נסיעה באוטובוס עם ילד בגמילה

  • הוסף לסימניות
  • #1
בשעה טובה ומוצלחת הורדתי לבן שלי את הטיטול (בשבת האחרונה) ומאז הוא בלעדיו ביום ובלילה (עם פספוסים פה ושם-לא בשינה)
אנחנו צריכים ליסוע לי-ם (באוטובוס,שעה פלוס) ואני לא יודעת מה לעשות איתו......אני לא רוצה להחזיר לו את הטיטול כדי לא לבלבל אותו!

נ.ב:
"גדולים" הוא לא מוכן לעשות בשירותים...... (מקווה שלא הגעלתי אף אחד)

מה עושים?:confused::confused:
אולי לאמהות המנוסות פה יש רעיון בשבילי?????
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הפתרון שאני עשיתי לנסיעות-אלו התחתוני גמילה של האגיס. וכמובן להקפיד שיעשה שרותים לפני הנסיעה.
בקשר לענין השני יש הרבה ילדים מפחדים שמשהו יוצא ו'נעלם'. לפעמים "סיר" הוא הפתרון והם מסכימים. הרבה הצלחה וסבלנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
גם אני גמלתי את הקטן שלי (החמישי שלי בלי עין הרע) מיום חמישי האחרון-
בדיוק כמוך, ביום ובלילה ביחד אך לא בשרותים אלא בסיר.
המצחיק הוא שגם הוא נכנס לחרדות מענין הגדולים והתאפק ולא עשה מאז יום חמישי בבוקר ועד ראשון בערב!! אז הגיעה שעה שבה ישב וקם לסרוגין כל 5 דקות עד שלבסוף בשעה טובה קרה הנס!

בקשר לנסיעות , מה שאני עושה בד"כ- נמנעת מנסיעות ארוכות בחודש חדשיים הראשונים לייבוש או נוסעת במונית ולוקחת איתי סיר לעצירות בצידי הדרך...
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
גם אני בעסק עכשיו - הקטן שלי גם הוא בפחדים - אבל עם הזמן אין להם ברירה (כמה אפשר להתאפק?) והפחד יורד. יש ילדים שיותר טוב להם בהתחלה לעשות בסיר.
בנסיעות מלבישים תחתוני גמילה, אין ברירה. (עדיף להימנע מנסיעות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
גמני במועדון, רק שהקטן שלי לא משתף פעולה לגמרי! האם לדעתכן עדיף בסיר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שני הילדים שלי התחילו בסיר ואחרי כמה ימים עברו לשירותים. בסיר גם יש יותר חוויות - אפשר להסתובב איתו בכל הבית, אפשר להדביק עליו מדבקות ולצבוע אותו, והחוויה של לשפוך מהסיר לשירותים - בכלל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
והחוויה של לנגב מהרצפה כל מה שנשפך בדרך מרב התלהבות...

אגב, עוד מעלה לסיר שהוא מאד נייד- ניתן לקחת אותו למטה ולגינה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני בורחת מכאן... אל תגזימו בפרוטים...

אצלי הסיר היה אך ורק באמבטיה,לדעתי ילד צריך להתרגל ישר להתנהגות תקינה.
לענין הנסיעה,לפני הנסיעה הוא התפנה ולקחתי איתי טיטול עם הסבר לילד שאם הוא יצטרך הוא יבקש ונשים לו.
ב"ה הוא לא נצרך לו ומייד בהגעינו למחוז חפצינו...
הרווחנו תחושת בטחון שאם יצטרך יהיה לו, תוך כדי המשך נתינת אמון בילד שהוא יבקש בשעת הצורך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י mig;564571:
אני בורחת מכאן... אל תגזימו בפרוטים...

אצלי הסיר היה אך ורק באמבטיה,לדעתי ילד צריך להתרגל ישר להתנהגות תקינה.
לענין הנסיעה,לפני הנסיעה הוא התפנה ולקחתי איתי טיטול עם הסבר לילד שאם הוא יצטרך הוא יבקש ונשים לו.
ב"ה הוא לא נצרך לו ומייד בהגעינו למחוז חפצינו...
הרווחנו תחושת בטחון שאם יצטרך יהיה לו, תוך כדי המשך נתינת אמון בילד שהוא יבקש בשעת הצורך.

אני חושבת שילד בן שנתיים לא ממש מבין ויודע באמת לבקש בהתראת זמן נכונה להלביש טיטול במיוחד לא בשבוע הראשון לגמילה.
אלא אם כן את מדברת על ילד גדול יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מה שאני עשיתי לקראת נסיעות ארוכות: הסברתי לקטן בסבלנות, שבגלל שאין באוטובוס שרותים, אז רק באוטובוס נלביש לו טיטול - ומיד כשנגיע נוריד לו, כי הוא באמת גדול מאוד... בד"כ זה עבד טוב.

אני מסכימה עם מיג בכל הנוגע להרגלים נכונים - הכי חשוב כבר מההתחלה להרגיל אותם למקום קבוע, ולהרגלי הגיינה טובים. (אח"כ תעשי מבצע כדי ללמד אותו הרגלים נכונים?!)
אצלי, הקטנה, כבר מגיל שנתיים יודעת שכשיוצאים מהשרותים נוטלים ידיים ומקבלים מרמלדה... (לפעמים היא מתבלבלת, ומבקשת מרמלדה גם אחרי נט"י של שחרית...)
עצם ההרגשה שלהם, והיכולת לספר לכולם שהם גדולים - מספיקה. מיותר ולא יעיל לעשות חגיגה חוצה גבולות. חוץ מזה, שיש בזה בעיה - אף אחד לא יכול לברך או לומר מילים של קדושה באיזור שהנסיך החליט להתמקם עכשיו...

שיהיה לכל האמהות והנגמלים בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הכי חשוב זה לא לעורר פניקה.
לקחת לו טיטול ולהלביש במידת הצורך.
הפניקה הורסת יותר מהכל
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
גמלת ביום ובלילה ביחד? איך עושים את זה???
הגדול שלי בן 4, ועדיין לא הצלחתי לגמול אותו בלילות.
הגמילה ביום עברה ב"ה בלי בעיות, ובנסיעות לקחנו טיטול ליתר בטחון, וכשרצה הוא אמר שצריך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לי הצליח פטנט בלילה...
היינו מעירים קבוע את הבכורה שלנו בשעה 12 בלילה כל לילה עד שפעם אחת ראינו שהיא קמה לשרותים ב-ד-י-ו-ק ב12 בלילה...
והמשיכה כך כל לילה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ואני בתהליך גמילה לא מוצלח... :( אולי יש למישהו עצה? היא רצה לשרותים כל פעם שמתחשק לה... אבל בפועל הכל על הרצפה כלומר היא נזכרת לומר כש"רטוב"
לא משנה לה כל הסיפור כי היא מספרת לכולם שהיא כבר גדולה והיא מקבלת דובדבן כל פעם שהיא בשרותים בלי קשר כמובן אם זה התרעת שווא אז מקבלים משהו קטן...

אשמח לעצות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י נעמי ברקאי;564690:
ואני בתהליך גמילה לא מוצלח... :( אולי יש למישהו עצה? היא רצה לשרותים כל פעם שמתחשק לה... אבל בפועל הכל על הרצפה כלומר היא נזכרת לומר כש"רטוב"
לא משנה לה כל הסיפור כי היא מספרת לכולם שהיא כבר גדולה והיא מקבלת דובדבן כל פעם שהיא בשרותים בלי קשר כמובן אם זה התרעת שווא אז מקבלים משהו קטן...

אשמח לעצות!!!
מה הגיל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י RacheliM;564702:

שנתיים וחצי. תמיד היא נזכרת אחרי רק פעם אחת או פעמיים אכן קרה הנס.
מצד שני היא רק מגיעה הביתה היא מורידה את הטיטול מעצמה כי היא גדולה ולובשת תחתונים! ומתלהבת עד הפספוס. כמובן שאני מרגיעה ולא מלחיצה אבל זה לא מזיז לה..

מאד מתסכל אחה"צ שלם לשאול "את צריכה" כל 10 דקות ובדיוק מתי שלא אז.. "אמא רטוב לי..."

אולי למישהו יש עצה/ פיתרון??? להפסיק לא נראה לי כי היא מעצמה מורידה את הטיטול
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י נעמי ברקאי;564830:
שנתיים וחצי. תמיד היא נזכרת אחרי רק פעם אחת או פעמיים אכן קרה הנס.
מצד שני היא רק מגיעה הביתה היא מורידה את הטיטול מעצמה כי היא גדולה ולובשת תחתונים! ומתלהבת עד הפספוס. כמובן שאני מרגיעה ולא מלחיצה אבל זה לא מזיז לה..

מאד מתסכל אחה"צ שלם לשאול "את צריכה" כל 10 דקות ובדיוק מתי שלא אז.. "אמא רטוב לי..."

אולי למישהו יש עצה/ פיתרון??? להפסיק לא נראה לי כי היא מעצמה מורידה את הטיטול

כמה זמן זה כבר כך?
לפעמים לוקח שבוע-שבועיים ללמוד לזהות את הסימנים. רק אחרי שזה קורה וקורה שוב ושוב, הם מתחילים לשים לב פתאום ומבינים את התהליך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לגבי אותו "עניין שני" שדברו כאן אז:
גם אצל הבן שלי היה הסיפור הזה,
הייתי עומדת לידו ומנסה לספר לו סיפורים ולהבטיח לו הבטחות , לטייל עם הסיר שלו בכל הבית- ולא הכי עבד.
הגוף שלו היה דרוך ולחוץ, ולא רפוי.
הפעם הראשונה כמדומני ש"הלך לו" זה כשעזבתי אותו בשירותים ואמרתי לו שכבר אבוא, הוא היה לבד, ברוגע, בלי לחץ... וזה עבד.
בקיצור המתכון: רוגע, רוגע, רוגע.
תנסי להסיח את דעתו כמה שניתן.
ותזכרי זה רק בהחלה, כשהם עוברים את זה פעם אחת הם יותר בטוחים בעצמם וממילא יותר רגועים, וזה גורר הצלחות.
אז בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י תובנה;564919:
לגבי אותו "עניין שני" שדברו כאן אז:
גם אצל הבן שלי היה הסיפור הזה,
הייתי עומדת לידו ומנסה לספר לו סיפורים ולהבטיח לו הבטחות , לטייל עם הסיר שלו בכל הבית- ולא הכי עבד.
הגוף שלו היה דרוך ולחוץ, ולא רפוי.
הפעם הראשונה כמדומני ש"הלך לו" זה כשעזבתי אותו בשירותים ואמרתי לו שכבר אבוא, הוא היה לבד, ברוגע, בלי לחץ... וזה עבד.
בקיצור המתכון: רוגע, רוגע, רוגע.
תנסי להסיח את דעתו כמה שניתן.
ותזכרי זה רק בהחלה, כשהם עוברים את זה פעם אחת הם יותר בטוחים בעצמם וממילא יותר רגועים, וזה גורר הצלחות.
אז בהצלחה.

אני ממש לא מלחיצה, אבל הוא פשוט לא מוכן לשבת בשרותים.
הוא פשוט נעמד בצד ועושה, ואז כשאני רואה ומנסה לשכנע אותו בעדינות ללכת לשרותים ולהמשיך שם הוא מתחיל לבכות.
עם הקטנים ב"ה הכל הולך בקלות................
מקווה שנתגבר גם על זה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י נני5;564681:
גמלת ביום ובלילה ביחד? איך עושים את זה???
הגדול שלי בן 4, ועדיין לא הצלחתי לגמול אותו בלילות.
הגמילה ביום עברה ב"ה בלי בעיות, ובנסיעות לקחנו טיטול ליתר בטחון, וכשרצה הוא אמר שצריך.

חיכיתי שהילד יהיה בשל לגמרי (בן 3), ואז התחלתי .
כל הסיפור הזה של לבנים ביום וטיטול בלילה היה נראה לי מאד מבלבל לילד!
פשוט כשהורדנו אז זהו (עם מוכנות נפשית של ההורים לקום בבוקר ולמצוא מיטה רטובה). אבל ב"ה זה ממש הצליח, לפני השינה ממש הוא הולך לשירותים ולא שותה באמצע הלילה.........
אם הוא מבקש לשתות הוא מקבל ומיד הולך לשרותים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה