מידע שימושי סדר פסח חדש... מה דעתכם?

[בייבי גרו]

לא קראתי הכל
אבל הכותרת של סדר פסח חדש
הזכירה לי
נוסח של יהדות חדשה ....

ברור לי שכולנו עושים הרבה פחות ממה שההורים שלנו בעצמם עשו

ואם זה המינימום שהיא נותנת לילדיה לראות
מפחיד לחשוב , מה ילדיהם יעשו

כמובן שכמו כל מצווה וכל דבר שבקדושה
כדאי וחייבים לעשות בשמחה ובחוויה שיווצר לילדים קונוטציה חיובית
(מה שאולי חלק מההורים של הדור הקודם לא ידעו לעשות ...)

ונקודה לסיום, ממליץ לכל אחד לפני שהוא עושה כאלה שינויים להתייעץ עם רבו המכירו ...
(ואני לא נכנס לפולמוס ההלכתי , מה ההלכה מחייבת בבדיקת חמץ,עדיין כדי לשאול רב הבקיא בחלק החמישי של השולחן ערוך)

אותי מפחיד לחשוב איך למען ה', נשים יראות ושלמות שמעוניינות להכניס פסח לביתן בצורה יהודית, רגועה ושמחה, הופכות בעיניך למנחילות "יהדות חדשה"... (גרוע יותר מרפורמים, מממ?)
אתה גם ממליץ להן להתייעץ עם רבו המכירו.... וגם נתת קריטריונים לאיזה סוג רב לפנות... (בקיא בחלק חמישי בשולחן ערוך...)
בל נשכח שחייבים כדבריך להנחיל קונוטציה חיובית לילדים...
תנאי הקבלה למארינס האמריקאי כבר יותר מתחשבים

 

[פנינה 99]

ערב אחד כל הארונות במטבח?
אצלנו זה לוקח הרבה יותר. אולי כי מנקים מאוד יסודי

או כי יש לך יותר ארונות מטבח

 

[זחלוואי]

אנחנו גם עושים ככה.
החדשות הטובו שכבר סיימתי לנקות לפסח (לקח אולי שעתיים בסה"כ).
אפילו פלאטה אנחנו לא מנקים רק עוטפים בנייר כסף וזה בסדר!!!! (אבל כבר העברתי מטלית חפיף למען הסדר הטוב)
נשאר רק לשטוף רצפה את זה נעשה בסוף.
חבל להשתגע.
להגיע לסדר לא עייפים וסחוטים זה גם חשוב.
וגם חשובה האווירה ולא להיכנס לכעסים וכו' בגלל כל הלחץ של הנקיונות.

ואם כבר מי שרוצה להחמיר, שווה להזמין חברת ניקיון או מישהי שתעזור בכסף כדי להקל על הלחץ.

 

[יהלומים]

מה באמת עשו בדור הקודם?
בלי פטנטים וקיצורי דרך
בלי אוכל מוכן מסביב לשעון
ובלי שואב שוטף
אולי כי האמהות היו עקרות בית?

 

[בייבי גרו]

מה באמת עשו בדור הקודם?
בלי פטנטים וקיצורי דרך
בלי אוכל מוכן מסביב לשעון
ובלי שואב שוטף
אולי כי האמהות היו עקרות בית?

ייתכן ושפיותן הייתה רבה יותר
ולו בגלל שהן לא עבדו מצאת החמה עד...
ייתכן גם שהן אהבו יותר לנקות, וביתן היה מתוחזק יותר (במה השקיעו אם לא בעבודות הבית?)
אני מניחה שלרובן לא הייתה עשירית מהתכולה שיש בבתינו...
הסבתות שלי ניקו בשבוע האחרון, כך הן מספרות.
אגב, הם ניזונו מאוכל ביתי עד הרגע האחרון,
זה תרם גם לנינוחות ולבריאות הכללית
(אצלי המוח לא משהו אחרי שבוע של ג'אנק ששחה בשמן מכונות...)

 

[אלה2]

חברה סיפרה לי בהתלהבות רבתי, שהיא לא טורחת בכלל על ארונות מטבח ומזווה מזון, לא לפני החג ולא אחריו.
שאלתי מה הסוד?
והיא ענתה שפשוט נועלת את כל ארונות המטבח על כל תוכנם עם אזיקונים, מוכרת לגוי, ואת כלי הפסח והמוצרים היבשים שמה ב2 קרטונים גדולים על הרצפה במטבח מכוסה יפה יפה במפה.
היא טענה שבשביל שבוע לא צריך להתחרפן... והכל בסדר אם ניקח את הסיר/מחבת מקרטון ולא מהארון.....
נשמע חלומי....
עוד משהו עושה כך?
מה דעתכם?
יש חסרונות?

בלת"ק
נשמע יותר גרוע מלחמניה כשל"פ.... יותר בכיוון של לישון כל יו"כ... או להדליק רק נר אחד שדולק רק חצי שעה בכל יום חנוכה כי מעיקר הדין זה בסדר...
וסתם חבל כי על כל טיפת אנרגיה שמשקיעים בניקיון פסח מרוויחים עוד זכויות.
אז נכון - לא להשתגע (ואני מאלו שלא משתגעות! אם יש משהו שהוא אולי חמץ - שפריץ אקונומיקה וסמרטוט יבש ושלום...זה לא ראוי למאכל כלב ואין פה חמץ) אבל עדין לא לנקות לפסח = הפסד ממשי!
מה שכן - כל השנה אני מתחזקת אז יותר קל
נניח מנקים מקרר פעם בשבוע
או ארונות מטבח פעם ב3-4 שבועות וכו'

 

[החכמה שבנשים]

אני מנקה הכללל ומחזירה לארון את כל החמץ והכלים
ושמה את כל הדברים כשרים לפסח הקרטון ובאי

 

[פשוט מלכי]

היא לא מנקה בכלל?
כי אני תמיד אומרת שנס שיש ערב פסח שחיבים לנקות ואם גם אז לא מנקים...

אני מנקה בחנוכה
ובחופש
לפני פסח מספיק עמוס לדחוף גם דברים שלא קשורים לחג

 

[אחד1]

אני מנקה בחנוכה

תודה על המילה חנוכה .
שזה מזכיר לי לפנות את את החנוכיה שלי מהחלון .....

 

[אחד1]

ב2 קרטונים גדולים על הרצפה במטבח מכוסה יפה יפה במפה.
היא טענה שבשביל שבוע לא צריך להתחרפן...

בטח את הקרטונים הם שומרים לסוכה,
מכסים את הקרטון בקצת סכך מלמעלה יפה יפה ,
ויש להם סוכה ,
כי בשביל שבוע לא צריך להתחרפן....

 

[זה שמי לעלם]

לדעתי זה צריך להיות בגדר אופציה למצבים שבהם באמת לא ניתן לנקות כמו לפני\אחרי לידה, טרום חתונה וכד',
לי אישית קשה לוותר על הסדר והנקיון, האווירה והצחוקים עם כל המשפחה
(לקח שנים עד שפיענחנו את נוסחת הקסם להנאה מערב פסח לכל המשפחה)
יש כאן עוד נושא של תיחזוק בית, תיקונים נצרכים, מציאת אבידות, פינוי בגדים ומוצרים שאינם נצרכים וכד'.
כמובן אין ספק שלשבת בליל הסדר, כשכל הבית נקי ומסודר מצוחצח וממורק זוהי הרגשה אחרת, רק אחרי שהרגשנו עבדים אפשר להרגיש בני חורין....

 

[יחשבאף]

לדעתי זה צריך להיות בגדר אופציה למצבים שבהם באמת לא ניתן לנקות כמו לפני\אחרי לידה, טרום חתונה וכד',
לי אישית קשה לוותר על הסדר והנקיון, האווירה והצחוקים עם כל המשפחה
(לקח שנים עד שפיענחנו את נוסחת הקסם להנאה מערב פסח לכל המשפחה)
יש כאן עוד נושא של תיחזוק בית, תיקונים נצרכים, מציאת אבידות, פינוי בגדים ומוצרים שאינם נצרכים וכד'.
כמובן אין ספק שלשבת בליל הסדר, כשכל הבית נקי ומסודר מצוחצח וממורק זוהי הרגשה אחרת, רק אחרי שהרגשנו עבדים אפשר להרגיש בני חורין....

אשרייך שאת נהנית מזה ומצליחה לצחוק.
יש אנשים שזה לא עושה להם טוב, לאו דוקא תקופות עמוסות או משהו כזה אלא לא נהנים מלנקות, זה עושה להם לחץ ומתח ומשפיע עליהם כל הזמן.
המצווה היא להוציא את החמץ, ולא לנקות את התריסים.
גם אני אוהבת שנקי אבל רוב השנים לא הצלחתי לנקות ברמה שרציתי.
אין לי בעיה מי שנהנית, ויש לה את הזמן כוחות הגוף והנפש שתהיה.
רק אל תזלזלו באלה שלא כאלה.
הן קוראות את השרשור הזה ונהיה להן חלישות הדעת.
כל אחת יש לה יכולות, תנאי חיים הכישורים אחרים.
אני זוכרת שפעם היתה לי שכנה שהבית שלה תמיד היה מבולגן ואולי זה שידע איך היא יכולה לחיות ככה.
יום אחד ראיתי אותה יושבת עם הילדים שלה עם קופסא של תולעי משי ומסבירה להם ומראה להם הכל ואז קינאתי בה
הבנתי שיש לי כישורים שאין לה ולה יש כישורים שאין לי.
אני לא הייתי יכולה ככה לשבת, אולי מדי פעם אבל קלטתי שהיא יושבת איתם קבוע, מלמדת, משחקת, יוצרת איתם.
ולכן הבית שלה נראה ככה.
מי אמר שהיא אמא או אישה פחות טובה ממני?
התגובות פה היו מאוד מזלזלות, ואני בטוחה שיש כאלה שזה עשה להן לא טוב בכלל.
אז אני פונה מפה לכל אלה שלא עשו חלונות, שלא ניקו את כל הארונות מטבח, ולא קרצפו את כל המשחקים אלא נעלו הכל ומכרו לגוי
אתן מצויינות!!!
הקב"ה אוהב אתכן!!!
אני בטוחה שלא תמיד זה קל לכן לראות מסביבכן את כולן מספרות בגאווה כמה הן ניקו וקרצפו ואתן החלטתן שהדבר הנכון בשבילכם הוא לשים את הכלים של פסח בקרטונים על הרצפה, כל הכבוד לכן!!!
אתן נשים ואמהות למופת!!!

 

[ככר השוק]

ייתכן ושפיותן הייתה רבה יותר
ולו בגלל שהן לא עבדו מצאת החמה עד...
ייתכן גם שהן אהבו יותר לנקות, וביתן היה מתוחזק יותר (במה השקיעו אם לא בעבודות הבית?)
אני מניחה שלרובן לא הייתה עשירית מהתכולה שיש בבתינו...
הסבתות שלי ניקו בשבוע האחרון, כך הן מספרות.
אגב, הם ניזונו מאוכל ביתי עד הרגע האחרון,
זה תרם גם לנינוחות ולבריאות הכללית
(אצלי המוח לא משהו אחרי שבוע של ג'אנק ששחה בשמן מכונות...)

יש לי עדות יד ראשונה מהשכונות, השטעטלך בירושלים. ברוב הבתים מר"ח ניסן לא היה אוכל מבושל/ מסודר. הילדים היו רוב הזמן ב"בור" ולא בבית. זו היתה עונת התעלולים ברחובות והסיפורים מסמרי שיער. נינוחות ממש לא היתה שם.

מאד נחמד להתרפק על העבר ולחשוב שהן היו יותר טובות מאיתנו, אבל זה פשוט לא נכון.

אמהות פעם לא הלכו עם הילדים לריפוי בעיסוק, טיפול רגשי ואורטודנטים. אולי לרופא שיניים.
הן בישלו אוכל בסיסי בכמות גדולה ולא את רמת הקולינריה שנדרשת כל עקרת צעירה היום לספק. הילדים לא היו נראים מליון דולר ואפילו לא חמש מאות.
רובן עבדו עד הצהריים ולא מעבר.

ואחרי הכל, הם הכשירו כלים במקום להחליף (לכן המטבח לא היה יכול לתפקד בימים שלפני פסח). אין ספק שרמת הנקיון והמרחק מחמץ היום טובה יותר מפעם.

 

[בעל בעמיו]

להבהרת ההלכה:
כלים של חמץ (וכל שכן חמץ ממש) שמוכרים לגוי (לנוהגים כך)
אסור שיהיו בהישג יד ובמקום הרגיל שלהם מעיקר ההלכה מחשש שיבואו להשתמש בהם בטעות!!
חייבים או לנעול (לשים שלט לא עוזר מבחינה הלכתית) או להעביר למקום אחר סגור (יעיל יותר).

כשכתבתי "סוגרים", התכוונתי "נועלים".
במקרה שלי - עם סרט דבק.

 

[הרי זהב]

בטח את הקרטונים הם שומרים לסוכה,
מכסים את הקרטון בקצת סכך מלמעלה יפה יפה ,
ויש להם סוכה ,
כי בשביל שבוע לא צריך להתחרפן....

חנקתתתתת

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אשרייך שאת נהנית מזה ומצליחה לצחוק.
יש אנשים שזה לא עושה להם טוב, לאו דוקא תקופות עמוסות או משהו כזה אלא לא נהנים מלנקות, זה עושה להם לחץ ומתח ומשפיע עליהם כל הזמן.
המצווה היא להוציא את החמץ, ולא לנקות את התריסים.
גם אני אוהבת שנקי אבל רוב השנים לא הצלחתי לנקות ברמה שרציתי.
אין לי בעיה מי שנהנית, ויש לה את הזמן כוחות הגוף והנפש שתהיה.
רק אל תזלזלו באלה שלא כאלה.
הן קוראות את השרשור הזה ונהיה להן חלישות הדעת.
כל אחת יש לה יכולות, תנאי חיים הכישורים אחרים.
אני זוכרת שפעם היתה לי שכנה שהבית שלה תמיד היה מבולגן ואולי זה שידע איך היא יכולה לחיות ככה.
יום אחד ראיתי אותה יושבת עם הילדים שלה עם קופסא של תולעי משי ומסבירה להם ומראה להם הכל ואז קינאתי בה
הבנתי שיש לי כישורים שאין לה ולה יש כישורים שאין לי.
אני לא הייתי יכולה ככה לשבת, אולי מדי פעם אבל קלטתי שהיא יושבת איתם קבוע, מלמדת, משחקת, יוצרת איתם.
ולכן הבית שלה נראה ככה.
מי אמר שהיא אמא או אישה פחות טובה ממני?
התגובות פה היו מאוד מזלזלות, ואני בטוחה שיש כאלה שזה עשה להן לא טוב בכלל.
אז אני פונה מפה לכל אלה שלא עשו חלונות, שלא ניקו את כל הארונות מטבח, ולא קרצפו את כל המשחקים אלא נעלו הכל ומכרו לגוי
אתן מצויינות!!!
הקב"ה אוהב אתכן!!!
אני בטוחה שלא תמיד זה קל לכן לראות מסביבכן את כולן מספרות בגאווה כמה הן ניקו וקרצפו ואתן החלטתן שהדבר הנכון בשבילכם הוא לשים את הכלים של פסח בקרטונים על הרצפה, כל הכבוד לכן!!!
אתן נשים ואמהות למופת!!!

תודה על תגובה שפויה וראויה

 

[ארבע]

ריבונו של עולם, מה אכפת לך איך חברה שלך מכינה את הבית לפסח?
זה משהו שראוי לעלות לדיון ציבורי בכלל?
אולי צריך לקרוא תיגר גם על אופן קיפול הכביסה שלה - לרוחב ולא לאורך, חיילות ולא חיילים? על כך שהיא חובבת צהוב ואת מתעבת אותו ובעיניך רק ירוק כשר וראוי לבוא בקהל? למה כל פרט בחיינו ובחיי הזולת צריך להיבחן, להימדד, להשתוות ולקבל ציון ציבורי (או אפילו אישי)? ככה טוב לה, לך טוב אחרת, ויופי.

 

[בייבי גרו]

יש לי עדות יד ראשונה מהשכונות, השטעטלך בירושלים. ברוב הבתים מר"ח ניסן לא היה אוכל מבושל/ מסודר. הילדים היו רוב הזמן ב"בור" ולא בבית. זו היתה עונת התעלולים ברחובות והסיפורים מסמרי שיער. נינוחות ממש לא היתה שם.

מאד נחמד להתרפק על העבר ולחשוב שהן היו יותר טובות מאיתנו, אבל זה פשוט לא נכון.

אמהות פעם לא הלכו עם הילדים לריפוי בעיסוק, טיפול רגשי ואורטודנטים. אולי לרופא שיניים.
הן בישלו אוכל בסיסי בכמות גדולה ולא את רמת הקולינריה שנדרשת כל עקרת צעירה היום לספק. הילדים לא היו נראים מליון דולר ואפילו לא חמש מאות.
רובן עבדו עד הצהריים ולא מעבר.

ואחרי הכל, הם הכשירו כלים במקום להחליף (לכן המטבח לא היה יכול לתפקד בימים שלפני פסח). אין ספק שרמת הנקיון והמרחק מחמץ היום טובה יותר מפעם.

נחמד ביותר להתרפק על העבר, אבל מדוע הדיון "מי יותר טוב?"
הנושא הוא רוח התקופה. שוני המציאות.
אנשים בכל הדורות פעלו שונה.
כי התנאים היו שונים.
(איך ילכו לריפוי בעיסוק, אם לא היו נותני שירות שכאלו?)
ואני רק באתי לחזק את עצמי, אישה שעובדת מצאת החמה עד בדיקת חמץ.
ולכן מוותרת על דברים רבים,
ולכן ניזונים מג'אנק.
סבתא שלי לא בהכרח הייתה טובה ממני (בצעירותה), המציאות מכתיבה התנהלות.
ולגבי סיפורים "מסמרי שיער"...
זה לא משהו שמדלג על דור... זו כבר אחריות אישית.
ואגב, אישה צעירה לא נדרשת לספק רמה קולינרית... (מי דורש? בעל? ילדים? לרוב הם מסתפקים בהרבה פחות...)
אם היא משתעבדת להיות כוכב מישלן, בהצלחה!
רק לא לבוא בתלונות אח"כ...

 

[ככר השוק]

נחמד ביותר להתרפק על העבר, אבל מדוע הדיון "מי יותר טוב?"
הנושא הוא רוח התקופה. שוני המציאות.
אנשים בכל הדורות פעלו שונה.
כי התנאים היו שונים.
(איך ילכו לריפוי בעיסוק, אם לא היו נותני שירות שכאלו?)
ואני רק באתי לחזק את עצמי, אישה שעובדת מצאת החמה עד בדיקת חמץ.
ולכן מוותרת על דברים רבים,
ולכן ניזונים מג'אנק.
סבתא שלי לא בהכרח הייתה טובה ממני (בצעירותה), המציאות מכתיבה התנהלות.
ולגבי סיפורים "מסמרי שיער"...
זה לא משהו שמדלג על דור... זו כבר אחריות אישית.
ואגב, אישה צעירה לא נדרשת לספק רמה קולינרית... (מי דורש? בעל? ילדים? לרוב הם מסתפקים בהרבה פחות...)
אם היא משתעבדת להיות כוכב מישלן, בהצלחה!
רק לא לבוא בתלונות אח"כ...

כל אלה שבשרשור הזה מתרפקים על העבר ומזהירים מה יקרה לנכדים של מי שלא הורג את עצמו על נקיון הפלורוסנטים וגגות הארונות.

 

[הרי זהב]

ריבונו של עולם, מה אכפת לך איך חברה שלך מכינה את הבית לפסח?
זה משהו שראוי לעלות לדיון ציבורי בכלל?
אולי צריך לקרוא תיגר גם על אופן קיפול הכביסה שלה - לרוחב ולא לאורך, חיילות ולא חיילים? על כך שהיא חובבת צהוב ואת מתעבת אותו ובעיניך רק ירוק כשר וראוי לבוא בקהל? למה כל פרט בחיינו ובחיי הזולת צריך להיבחן, להימדד, להשתוות ולקבל ציון ציבורי (או אפילו אישי)? ככה טוב לה, לך טוב אחרת, ויופי.

ברגע שמישהו מעלה משהו כדיון בציבור, צריך לצפות לכל סוגי התגובות.
אם לא משנה מה כל אחד עושה, ושכל אחד יעשה כהבנתו, אז נא לא להעלות בפורום ציבורי.