מידע שימושי סדר פסח חדש... מה דעתכם?

  • הוסף לסימניות
  • #61
לא קראתי הכל
אבל הכותרת של סדר פסח חדש
הזכירה לי
נוסח של יהדות חדשה ....

ברור לי שכולנו עושים הרבה פחות ממה שההורים שלנו בעצמם עשו

ואם זה המינימום שהיא נותנת לילדיה לראות
מפחיד לחשוב , מה ילדיהם יעשו

כמובן שכמו כל מצווה וכל דבר שבקדושה
כדאי וחייבים לעשות בשמחה ובחוויה שיווצר לילדים קונוטציה חיובית
(מה שאולי חלק מההורים של הדור הקודם לא ידעו לעשות ...)

ונקודה לסיום, ממליץ לכל אחד לפני שהוא עושה כאלה שינויים להתייעץ עם רבו המכירו ...
(ואני לא נכנס לפולמוס ההלכתי , מה ההלכה מחייבת בבדיקת חמץ,עדיין כדי לשאול רב הבקיא בחלק החמישי של השולחן ערוך)

אותי מפחיד לחשוב איך למען ה', נשים יראות ושלמות שמעוניינות להכניס פסח לביתן בצורה יהודית, רגועה ושמחה, הופכות בעיניך למנחילות "יהדות חדשה"... (גרוע יותר מרפורמים, מממ?)
אתה גם ממליץ להן להתייעץ עם רבו המכירו.... וגם נתת קריטריונים לאיזה סוג רב לפנות... (בקיא בחלק חמישי בשולחן ערוך...)
בל נשכח שחייבים כדבריך להנחיל קונוטציה חיובית לילדים...
תנאי הקבלה למארינס האמריקאי כבר יותר מתחשבים:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אנחנו גם עושים ככה.
החדשות הטובו שכבר סיימתי לנקות לפסח (לקח אולי שעתיים בסה"כ).
אפילו פלאטה אנחנו לא מנקים רק עוטפים בנייר כסף וזה בסדר!!!! (אבל כבר העברתי מטלית חפיף למען הסדר הטוב)
נשאר רק לשטוף רצפה את זה נעשה בסוף.
חבל להשתגע.
להגיע לסדר לא עייפים וסחוטים זה גם חשוב.
וגם חשובה האווירה ולא להיכנס לכעסים וכו' בגלל כל הלחץ של הנקיונות.

ואם כבר מי שרוצה להחמיר, שווה להזמין חברת ניקיון או מישהי שתעזור בכסף כדי להקל על הלחץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
מה באמת עשו בדור הקודם?
בלי פטנטים וקיצורי דרך
בלי אוכל מוכן מסביב לשעון
ובלי שואב שוטף
אולי כי האמהות היו עקרות בית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
מה באמת עשו בדור הקודם?
בלי פטנטים וקיצורי דרך
בלי אוכל מוכן מסביב לשעון
ובלי שואב שוטף
אולי כי האמהות היו עקרות בית?
ייתכן ושפיותן הייתה רבה יותר
ולו בגלל שהן לא עבדו מצאת החמה עד...
ייתכן גם שהן אהבו יותר לנקות, וביתן היה מתוחזק יותר (במה השקיעו אם לא בעבודות הבית?)
אני מניחה שלרובן לא הייתה עשירית מהתכולה שיש בבתינו...
הסבתות שלי ניקו בשבוע האחרון, כך הן מספרות.
אגב, הם ניזונו מאוכל ביתי עד הרגע האחרון,
זה תרם גם לנינוחות ולבריאות הכללית
(אצלי המוח לא משהו אחרי שבוע של ג'אנק ששחה בשמן מכונות...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
חברה סיפרה לי בהתלהבות רבתי, שהיא לא טורחת בכלל על ארונות מטבח ומזווה מזון, לא לפני החג ולא אחריו.
שאלתי מה הסוד?
והיא ענתה שפשוט נועלת את כל ארונות המטבח על כל תוכנם עם אזיקונים, מוכרת לגוי, ואת כלי הפסח והמוצרים היבשים שמה ב2 קרטונים גדולים על הרצפה במטבח מכוסה יפה יפה במפה.
היא טענה שבשביל שבוע לא צריך להתחרפן... והכל בסדר אם ניקח את הסיר/מחבת מקרטון ולא מהארון.....
נשמע חלומי....
עוד משהו עושה כך?
מה דעתכם?
יש חסרונות?
בלת"ק
נשמע יותר גרוע מלחמניה כשל"פ.... יותר בכיוון של לישון כל יו"כ... או להדליק רק נר אחד שדולק רק חצי שעה בכל יום חנוכה כי מעיקר הדין זה בסדר...
וסתם חבל כי על כל טיפת אנרגיה שמשקיעים בניקיון פסח מרוויחים עוד זכויות.
אז נכון - לא להשתגע (ואני מאלו שלא משתגעות! אם יש משהו שהוא אולי חמץ - שפריץ אקונומיקה וסמרטוט יבש ושלום...זה לא ראוי למאכל כלב ואין פה חמץ) אבל עדין לא לנקות לפסח = הפסד ממשי!
מה שכן - כל השנה אני מתחזקת אז יותר קל
נניח מנקים מקרר פעם בשבוע
או ארונות מטבח פעם ב3-4 שבועות וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אני מנקה הכללל ומחזירה לארון את כל החמץ והכלים
ושמה את כל הדברים כשרים לפסח הקרטון ובאי
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
היא לא מנקה בכלל?
כי אני תמיד אומרת שנס שיש ערב פסח שחיבים לנקות ואם גם אז לא מנקים...
אני מנקה בחנוכה
ובחופש
לפני פסח מספיק עמוס לדחוף גם דברים שלא קשורים לחג
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
ב2 קרטונים גדולים על הרצפה במטבח מכוסה יפה יפה במפה.
היא טענה שבשביל שבוע לא צריך להתחרפן...
בטח את הקרטונים הם שומרים לסוכה,
מכסים את הקרטון בקצת סכך מלמעלה יפה יפה ,
ויש להם סוכה ,
כי בשביל שבוע לא צריך להתחרפן....
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
לדעתי זה צריך להיות בגדר אופציה למצבים שבהם באמת לא ניתן לנקות כמו לפני\אחרי לידה, טרום חתונה וכד',
לי אישית קשה לוותר על הסדר והנקיון, האווירה והצחוקים עם כל המשפחה
(לקח שנים עד שפיענחנו את נוסחת הקסם להנאה מערב פסח לכל המשפחה)
יש כאן עוד נושא של תיחזוק בית, תיקונים נצרכים, מציאת אבידות, פינוי בגדים ומוצרים שאינם נצרכים וכד'.
כמובן אין ספק שלשבת בליל הסדר, כשכל הבית נקי ומסודר מצוחצח וממורק זוהי הרגשה אחרת, רק אחרי שהרגשנו עבדים אפשר להרגיש בני חורין....
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לדעתי זה צריך להיות בגדר אופציה למצבים שבהם באמת לא ניתן לנקות כמו לפני\אחרי לידה, טרום חתונה וכד',
לי אישית קשה לוותר על הסדר והנקיון, האווירה והצחוקים עם כל המשפחה
(לקח שנים עד שפיענחנו את נוסחת הקסם להנאה מערב פסח לכל המשפחה)
יש כאן עוד נושא של תיחזוק בית, תיקונים נצרכים, מציאת אבידות, פינוי בגדים ומוצרים שאינם נצרכים וכד'.
כמובן אין ספק שלשבת בליל הסדר, כשכל הבית נקי ומסודר מצוחצח וממורק זוהי הרגשה אחרת, רק אחרי שהרגשנו עבדים אפשר להרגיש בני חורין....
אשרייך שאת נהנית מזה ומצליחה לצחוק.
יש אנשים שזה לא עושה להם טוב, לאו דוקא תקופות עמוסות או משהו כזה אלא לא נהנים מלנקות, זה עושה להם לחץ ומתח ומשפיע עליהם כל הזמן.
המצווה היא להוציא את החמץ, ולא לנקות את התריסים.
גם אני אוהבת שנקי אבל רוב השנים לא הצלחתי לנקות ברמה שרציתי.
אין לי בעיה מי שנהנית, ויש לה את הזמן כוחות הגוף והנפש שתהיה.
רק אל תזלזלו באלה שלא כאלה.
הן קוראות את השרשור הזה ונהיה להן חלישות הדעת.
כל אחת יש לה יכולות, תנאי חיים הכישורים אחרים.
אני זוכרת שפעם היתה לי שכנה שהבית שלה תמיד היה מבולגן ואולי זה שידע איך היא יכולה לחיות ככה.
יום אחד ראיתי אותה יושבת עם הילדים שלה עם קופסא של תולעי משי ומסבירה להם ומראה להם הכל ואז קינאתי בה
הבנתי שיש לי כישורים שאין לה ולה יש כישורים שאין לי.
אני לא הייתי יכולה ככה לשבת, אולי מדי פעם אבל קלטתי שהיא יושבת איתם קבוע, מלמדת, משחקת, יוצרת איתם.
ולכן הבית שלה נראה ככה.
מי אמר שהיא אמא או אישה פחות טובה ממני?
התגובות פה היו מאוד מזלזלות, ואני בטוחה שיש כאלה שזה עשה להן לא טוב בכלל.
אז אני פונה מפה לכל אלה שלא עשו חלונות, שלא ניקו את כל הארונות מטבח, ולא קרצפו את כל המשחקים אלא נעלו הכל ומכרו לגוי
אתן מצויינות!!!
הקב"ה אוהב אתכן!!!
אני בטוחה שלא תמיד זה קל לכן לראות מסביבכן את כולן מספרות בגאווה כמה הן ניקו וקרצפו ואתן החלטתן שהדבר הנכון בשבילכם הוא לשים את הכלים של פסח בקרטונים על הרצפה, כל הכבוד לכן!!!
אתן נשים ואמהות למופת!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
ייתכן ושפיותן הייתה רבה יותר
ולו בגלל שהן לא עבדו מצאת החמה עד...
ייתכן גם שהן אהבו יותר לנקות, וביתן היה מתוחזק יותר (במה השקיעו אם לא בעבודות הבית?)
אני מניחה שלרובן לא הייתה עשירית מהתכולה שיש בבתינו...
הסבתות שלי ניקו בשבוע האחרון, כך הן מספרות.
אגב, הם ניזונו מאוכל ביתי עד הרגע האחרון,
זה תרם גם לנינוחות ולבריאות הכללית
(אצלי המוח לא משהו אחרי שבוע של ג'אנק ששחה בשמן מכונות...)
יש לי עדות יד ראשונה מהשכונות, השטעטלך בירושלים. ברוב הבתים מר"ח ניסן לא היה אוכל מבושל/ מסודר. הילדים היו רוב הזמן ב"בור" ולא בבית. זו היתה עונת התעלולים ברחובות והסיפורים מסמרי שיער. נינוחות ממש לא היתה שם.

מאד נחמד להתרפק על העבר ולחשוב שהן היו יותר טובות מאיתנו, אבל זה פשוט לא נכון.

אמהות פעם לא הלכו עם הילדים לריפוי בעיסוק, טיפול רגשי ואורטודנטים. אולי לרופא שיניים.
הן בישלו אוכל בסיסי בכמות גדולה ולא את רמת הקולינריה שנדרשת כל עקרת צעירה היום לספק. הילדים לא היו נראים מליון דולר ואפילו לא חמש מאות.
רובן עבדו עד הצהריים ולא מעבר.

ואחרי הכל, הם הכשירו כלים במקום להחליף (לכן המטבח לא היה יכול לתפקד בימים שלפני פסח). אין ספק שרמת הנקיון והמרחק מחמץ היום טובה יותר מפעם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
להבהרת ההלכה:
כלים של חמץ (וכל שכן חמץ ממש) שמוכרים לגוי (לנוהגים כך)
אסור שיהיו בהישג יד ובמקום הרגיל שלהם מעיקר ההלכה מחשש שיבואו להשתמש בהם בטעות!!
חייבים או לנעול (לשים שלט לא עוזר מבחינה הלכתית) או להעביר למקום אחר סגור (יעיל יותר).
כשכתבתי "סוגרים", התכוונתי "נועלים".
במקרה שלי - עם סרט דבק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אשרייך שאת נהנית מזה ומצליחה לצחוק.
יש אנשים שזה לא עושה להם טוב, לאו דוקא תקופות עמוסות או משהו כזה אלא לא נהנים מלנקות, זה עושה להם לחץ ומתח ומשפיע עליהם כל הזמן.
המצווה היא להוציא את החמץ, ולא לנקות את התריסים.
גם אני אוהבת שנקי אבל רוב השנים לא הצלחתי לנקות ברמה שרציתי.
אין לי בעיה מי שנהנית, ויש לה את הזמן כוחות הגוף והנפש שתהיה.
רק אל תזלזלו באלה שלא כאלה.
הן קוראות את השרשור הזה ונהיה להן חלישות הדעת.
כל אחת יש לה יכולות, תנאי חיים הכישורים אחרים.
אני זוכרת שפעם היתה לי שכנה שהבית שלה תמיד היה מבולגן ואולי זה שידע איך היא יכולה לחיות ככה.
יום אחד ראיתי אותה יושבת עם הילדים שלה עם קופסא של תולעי משי ומסבירה להם ומראה להם הכל ואז קינאתי בה
הבנתי שיש לי כישורים שאין לה ולה יש כישורים שאין לי.
אני לא הייתי יכולה ככה לשבת, אולי מדי פעם אבל קלטתי שהיא יושבת איתם קבוע, מלמדת, משחקת, יוצרת איתם.
ולכן הבית שלה נראה ככה.
מי אמר שהיא אמא או אישה פחות טובה ממני?
התגובות פה היו מאוד מזלזלות, ואני בטוחה שיש כאלה שזה עשה להן לא טוב בכלל.
אז אני פונה מפה לכל אלה שלא עשו חלונות, שלא ניקו את כל הארונות מטבח, ולא קרצפו את כל המשחקים אלא נעלו הכל ומכרו לגוי
אתן מצויינות!!!
הקב"ה אוהב אתכן!!!
אני בטוחה שלא תמיד זה קל לכן לראות מסביבכן את כולן מספרות בגאווה כמה הן ניקו וקרצפו ואתן החלטתן שהדבר הנכון בשבילכם הוא לשים את הכלים של פסח בקרטונים על הרצפה, כל הכבוד לכן!!!
אתן נשים ואמהות למופת!!!
תודה על תגובה שפויה וראויה
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
ריבונו של עולם, מה אכפת לך איך חברה שלך מכינה את הבית לפסח?
זה משהו שראוי לעלות לדיון ציבורי בכלל?
אולי צריך לקרוא תיגר גם על אופן קיפול הכביסה שלה - לרוחב ולא לאורך, חיילות ולא חיילים? על כך שהיא חובבת צהוב ואת מתעבת אותו ובעיניך רק ירוק כשר וראוי לבוא בקהל? למה כל פרט בחיינו ובחיי הזולת צריך להיבחן, להימדד, להשתוות ולקבל ציון ציבורי (או אפילו אישי)? ככה טוב לה, לך טוב אחרת, ויופי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
יש לי עדות יד ראשונה מהשכונות, השטעטלך בירושלים. ברוב הבתים מר"ח ניסן לא היה אוכל מבושל/ מסודר. הילדים היו רוב הזמן ב"בור" ולא בבית. זו היתה עונת התעלולים ברחובות והסיפורים מסמרי שיער. נינוחות ממש לא היתה שם.

מאד נחמד להתרפק על העבר ולחשוב שהן היו יותר טובות מאיתנו, אבל זה פשוט לא נכון.

אמהות פעם לא הלכו עם הילדים לריפוי בעיסוק, טיפול רגשי ואורטודנטים. אולי לרופא שיניים.
הן בישלו אוכל בסיסי בכמות גדולה ולא את רמת הקולינריה שנדרשת כל עקרת צעירה היום לספק. הילדים לא היו נראים מליון דולר ואפילו לא חמש מאות.
רובן עבדו עד הצהריים ולא מעבר.

ואחרי הכל, הם הכשירו כלים במקום להחליף (לכן המטבח לא היה יכול לתפקד בימים שלפני פסח). אין ספק שרמת הנקיון והמרחק מחמץ היום טובה יותר מפעם.
נחמד ביותר להתרפק על העבר, אבל מדוע הדיון "מי יותר טוב?"
הנושא הוא רוח התקופה. שוני המציאות.
אנשים בכל הדורות פעלו שונה.
כי התנאים היו שונים.
(איך ילכו לריפוי בעיסוק, אם לא היו נותני שירות שכאלו?)
ואני רק באתי לחזק את עצמי, אישה שעובדת מצאת החמה עד בדיקת חמץ.
ולכן מוותרת על דברים רבים,
ולכן ניזונים מג'אנק.
סבתא שלי לא בהכרח הייתה טובה ממני (בצעירותה), המציאות מכתיבה התנהלות.
ולגבי סיפורים "מסמרי שיער"...
זה לא משהו שמדלג על דור... זו כבר אחריות אישית.
ואגב, אישה צעירה לא נדרשת לספק רמה קולינרית... (מי דורש? בעל? ילדים? לרוב הם מסתפקים בהרבה פחות...)
אם היא משתעבדת להיות כוכב מישלן, בהצלחה!
רק לא לבוא בתלונות אח"כ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
נחמד ביותר להתרפק על העבר, אבל מדוע הדיון "מי יותר טוב?"
הנושא הוא רוח התקופה. שוני המציאות.
אנשים בכל הדורות פעלו שונה.
כי התנאים היו שונים.
(איך ילכו לריפוי בעיסוק, אם לא היו נותני שירות שכאלו?)
ואני רק באתי לחזק את עצמי, אישה שעובדת מצאת החמה עד בדיקת חמץ.
ולכן מוותרת על דברים רבים,
ולכן ניזונים מג'אנק.
סבתא שלי לא בהכרח הייתה טובה ממני (בצעירותה), המציאות מכתיבה התנהלות.
ולגבי סיפורים "מסמרי שיער"...
זה לא משהו שמדלג על דור... זו כבר אחריות אישית.
ואגב, אישה צעירה לא נדרשת לספק רמה קולינרית... (מי דורש? בעל? ילדים? לרוב הם מסתפקים בהרבה פחות...)
אם היא משתעבדת להיות כוכב מישלן, בהצלחה!
רק לא לבוא בתלונות אח"כ...
כל אלה שבשרשור הזה מתרפקים על העבר ומזהירים מה יקרה לנכדים של מי שלא הורג את עצמו על נקיון הפלורוסנטים וגגות הארונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
ריבונו של עולם, מה אכפת לך איך חברה שלך מכינה את הבית לפסח?
זה משהו שראוי לעלות לדיון ציבורי בכלל?
אולי צריך לקרוא תיגר גם על אופן קיפול הכביסה שלה - לרוחב ולא לאורך, חיילות ולא חיילים? על כך שהיא חובבת צהוב ואת מתעבת אותו ובעיניך רק ירוק כשר וראוי לבוא בקהל? למה כל פרט בחיינו ובחיי הזולת צריך להיבחן, להימדד, להשתוות ולקבל ציון ציבורי (או אפילו אישי)? ככה טוב לה, לך טוב אחרת, ויופי.
ברגע שמישהו מעלה משהו כדיון בציבור, צריך לצפות לכל סוגי התגובות.
אם לא משנה מה כל אחד עושה, ושכל אחד יעשה כהבנתו, אז נא לא להעלות בפורום ציבורי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה