אתגר נספח לאתגר - חטופים-וקפלן

[my-m]

או 'יהיו שלהם או של ילדיי'
או ניסוח אחר.
הניסוח הנוכחי לא תקין מבחינה תחבירית.

אבל זה שום דבר ביחס ליצירתיות המושלמת, ולתיאורים החיים והמרגשים.

תודה רבה!
האמת לא עברתי על זה ממש לעומק אח"כ...
תודה על הדיוק והמחמאה

 

[IMOD]

סליחה על הבורות, רועי קפלן זה שם של מישהו, או שזה דמות ציורית?
כלומר אני צריך להתבסס על דמות מסויימת או לצייר לי דמות ציורית?

גם אם תוכלו לענות לי על משפחת ביבס, אני פשוט לא יודע על זה הרבה, זה משפחה אמיתית [כך זה נראה כאן], אז אני צריך קצת רקע כדי לכתוב עליהם סיפור, מי הם, כמה הם, מאיזה קיבוץ הם, מה הם עשו,לאיפה הם נחטפו?

אולי שאולי אני ימציא את הכל?

 

[הספרן]

סליחה על הבורות, רועי קפלן זה שם של מישהו, או שזה דמות ציורית?
כלומר אני צריך להתבסס על דמות מסויימת או לצייר לי דמות ציורית?

אכן דמות ציורית. לדוגמא, שמאלני אשכנזי תל אביבי...

גם אם תוכלו לענות לי על משפחת ביבס, אני פשוט לא יודע על זה הרבה, זה משפחה אמיתית [כך זה נראה כאן], אז אני צריך קצת רקע כדי לכתוב עליהם סיפור, מי הם, כמה הם, מאיזה קיבוץ הם, מה הם עשו,לאיפה הם נחטפו?

אולי שאולי אני ימציא את הכל?

זו משפחה אמתית. דוגמא והשראה. אבל לא חייבים לכתוב דווקא על מ' ביבס או על חטוף ספציפי. פשוט לתאר חטוף בעזה.

נ.ב לשואלים האם צריך לשלב בין שני האתגרים. התשובה לא. אבל בהחלט אפשרי.

 

[המאושר!]

ברגע הראשון שראיתי את האתגר, חשתי את עצמי קרוע בין שני הצדדים שהועלו כאן בויכוח.

רגע אחד חשבתי - מה זה קשור אלינו? מספיק אנחנו שומעים חדשות, וכי צריכים אנו גם להיכנס לזה עם כל מחשבותינו ורגשותינו? וכל מיני מחשבות כאלו.

ברגע השני חשבתי - וואו! יש פה הזדמנות! יש פה הזדמנות לאתגר את היכולות שלנו להיכנס לנעליים של אנשים אחרים מאיתנו, אנשים שרחוקים מאיתנו כרחוק מזרח ממערב- פיזית, ורגשית - עוד יותר.

וכעת, כשאני רואה מה הכותבים והיוצרים מוציאים פה מתחת ידיהם, אני חייב להגיד לך @הספרן אתגרת אותנו כמו שצריך!!!

שכוייח גדול.

 

[הספרן]

ברגע הראשון שראיתי את האתגר, חשתי את עצמי קרוע בין שני הצדדים שהועלו כאן בויכוח.

מה שקורע אותך מחשל אותך...
ממתין בכיליון עיניים לקרוא(ע) את האתגר הראשון שלך בקהילה. בהצלחה!

 

[נחמת שוטים]

@הספרן
אפשר לכתוב לך תודה?

לפעמים, מידי הרבה פעמים,
יש תחושה שאנחנו חיים ביקום מקביל רחוק.
אז נכון שהניתוק שלנו מהציווליזציה, חדשות ומידע נון סטופ
זה מבורך, זה נכון, זה חייב.
אבל איכשהו, בלי ששמנו לב, אנחנו הופכים להיות אטומים ומנותקים.

וכשהחטופים, החיילים, המשפחות השכולות עוברים גיהינום אמיתי
אנחנו בוכים על המיסים שהמדינה החצופה(!) העלתה לנו.

אז תודה שניערת את כולנו
הכרחת אותנו לחזור לשם,
אפילו שקל הרבה יותר לשכוח.

מעריכה את כל מי שמעלה קטעים,
שגורם לי להתפלל, לרחם, ולהבין יותר.

 

[המאושר!]

@הספרן
אפשר לכתוב לך תודה?

לפעמים, מידי הרבה פעמים,
יש תחושה שאנחנו חיים ביקום מקביל מנותק.
אז נכון שהניתוק שלנו מהציווליזציה, חדשות ומידע נון סטופ
זה מבורך, זה נכון, זה חייב.
אבל איכשהו, בלי ששמנו לב, אנחנו הופכים להיות אטומים ומנותקים.

וכשהחטופים, החיילים, המשפחות השכולולת עוברים גיהינום אמיתי
אנחנו בוכים על המיסים שהמדינה האטומה העלתה לנו.

אז תודה שניערת את כולנו
הכרחת אותנו לחזור לשם,
אפילו שקל הרבה יותר לשכוח.

מעריכה את כל מי שמעלה קטעים,
שגורם לי להתפלל, לרחם, ולהבין יותר.

בול!
@נחמת שוטים אפשר גם להגיד לך תודה?

 

[צביה ר.]

העליתי את הקטע שלי לאתגר, אשמח לביקורת

מעולה!
מאד אהבתי את התאור של המניע האישי והאנושי שעומד מאחורי הפעילות של רועי.
והיומן של אגם- מקורי מאד! (מתאים לאתגר "שתי נקודות מבט" הזכור לטוב)

משהו קטנטן:
בכותרת - מחאה בשני קולות.

 

[איש השדה]

שיתוף ראשון שלי כאן בפורום,
אשמח להערות והארות.

 

[ר' יעקב ישראל]

מעולה!
מאד אהבתי את התאור של המניע האישי והאנושי שעומד מאחורי הפעילות של רועי.
והיומן של אגם- מקורי מאד! (מתאים לאתגר "שתי נקודות מבט" הזכור לטוב)

תודה רבה!

משהו קטנטן:
בכותרת - מחאה בשני קולות.

תודה על זה.
הסתפקתי בכך מאוד.
כתבתי 'שני' ומחקתי, כתבתי 'שתי' ומחקתי, כך כמה פעמים, עד שהגיעה התוצאה הנוכחית, ומתברר בסוף שטעיתי...

 

[מתכנתת:)]

@ר' יעקב ישראל
יפה מאד! מביא נקודת מבט חדשה ויפה
אני כשכתבתי על מפגין- הבאתי את ההוא שבאמת אכפתי, היה לי קשה להתחבר לדמות שאינה כזו. אהבתי שהבאת אותנו להזדהות עם מפגין שפועל ממניעים אישיים, זה מצריך כתיבה רגישה ואמנותית!

ובקשה מכולם- תעירו, תחמיאו, תבקרו... מחכים לתגובות שלכם!

 

[ר' יעקב ישראל]

@ר' יעקב ישראל
יפה מאד! מביא נקודת מבט חדשה ויפה
אני כשכתבתי על מפגין- הבאתי את ההוא שבאמת אכפתי, היה לי קשה להתחבר לדמות שאינה כזו. אהבתי שהבאת אותנו להזדהות עם מפגין שפועל ממניעים אישיים, זה מצריך כתיבה רגישה ואמנותית!

ובקשה מכולם- תעירו, תחמיאו, תבקרו... מחכים לתגובות שלכם!

תודה על המחמאה!
הגדרתם את זה מקסים!

 

[מוז'יניקית]

העליתי עכשיו

אתגר - אתגר דו שבועי - חטופים-וקפלן

ראשית, תודה לניק היוקרתי @יהלום-יצירות מלוטשות - על האתגר "מילים של אמת". טרם העליתי את האתגר, חלפו במוחי עשרות כיוונים, חלקם יצרתים במיוחד, וחלקם מופרעים ביותר (הופתעתי אפילו מעצמי..), אבל האקטואליה בסוף נצחה. ואי לכך האתגר שלפניכם, נושא כותרת נפיצה וכאובה כאחת, ומציע בהתאם שתי אפשרויות...

www.prog.co.il

תודה לכל מי שהעלה קטעים ופתח את הרגש שלי לכתוב את הקטע שלי
וכמובן תודה ל @הספרן על האתגר המדהים שכדברי @נחמת שוטים בסופו של דבר משאיר אותנו מחוברים וערים למצב הבלתי נתפס הזה....
כמובן אשמח לביקורת

 

[הטעם המושלם]

ניסיתי ליגוע בנושא הרגיש כ"כ. אשמח לתגובות אם הצלחתי.

פעם סיפרו לי על הילד שנולד בבית הכלא. הוא לא הכיר עולם אחר.
אבל מה שאני לא מצליחה להבין זה איך הוא חשב שזה הנומראלי?
אני מביטה אל בני הקטן. כן. הוא עוד לא בן שנתיים. לא נולד כאן- אבל מעולם לא הכיר מציאות חיים אחרת.
אבל- כפירי שלי מתוקי- אתה באמת בשכל הפצפון שלך חושב שכל הילדים בכל העולם, גם אלו של השובה שלנו- סובלים כמוך?
האם אתה בטוח שלכל הילדים בעולם, גם אלו של השכנים ממול- שוקלים כתינוק בן יומו בערך?
האם אתה חושב שכל התינוקים בעולם- גם אלו של הבני דודים של השובים שלנו- שותים מים ואוכלים לחם יבש, ולא מתלוננים- גם אלו של של האשה השלישית של השובה שלנו?
אני לא יודעת מה עובר לך בראש. כן מקווה שאת השפה הערבית תלמד לתעב בכל נימי נפשך. גם זאת האנגלית.
כשרק נצא מכאן, כשרק תדע שיש עולם.
כשרק תדע שיש ילדים בעולם שיכולים להגיד- אמא אני רוצה גינה- וגם לקבל.
שיש ילדים שיכולים לומר- אמא אני רוצה עוד- והם יקבלו גם אם זה לא יהיה עוד סטירה או בעיטה.
שיש ילדים שיכולים לומר- אבא תרים אותי גבוה עד לשמים- ואבא ירים. עד התקרה, לא יאיים בלעלות לגן עדן.
שיש ילדים שיכולים לומר- אני לא אוהב, והם יקבלו משהו אחר. לא חול.
כשרק תדע- כשרק תכיר בעולם האמיתי- תזכור תמיד- ילד קטן לעולם לא לבד.
גם כשכולם יגידו לך- שכחו אותך.
גם כשכולם יגידו לך- זרקו אותך.
גם כשכולם יגידו לך- אל תחזור.
גם כשכולם יגידו לך- רוצים שתמות שם.

גם אז תדע- אבא תמיד אוהב. אמא תמיד מחכה.
אתה לעולם לעום לא לבד.

תזכור תמיד שהם החריגים ואתה הרגיל.
תזכור תמיד שהטוב בסוף ינצח.
תזכור תמיד חיבוק של אמא וחיוך של אבא.
תזכור תמיד- יהודי לעולם לא נשאר לבד.

 

[צביה ר.]

@מוז'יניקית כתיבה מאד יפה מנקודת מבט מעניינת ומלאה ברגש.

לא מוזיל דמעות לא אמיתיות

מזיל.

שני בחורות אומללות

שתי.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

נתקלתי בכותרת:
דיווח | גופות משפחת ביבס יוחזרו במסגרת העסקה.

הם לא בחיים?

 

[רבקהנ]

נתקלתי בכותרת:
דיווח | גופות משפחת ביבס יוחזרו במסגרת העסקה.

הם לא בחיים?

יש חשש כבד לחייהם. זה אומר שהנתונים שיש בידי המדינה לא מספיקים כדי להודיע בוודאות, אבל זה קרוב לוודאי (רק לגבי האמא והילדים)

 

[חני גרשון]

אני אישית ממש אהבתי את החלק הראשון של האתגר.
לזאת קוראים אתגר אמיתי.
אחד החלקים החשובים ביותר במחלקת הכתיבה היא היכולת ליצור דמויות אותנטיות, שהן דווקא רחוקות מהעולם שלנו.
לא משנה מאיזה אספקט. [כמו שהעלתה @פניני ריין באשכול - אפיון דמות הנבל...]
הדרישה הזאת, לצא מהמשבצת שלך ולחשוב - מה רועי מרגיש, למה הוא עושה את זה, מאלץ אותך [אם אתה באמת עושה עבודה רצינית ולא כותב סתם כי אני-לא-יודעת-מה], לבנות כאן דמות. דמות עם רצונות, עם משפחה, עם אמונות ואג'נדות שלמות. והן צריכות להיות לגמרי אמיתיות מצד הדמות.
אחלה אתגר.
את החלק השני אני לא מתכוונת למלא...
כרובנו כאן, מן הסתם

 

[IMOD]

העלתי קטע, אשמח לשמוע את חוות דעתכם.

אתגר - אתגר דו שבועי - חטופים-וקפלן

ראשית, תודה לניק היוקרתי @יהלום-יצירות מלוטשות - על האתגר "מילים של אמת". טרם העליתי את האתגר, חלפו במוחי עשרות כיוונים, חלקם יצרתים במיוחד, וחלקם מופרעים ביותר (הופתעתי אפילו מעצמי..), אבל האקטואליה בסוף נצחה. ואי לכך האתגר שלפניכם, נושא כותרת נפיצה וכאובה כאחת, ומציע בהתאם שתי אפשרויות...

www.prog.co.il

 

[אוראל סולטן]

@לא כמו כולם תודה רבה!!!

@my-m אחד הקטעים! את לא מבינה כמה הוא חיזק אותי...

@ר' יעקב ישראל מדהים, גרמת לי להתרגש!