דיון נספח לאתגר - שקוף ומשקיף

[פרפר סגול]

כיום כשמזדמנים לי דברים נוספים כאלו, אני נזכר בסיפור ההוא וטעם חמוץ של חוסר וודאות עולה בפי. הלוואי והפעם אדע לבחור בטוב ובנכון, בהנחה שאכן יש כזה.

השאלה היא כזו:
אם היתם נתקלים במקרה זה שנית, מה הייתם עושים?

 

[אורית חזן]

מנין לך שהבחירה שגויה? אולי זו הבחירה הנכונה במצבה?
למה הבחירה לא קיימת? היא לא יכולה להרים טלפון למשטרה?

יש תסמונת שנקראת "תסמונת האישה המוכה"

וצריך הרבה אומץ לצאת מהמעגל הזה...
כמובן שיש מקרים שצריך וחייב להתערב.

 

[פרפר סגול]

למה הבחירה לא קיימת?

ממליצה לקרוא קצת חומר בנושא זה לפני שמביעים דעה.
שבי יכול להיות בסיטואציות רבות...
והמבין יבין.

 

[אפקטכתיב]

כאן אני כותבת את האפטר קטע לקטע שלי "שקופה ומשקפת":
https://www.prog.co.il/threads/אתגר-דו-שבועי-שקוף-ומשקיף.459782/#post-6661291

1. כשקראתי את האתגר באסוציאציה ראשונית המילה שקוף הזכירה לי שיקוף,ושקופה ומשקיף הזכיר לי את הקולות בראש שמשקיפים בשיחה על האחרים.
להרחבה על שיקוף ממה שקראתי כרקע :https://he.wikipedia.org/wiki/שיקוף_(פסיכולוגיה)
2. הזבוב על הקיר של @אשר שרבר היווה את הבינגו לבחירה
https://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-שקוף-ומשקיף.459779/#post-6641049
רק שכאן בחרתי להתמקד במטפל ולא במטופל

3.זה המשפט החזק שהתאים לי בדיוק לעצת יועצים מבינים.
וככה נרקמו לסיפור עור עצמות וגידים .
https://www.prog.co.il/threads/זה-היה-משפט-חזק.459031/page-3#post-6634519
לבסוף,הייתה איזו תמונת פרסומת בכניסה לעיר שהעלתה לי את ההזדהות והחמלה לשקופים.

4. ורק אחרי שביום חמישי שכבר גיבשתי קטע על פסיכולוגית אשר משקפת את הקול הפנימי שלה עצמה ונמצאת בעיצומה של שיחה מרתקת ופנימית. ביצעתי תפנית חדה בעלילה יען קרה לי מה שקרה למיכל והייתה שם התעלמות מוחלטת ממני, וזה שרף וכאב ופתאום הרגשתי מה זה להיות שקופה באמת, אז חשבתי לכתוב סיפור חדש על נשים שמתעלמות מאחרות, במקום הקטע עם הפסיכולוגית ובסוף החלטתי שדווקא יהיה נחמד ללמד אותה לקח!
היא שלא חוותה מעולם את הצד השני של המטבע וחושבת שהיא מבינה, לאמת אותה האם היא מבינה באמת או סתם מהנהנת בראש. אתם מבינים??

 

[פרפר סגול]

@אפקטכתיב, המשקיפה הפכה להיות שקופה...
היא ממש מגלמת את הפתגם : "אם תחיה ע"פ הספר, סופך שתמות מטעות סופר"....

 

[RACHELIZ]

@אפקטכתיב, איזה סיפור חזק!
ממש אהבתי את העימות עם התחושה בסוף.
הכתיבה משובחת ונוגעת עמוק.
הערת אגב, כנראה שא"א להיות אמפתיים עד הסוף מבלי לחוות בעצמנו, אבל עדיין הניסיון לאמפת (אפשר להעביר את המילה גם לאשכול המילים שהוצאנו ) גם תורם ובטח עוזר לשחרר קצת את הרגשת השקיפות.

 

[אפקטכתיב]

@אפקטכתיב, איזה סיפור חזק!
ממש אהבתי את העימות עם התחושה בסוף.
הכתיבה משובחת ונוגעת עמוק.
הערת אגב, כנראה שא"א להיות אמפתיים עד הסוף מבלי לחוות בעצמנו, אבל עדיין הניסיון לאמפת (אפשר להעביר את המילה גם לאשכול המילים שהוצאנו ) גם תורם ובטח עוזר לשחרר קצת את הרגשת השקיפות.

אכן, הכוונה המקורית של הסיפור, הייתה הוכחת טענה זו.
רק המסקנה האישית שלי שאין כמו לחוות את התחושה בעצמך הובילה לתפנית ולעוד כמה שורות טובות וארוכות בקטע (זו הזדמנות להתנצל על האורך, למי שקשה לעמוד בזה...
זה לא סתם "בלה בלה" זה מסר חשוב וכואב!)

 

[אפקטכתיב]

תודה ל @שרה מגן
על העזרה בפיסוק ועל המילים הטובות באישי.

 

[שיילה]

@מ"ם - חיי הקומונה הזו"צית באיזורי הקטקומבות עונה על ההגדרה 'משקיף' אך ממש לא 'שקוף'. חשבתי להוציא על הנושא ספר ולקרוא לו 'חלון בלהות'.

 

[שני זאת אני :)]

תגובת @אחת שאוהבת לכתוב , על הסיפור של @ר. פרצמן

דבר ראשון ממש אהבתי! @ר. פרצמן , יש לך את זה!
דבר שני- זה דבר שכמעט כל אחת מזדהה אתו, גם אנחנו הנשים. גם אנחנו אנחנו חסומות לפעמים מכל מיני רגשות, ויותר נכון מפחדות להרגיש.
אז תודה שנגעת בנו, בהצלחה!

 

[ר. פרצמן]

תגובת @אחת שאוהבת לכתוב , על הסיפור של @ר. פרצמן

דבר ראשון ממש אהבתי! @ר. פרצמן , יש לך את זה!
דבר שני- זה דבר שכמעט כל אחת מזדהה אתו, גם אנחנו הנשים. גם אנחנו אנחנו חסומות לפעמים מכל מיני רגשות, ויותר נכון מפחדות להרגיש.
אז תודה שנגעת בנו, בהצלחה!

תודה!

לכל הדחיינים, הסיפור אכן מעט ארוך. אבל שווה את זה.
מחכה לשמוע אם נהניתם.

 

[הדוויג]

מחכה לשמוע אם נהניתם.

יש בסיפור הרבה פוטנציאל. דמויות מעניינות, זוויות מקוריות.
אבל משהו בכתיבה שלו הפריע לי. הוא קצת לא זורם. מרגיש כמו מצגת של שקופיות, פריים אחר פריים, במקום סרט.
אולי מ.י. פרצמן תדע להגדיר יותר מדוייק. (יש קשר משפחתי אגב?)

 

[ר. פרצמן]

זה אכן כך פריים אחר פריים, משום שניסיתי להכניס שתי דמויות שנמצאות באותו אדם, ולא כמו רוב הסיפורים שמדברים על אנשים נפרדים.
אם יש הצעה לייעול- שמחה תמיד לשמוע.

 

[יוצרת כתיבה]

זה אכן כך פריים אחר פריים, משום שניסיתי להכניס שתי דמויות שנמצאות באותו אדם, ולא כמו רוב הסיפורים שמדברים על אנשים נפרדים.
אם יש הצעה לייעול- שמחה תמיד לשמוע.

אולי תעשי טיפה יותר רווחים, טיפה סימני פיסוק.
ואולי לפני הגוף הראשון תעשי איזה כיתוב...
מאוד נהניתי, בכל אופן.

 

[מ"ם]

יממה אחרונה להצטרף לאתגר המיוחד.

אל תפספסו!

 

[אפקטכתיב]

@yonatanr
התחברתי מאד.

 

[אפקטכתיב]

@shira bira
נהיה לי מהכתיבה שלך ממש צמרמורת....
נושא מאד מאד כואב קיים וחשוב.

 

[יאן]

@yonatanr

שנון וסוחף.
תיאור חי

נראה לי שאם הייתי חסיד הייתי נעלב

 

[yonatanr]

נראה לי שאם הייתי חסיד הייתי נעלב

השתדלתי להיות מאוזן.
אדרבה, יבואו החסידים ויחוו דעתם...

 

[RACHELIZ]

באמת תיאור חי וזורם.

הקטע הזה קצת צורם

הוא לא הצליח להבין את מי הסצנה אמורה לשמח. הכלה עומדת בפנים חיוורות ורציניות, מושפלות כלפי מטה, החתן עומד לידה כשאינו יודע מה לעשות עם עצמו, אביו מחזיק את קצה הגארטעל במרחק כמה מטרים מהם, כשפניו חמורות הסבר מופנות כלפי הגברים, פוסע כמה פסיעות לאחור וכמה פסיעות קדימה כמי שכפאו שד. לאחר מכן עזב האבא את החגורה, והתחיל לרקוד עם החתן לבדו, כשהכלה נוטשת את הגארטעל ומתיישבת במקומה.

באמת בסוף הבאת תשבחות אבל עדיין...