סיטואציה חינוכית

  • הוסף לסימניות
  • #1
מורים/מורות נכבדים, אשמח אם תשתפו אותי מנסיונכם על אפשרויות תגובה במקרה הבא:

אני נכנסת לכיתה (נמוכה, בי"ס יסודי) וניגשת אלי תלמידה ומסבירה לי שהיא ועוד חברה יושבות בספסל מבודד בקדמת הכיתה, כיוון שהן לא הביאו אישור שמיגרו להן את הכינים מהראש.
מה לדעתכם עלי להגיב בכזה מצב? (כמובן שאח"כ החברות הנחמדות מרחבי הכיתה דאגו ליידע אותי בקריאות רמות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
את לא מגיבה. מה שתגידי לא תצאי טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י sarit1ef;723505:
את לא מגיבה. מה שתגידי לא תצאי טוב
אי אפשר שלא להגיב, היא באה להתלונן בפני שהיא לא רואה אותי מהצד. שלא אענה לה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני מורה בדימוס- מקווה שזה נותן לי זכות להגיב. ובכן: הייתי מגששת ומבררת מי קבע את הנוהל הזה. מטעם מי הם מבודדות. אם מישהו בבית הספר קבע את זה או סתם בנות הכיתה כדי שלא יהיה מבוכה מול ההנהלה אחר כך.
ד"א אם היו עושים את זה בכל המקומות (כמו בחו"ל) אולי סוף סוף היו גומרים עם זה יום אחד. אצלינו היו שולחים הביתה ולא מחזירים ללא אישור מאחות קופ"ח שהראש נקי.
מרוב רחמנות (לא לפגוע ...) מגיעים לאכזריות (כוווללם סובלים מגירודים אין סופיים- שלא לדבר על הזמן של האימהות האומללות שילדיהן נדבקים כל יום מחדש.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
במקרים קיצוניים בהם בנות באות מבתים לא מתפקדים חשוב לתת לילדה כלים מעשים להתמודדות עם הנגע, כמובן זאת אחרי שיקוף רגשותיה , חשוב להסביר לה את הצורך מנגד של חברותיה לסביבה נקיה , כל זאת בשיחה בארבע עיניים (זהירות לא להדבק היו דברים מעולם) ,לדעתי אין מקום להתחמקות כי טענת חברותיה צודקת! זהו הבית בו גדלה הילדה נקודה. חשוב לתת לה כלים נכונים , בשנות ההוראה נפגשתי עם בנות קטנות שמתמודדות כמו גדולות בזכות מורה שנתנה להם כלים נכונים ולא רחמים מסכנים , תנו לה כנפים , היא תצמח . אח"כ ישאלו איך גדלה ילדה כ"כ בריא בבית כ"כ מסכן והתשובה תהיה איזו שהיא מורה שהצמיחה!
ואם את חושבת שהבית יכול להתמודד נכון תסבירי לילדה שתבקש יפה עזרה בבית בטיפול .הכל כמובן עם הרבה רגישות וחכמה .
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י gila;723512:
אני מורה בדימוס- מקווה שזה נותן לי זכות להגיב. ובכן: הייתי מגששת ומבררת מי קבע את הנוהל הזה. מטעם מי הם מבודדות. אם מישהו בבית הספר קבע את זה או סתם בנות הכיתה כדי שלא יהיה מבוכה מול ההנהלה אחר כך.
ד"א אם היו עושים את זה בכל המקומות (כמו בחו"ל) אולי סוף סוף היו גומרים עם זה יום אחד. אצלינו היו שולחים הביתה ולא מחזירים ללא אישור מאחות קופ"ח שהראש נקי.
מרוב רחמנות (לא לפגוע ...) מגיעים לאכזריות (כוווללם סובלים מגירודים אין סופיים- שלא לדבר על הזמן של האימהות האומללות שילדיהן נדבקים כל יום מחדש.)
אני בעד לשלוח הביתה, במידה ואכן מדובר בבית שהתפקוד בו הוא בסדר, ורק עניין של תשומת לב. אם ביה"ס לא מאשר לילדה לבוא ללימודים (בלי לספר לחברות, כמובן, אסור להשפיל חברתית!) אז העונש הוא בד"כ רק לאמא... והבעיה עשויה להיפטר במהירות.
ילדה שמגיעה לביה"ס עם כינים ו"זוכה" להשפלה חברתית (זה היה מצד המורה) איזו תועלת עשויה להיות לזה? הרבה הרס ואולי מעט תועלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י אושר;723574:
אני בעד לשלוח הביתה, במידה ואכן מדובר בבית שהתפקוד בו הוא בסדר, ורק עניין של תשומת לב. אם ביה"ס לא מאשר לילדה לבוא ללימודים (בלי לספר לחברות, כמובן, אסור להשפיל חברתית!) אז העונש הוא בד"כ רק לאמא... והבעיה עשויה להיפטר במהירות.
ילדה שמגיעה לביה"ס עם כינים ו"זוכה" להשפלה חברתית (זה היה מצד המורה) איזו תועלת עשויה להיות לזה? הרבה הרס ואולי מעט תועלת.

כמה נקודות:
א. אכן לשלוח הביתה זה רק מועיל במקרה והבית בתפקוד רגיל (ואם לא - הייתי מאמצת את המלצות של a8... )
ב. לגבי הנקודה שהחברות לא תדענה - עובד בתאוריה אבל תכלס אם רוצים שזב יעבוד צריך לטפל בכולם בו זמנית - עושים יום בדיקה (כאשר מודיעים מראש כדי שיתכוננו לכך) וכל מי שנמצאת נגועה הולכת הביתה. אין מנוס שהחברות תדענה. אם מטפלים נקודתית זה לא כל כך מועיל.
ג. אני לא יודעת באיזה צורה המורה עשתה את זה אבל אולי היא ניסתה לדבר להורים ולא עזר והגיעו מים עד נפש מבחינת האמהות האחרות? ואולי הכאב של הבנות כן יזיז לאמא משהו.
מאחלת לך הצלחה רבה ונקיה!!;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י gila;723720:
כמה נקודות:
א. אכן לשלוח הביתה זה רק מועיל במקרה והבית בתפקוד רגיל (ואם לא - הייתי מאמצת את המלצות של a8... )
ב. לגבי הנקודה שהחברות לא תדענה - עובד בתאוריה אבל תכלס אם רוצים שזב יעבוד צריך לטפל בכולם בו זמנית - עושים יום בדיקה (כאשר מודיעים מראש כדי שיתכוננו לכך) וכל מי שנמצאת נגועה הולכת הביתה. אין מנוס שהחברות תדענה. אם מטפלים נקודתית זה לא כל כך מועיל.
ג. אני לא יודעת באיזה צורה המורה עשתה את זה אבל אולי היא ניסתה לדבר להורים ולא עזר והגיעו מים עד נפש מבחינת האמהות האחרות? ואולי הכאב של הבנות כן יזיז לאמא משהו.
מאחלת לך הצלחה רבה ונקיה!!;)
האם את באמת חושבת שמותר לרמוס נפשה של ילדה בגלל נגיעות של כינים?
האם זה מעוגן גם הילכתית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אין כזה דבר: אולי כאב של הבנות יזיז לאמא משהו...
כל פגיעה נחרטת בנפש.
והשלכותיה מסוכנות ויכולות להוביל למחוזות איומים.(כל מי שמתעסק עם נושרים יכול לספר לך יותר מכמה סיפורים כאלה.)
עיני ערך סיפורי גדו"י כח"ח והרב מבריסק על זהירות מפגיעה.
חשוב ללמד תלמידות לטפח עצמן(וכחונכת פרח עשיתי זאת בקביעות.)
ועם כל זאת.
עדיף כיתה שלמה מגרדת מילדה אחת פגועה בלב! (שמראה את הכאב או שלא)
חשוב לזכור את תפקידו של הניקיון בחיינו: הוא אמצעי לחיים מתוקנים ואם הוא פוגע בחיים אחרים...אחרי הכל לא מדובר בסכנת חיים או איבר...
זהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
דבר אחד בטוח

בתור מורה לכתה נמוכה:

א. אם על ודאי יש להם כינים המורה אמורה להושיב אותן ביחד בלי לתת במה למי עם כינים ומי עם לא. יש לילדה כינים? תרימי טלפון לאמא, אולי היא צריכה עזרה? אולי שיחת מוטיבציה ממך תעשה לה את זה? בד"כ אמהות מתאפסות מהר מאוד. אם יש נזנחה כרונית בבית, זה ענין אחר.

ב. ברור שזהו פשע מוחלט וחוסר מחשבה. זה הלבנת פנים עבור התלמידות.
הייתי העירה ע"כ למורה. בכתה אין כ"כ מה לעשות אותו רגע. אני הייתי מושיבה אותן לצידי בשני צידי השולחן שלי. נותנת להן פתק חמוד. "היום ניקיתי את הראש". ומבקשת להביא את זה חתום תוך יומיים וצבוע . כשהילדות רוצות משהו מאמא הן תעשנה את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מזדהה מאד עם הודעתה של תור הזהב.
אני מזועזעת מהסיטואציה וממש לא נרגעת.... איך אפשר לעשות כך לילדות קטנות? מה הן אשמות?
ממש מזכיר לי פרשת מצורע. למה???
אני מורה בכיתה נמוכה והדבקות זה דבר שמתסכל, קרה, קורה ויקרה.
בין אם תשימי אותן בצד ובין אם אלא, יהיו הדבקויות, אולי לא ברמות גבוהות אבל יהיו. הן הרי משחקות יחד בהפסקה, ואם לא נדבקים מהחברות בכיתה מספיק שאחת נדבקת מאח/ות בבית שהגיע עם מטען על הראש מהגן.
אז למגר את זה לא שייך. אז איזו תועלת שתצדיק השפלה שכזו? הנפש של הילדות וההרגשה. לא יכולה לחשוב על זה.

בכיתה בה חינכתי היתה ילדה שסבלה מאד. באם קרה שנדבקה היתה צריכה לקחת אנטיביוטיקה, והאמא התקשרה כמה פעמים כמעט בוכה שאבקש לנקות ראשים כי היא לא מסוגלת לתת לילדה כל כך הרבה אנטיביוקטיה.
כתבתי פעמיים פתק להורים ומהורים מסויימים ביקשתי במפורש. עזר? אולי לשבועיים...
את הילדה הספציפית הזו העברתי לשבת ליד ילדה נקיה. וזהו אין מה לעשות יותר מזה.
לפגוע בילדה לא יעזור, וצריך פרופורציות וסולם ערכים בחיים.

בכל מקרה, אם הייתי במקומך, הייתי מבררת איתן מי העביר אותן מקום. ובאם זו סמכות חינוכית הייתי אומרת להן, שלהעביר מקום את לא יכולה אבל שתקחנה את השולחן ותבאנה אותו לראשון באחד הטורים באמצע כי לפי מה שהבנתי מהודעתך, הבעיה היא שהן לא רואות מהצד.
כך פתרת להן את הבעיה, וגם לא עקפת את הסמכות החינוכית שקבעה את מקום מושבן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם הילדה היתה אשמה - ניחא (כלומר - אמא שלה רצתה לנקות לה והיא סירבה...) אבל למה ילדה צריכה לשלם על החטא של אמא שלה? מצד שני - א"א להעניש את כל הילדות והאמהות שלהן...
אגב, ביתי לא הביאה מגבת לנט"י, יומיים העירה לה המורה והיא שכחה להגיד לי ואני לא שמתי לב.
ביום השלישי המורה אמרה לה שהיום לא תיטול ידיים כי אין לה מגבת... הפעם לא שכחה להגיד לי...
השיטות האלו - עובדות, אבל אני ממש רתחתי. גם הילדה הכי שכחנית לא נענשת במניעת אוכל!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
גילה (העברית) זה כ"כ נכון, ראי : הפרמידה של מאסלו

מאסלו פיתח את נושא שאיפת ההגשמה העצמית לתיאורית צרכים בעלת חמישה שלבים הקרויה "הפרמידה של מאסלו", או "מדרג מאסלו". לפי פרמידה זאת כדי לממש צרכים רוחניים נעלים יותר, חייבים קודם להתמלא הצרכים הפיזיולוגיים והבסיסיים, המצויים בבסיס הפרמידה:
ברמה הראשונה, בבסיס הפירמידה, מצויים הצרכים הבסיסיים, שהם הצרכים הפיזיולוגיים בשינה, אוכל, שתייה, אוויר לנשימה וכדומה.
ברמה השנייה של הפירמידה, מצויים צורכי הביטחון, כמו הצורך במקום לישון בו, הצורך בביטחון תעסוקתי, בביטחון בריאותי וכדומה.
ברמה השלישית מצוי הצורך בהשתייכות. זהו כבר צורך חברתי, וכולל את הרצון להשתייך ולהיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות נאהב. שלב זה קשור לגיבוש הזהות העצמית.
הרמה הרביעית מורכבת מהצורך בהערכה חברתית. זהו צורך להרגיש מכובד ולהגיע למעמד, להערכה ולהכרה חברתית.
הרמה החמישית והאחרונה, קצה הפירמידה, היא הצורך במימוש עצמי. יכולתו של אדם להביא לכלל מימוש את כישוריו הייחודיים ולבטא את הפוטנציאל האישי הטמון בו.
 

קבצים מצורפים

  • הפרמידה של מאסלו.png
    KB 10 · צפיות: 21
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י לשם שינוי;724098:
מזדהה מאד עם הודעתה של תור הזהב.
אני מזועזעת מהסיטואציה וממש לא נרגעת.... איך אפשר לעשות כך לילדות קטנות? מה הן אשמות?
ממש מזכיר לי פרשת מצורע. למה???

קודם כול אבקש להזכיר שהלכות מצורע הם הלכות בתורה. לא בן אדם קבע אותם אלא הקל שהוא מלא רחמים. ולא ראוי להשוות אותם לעוולות שנעשים על ידי בני אדם.
דבר שני אציין שאם מתייחסים לדבר בפרופורציה הנכונה כנגע שיש למגר, אזי אין פגיעה. כאשר יש לילדה דלקת בעין/חום/ דלקת בגרון/ וכו' שולחים אותה הביתה עד שיעבור?!! האם זו בושה? לא!! ובכן כאשר יש כינים שמאוד מדבק שולחים הביתה כדי לטפל לא כדי להעניש ולא להשפיל.
ושוב אזכיר שבחו"ל הדבר מקובל ביותר - כבר שנים רבות. האם יש אחוזים יותר גבוהים של נושרים בחו"ל כתוצאה מ"הפגיעות בנפש"???
לסיכום אם מטפלים בצורה עניינית ולא מוציאים את הדברים מהפרופורציות אף אחד לא נפגע אנושות וכמו שהזכרתי קודם כולם מרויחים מזה . (האם סבל של ילדים שנדבקים שוב ושוב לא נקרא פגיעה? ומי יתן את הדין על כל הסבל הזה? ה"רחמנים" שרחמו שלא במקום!!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י גילה;724140:
אם הילדה היתה אשמה - ניחא (כלומר - אמא שלה רצתה לנקות לה והיא סירבה...) אבל למה ילדה צריכה לשלם על החטא של אמא שלה? מצד שני - א"א להעניש את כל הילדות והאמהות שלהן...
אגב, ביתי לא הביאה מגבת לנט"י, יומיים העירה לה המורה והיא שכחה להגיד לי ואני לא שמתי לב.
ביום השלישי המורה אמרה לה שהיום לא תיטול ידיים כי אין לה מגבת... הפעם לא שכחה להגיד לי...
השיטות האלו - עובדות, אבל אני ממש רתחתי. גם הילדה הכי שכחנית לא נענשת במניעת אוכל!!!
אלוקים, מה מביא מורה להתנהגות כזו אווילית?
ומה את עשית כאמא של הילדה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י gila;724166:
קודם כול אבקש להזכיר שהלכות מצורע הם הלכות בתורה. לא בן אדם קבע אותם אלא הקל שהוא מלא רחמים. ולא ראוי להשוות אותם לעוולות שנעשים על ידי בני אדם.
דבר שני אציין שאם מתייחסים לדבר בפרופורציה הנכונה כנגע שיש למגר, אזי אין פגיעה. כאשר יש לילדה דלקת בעין/חום/ דלקת בגרון/ וכו' שולחים אותה הביתה עד שיעבור?!! האם זו בושה? לא!! ובכן כאשר יש כינים שמאוד מדבק שולחים הביתה כדי לטפל לא כדי להעניש ולא להשפיל.
ושוב אזכיר שבחו"ל הדבר מקובל ביותר - כבר שנים רבות. האם יש אחוזים יותר גבוהים של נושרים בחו"ל כתוצאה מ"הפגיעות בנפש"???
לסיכום אם מטפלים בצורה עניינית ולא מוציאים את הדברים מהפרופורציות אף אחד לא נפגע אנושות וכמו שהזכרתי קודם כולם מרויחים מזה . (האם סבל של ילדים שנדבקים שוב ושוב לא נקרא פגיעה? ומי יתן את הדין על כל הסבל הזה? ה"רחמנים" שרחמו שלא במקום!!)

א. לא השוותי בנ''א לריבונם ח''ו.
רק תמהתי האם חטאם של הילדות כה חמור עד כדי בושה של זה שטומאתו היא בין הגדולות ומושב בדד מחוץ למחנה (וכן, זה מחוץ למחנה כי אם הבנות יודעות שמדובר בבנות עם כינים הן לא תכבדנה אותן ויתכן אף תמנענה מלשחק עימן בהפסקות).

ב. בחו''ל אין פחות נושרים בגלל זה- כי הבהתנהגות כזו אין פגיעה נפשית אם זו הנורמה שם וזה היחס ל"מכה השלישית" הוא כמו כל מחלה מדבקת. אז בהחלט אין מה להפגע.
אבל המצב כאן בארץ שונה, והיחס למי שנגועה ב"מחלה המדבקת" הזו הוא כאל אחד חסר הגיינה ונקיון בסיסי. אז הכרזה על כך בריש גלי היא פגיעה חמורה בנפש הילדה. כן!

אם המורה של ביתך לא היתה מונעת ממנה אוכל אך היתה מכריזה כי היא אינה נקיה ועליה לשבת לבד? גם אז היית אומרת שהצדק עימה ושאין כל פגיעה בנפש הילד????
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ביום השלישי המורה אמרה לה שהיום לא תיטול ידיים כי אין לה מגבת... הפעם לא שכחה להגיד לי...
השיטות האלו - עובדות, אבל אני ממש רתחתי. גם הילדה הכי שכחנית לא נענשת במניעת אוכל!!!



מאיפה מביאים את המורות האלה? כאמא, יש צורך להתקשר למורה ולומר לה שזה לא מקובל עלייך. להשאיר ילדה רעבה עד לסף היום כי אין לה מגבת?
מן הראוי לרשום הודעה במחברת קשר. והמורה תתן לה את המגבת שלה. אם אין למורה אולי גם היא לא תאכל אותו יום...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הדורות השתנו, דורנו הוא לחוץ ופגיע יותר.
יכול להיות שבעבר חינכו כך,אך אחר כך ראו את הפירות.
מורתי לדידקטיקה הייתי המחנכת האיומה שלי ביסודי באחת הכיתות הנמוכות-היא סיפרה לנו בפתיחות על כל מיני סיטואציות שגרמו לה להשתנות ולשנות את גישתה, וכתלמידותיה לשעבר הערכנו את זה במיוחד.
אני שומעת מאבי איך חינכו בזמנם ושומעת גם סיפורים מחרידים על התפתחותם של הילדים שסבלו מהשפלות.(ילד שמו לו שלט בגב 'אני מפריע לכולם' והוליכו בין הכיתות וירד מהדרך. ותולה זאת במקרה זה ששבר את אמונו בכולם. וגרם לו להרגיש שאין לו בשביל מה להשתדל ולנסות לבנות שם טוב, כי הוא "שרוף" ועוד סיפורים מצמררים.)
אי אפשר להשוות גרדת בראש מטרידה ככל שתהיה, לדלקת בעין שעלולה לדבק ולפגוע בעין עצמה וכן מחלות כאלה.
בחו"ל גם מזג האוויר פחות חם (לפחות עד השנים האחרונות) ולכן הכינים פחות נפוצות. בתנאי מזג אויר כאלה קל לאכוף התנהלות כזו והכינים לא נתפסות שם כמו פה.
פערי מזג האויר כ"כ שונים שם, בילדותה של אימי לא היו בוררים שם קטניות, כי לא התפתחו בהם יצורים,כאן בוררים עוד מימי בית המקדש.
ולא מדובר בבית מקל, אימי היא ביתו של רב ת"ח עצום.
חינוך הוא עבודה מורכבת, מעריכה את כל חברי הפורום הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י תור הזהב;724155:
מאסלו פיתח את נושא שאיפת ההגשמה העצמית לתיאורית צרכים בעלת חמישה שלבים הקרויה "הפרמידה של מאסלו", או "מדרג מאסלו". לפי פרמידה זאת כדי לממש צרכים רוחניים נעלים יותר, חייבים קודם להתמלא הצרכים הפיזיולוגיים והבסיסיים, המצויים בבסיס הפרמידה:
ברמה הראשונה, בבסיס הפירמידה, מצויים הצרכים הבסיסיים, שהם הצרכים הפיזיולוגיים בשינה, אוכל, שתייה, אוויר לנשימה וכדומה.
ברמה השנייה של הפירמידה, מצויים צורכי הביטחון, כמו הצורך במקום לישון בו, הצורך בביטחון תעסוקתי, בביטחון בריאותי וכדומה
...
כמורה מלוה לחזרות בת מצוה הייתי בסטואציה של ילדה שעמדה צמוד לילדה נגועה . הילדה הנגועה גם לא היתה נוחה באופן כללי (וכי זה פלא היא לא רגועה גם לה מפריע להתגרד) . היה קשה לדרוש מילדה בגיל זה כזאת עבודת המידות . אחרי הכל גם לה צרכים מינמלים משלה . יש לציין שהיא התלוננה בסתר . .
ואכן חובה להזהר לבל תהיה הלבנת פנים . עם כל זאת דוקא מתוך רחמים על כל בנות ישראל בכלל ועל הילדה המדוברת בפרט אי אפשר להשלים עם הדברים . הילדה שלא מטופלת נכון היא מסכנה! זה לא בגד לא נקי .לא משנה מה הסיבה , היא זקוקה לעזרה היא סובלת! למחנכת תפקידים רבים היא אחראית לדרבן את תלמידותיה ללמד היטב , אבל בל נשכח כי מטרת בי"ס להבשיל את התלמידות לחיים ולדאוג לריגשותיהם .
דרושה פה הרבה רגישות וחכמה לדעת האם יועיל לפנות לאמה ,לפעמים עובד מאד טוב עבודה דרך הילדות , אפילו בתי הקטנה ידעה לחזור על דברי הגננת ולבקש לבדוק את הראשים .
ברוב המקרים אמא לא תסרב לעזור לביתה כשהיא באה יפה לבקש עזרה . פעם שמעתי מיועצת שיש בתים שקשה בהם בתחום מסוים כמו ניקיון עמידה בלוח זמנים ש. ב. וכו עובדים עם הילדה דוקא על תחום זה ביחידות , התוצאות נפלאות , כמו ילדה שהבית לא סיפק לה חולצה נקיה ושיער סרוק , (בית לא סוציאלי , אמא חכמה מתפקדת יפה אבל לא נקיה , נשמע מוזר? אל תהיו שיפוטיים ! וגם יש כל מיני תקופות בבתים ) עבדו עם הילדה נתנו לה כלים מעשיים , התוצאות היו בטח .
גם בנושא המדובר לא משנה מה הסיבה , חשוב לתת לילדה כלים מעשים בהתאם לנסיבות אפשר ללמד ילדה די קטנה איך לסרק בשכבות ואיזה מסרק כדאי לקנות , להסביר לכל הכתה אם זה נושא מדובר שאין כמו סרוק מיום יומי . כשהמצב קטסטרופה -ללמדה לבקש מאמה שתקנה לה חומר מתאים ותעזור לה .
תנו לה כנפים היא תעוף רחוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י לשם שינוי;724185:
א. לא השוותי בנ''א לריבונם ח''ו.
רק תמהתי האם חטאם של הילדות כה חמור עד כדי בושה של זה שטומאתו היא בין הגדולות ומושב בדד מחוץ למחנה (וכן, זה מחוץ למחנה כי אם הבנות יודעות שמדובר בבנות עם כינים הן לא תכבדנה אותן ויתכן אף תמנענה מלשחק עימן בהפסקות).

ב. בחו''ל אין פחות נושרים בגלל זה- כי הבהתנהגות כזו אין פגיעה נפשית אם זו הנורמה שם וזה היחס ל"מכה השלישית" הוא כמו כל מחלה מדבקת. אז בהחלט אין מה להפגע.
אבל המצב כאן בארץ שונה, והיחס למי שנגועה ב"מחלה המדבקת" הזו הוא כאל אחד חסר הגיינה ונקיון בסיסי. אז הכרזה על כך בריש גלי היא פגיעה חמורה בנפש הילדה. כן!

אם המורה של ביתך לא היתה מונעת ממנה אוכל אך היתה מכריזה כי היא אינה נקיה ועליה לשבת לבד? גם אז היית אומרת שהצדק עימה ושאין כל פגיעה בנפש הילד????

שימי לב שהדוגמה של הילדה עם הלחם הביאה ניק בשם גילה (עברית) נראה לי שהיה פה בילבול.
דבר שני שימי לב לפרדוקס שבדבריך. אני טוענת שצריכים להתייחס לכינים כמו מחלה מדבקת ובזכות הגישה הזאת אפשר למגר את ההתופעה כי לא מונעים טיפול מפחד (מוצדקת) של פגיעות בנפש. אולם את טוענת שכאן בארץ מי שנגועה בכינים נתפסת כאחד חסר הגיינה ונקיון בסיסי.ולכן אי אפשר לטפל יסודית.
אבל תכלס זה המצב!!! לכולם יש כינים כל הזמן!!! אסור לשלוח הביתה כי אז מכריזים עליה כנגועה - אבל זה מה שהיא, ומה שרוב ציבור התלמידות. ואם מתעלמים ונותנים לכיתה שלמה לגרד - אזי הן הופכות להיות נקיות??? זה עדיף?? הגיע הזמן לשנות גישה!!! להוריד את הסטיגמה כדי שבאמת לא יהיה סיבה לשים סטיגמה!!!
ובנוגע לדורות שהשתנו. (אני לא יודעת איך מביאים 2 ציטוטים בתגובה אחת)
שלא יובן לא נכון. אני לא בעד השיטות המיושנות והקשוחות של פעם. אני לא בעד השפלת ילדים ח"ו. אני בעד לשנות גישה. לטפל בבעיה ענינית ולראות את כל התמונה וכל הסבל שהמכה האומללה מביאה על הנגועים בה ולפעול כדי להיטיב עם כולם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה