20 בלע"הר והם חיים טוב מאד.
-לא נותנים דירות!
-מחתנים חתונות מינימליות!!! (עם יד אליעזר בלי להתבייש ועם לשים פס על כולם)
ומשקיעים במה שצריך - חינוך!
ולא פחות שמח בשמחות שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בקיצר..
כולם עושים מה שהם חושבים שכולם חושבים שצריך לעשות
ובתכל'ס, כל אחד בחדרי משכיתו מבכה על מר גורלו.
אולי כדאי שיתחילו לבכות בחוץ.. שכוווולם יראו, אז יהיה זה לפלא
אחר כך... בטוח השמחה תהיה מושלמת.

בשבילך אברימי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י שי דרומי;332058:
לעניות דעתי בכלל לא מדובר על לימוד. מדובר על בריאות. כשאני רואה את אבי שיחי' מסתובב סהרורי ביום שאירס את בנו וזאת על שום שהמרכיב הכלכלי בעסק טורד את מנוחתו נוראות, אני פשוט מתרגז על מי שהמציא את המושגים האלו שהוציאו את כל הנושא משליטה. לא אתפלא אם סקר שיערך יקשור בין התקפי לב לחתונות באולמות מסוימים...

ברור ברור וברור, ואין ספק, וזה בכלל לא שאלה, ואין על זה חולק.
המצב הוא שגעון, אנשים נכנסים מלכתחילה למצב שהוא למעלה מכוחותיהם, אז מה הפלא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י mig;332085:
יצאתי נגד דבריה של smeshi שמהם השתמע כאילו מדובר כאן בציבור בטלן, לא נותנים לילדים כלים, לא מלמדים שם השכלה ומקצוע וכו'... נותנים להם דירות ואח"כ בוכים.
אז בס"כ הבהרתי לה שעוסקים שם ביקרה מכל סחורה.

את לא צריכה לספר לי מה זה יקרה של תורה. אני מאד מעריכה ומכבדת את האידיאל לכשעצמו, אבל גם אני וגם את ובעצם כולם (אז איפה מי שלא) לא הולכים לשחוט את ההורים שלהם בשביל אידיאל, חשוב ככל שיהיה.
אם הציבור מתנהל בחוסר תבונה שכזה ומכניס את עצמו לאמבוש כלכלי אדיר, בלי להתאים את עצמו למציאות, אז הוא באמת בטלן.
אם 3/4 מהחברות שלי צריכות להשלים לימודי מקצוע בנוסף ללימודי הסמינר, בזמן שהן כבר נשואות עם ילדים כדי לא לעבוד כל החיים בשכר מינימום, אז הציבור מאד מאד בטלן.
ואם כבר יש להן מקצוע יפה ביד והן נותנות לחברות להעסיק אותן ב-60% מהשכר המקובל ועוד אומרות תודה, הן בטלניות צמרת.
ואם אדם שיש לו כמה ילדים רוצה להביא פרנסה הביתה צריך להתחיל מABC , זה חבל מאד שההורים שלו לא נתנו לו כלים בסיסיים להסתדר בעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אולי נתמקד כאן בעניין הוצאות החתונה, ואת כל שאר תחלואינו נותיר לאשכולות אחרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
בחור שאין לו דרך ארץ ומסוגל לדרוש דירה או חצי דירה , או אפילו רבע / חמישית / עשירית דירה או כל סכום קטן אחר, אז סימן שלימוד התורה לא משפיע עליו. א"כ עדיף שיצא לעבוד ולפרנס את עצמו..!!!

בהצלחה ובשמחות בלב שמח..!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י chayasl;332198:
אני קצת אחשף אבל למען העניין..

אפילו רבע / חמישית / עשירית דירה או כל סכום קטן אחר, אז סימן שלימוד התורה לא משפיע עליו. א"כ עדיף שיצא לעבוד ולפרנס את עצמו..!!!

בהצלחה ובשמחות בלב שמח..!!!
חמודה, אשרייך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לתועלת הציבור, אני מעלה פה את החוברת של התקנות שהזכרתי לעיל, אני מקוה שזה יצא מספיק ברור, צילמתי במצלמה דיגטלית.
מן הסתם עם חלק מהתקנות תסכימו יותר, וחלק תסכימו פחות. רק צריך לזכור, גם אם קריטוריונים מסויימים יראו לכם מוגזמים, קחו בחשבון שזה בא כבר אחרי התקנות הבסיסיות שקיימות בגור כבר.
בכל אופן, החוברת כתובה ממש בצורה יפה ומשכנעת, ודאי תזדהו עם הרבה ממה שנכתב בה.

טוב, העליתי רק כמה דפים, אני לא מצליח להעלות את השאר משום מה, אם מישהו רוצה שאני ישלח לו במייל והוא ינסה להעלות את זה אני ישמח מאד.
 

קבצים מצורפים

  • 11.zip
    3.8 MB · צפיות: 23
  • הוסף לסימניות
  • #32
סמשי, אל תפלי בפח התירוץ שהכסף הוא למען לימוד תורה. זהו תירוץ קלוש שאינו מצליח לחפות על תאוות הבצע ורדיפת הגשמיות של בני תמותה.

למען לימוד תורה אדם יכול להשקיע רק את עצמו, וכן גם אישה יכולה לנדב את עצמה, אבל לא לנדב אחרים (או את כספם וזהבם) למען העניין הנעלה.

יש כאן בעיה מהותית אחרת, ואין זה המקום לדון על כך, רק רציתי להדגיש שאין קשר בין תורה לבין עושק ההורים המודרני. זה רק תירוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
היתה פעם תוכנית כמעט לפני 20 שנה של צדיק גדול אחד שגם היה לו שיג ושיח במצלצלים (קרי כסף) וטען שבמקום שכל אחד יחתן 10 (ז"א כל אבא עשרה ילדים[היום זה כבר 15]כל אחד יחתן אחד את עצמו
וזהו , והסביר מבחינה כלכלית אם כל אחד היה חי לפי יכולתו והיה קונה דירה רק לאחר כמה שנים (כמו אצל אלה שלא יודעים מה זה פורים דמוקפין) זה היה גורם לדרישות מתונות בשוק הדירות והריהוט ולא היה מחסור כמו היום וכן גם המחיר היה בהרבה פחות, בשונה מהיום שהמוכר יודע שאתה חייב לקנות תוך איקס זמן ושום דבר לא ירתיע אותך גם לא מחיר יקר מאוד "מקווה שהסברתי את עצמי כראוי"
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תעזבו את הדירות עכשיו זה נושא בפני עצמו..... ולא קשור בכלל לחתונות הראוותניות ולכל הנושא הזה של להראות יפה מבחוץ בזמן שהכיס כבר מחורר לגמרי....
אברימי כדאי שתבין שאם אתה חזק בדעתך ולא עוד עיזה בעדר.... אתה בהחלט יכול להחליט לצמצם במה שנראה לך הגיוני... ותאמין לי שחוץ מקנאה על אומץ לבך תרוויח שמחה יהודית אמיתית וגם הזוג יראה דוגמה נאותה של צורת חיים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י מאן דאמר;332202:
לתועלת הציבור, אני מעלה פה את החוברת של התקנות שהזכרתי לעיל, .

איפה הדף של השעון זהב ושאר התכשיטים?????? :rolleyes:

התקנות של התכשיטים עצבנו אותי ממש, ולא רק אותי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י ליבי;332283:
איפה הדף של השעון זהב ושאר התכשיטים?????? :rolleyes:

התקנות של התכשיטים עצבנו אותי ממש, ולא רק אותי...

זה לא הפורום המתאים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
היחידים שזה לא עצבן אותם, הם אלה שצריכים לשלם על כל החגיגות האלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י מאן דאמר;332288:
היחידים שזה לא עצבן אותם, הם אלה שצריכים לשלם על כל החגיגות האלה.
ברור,
אבל בכ"ז יש דברים שחייבים, לצמצם מאד בביגוד ובתכשיטים זה כבר לבייש כלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י ליבי;332291:
ברור,
אבל בכ"ז יש דברים שחייבים, לצמצם מאד בביגוד ובתכשיטים זה כבר לבייש כלה.
שעון זהב, טבעת יהלום, שרשרות פנינים, צמידים, ש"ס, ארבעה טורים, שולחן ערוך, מגילה, קופסה לאתרוג, חנוכיה, פמוטים, דירה, קאסטם, חייבים. חייבים. חייבים. חייבים. כן, חייבים המון לגמחי"ם. והבושה הגדולה ביותר היא שיש עוד כאלה שחושבים שלומר את האמת הפשוטה: "אין לי, איך האב נישט, מאפיש מאסארי" זו בושה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה