דיון נספח לאתגר - שני מטר

  • הוסף לסימניות
  • #21
אין כל קשר ביניהם. אבל בעצם, כשחושבים על זה, שניהם כאן בשעה הזו מאותה סיבה. חבל שלא חושבים על זה.
משפט מאד חזק, טמון בו הרבה,
רק שאלה - מי הם שלא חושבים על זה? ומדוע זה חבל?

מאד התחברתי לסיטואציה, כתוב חזק ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ב"ה.


הוא עמד כבכל בוקר בתחנה, נרתיק תפילין בזרועו הימנית, גמרא ומחברת סיכומים בידו השנייה. קור הבוקר הירושלמי חדר לגוו והוא הצטמרר קלות.

בכל בוקר הוא צריך 'לקחת' את האוטובוס עד לשכונה המרוחקת, כבר בשש וחצי בבוקר. רק השנה הוא התחיל ישיבה-קטנה, אבל ההורים לא מתפשרים על פחות מהטוב ביותר. הטוב ביותר זו כמובן הישיבה של החסידות "שלהם", הנמצאת בשכונת גילה. היה ברור שלמרות שהוא בסך הכל ילד בן 13, אי אפשר חלילה לשלוח אותו לשום מקום אחר. לפחות ישנים בבית כל יום.

ה'סדר' בישיבה מתחיל בשבע וחצי בדיוק והמשגיח לא אוהב איחורים. ההורים והאחים ישנים בבית, הרחוב לוחש שקט, והוא בתחנה, לבד.

לא לגמרי לבד. למעשה, גם היא נמצאת שם בתחנה כל בוקר. היא - המפרנסת. הבעל לומד בכולל כמובן, נחשב לאחד מהאברכים החשובים שם. יש אברכים שאפילו מתייחסים אליו כנושא ונותן. סיפר לה בגאווה על כוס קפה ועוגה.

והיא, מצאה את עבודת המזכירות רק בקטמון. מרחק שעת נסיעה. טוב שהכולל מתחיל בתשע והוא יכול להוציא את הילדים. גם זה משהו. אין ספק.

כך, הם מוצאים את עצמם מחכים כל יום בתחנה. הוא מחכה לקו 31 והיא לקו 32. בשעות הבוקר הקוים מדייקים, תוך דקות ספורות האוטובוסים מגיעים. לפעמים הקו שלה קודם, לפעמים שלו קודם. אין כל קשר ביניהם. אבל בעצם, כשחושבים על זה, שניהם כאן בשעה הזו מאותה סיבה. חבל שלא חושבים על זה.

והיום, אחרי כמעט חצי שנה של קביעות שאינה משתנה. הוא עמד שם לבדו. תחילה הביט תמה לצדדים, לקח לו כמה דקות להבין מה בעצם חסר לו. משהבין, כבר עבר האוטובוס שלה והוא הצר על כך שהיא הפסידה אותו. דקה אחר כך עבר גם האוטובוס שלו והוא נסע משם, לישיבה.

משהו הציק לו במשך היום. ניקר בו. הוא התקשה להתרכז בלימוד. מה בעצם חסר לו? לא ידע להגדיר. הזדהות? הכרה? הבנה? שותפות גורל? אולי כשיגדל יבין. כרגע, הוא חיכה בקוצר רוח לשוב הביתה.

למחרת, היא שוב הייתה שם בתחנה. בשעה הקבועה. הוא נשם לרווחה. בלב, רק בלב. והיא, מה תאמר לו? שכמעט יצאה אתמול לתחנה להשאיר לו פתק שהמשרד סגור ליום? לא אמרה כלום. גם הוא לא אמר כלום.

רק רעש מנוע האוטובוס המתקרב קטע את השיחה.
הרבה הרבה זמן, לא קראתי סיפור כל כך יפה וכל כך נוגע.
והכתיבה מושלמת.
משהו הציק לו במשך היום. ניקר בו. הוא התקשה להתרכז בלימוד. מה בעצם חסר לו? לא ידע להגדיר. הזדהות? הכרה? הבנה? שותפות גורל? אולי כשיגדל יבין. כרגע, הוא חיכה בקוצר רוח לשוב הביתה.
לא צריך את השאלות. גם כדי להגדיר אותן צריך מודעות גבוהה במיוחד. מספיק הניקור והלקום ולשבת ולזוז על הכסא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
@מ"ם - משהו נסתם אצלי. לא הצלחתי להבין על מה מדובר... :(
(ועד שאני כבר פונה אליך, אשמח אם תוכל לפנות אלי באישי לצורך שאלה בנוגע לפורום).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #25
תודה רבה!

רק שאלה - מי הם שלא חושבים על זה? ומדוע זה חבל?
כולנו, יש לומר.
כמה פעמים בתור המלחיץ במכולת או בהתארגנות סוערת של בוקר מצליחים לזכור את המטרה שעומדת מאחורי הכל? את הסיבה של כל זה, הקמת בית של תורה, קיום רצון הבורא...
הלוואי והיינו זוכרים את יותר. חושבים על זה יותר.
זה מה שחבל.

לא צריך את השאלות. גם כדי להגדיר אותן צריך מודעות גבוהה במיוחד.
בהחלט! לא הנער הוא המגדיר אותן.
המילים "הזדהות? הכרה? הבנה? שותפות גורל?" מגיעות מהקריין, אותו "מספר יודע כל". כמו "אין ספק" ו"חבל שלא חושבים על זה" לפני כן.
כוונת המשפט היא שאולי כאשר יגדל יבין שהיה חסר לו משהו מהרשימה הזו. או כולה.
צריך לחשוב איך לנסח את זה טוב יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כמה פעמים בתור המלחיץ במכולת או בהתארגנות סוערת של בוקר מצליחים לזכור את המטרה שעומדת מאחורי הכל? את הסיבה של כל זה, הקמת בית של תורה, קיום רצון הבורא...
הלוואי והיינו זוכרים את יותר. חושבים על זה יותר.
התחדדה פה נקודה שלא חשבתי עליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אשמח לקבל הסבר על הפואנטה של @מ"ם. לא הצלחתי להבין אותו, אבל זה נשמע מעניין.
כלומר, הבנתי שהעובדה שהוא הולך ללמוד והעובדה שהיא הולכת לפרנס משרתים את אותה מטרה, ואני גם רואה עוד אי אלו תובנות בין בתרי הסיפור, אבל את הפואנטה אנ'לא מצליח להבין.
תודה מראש...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #28
הבנתי שהעובדה שהוא הולך ללמוד והעובדה שהיא הולכת לפרנס משרתים את אותה מטרה
אני לקחתי מהסיפור את הקטע של התקשורת הבלתי מילולית, כמה שהיא חזקה לפעמים עד שהיא הביאה אותו להיות מוטרד בגינה.
את הנקודה של המטרה המשותפת הבנתי אח'''כ, זה הפואנטה? או הקשר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #35
  • הוסף לסימניות
  • #36
ממליץ לך על סיפור שלו על בחור שהתפלל נץ ובמקום לרוץ למיטה נתפס להשלמת מנין בהר הזיתים.
לא מצאתי, תחפש ותהנה.
הנה.
ועכשיו בתמורה תסביר לי בבקשה את הסיפור שהוא כתב באתגר הזה. אני כבר מסתקרן ממש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הנה.
ועכשיו בתמורה תסביר לי בבקשה את הסיפור שהוא כתב באתגר הזה. אני כבר מסתקרן ממש...
מדינא, מי שחייב לך זה @אי פה אי שם , הוא נהנה לא אני.
אבל לפנים משורת, ההבנה שלי בסיפור זה לתת לנו מימד נוסף של מרחק, מרחק הגיל והמגדר, ואעפ"כ כל אחד מרגיש את הצורך של השני.
טוב, מה עשית אותי פרשן לענייני מ"מים???
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לא יודעת אם מה שקישר זו המטרה המשותפת, או טכנית העמידה המשותפת, לי המטרה לא זעקה כמסר, אולי לא ירדתי מספיק לעומק העניין.
לפי התגובות כאן נשמע שמסתתר פה עומק מסוים, אבל אף אחד לא מוכן לגלות מהו... :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מדינא, מי שחייב לך זה @אי פה אי שם , הוא נהנה לא אני.
אבל לפנים משורת, ההבנה שלי בסיפור זה לתת לנו מימד נוסף של מרחק, מרחק הגיל והמגדר, ואעפ"כ כל אחד מרגיש את הצורך של השני.
טוב, מה עשית אותי פרשן לענייני מ"מים???
זה כל הפוינט? משהו חסר לי. (כבר נהייתי אובססיבי להבין את זה...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה