עזרה נעלם כסף מהבית....

[מרחבית]

זה נשמע כמו שפרית כנראה..

אני לא יודעת... לא מספיק מכירה את שפר.
יש ביטויים 'שפריים' אופיניים שכבר למדתי להכיר.
כאן - אין להם ביטוי.
בשפר באופן כללי ההדגשה היא דווקא לתת אמון רב.
מה הגישה שם במקרה של גניבות? - אין לי כל מושג...

 

[yaffat]

לאח שלי היתה בעיה כזו,
הוא היה לוקח הרבהההה כסף לא שלו,
חופשי שטר של 200 ש"ח,
והולך למכולת וקונה שקית ענקית של ממתקים.

הוא היה ילד מאוד קשה, חוזר תמיד מאוחר הביתה,
מציק לאחים בלי סיבה ועוד...

אמא שלי היתה בדעה שכמעט תמיד עדיף פשוט להתעלם בדברים כאלו
הרי לילדה ברור שהיא עשתה משהו לא בסדר, אין צורך להסביר לה את זה בשום צורה.
והדבר שהכי עוזר במיקרים האלו בד"כ זה זמן והתבגרות.

אפשר אולי לעשות סקר כמה אנשים מתוכינו היו גונבים בתור ילדים - וכמה מתוכם היום לוקים בבעיה הזו... בטוחה שתצאי רגועה אחרי סקר כזה.

תכלס היום אח שלי חמד בחורים, הכי טוב בישיבה.
סבלנות, והכלה.
זה הכי חשוב לילדים כאלו.

במקביל,
היא עשתה עוד משהו שיעזור לו להתמודד עם הבעיה הזו
לא בטוחה שאני זוכרת מדויק איך זה עבד, אבל בערך:
תקחי קופה, תכניסי שם כסף,
תגידי לבת שלך שלכל פעם שמאוד מתחשק לה לקנות משהו טעים ואין לה כסף את מסכימה לה לקחת כסף מהקופה ולקנות משהו.
זה יוציא ממנה את כל הצורך לגנוב, היא לא תגיע לנסיון כזה, וככה תמנעי ממנה להתרגל לדבר שלילי כזה.
או -
תעשי איתה הסכם, שכיון שהיושר חשוב לך מכל דבר אחר, הרבה יותר מכסף, את מסכימה לה לקנות מתי שהיא רוצה ממתקים, העיקר שיהיה עם רשות,
שהיא תבוא לבקש ממך כסף, ואת תמיד תתני לה. (זה קצת פחות טוב מהקופה כיון שהיא צריכה לבקש ממך, ולפעמים אולי לא נעים לה לבקש כזה הרבה אז היא אולי תמשיך מידי פעם לקחת כסף לא שלה)

תרויחי בשיטה הזו שהיא תפנים בצורה מאוד חזקה כמה היושר חשוב מבחינתך.
וכן לא יהיה לה צורך כ"כ לגנוב, וזה יעבור לה...

כמובן שאת צריכה לוותר פה על הגבולות של קנית ממתקים, אבל לעניות דעתי, אין מה להשוות בחשיבות של 2 הדברים.
(במיוחד שגם בלי זה היא קונה ללא רשותך)

עוד משהו,
אפשר לדבר איתה על הנושא (בלי קשר כמובן למקרה של הספק שהיא לקחה 50 ש"ח אלא בהזדמנות שהנושא עולה, בלי האשמות)
ולעשות לה כמו מבצע, שכל פעם שהיא מאוד רוצה לקחת כסף והיא מתגברת ולא לוקחת, היא תבוא לספר לך ותתני לה כפרס שקל/ 5 שקלים (תלוי ברמה שלה)
זה יתן לך תועלת שיהיה לה חשק ורצון להתגבר,
וכן תועלת גדולה מאוד, שהנושא ידובר בפתיחות, והיא תרגיש בהמשך בנוח לשתף אותה גם בכישלונות בנושא הזה.
את צריכה להקפיד לתת לה תחושה שזה לא הזוי שיש לה חשק לקחת משהו לא שלה, שזה לגיטימי ואת מבינה את היצר החזק, אבל זה אסור.
היא לא צריכה להרגיש רשעית, רגשות האשמה רק מפריעות לבןאדם לעבוד על עצמו, לא עוזרות לו.

אגב,
כל התגובה נכתבה בהנחה שהילדה קוה ממתקים בכסף,
אני לא זוכרת אם פותחת האשכול כתבה את זה או רק בתגובות בהמשך,
בכל אופן, תמיד אפשר לשנות בהתאם לרצונות והצרכים של הילד

 

[ינשופי]

אם באמת הבעיה היא רק ממתקים, אולי כדאי לנסות לתת לה דמי כיס, שתשתמש כהבנתה.

 

[מילקשייקית]

כל מילה!!
הדבר היחיד שאני לא מסכימה איתו זה המהירות שכולם פה מפנים לטיפול!
מדובר בדבר נפוץ, כילדה גם אני רשמתי במכולת ארטיקים על חשבןן ההורים וגנבתי 50 ₪ פעם בשביל למצוא חן בעיני חברותיי.
זה נגמר בנזיפה חמורה מההורים ולא חזר על עצמו, לא קשור לשום בעיה שמצריכה טיפול.

ייתכן ויש צורך בטיפול, אבל ודאי שזו לא הפעולה הראשונה שצריך לנקוט.

גם אם לא צריך טיפול - 'נזיפה חמורה' היא לא תמיד פיתרון!!!
למרות הפשטות שבה את מתארת את המעשה, אף פעם כזה דבר - לא קורה סתם.
אם זה לדברים בסיסיים - למה היא לא יכולה לבקש מההורים? ואם לדברים של מעבר - באותה שאלה עסקינן - אי אפשר לבקש?
נכון שיש את כל המילים היפות של 'דחית סיפוקים' וכדו', אבל בואו ניכנס רגע לראש של הילדה-
היא יודעת שאסור לגנוב.
היא גם יודעת שהיא נורא נורא רוצה משהו.
מה עומד באמצע?
למה הדבר השני מנצח?
ובעיקר-
למה נזיפה תעמיד על המקום? היא לא מנסה כאן כנראה לבדוק גבולות, מן הסתם בתוך תוכה היא יודעת שזה לא בסדר. נזיפה כאן - היא חזרה על דברים שהיא כבר יודעת ולמרות הידיעה בחרה לעשות משהו שונה.
מה שיכול להועיל-
זה שיחה פתוחה, בארבע או שש עיניים, בלי להתקיף או להציב אמת חדה כתער, אלא על כוס מילקשייק מתוק לומר לה - שאבא ואימא לא מרשים לקחת כסף בלי רשות...לא להאשים - כי אז התוצאה היא התגוננות ותו לא, אלא כביכול לפי תומכם.
תאמרו לה שאם היא צריכה משהו - תמיד אתם פתוחים לשמוע, ומקבלים אותה איכשהיא, וזה יהיה לה גם פתח כחודו של מחט בשיתוף מצידה - אם תרצה ותוכל (מה שלא בטוח או שיבוא בהזדמנות אחרת כי מן הסתם תרצה דבר ראשון לסיים את העסק, להנהן ולהעביר נושא).
המון הצלחה! ונהנתי מהסבלנות - שאת לא נוהגת בפזיזות של רצון לפתור מידית, אלא מחכה להבהרה מה לעשות, ולהגיון שישלוט על הרגש.

 

[אמא טובה]

גם אם לא צריך טיפול - 'נזיפה חמורה' היא לא תמיד פיתרון!!!
למרות הפשטות שבה את מתארת את המעשה, אף פעם כזה דבר - לא קורה סתם.
אם זה לדברים בסיסיים - למה היא לא יכולה לבקש מההורים? ואם לדברים של מעבר - באותה שאלה עסקינן - אי אפשר לבקש?
נכון שיש את כל המילים היפות של 'דחית סיפוקים' וכדו', אבל בואו ניכנס רגע לראש של הילדה-
היא יודעת שאסור לגנוב.
היא גם יודעת שהיא נורא נורא רוצה משהו.
.

זהו שהיא לא חושבת שזה גניבה

 

[אנוכי]

זהו שהיא לא חושבת שזה גניבה

ההסתברות אומרת שהיא יודעת שזו גניבה ולכן בושהבזה,
אולי הכאב של אבא ואמא ייסר אותה יותר מגערה

 

[פרקטית]

צודקת לגמרי, אלמלא לצערי זה משהו לא חדש בכלל... התפרצויות זעם היו גם היו, אם כי החמירו, פשוט התעלמנו (לצערי!) וייחסנו לגיל הצעיר. לקיחת כספים זה משהו שפשוט רק *גלינו* לאחרונה...

זה לא קשור להפרעת קשב וריכוז? פשוט זה תסמינים קצת מוכרים לי...

 

[קדימה צעד]

מורה בכיתה ב' אמרה לי שכל שנה יש להם מקרים של ילדות ש'לוקחות דברים'
וזה אופייני לגיל...
אז אומנם היא שנה יותר מבוגרת, ובכל זאת.......

 

[רחשי הלב]

זה לא קשור להפרעת קשב וריכוז? פשוט זה תסמינים קצת מוכרים לי...

דחיית סיפוקים באופן כללי מהווה תסמין של הפרעת קש"ר

 

[טוליפ]

לא קראתי הכל, דבר אחד משום מה בולט לי מאוד, הילדה הזאת צריכה כרגע המון המון תשומת לב ויחס אישי מאמא. תמצאי זמן לצאת לפנק אותה לבד, לקנות לה משהו טעים שהיא אוהבת, לשוחח, לשמוע אותה.

אגב, בגילאים הצעירים, לפעמים הרצון לקניית ממתקים הוא לא בשביל הילד אלא רצון ל'קנות' חברים עם הממתקים. בכלל הנסיון היום מאוד גדול, לפי סיפורי ילדיי בבתי הספר יש ילדים/ות שמביאים כמויות של ממתקים ולא מביאים אפילו סנדוויץ', פשוט זאת הארוחה שלהם.


בהצלחה רבה

 

[גרניטא פקאן]

קראתי פה ושם באשכול ונראה כי שי פה דיעות שמתיחסות לגיל כגורם מוכר לבעיה. ודעות שתולות זאת בבעיות נפוצות של קש"ר או רגשיות למינהם.
רק רציתי לכתוב לכם סיפור קצר שקראתי בעבר מקווה שזה מדויק למקור- מסר חזק.
לפני שנים רבות באיזו מדינה הצליחו שוטרי המלך לשים ידם על גנב שזמן רב עשק את הבריות .
קבעו מועד למשפט כדי שיבוא הלז על עונשו,
והנה נפסק לו כי דינו בתלייה כיאה וכיאות למעשיו הרעים.
כמקובל נתן לו המלך אפשרות לבקש בקשה אחרונה לפני מותו.
הגנב שכנראה לא היה טיפש...
ביקש: אנא הביאו לי שתיל של עץ תפוחים בידי מסורת מדורי דורות איך להצמיח העץ עם התפוחים תוך מספר דקות.
רצו משרתי המלך והביאו לו את השתיל .
עכשיו ביקש הגנב: אני זקוק לאדם שלא גנב מעולם כדי שיטמין את השתיל באדמה רק כך נוסחת הקסם תעבוד.
הסתכל הגנב סביבו וביקש מאחד המשרתים : אולי אתה תוכל להטמין את השתיל באדם .
הסתכל בו המשרת במבוכה וענה : אני עובד אצל המלך ופעמים שאוכל מהמאכלים בלי רשות אינני יכול לעשןת זאת.
פנה הגנב למלך אולי הוד מלכותו יכול להטמין את השתילבאדמה בודאי לא גנב מעולם.
ענה המלך אני מצטער אך כשההיתי ילד לקחתי לאבי מחדר האוצרות מחרוזת מרגליות ומעולם לא החזרתי אותה...
אמר הגנב למלך אם אתה בעצמך מודה כי גנבת מה יועיל לך לתלות אדם פשוט ומסכן שגנב בשביל להחיות נפשו ונפש ילדיו חון ורחם עלי...
ונתן לו המלך חנינה...

 

[לילי 1]

סתם נקודה למחשבה,
גם אני הייתי כזאת ואני די משוכנעת שזה בא מחוסר ממתקים בביתנו
יש לי אהבה גדולה למתוק ואצלנו לא היו ממתקים בכלל (בייגלך היה נקרא ממתק)
אז הייתי הולכת למכולת ללא שום כוונות זדוניות וקונה לעצמי כמה ממתקים
אני יודעת שההורים שלי ידעו מזה והתעלמו (או לא עשו עסק)
עם התבגרותי - זה עבר כלא היה
וב"ה בתור מבוגרת אני מאד ישרה ואמינה
עבר ללא טיפול רגשי ואני גם לא חושבת שהיו לי בעיות נלוות


אולי צריך לתת לה יותר מתוק?

בדיוק מה שרציתי לאמר
בתור ילדה אני גם לקחתי ואני חושבת שזה ישב על תחושת חסר
לא שלא היו ממתקים אך היתה אווירה של צייקנות והגבלה. קצת דקדוקי עניות- יותר כאופי, פחות בגלל שבאמת היה חסר.
גדלתי לתפארת....
יכול להיות שזה ושב על משהו כזה?

 

[GRN]

לא קראתי את כל התגובות, מקווה שאני לא חוזרת על מה שנאמר.:
קודם כל - לא לדבר עם הילדה שום מילה על כך (אא"כ קרה שידעת בוודאות, וגם היא יודעת שידעת בוודאות, ואז להגיב עניינית כמו: אני לא מרשה, ואפילו גם: מצער אותי שזה מה שקרה)
ובמקום לשלוח לטיפול רגשי - להשקיע המון בילדה, לפתח איתה קשר, לייצר חוויית אמון רחבה, לייצר קירבה, לתת תחשת אחריות וכן הלאה.

כמו הסיפור שהיה כאן למעלה, אני יכולה לתת המון סיפורים על ילדים שלקחו כספים ללא רשות, ואפילו דברים חמורים מכך, וגדלו להיות אנשים ישרים כסרגל. יש אפילו סיפור על החפץ חיים שלקח תפוח בשוק בלי לשלם. לא להיבהל! לא להיבהל!

תנו לה את מה שהיא צריכה ברגש, ובעזרת ה' (לא ביום אחד, ולא ברגע אחד) התופעה תחלוף.

הרבה הצלחה!

 

[userit]

אוף, כמה בלבול.

אחד שולח לפסיכיאטר--- איך זה קשור???
אחר שולח לסופר ילדים שאיכשהו נהיה המחנך של הדור, כאילו אין אנשים שהמקצוע הבלעדי שלהם הוא ייעוץ וטיפול,
יש כאלו שטוענים שמטפלים רגשיים מקצועיים זה מוגזם ורק צריך ללכת ל'יועץ רגשי' ולא לפנות חלילה לבית חם. מה זה יועץ רגשי? מאכער?

מתסכל ומרגיז.

 

[saryk]

ובכן, בואו ותשמעו מה היה בסוף....
בעלי- כדרך הגברים (רבים מהם בכל אופן....) לא ממש חשב שהוא צריך לחכות ולציית לעצות של אחרים... (בטח לא מפורום!....)
הוא אמר לה ישירות: מישהו לקח כסף מהמדף. זה או את או אחד הילדים האחרים. אם תגידי את האמת שזו את, לא תקבלי בכלל עונש. אם תגידי שזו לא את- אנחנו מאמינים לך לגמרי, אבל אם יתברר שזה לא נכון- תקבלי עונש רציני.
הילדה הכחישה לחלוטין.
אחרי כמה שעות- באה וביקשה סליחה והודתה שזו היא. וביקשה עונש!!!! "כדי שזה יכפר לי ולא אקבל עונש בעוה"ב".....

כשדיברתי איתה אני, ביקשה שאעזור לה ואזכיר לה את 4 השלבים בחזרה בתשובה....
מה שסיכמנו זה- קודם כל תמיד שתבוא לספר, גם אם נכשלה ולקחה בלי רשות. אם תבוא לספר - לא תקבל עונש ולא נכעס, רק ננסה לעזור .
דבר שני- אם מרגישה שנורא קשה לה להתגבר- שתגיד לי ואני אתן לה שקל או שניים...

מה דעתכם??

נ.ב. לעניני חברות מסתבר שאין קשר... היא קנתה לה ולחברתה ממתקים, וזו חברה שאנ לגמרי סומכת על הקשר ביניהן שהוא לא בעיתי.

 

[BRAVERMAN]

ילדה חכמה וחמודה, היתה לי חברה שגם תמיד היתה מוצאת כסף ורושמת במכולת וכו'..
היא פשוט אהבה ממתקים.....
וזה לא כזה נורא שילדה אוהבת ממתקים ולפעמים קצת קשה להשתלט על הדחף.
אהבתי את התגובה שלה. אני בעד מה שבעלך אמר לה. זה לגמרי מוציא אותה טוב.

הרבה נחת.!

 

[saryk]

ילדה חכמה וחמודה, היתה לי חברה שגם תמיד היתה מוצאת כסף ורושמת במכולת וכו'..
היא פשוט אהבה ממתקים.....
וזה לא כזה נורא שילדה אוהבת ממתקים ולפעמים קצת קשה להשתלט על הדחף.
אהבתי את התגובה שלה. אני בעד מה שבעלך אמר לה. זה לגמרי מוציא אותה טוב.

הרבה נחת.!

תודה!

האמת, שהדבר שהכי שימח אותי פה, שזו הפעם הראשונה מזה הרבה זמן- שהילדה מודה באמת. אבל לא ההודאה משמחת אותי, אלא השיח הפתוח שהיה בעקבותיה, ועצם הענין שעכשיו אפשר לדבר על זה ביחד ולנסות לעזור לה.
עד היום לא היה על מה לדבר בכלל, כי מבחינתה זו לא היא בכלל שלקחה....

 

[מלפפון]

ביקשה שאעזור לה ואזכיר לה את 4 השלבים בחזרה בתשובה..

מאד אהבתי!
ילדה שיודעת שהיא יכולה לחזור בתשובה וזהו. החטא נמחק. אין אותו. היא לא עשתה אותו. זה עוצמתי!

מעניין אותי: שאלת אותה למה היא לקחה את הכסף?
כלומר היא הלכה לקנות ממתקים. אבל למה? היה לה חסר?
היחא רצתה לפתות חברה?
רצתה לעשות משו מעניין?
זו חויה ללכת לקנות ממתקים?
על איזה צורך זה ענה לה?

 

[לבן]

יפה מאד,
פתרת את הבעיה הספציפית והנקודתית.

אני רק רוצה שוב להגיד לך שאם הילדה סובלת מבעיות נוספות לא יעזור ולא יועיל לפתור כל פעם בעיה נקודתית אחת. וגם חבל ליצור לילדה כלפי עצמה תדמית כזאת.

אגב, יש גם מה להגיד מפני הפחד שלה מפני העונש בעולם הבא. אם זה חוזר על עצמו שוב ושוב שהיא לא שולטת בעצמה בכל מיני סיטואציות ויש לה נקיפות מצפון זה מאד לא תקין, וחבל.

לדעתי את חייבת להתייעץ, ובדחיפות.

 

[userit]

מה יש לנו להגיד את דעתנו לאחר מעשה?
בעיני זה שגוי לומר לילד 'זה או אתה או אחד הילדים האחרים', כאילו מן אמירה של 'אבא ואמא יודעים הכל'.