:::: נספח כללי ל"שיר-שור"ים::::

[RACHELIZ]

ואולי כדאי גם להפיץ את השיר הזה. .

 

[כנפיים]

לא נוכל לבקש הבנה אם אנחנו לא מוכנים להבין...
(לא מדברת על מורים שלא מתאימים גם לילדים רגילים).

לא באתי ללכלך על אף אחד, ובטח שראויים כולם להבנה. לא אני אקבע אם הם מתאימים או לא ולמי, רק נראה לי שיש הרבה יותר מדי "אנשי חינוך" שלא מכירים את העולם הפנימי שלהם עצמם, ולכן קשה עד בלתי אפשרי להעביר אותם תהליכים הקשורים במה מניע את התגובות שלי וכו'.
עצוב, אבל זה מה שאני רואה בכל אופן.

מה שצריך זה להציף את הנושא בצורה טובה. לא יודעת איך להגיע לזה טכנית, אבל מה שמורים צריכים במקרה כזה, זה ללמוד את הנושא. לשמוע בהרחבה ובהיבטים שונים על הבעיה הזו.

המצב המתואר הוא אחרי העבודה וההצפה וההסברה וכו', שכל צוות השילוב לסוגיו לקח בה חלק, עם כל נסיונו העשיר בתחום. זה תרם משהו, וזה חשוב גם אם זה עזר לטווח הקצר, ובכל זאת... מה לעשות? לא הכל פתיר, כמו שאומרים. הכאב הזה הוא חלק מהעסק, ואולי צריך פשוט לתת לו מקום להיות.

ואולי כדאי גם להפיץ את השיר הזה. .

.
אולי... תודה על המחמאה הטמונה בהצעה..אבל אחרי שראיתי כמה וכמה תגובות מתגוננות כשעולים נושאים כאובים כאלו ואחרים, לא נראה לי שכרגע..

 

[נקודה אחת]

אני מבחוץ
והמציאות
עצובה
כי על פשעיי
שלי
לא מכסה
אהבה

איייייייייייי.. עצוב כל כך. זה כזה גלות..

עוד מעט משיח יבוא
ויוסיף עוד בתים מלאי אהבה
לכל הנשמות הנידחות והמסכנות
שמרגישות שאין להם מקום בעולם.

תודה רבה כנפיים על השיר הזה. שעוד יהיו לו כנפיים! הוא שיר מלא התעוררות לנקודה אמיתית.

אומר רבי נחמן בשיחות הר"ן:

על ידי השמחה יכולים להחיות אדם אחר, כי יש בני אדם שיש להם ייסורים גדולים ונוראים... ואי אפשר להם לספר מה שבליבם, והם היו רוצים לספר, אך אין להם מי להשיח עימו את כל אשר עם לבבם, והם הולכים מלאים ייסורים ודאגות.

וכשבא אדם עם פנים שוחקות, יכול להחיות אותם ממש. ולהחיות אדם אינו דבר ריק, כי הוא דבר גדול מאוד.

שנזכה לשמח את הנפשות האלו
שאפילו שהם כל כך קטנות
יש להם ייסורים ודאגות כאלו..
להצהיל אותם
לתת להם חיים..

 

[RACHELIZ]

ב

אולי... תודה על המחמאה הטמונה בהצעה..אבל אחרי שראיתי כמה וכמה תגובות מתגוננות כשעולים נושאים כאובים כאלו ואחרים, לא נראה לי שכרגע..

מאמינה ששירים יכולים לגעת בנקודה בצורה טובה יותר מאשר דרכים אחרות...

 

[כנפיים]

סורי... אולי היאוש שלי מהמערכת עמוק מדי, אבל דיברתי על תגובות לשירים, מאמרים, "מיומנו של" וכד'..
אבל אולי יום אחד אני אעז לתת שוב צ'אנס, וזה יהיה הרבה בזכותך..

 

[מרחבית]

סורי... אולי היאוש שלי מהמערכת עמוק מדי, אבל דיברתי על תגובות לשירים, מאמרים, "מיומנו של" וכד'..
אבל אולי יום אחד אני אעז לתת שוב צ'אנס, וזה יהיה הרבה בזכותך..

מצער כל-כך שקיבלת תגובות לא טובות.
איפה ניסית לפרסם? אולי כדאי לפרסם בבמה כללית אם יש אפשרות כזו. בין כאלה שלא מרגישים שתובעים מהם משהו, ואז הלב יותר פתוח לקבל.
השיר שלך מאוד חזק ונוגע, ואין ספק שהוא ושכמותו יכולים לתרום ליותר הבנה. ככל שתהיה יותר הבנה בציבור באופן כללי, זה יחלחל גם למוסדות.
גם אם רק מספר לבבות יפתחו להבין קצת יותר מאשר קודם לכן - מה עובר על ילד שבנוי אחרת, שמרגיש כל-כך בחוץ, שנתון בתוך כלא של סטיגמה - זה שווה!
לפעמים זה בהרגשה של 'שלח לחמך' וזהו... שולחים לחלל העולם משהו טוב, ולא יודעים אם וכמה ומתי ובאיזו צורה תהיה לזה השפעה...

 

[אבימי]

@עבדקן
חד כתער ומעולה.
תודה.

 

[עכביש]

@עבדקן נפלא ביותר.
אבל מהטענה המרכזית התעלמת.
זה קרה בגלל התאריך!
אני לא נוסע בה' באדר א' באוטובוס
אצלי הכל בסדר.

אה, ו-יש כבר שמות? נו, אני במתח!...

 

[מ"ם]

הוא חשוב.
יש לו רכב חדש מהניילון
וחופשה תלת שנתית במלון,
ילדים ממותגים
ישר מהקטלוגים,

כבוד מכאן ועד אירופה
מוכר על פני כל המפה,
מוערך בקרב הקהילה -
כולו עטוף הילה.

ואני פשוט.
נזקק לחסדי התחבורה הציבורית,
נוסע לים וחוזר לאותה הכרית,
ילדיי רגילים אך מדהימים
והכי - כשהם מנמנמים,

הכבוד ממני והלאה -
לא מוכר, לא ידוע,
חוזר מהתפילה רק עם שולמן וכהן
וחבר של עוד איזה שכן.

אך עלי לא דורכים
ולא שולפים אקדחים,
אלי לא חודרים אימה וכפור
עת פורעים חובם - אנשי השוק האפור.

קסם של אמת.

מראה ריאלית להחריד.

וכמובן, צורת ההגשה, עם הטוויסט בבית האחרון - מעולה.

 

[כנפיים]

וְאִם יוֹם אֶחָד
יִבְלַע אוֹתִי כָּרִישׁ
לֹא תֵּדְעוּ שֶׁהָיִיתִי
אֱוִיל מַחְרִישׁ
לֹא מוֹתִיר אַחֲרַי
רְכוּשׁ לְהוֹרִישׁ
אוֹ מַאֲבָק לְדוֹרוֹת
וְאוֹיְבִים לְהַפְרִישׁ
וִתַּרְתִּי מֵרֹאשׁ
עַל יְכֹלֶת לְהַשְׁרִישׁ
וָאִוָּתֵר לְבַדִּי
כְּאָבָק לְהַבְרִישׁ.

מעולה כרגיל.
אפשר שאלה? מה הכוונה בבית האחרון?

 

[נקודה אחת]

ולדעת שבורא העולם בכבודו
החזיר לי נשמה
זה כל כך הרבה יותר מהוכחה.

חדוי אשלג, חיזקת! תודה רבה!

 

[מ"ם]

מעולה כרגיל.
אפשר שאלה? מה הכוונה בבית האחרון?

בד"כ לא אוהב להסביר, ובפרט שהמוכשרים כאן מוצאים הבנות טובות יותר מהמקוריות...

נראה לי שכאן זה פשוט. אדם שתמיד מוותר והוא כאסקופה נדרסת (כמוני...) הוא כעלה נידף ברוח שלא מותיר כל רושם.

"האדם הוא סך כל מלחמותיו", לא אמר אף אחד אף פעם, אבל הוא די צדק. אדם שלא נאבק על מקומו, לא נלחם על זכויותיו, תמיד מוותר, מוחל וסולח - הוא כלום. כלומניק. הוא שכיח. לא-זכיר.

ובכל זאת, כזה הייתי רוצה להיות.

 

[RACHELIZ]

שמעו א/נשים, האשכול ההוא הרבה יותר מבסדר! ממש משובח!

 

[מרציפן]

@מ"ם , איזו קנאה טהורה הרגשתי מול השיר..
מתוק מדבש!! [והראשי תיבות לא במקרה...]

 

[יוסף שחק]

@מ"ם
מדהים כתמיד,
והפעם זה גם מעורר
יש כאן קטע פסיכולוגי ששווה בדיקה.
קנא והצלח!

 

[נקודה אחת]

הותיר על הפס,
כסיגים,
עצמותו.
ואלוקים
רצה דווקא
אותו.

אלוקים רוצה דווקא אותו! מדהים.

לכל אחד
מפתח שונה
לחדרי הלב ומסתריו

אהבתי ממש.

 

[מרחבית]

@נקודת אמת , יישר כוח על השיר היפה הנותן כל-כך הרבה תקווה.
לעיתים קרובות יש לי בעיה עם שירים: במסגרת (עודף) הרצינות והאחריות שלי, אני לא כל-כך אוהבת לתת לייק על שירים שאני לא מבינה אותם...
ושירים, את יודעת, זה לא בעיה לא להבין... ככה הם.
הקיצר, ניסיתי להבין את הבית הראשון של שירך היפה, ולצערי לא הצלחתי.
הנה הוא:
על פס יצור אכזר מוסע העולם
ובראש נחש מלחשש
מי יבין וידע
לעזור לעולם
את הפס האכזר לנתק?

בעיקר לא הבנתי מה זה הפס יצור האכזר? מי הוא בעל הפס יצור הזה? מי ואיך ולמה מסיע את העולם עליו? ולמה ואיך צריך לנתק אותו?
אני ממש אשמח אם תסבירי לי את כוונתך בכל העניין הזה. אחר כך - ודאי אוכל להנות עוד יותר מהשיר!

 

[נקודה אחת]

מרחבית את ממש יקרה שככה את טורחת להגיב בעצמך על השיר ששרבטתי אתמול.
אני מאוד נהנית מהעודף אחריות שלך, אשריך לגמרי. אשמח תמיד לביקורת מוסרית כמו שעזרת לי בבבושקות למשל ובעוד..
ובכן, שירים זה סוג טראפיה כזו לשרבט אותם ולהחריז ולחלום חלומות ומחשבות תוך כדי על המרגיש והרצוי..

ביאור השיר לפי מה שהאיר לי אתמול:

כשאני שמעתי פס יצור חשבתי על הדור שלנו
תיארתי לעצמי שהעולם מובל כמעט ללא בחירה על פס יצור, שנראה לכאורה נורא אכזר.
כמה מעט בחירה.. נראה שהסיטרא אחרא עושה את שלה ללא הפרעה כמעט. (זה הנחש המלחשש לחישות מחלישות ומייאשות שם בראש) נראה שאפסה תקווה חלילה.
אבל זו ההטעיה. ישנה בחירה והיא פשוטה- לבחור בטוב תמיד בכל מציאות (זה בעצם הבית השני)
אבל, הרבה נופלים בדורינו.. ועליהם מדובר בבית השלישי.
באמת התקווה חזקה מאוד, ועוד מעט כל הירידה של העולם הזה תתהפך לעליה נפלאה.

הצדיקים מגלים שכל פיפס טוב שיהודי עושה בדור שלנו - שווה להמונים בדורות הקודמים..
כשחוטפים מתוך ההסח הדעת איזה בדל טוב. זה וואו ענק בשמים.
והם יעשו מכל הנקודות טובות שלנו נפלאות ויבנו משכן. ויש כל כך הרבה דיבורים חזקים ונוראים..

כך בערך.

והתשובה לשאלה של הבית הראשון היא: הצדיקים!
הם שיעזרו לנתק את הפס הזה.
והם שיוציאו לנחש הרשע את כל הניצוצות קדושה שהוא בלע.
הלוואי שעוד היום.
ה' ישמור אותך, תודה על הכל.

 

[מרחבית]

תודה על ההסברים החשובים! נהניתי לקרוא אותם, ועכשיו אני מבינה יותר. והלוואי שבמהרה יתוקן העולם, ואנחנו בתוכו.
מה שלא התיישב לי לגמרי בבית הראשון, אולי העניין הזה, שד' ברא את העולם, ובאמת העולם הוא ייצור שלו על כל המשתמע... על הטוב שברא ועל מה שנראה רע. והעולם מושגח לגמרי, ואף שיש לנו ודאי בחירה, העולם בכללותו יגיע לתכליתו בכל מקרה ללא ספק.
וכל אדם איפה שיש לו בחירה חופשית - בוחר מה יהיה איתו בתוך העולם...לטוב ולמוטב.
טוב, שנזכה כולנו לבחור בטוב ולעשות טוב ולראות טוב...

 

[מרחבית]

קראתי עכשיו את השירים על המסכות, ועל מה שמאחוריהן. מפעים, אחד אחד. יורד לעמקי הנפש. כתוב באמנות. עושה טוב לקרוא.