דיון נספח לאתגר דו שבועי - בלתי צפוי

  • הוסף לסימניות
  • #61
שנת תרפ"פו ג' אלפים לספירה, אכד הקדומה.
יומני היקר.
אני אוהב להרגיש את המלכותיות שלי.
מרים את החפץ הקטן, מנענע בו, מייד נהיה נעים יותר בחדר.
הוא נמצא בטווח הושטת יד ממני בעל רגע.
כשאני מרים אותו, מייד אני חש מלך.
לא יודע איך אפשר לחיות בלי שרביט צמוד, עבד ומניפה.

שנת תש"פ, ה' אלפים לספירה, באר שבע המתחדשת.
יומני היקר.
אני אוהב להרגיש את המלכותיות שלי.
מרים את החפץ הקטן, מנענע בו, מייד נהיה נעים יותר בחדר.
הוא נמצא בטווח הושטת יד ממני בעל רגע.
כשאני מרים אותו, מייד אני חש מלך.
לא יודע איך אפשר לחיות בלי שַלַט צמוד למזגן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אל תשאל אבא, לקחתי לך את המפתחות של הרכב בליל שישי, נכון ישנת מוקדם? עשיתי סיבוב בחניה.
ואז התעוררתי מהחלום
זה פשוט באמת היה היום, הוא השתעשע בלב שלי, תכשיט.
סוף סוף מצאתי משהו:

היא הביטה, נדהמת. למרות שהוא כזה קטן, היא מצאה מבין כל השרבוטים צורות של ממש: עיגול! משולש! מרובע! איזה כישרון!

ואז היא נחתה בבן גוריון.
הקטעים הנ"ל קצרצרים, ולא כתוב בהם כמעט כלום מעבר לפאנץ'.
כפורום כתיבה ולא פרסום, האתגרים אמורים להכיל מינימום מילים, שיהיה מה לשפוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
קיבלנו את לוליק לביתנו בחום והתרגשות. הכ"צים, שבביתם הוא התגורר בשנתיים האחרונות נפרדו ממנו בדמעות ממש.
הוא הפך לחלק אמיתי ממשפחתם, ולולי המעבר הכפוי לבלגיה, לא היו מוותרים עליו לעולם.
"הוא חמוד ושובב, סקרן ומלא מרץ" הם הבטיחו לנו "תהיה לכם תקופת הסתגלות מהירה ואחריה לא תפסיקו להתמוגג מהחוכמות וההברקות שלו"
תוכלו להבין כמה קשה היה לראות אותו קמל בבת אחת. מהרגע שנכנס לביתנו הוא לא ניסה לתקשר או ליזום שום פעילות.
הפרידה האחרונה נוספה לשרשרת של משפחות אומנה בהם ביקר בחייו, ונראה היה שהוא מאס בחיי הנדודים והנסיונות.
לוליק היה עומד בשקט בפינתו ולא השתכנע משום טיעון או בקשה. אפילו ממתקים או משחקים לא הזיזו אותו ממקומו.
אמרו לנו לתת לו להסתגל לבית ולכללים ולבחון את הדינמיקה בקצב שלו, יעצו לנו לשוחח לידו על נושאים שמעוררים אותו, נאדה.
בוקר אחד גילינו שהוא התייאש והחליט לחפש את דרכו לבדו.
הדלת של הכלוב היתה פתוחה והוא התעופף לו, אל האויר והחופש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #66
אני יושבת כבר למעלה משעה הכיסא המרופד הזה, על קוצים.
הזמן לא זז.
היא מנסה לדובב ולשאול אותי שאלות ולא קולטת שאני אפילו לא יכולה לענות לה, גם אם אני רוצה.
היא לא נכנעת, לרגע.
היא לא גומרת לחפור.
עלי לא יעבדו עם שיטות של מקצוענים. אני לא תינוקת.
בפרצוף קר כמו קרח היא מנסה קצת להצחיק אותי, ולא מבינה שזה פשוט לא העיתוי המתאים.
אני כאובה. נקודה.
אפילו אמא לא איתי כאן, היא אמרה שהאישה נחמדה ויהיה בסדר,
זה בסדר זה?
סיוט.
רגע, היא אומרת משהו,
מה??
סוף סוף.
"סיימנו להיום ילדה" רכנה אלי הרופאה והסירה את הסינר הלבן. "רק תגשי למזכירה לקבוע תור נוסף לטיפול שורש, יש לנו עבודה רבה עם השיניים שלך!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
בס"ד

הם הלכו לאט, לא היה להם לאן למהר.
בשורה עורפית ומסודרת אחד אחרי השני באותו קצב ובאותה הליכה משונה. מי שראה אותם יכול היה לחשוב שמדובר בעוד שיירת טיפוסים מוזרה, מי שראה אותם יכול היה גם להתעלם ולהמשיך הלאה.
הם לא היו בולטים מידי,ובשביל להביא אותם למרכז תשומת לב היה צורך ביותר מרגישות לזולת.
הם, בכל אופן המשיכו לצעוד לעבר מטרתם.

האם רק לי מפריעה ההתנהלות שלהם? הצעידה האלמונית לעבר הלא נודע?
אל הלא נודע?!

הוי, לא!
רחש פתיחת הנצרה כבר נשמע, לא הספקתי לצעוק והריח הסמיך אפף את הכול.
קוטל הנמלים עשה את שלו, אפשר לחזור לעבודה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
שנת תרפ"פו ג' אלפים לספירה, אכד הקדומה.
יומני היקר.
אני אוהב להרגיש את המלכותיות שלי.
מרים את החפץ הקטן, מנענע בו, מייד נהיה נעים יותר בחדר.
הוא נמצא בטווח הושטת יד ממני בעל רגע.
כשאני מרים אותו, מייד אני חש מלך.
לא יודע איך אפשר לחיות בלי שרביט צמוד, עבד ומניפה.

שנת תש"פ, ה' אלפים לספירה, באר שבע המתחדשת.
יומני היקר.
אני אוהב להרגיש את המלכותיות שלי.
מרים את החפץ הקטן, מנענע בו, מייד נהיה נעים יותר בחדר.
הוא נמצא בטווח הושטת יד ממני בעל רגע.
כשאני מרים אותו, מייד אני חש מלך.
לא יודע איך אפשר לחיות בלי שַלַט צמוד למזגן.


המשך ברשותכם...

שנת הבעל"ט
יומני היקר.
אני אוהב להרגיש את המלכותיות שלי.
מרים את החפץ הקטן, מנענע בו, מייד נהיה נעים יותר בחדר.
הוא נמצא בטווח הושטת יד ממני בעל רגע.
כשאני מרים אותו, מייד אני חש מלך.
לא יודע איך אפשר לחיות בלי אפליקציית האוורור האישית*.



*זכויות הפטנט שמורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
הכול סביב שחור משחור, ואני ממשיכה לפסוע.
הרעש מחריש אוזניים אך הלמות ליבי נשמעות היטב.
אין אור בקצה.

משהו חלקלק ורטוב מתחכך בי וגורם לי לצמרמורת חסרת שליטה.

אני יודעת שהסוף לא יהיה טוב. אני יודעת שזה לא יעזור, ואני ממשיכה לפסוע.
קדימה, כי האחור כבר אין.

לצעוד, לצעוד, לצעוד.

לרמוס תחת הרגליים את הטחב, להתעלם מקולות ההתפצחות ומזעקות הנרמסים.
לא להבחין בטפטוף על פניי, לא להביט לצדדי.

לא לנסות להאיר, לא לנסות להגיע.

להמשיך --- להמשיך ---

הפחד מחזיק את הערנות לבל תדעך, נוטע כוחות בגוף התשוש. קולות האימה שבלב פוקדים: לא לעצור, לא לעצור.

ואז הונחה היד על כתפי - - -

[אין פאנצ', סורי :rolleyes:
[אני יודעת שהרעיון כבר עלה... אבל הייתי חייבת.:cool:]]
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #71
סקרתי את כולו בדקדוק, מעווה את פני.
נו באמת, הוא חושב שזה ימצא חן בעיני?
בסדר, אז הרבה ראו ונהנו, אבל אני לא מאלה.
מה יחשבו עלי, שאני קונה כל מה שאני רואה?
נמשיך הלאה, נקסט.
במחשבה שנייה, זה לא כל כך גרוע.
אתה יודע מה, אולי זה אפילו די טוב.
טוב, אין לי ברירה.
נתתי לייק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אם תרשו לי...

כשהמאמר לא מובן כליל עדי הפאנ'ץ, אזי הפאנ'ץ אינו פאנ'ץ אלא ביאור של הסיפור. הפאנץ יהא פאנ'ץ רק כשהוא מוליך שולל את הקורא.

אני צודק???
צודק.

גם משום מה (?) הבנתי חצי מהפאנצ'ים עוד בהתחלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אם תרשו לי...

כשהמאמר לא מובן כליל עדי הפאנ'ץ, אזי הפאנ'ץ אינו פאנ'ץ אלא ביאור של הסיפור. הפאנץ יהא פאנ'ץ רק כשהוא מוליך שולל את הקורא.

אני צודק???
לדעתי, בהחלט.
אני קורא כאן כמה ואני מנסה להבין במה אני לא בסדר בזה שסיימתי לקרוא ו... כלום...
טוב שיש מי שאומר בקול מה שיש כאלה שחושבים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
האתגר ינעל ביום שלישי.


הפעם הראשונה שבה דרכתי בשערי בית הספר הייתה מרגשת מאד, הרגשתי גדולה וחשובה - סוף סוף הגעתי לגיל של הגדולים!
ביום החגיגי ההוא אמא לא הלכה לעבודה. במקום זה צעדנו יחדיו לבית הספר, כשאני אוחזת בידי את ההזמנה שקיבלתי בדואר, בה היה רשום שמי, לאיזה בית ספר אני רשומה, ומהי הכתובת המדויקת.
ליד שער הכניסה ישבה אישה נחמדה ובידיה רשימה ארוכה. אמרנו לה את שמנו, והיא הסבירה לנו כיצד להגיע לכיתה שלי, כיתה א-3.
שם, ליד הדלת, פגשתי חברות נוספות מהשכונה. חלקן אף היו מלוות באחיותיהן.
הרבה ימים עברו מאז היום הנרגש ההוא, וכיום אני צועדת לבית הספר כמעשה שבשגרה. לא זקוקה לאישה שבפתח כדי לדעת איך להגיע לכיתה א' שלישית.
כבר אינני מתרגשת מהחזרה לבית הספר. להיפך - רק המחשבה על כך עושה לי רע.
נמאס לי, נמאס לי ללכת!
אי אפשר להצביע פעם בארבע שנים ודי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
וואו! איזו השתתפות. אלו יצירות. לא זכור לי דבר כזה בשנה האחרונה, מאז חידוש האתגרים.

תזכורת: אם מישהו מעוניין להחליף את היצירה שהעלה לאשכול האתגר באחת היצירות שהעלה לכאן, ניתן לבקש לבצע זאת עד נעילת האתגר היום בחצות.

היצירות שתעלינה לשיפוט הן אלה שבאשכול האתגר בלבד.

רוב הצלחות!

(מתח...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אביחי מנדלבליט, סליחה, @אלישבע10 ,

אמת, העם הוא הריבון,

אבל ההכרעה בידיך ולא בידי הלייקים,

כי אם אביחי היה שופט עפ"י השדרנים, אז וואו,

בהומור :D:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
הפעם הראשונה שבה דרכתי בשערי בית הספר הייתה מרגשת מאד, הרגשתי גדולה וחשובה - סוף סוף הגעתי לגיל של הגדולים!
אחד הבודדים שלא היה אפשר להבין כלום עד הספוילר!
המחשבות שלי נדדו בין א' סמינר לבין מורה, אבל לזה לא חיכיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
  • הוסף לסימניות
  • #79
אביחי מנדלבליט, סליחה, @אלישבע10 ,

אמת, העם הוא הריבון,

אבל ההכרעה בידיך ולא בידי הלייקים,

כי אם אביחי היה שופט עפ"י השדרנים, אז וואו,

בהומור :D:D

לחקור את החוקרים, הפיכה שלטונית וכל זה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה