נסיעה באוטובוס עם ילד בגמילה

[סטודנטית]

בשעה טובה ומוצלחת הורדתי לבן שלי את הטיטול (בשבת האחרונה) ומאז הוא בלעדיו ביום ובלילה (עם פספוסים פה ושם-לא בשינה)
אנחנו צריכים ליסוע לי-ם (באוטובוס,שעה פלוס) ואני לא יודעת מה לעשות איתו......אני לא רוצה להחזיר לו את הטיטול כדי לא לבלבל אותו!

נ.ב:
"גדולים" הוא לא מוכן לעשות בשירותים...... (מקווה שלא הגעלתי אף אחד)

מה עושים?
אולי לאמהות המנוסות פה יש רעיון בשבילי?????

 

[טוליפ]

הפתרון שאני עשיתי לנסיעות-אלו התחתוני גמילה של האגיס. וכמובן להקפיד שיעשה שרותים לפני הנסיעה.
בקשר לענין השני יש הרבה ילדים מפחדים שמשהו יוצא ו'נעלם'. לפעמים "סיר" הוא הפתרון והם מסכימים. הרבה הצלחה וסבלנות.

 

[tamar]

גם אני גמלתי את הקטן שלי (החמישי שלי בלי עין הרע) מיום חמישי האחרון-
בדיוק כמוך, ביום ובלילה ביחד אך לא בשרותים אלא בסיר.
המצחיק הוא שגם הוא נכנס לחרדות מענין הגדולים והתאפק ולא עשה מאז יום חמישי בבוקר ועד ראשון בערב!! אז הגיעה שעה שבה ישב וקם לסרוגין כל 5 דקות עד שלבסוף בשעה טובה קרה הנס!

בקשר לנסיעות , מה שאני עושה בד"כ- נמנעת מנסיעות ארוכות בחודש חדשיים הראשונים לייבוש או נוסעת במונית ולוקחת איתי סיר לעצירות בצידי הדרך...
בהצלחה!

 

[חני 100]

גם אני בעסק עכשיו - הקטן שלי גם הוא בפחדים - אבל עם הזמן אין להם ברירה (כמה אפשר להתאפק?) והפחד יורד. יש ילדים שיותר טוב להם בהתחלה לעשות בסיר.
בנסיעות מלבישים תחתוני גמילה, אין ברירה. (עדיף להימנע מנסיעות)

 

[ראש_יהודי]

גמני במועדון, רק שהקטן שלי לא משתף פעולה לגמרי! האם לדעתכן עדיף בסיר?

 

[חני 100]

שני הילדים שלי התחילו בסיר ואחרי כמה ימים עברו לשירותים. בסיר גם יש יותר חוויות - אפשר להסתובב איתו בכל הבית, אפשר להדביק עליו מדבקות ולצבוע אותו, והחוויה של לשפוך מהסיר לשירותים - בכלל...

 

[tamar]

והחוויה של לנגב מהרצפה כל מה שנשפך בדרך מרב התלהבות...

אגב, עוד מעלה לסיר שהוא מאד נייד- ניתן לקחת אותו למטה ולגינה...

 

[mig]

אני בורחת מכאן... אל תגזימו בפרוטים...

אצלי הסיר היה אך ורק באמבטיה,לדעתי ילד צריך להתרגל ישר להתנהגות תקינה.
לענין הנסיעה,לפני הנסיעה הוא התפנה ולקחתי איתי טיטול עם הסבר לילד שאם הוא יצטרך הוא יבקש ונשים לו.
ב"ה הוא לא נצרך לו ומייד בהגעינו למחוז חפצינו...
הרווחנו תחושת בטחון שאם יצטרך יהיה לו, תוך כדי המשך נתינת אמון בילד שהוא יבקש בשעת הצורך.

 

[tamar]

אני בורחת מכאן... אל תגזימו בפרוטים...

אצלי הסיר היה אך ורק באמבטיה,לדעתי ילד צריך להתרגל ישר להתנהגות תקינה.
לענין הנסיעה,לפני הנסיעה הוא התפנה ולקחתי איתי טיטול עם הסבר לילד שאם הוא יצטרך הוא יבקש ונשים לו.
ב"ה הוא לא נצרך לו ומייד בהגעינו למחוז חפצינו...
הרווחנו תחושת בטחון שאם יצטרך יהיה לו, תוך כדי המשך נתינת אמון בילד שהוא יבקש בשעת הצורך.

אני חושבת שילד בן שנתיים לא ממש מבין ויודע באמת לבקש בהתראת זמן נכונה להלביש טיטול במיוחד לא בשבוע הראשון לגמילה.
אלא אם כן את מדברת על ילד גדול יותר.

 

[תרצה]

מה שאני עשיתי לקראת נסיעות ארוכות: הסברתי לקטן בסבלנות, שבגלל שאין באוטובוס שרותים, אז רק באוטובוס נלביש לו טיטול - ומיד כשנגיע נוריד לו, כי הוא באמת גדול מאוד... בד"כ זה עבד טוב.

אני מסכימה עם מיג בכל הנוגע להרגלים נכונים - הכי חשוב כבר מההתחלה להרגיל אותם למקום קבוע, ולהרגלי הגיינה טובים. (אח"כ תעשי מבצע כדי ללמד אותו הרגלים נכונים?!)
אצלי, הקטנה, כבר מגיל שנתיים יודעת שכשיוצאים מהשרותים נוטלים ידיים ומקבלים מרמלדה... (לפעמים היא מתבלבלת, ומבקשת מרמלדה גם אחרי נט"י של שחרית...)
עצם ההרגשה שלהם, והיכולת לספר לכולם שהם גדולים - מספיקה. מיותר ולא יעיל לעשות חגיגה חוצה גבולות. חוץ מזה, שיש בזה בעיה - אף אחד לא יכול לברך או לומר מילים של קדושה באיזור שהנסיך החליט להתמקם עכשיו...

שיהיה לכל האמהות והנגמלים בהצלחה!

 

[obyektiv]

הכי חשוב זה לא לעורר פניקה.
לקחת לו טיטול ולהלביש במידת הצורך.
הפניקה הורסת יותר מהכל

 

[נני5]

גמלת ביום ובלילה ביחד? איך עושים את זה???
הגדול שלי בן 4, ועדיין לא הצלחתי לגמול אותו בלילות.
הגמילה ביום עברה ב"ה בלי בעיות, ובנסיעות לקחנו טיטול ליתר בטחון, וכשרצה הוא אמר שצריך.

 

[RacheliArt]

לי הצליח פטנט בלילה...
היינו מעירים קבוע את הבכורה שלנו בשעה 12 בלילה כל לילה עד שפעם אחת ראינו שהיא קמה לשרותים ב-ד-י-ו-ק ב12 בלילה...
והמשיכה כך כל לילה...

 

[~נעמי~]

ואני בתהליך גמילה לא מוצלח... אולי יש למישהו עצה? היא רצה לשרותים כל פעם שמתחשק לה... אבל בפועל הכל על הרצפה כלומר היא נזכרת לומר כש"רטוב"
לא משנה לה כל הסיפור כי היא מספרת לכולם שהיא כבר גדולה והיא מקבלת דובדבן כל פעם שהיא בשרותים בלי קשר כמובן אם זה התרעת שווא אז מקבלים משהו קטן...

אשמח לעצות!!!

 

[RacheliM]

ואני בתהליך גמילה לא מוצלח... אולי יש למישהו עצה? היא רצה לשרותים כל פעם שמתחשק לה... אבל בפועל הכל על הרצפה כלומר היא נזכרת לומר כש"רטוב"
לא משנה לה כל הסיפור כי היא מספרת לכולם שהיא כבר גדולה והיא מקבלת דובדבן כל פעם שהיא בשרותים בלי קשר כמובן אם זה התרעת שווא אז מקבלים משהו קטן...

אשמח לעצות!!!

מה הגיל?

 

[~נעמי~]

מה הגיל?

שנתיים וחצי. תמיד היא נזכרת אחרי רק פעם אחת או פעמיים אכן קרה הנס.
מצד שני היא רק מגיעה הביתה היא מורידה את הטיטול מעצמה כי היא גדולה ולובשת תחתונים! ומתלהבת עד הפספוס. כמובן שאני מרגיעה ולא מלחיצה אבל זה לא מזיז לה..

מאד מתסכל אחה"צ שלם לשאול "את צריכה" כל 10 דקות ובדיוק מתי שלא אז.. "אמא רטוב לי..."

אולי למישהו יש עצה/ פיתרון??? להפסיק לא נראה לי כי היא מעצמה מורידה את הטיטול

 

[עפרה]

שנתיים וחצי. תמיד היא נזכרת אחרי רק פעם אחת או פעמיים אכן קרה הנס.
מצד שני היא רק מגיעה הביתה היא מורידה את הטיטול מעצמה כי היא גדולה ולובשת תחתונים! ומתלהבת עד הפספוס. כמובן שאני מרגיעה ולא מלחיצה אבל זה לא מזיז לה..

מאד מתסכל אחה"צ שלם לשאול "את צריכה" כל 10 דקות ובדיוק מתי שלא אז.. "אמא רטוב לי..."

אולי למישהו יש עצה/ פיתרון??? להפסיק לא נראה לי כי היא מעצמה מורידה את הטיטול

כמה זמן זה כבר כך?
לפעמים לוקח שבוע-שבועיים ללמוד לזהות את הסימנים. רק אחרי שזה קורה וקורה שוב ושוב, הם מתחילים לשים לב פתאום ומבינים את התהליך.

 

[תובנה]

לגבי אותו "עניין שני" שדברו כאן אז:
גם אצל הבן שלי היה הסיפור הזה,
הייתי עומדת לידו ומנסה לספר לו סיפורים ולהבטיח לו הבטחות , לטייל עם הסיר שלו בכל הבית- ולא הכי עבד.
הגוף שלו היה דרוך ולחוץ, ולא רפוי.
הפעם הראשונה כמדומני ש"הלך לו" זה כשעזבתי אותו בשירותים ואמרתי לו שכבר אבוא, הוא היה לבד, ברוגע, בלי לחץ... וזה עבד.
בקיצור המתכון: רוגע, רוגע, רוגע.
תנסי להסיח את דעתו כמה שניתן.
ותזכרי זה רק בהחלה, כשהם עוברים את זה פעם אחת הם יותר בטוחים בעצמם וממילא יותר רגועים, וזה גורר הצלחות.
אז בהצלחה.

 

[סטודנטית]

לגבי אותו "עניין שני" שדברו כאן אז:
גם אצל הבן שלי היה הסיפור הזה,
הייתי עומדת לידו ומנסה לספר לו סיפורים ולהבטיח לו הבטחות , לטייל עם הסיר שלו בכל הבית- ולא הכי עבד.
הגוף שלו היה דרוך ולחוץ, ולא רפוי.
הפעם הראשונה כמדומני ש"הלך לו" זה כשעזבתי אותו בשירותים ואמרתי לו שכבר אבוא, הוא היה לבד, ברוגע, בלי לחץ... וזה עבד.
בקיצור המתכון: רוגע, רוגע, רוגע.
תנסי להסיח את דעתו כמה שניתן.
ותזכרי זה רק בהחלה, כשהם עוברים את זה פעם אחת הם יותר בטוחים בעצמם וממילא יותר רגועים, וזה גורר הצלחות.
אז בהצלחה.

אני ממש לא מלחיצה, אבל הוא פשוט לא מוכן לשבת בשרותים.
הוא פשוט נעמד בצד ועושה, ואז כשאני רואה ומנסה לשכנע אותו בעדינות ללכת לשרותים ולהמשיך שם הוא מתחיל לבכות.
עם הקטנים ב"ה הכל הולך בקלות................
מקווה שנתגבר גם על זה!

 

[סטודנטית]

גמלת ביום ובלילה ביחד? איך עושים את זה???
הגדול שלי בן 4, ועדיין לא הצלחתי לגמול אותו בלילות.
הגמילה ביום עברה ב"ה בלי בעיות, ובנסיעות לקחנו טיטול ליתר בטחון, וכשרצה הוא אמר שצריך.

חיכיתי שהילד יהיה בשל לגמרי (בן 3), ואז התחלתי .
כל הסיפור הזה של לבנים ביום וטיטול בלילה היה נראה לי מאד מבלבל לילד!
פשוט כשהורדנו אז זהו (עם מוכנות נפשית של ההורים לקום בבוקר ולמצוא מיטה רטובה). אבל ב"ה זה ממש הצליח, לפני השינה ממש הוא הולך לשירותים ולא שותה באמצע הלילה.........
אם הוא מבקש לשתות הוא מקבל ומיד הולך לשרותים.