***נספח לאתגר-דמות***

[ריפקא]

לאיפה יברח? שעה נסיעה..
להקים סצנות ? זה לא הוא- מנחם.
הרי הוא רגיש לזולתו למרות הרגישות שלו.

אוזניות ממלאות את כל חלל החשיבה והתחושה במיוחד אם זה מישהו שמסלסל בקולו עד למרומים ..
וזה הפתרון הזמין שהוא נושא איתו לכל מקום.

הדמויות ששיחקו כבר הן קימות והייתי חייבת להתייחס אליהן , הן פשוט ביקשו , חלקן בנימוס וחלקן תבעו את הבקשה כמו יואל שמנחית את השקית..

את צודקת,
הרי אני אמרתי שהוא רגיש ועדין
אבל בכל זאת- אולי זו הסצנה שתוציא אותו משלוותו סוף סוף
כמה בנאדם יכול לשתוק?!..

כמה?!

אולי מנחם כן.

בכל אופן, אהבתי מאוד !!!

 

[מריומה~]

את צודקת,
הרי אני אמרתי שהוא רגיש ועדין
אבל בכל זאת- אולי זו הסצנה שתוציא אותו משלוותו סוף סוף
כמה בנאדם יכול לשתוק?!..

כמה?!

אולי מנחם כן.

בכל אופן, אהבתי מאוד !!!

בימים האחרונים מוצפת כאן בעייתו בזוית שונה אבל חיה ואמיתית,
(באשכול איש את רעהו -הבוסית הרגישה שלא רגישה..)

נראה לי שצריך להפגיש ביניהם, אולי היא תהיה חמותו? מי ידע?!

הרגישות והעדינות שלו יכולים להשפיע עליה לטובה , היא תראה שיש אנשים שיודעים לעזור לעצמם ולאו דווקא בצמצום של אחרים.

 

[ריפקא]

נתת לי רעיון
אפשר לפתח את התסריט שהוא מתחתן
וחמותו סובלת ממיזופוניה (רגישות יתר לרעשים יומיומיים)
והיא כל הזמן משגעת ת כל המשפחה שלא יאכלו לה באוזניים ושיפסיק לשתות בשלוקים..
הוא- יש לו את הבעיה שלו אבל הוא לא מגיב כידוע והיא משגעת את כולם
עד שיש איזושהי נקודת מפנה ו.. לא יודעת.

עכיו אני חושבת שזה לא מענין מי יודע מה,
אבל בתור תסריט שלא יצא לפועל זה בסדר לגמרי...

 

[מריומה~]

אם זה יהיה דרמטי עם תפניות ותוצאות מענינות, שווה הצצה אליהם.

 

[ריפקא]

האתגר היה אמור להנעל כבר ביום חמישי.
אם יש מישהו שמעונין עדיין להעלות שישלח לי הודעה פרטת ואני אחכה לו..

כולם מוזמנים לצלצל לכותבים/ות ולהביע את דעתם.

בהצלחה ושבוע טוב!

 

[תמר21]

(דמות רצה מהר, נכנסת לפרי'ים בסערה---)
הדמות: (בנשיפות הקוטעות את דברי'ה)
"חכו לי, חכו לי!"
מעיפה מבט בשעון, נבהלת
מרימה את ראשה בחטף אל הבמה,
המסך מתחיל לרדת...
הדמות: (צועקת לחלל האוויר הכמעט ריק)
"אפשר הזדמנות שני'ה?"
ומחכה לתגובה...

 

[ריפקא]

(דמות רצה מהר, נכנסת לפרי'ים בסערה---)
הדמות: (בנשיפות הקוטעות את דברי'ה)
"חכו לי, חכו לי!"
מעיפה מבט בשעון, נבהלת
מרימה את ראשה בחטף אל הבמה,
המסך מתחיל לרדת...
הדמות: (צועקת לחלל האוויר הכמעט ריק)
"אפשר הזדמנות שני'ה?"
ומחכה לתגובה...

ההזדמנות ניתנה..