עזרה סייעות עירייה, האם באמת ראיתן את העלאה בשכר?

  • הוסף לסימניות
  • #4
נחתם...אבל זה בשלבים...
לגבי 7200סייעות עיריית ב"ב התחילו לקבל לפני כחודשיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אתם עובדים במשרה מלאה?
השכר המוצע הוא למשרה מלאה. משרה חלקית מזכה בחלק יחסי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #10
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
משהו יודע האם התקדם בזה משהו .

ומה עם הסייעות ברשתות החינוך למיניהם ?????
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
משהו יודע האם התקדם בזה משהו .

ומה עם הסייעות ברשתות החינוך למיניהם ?????
היום נחתם סופי ההסכם במגזר הציבורי, אם כי ההסכם לסייעות יחתם בנפרד בשבועות הקרובים

תוספות שכר וקיצור שבוע העבודה מאוקטובר: ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכם המסגרת במגזר הציבורי​

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "הסכם שנותן פתרון לארבע השנים הקרובות ויאפשר למשק הישראלי להתפתח ולנוע" | הוא יכלול העלאות שכר של 11% בתוך חמש שנים, קיצור שבוע העבודה מ-42 ל-40 שעות ורפורמה מקיפה בהעסקת הסייעות במערכת החינוך​


הסכם המסגרת למגזר הציבורי נחתם היום (שני) באופן סופי בין ההסתדרות ומשרד האוצר. ההסכם כולל בין היתר עליית שכר מדורגת של 11% עד סוף שנת 2027, קיצור הדרגתי של שבוע העבודה במגזר הציבורי מ-42 ל-40 שעות, ומסגרת עלות של 3% לפתרון בעיות לסקטורים ספציפיים במהלך תקופת ההסכם.
ההסכם יחול על מאות אלפי עובדים, בהם עובדי המדינה, הרשויות המקומיות ושורה של גופים ציבוריים. העובדים קיבלו כבר לקראת פסח מענקי חתימה שהוסכמו במסגרת ההסכם על סך 6,000 שקלים. עוד כולל ההסכם רפורמה מקיפה בהעסקת הסייעות במערכת החינוך, ששם תפקידן ישונה ל'תומכות חינוך'.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #13
היום נחתם סופי ההסכם במגזר הציבורי, אם כי ההסכם לסייעות יחתם בנפרד בשבועות הקרובים

תוספות שכר וקיצור שבוע העבודה מאוקטובר: ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכם המסגרת במגזר הציבורי​

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "הסכם שנותן פתרון לארבע השנים הקרובות ויאפשר למשק הישראלי להתפתח ולנוע" | הוא יכלול העלאות שכר של 11% בתוך חמש שנים, קיצור שבוע העבודה מ-42 ל-40 שעות ורפורמה מקיפה בהעסקת הסייעות במערכת החינוך​


הסכם המסגרת למגזר הציבורי נחתם היום (שני) באופן סופי בין ההסתדרות ומשרד האוצר. ההסכם כולל בין היתר עליית שכר מדורגת של 11% עד סוף שנת 2027, קיצור הדרגתי של שבוע העבודה במגזר הציבורי מ-42 ל-40 שעות, ומסגרת עלות של 3% לפתרון בעיות לסקטורים ספציפיים במהלך תקופת ההסכם.
ההסכם יחול על מאות אלפי עובדים, בהם עובדי המדינה, הרשויות המקומיות ושורה של גופים ציבוריים. העובדים קיבלו כבר לקראת פסח מענקי חתימה שהוסכמו במסגרת ההסכם על סך 6,000 שקלים. עוד כולל ההסכם רפורמה מקיפה בהעסקת הסייעות במערכת החינוך, ששם תפקידן ישונה ל'תומכות חינוך'.
בטח לא כולל סייעות בבתי ספר חרדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בטח לא כולל סייעות בבתי ספר חרדים
ברור שלא, זה הסכם למגזר הציבורי - קרי עובדי עיריה פקידי ממשלה וכדו'
זה כן ישפיע על סייעות בגני עיריה
בכל מקרה ההסכם עם הסייעות עוד לא נחתם
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
באיזה עיר חרדית הסייעות בגנים הם עובדות עיריה ?
נכון, זה מה שכתבתי, שזה לא ישפיע על סייעות בבתי ספר חרדים אלא על סייעות בגני עירייה
ותתפלא לשמוע, אבל יש נשים חרדיות למהדרין שהולכות להיות סייעות בגני עירייה ועכשיו ירויחו מהעלאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכון, זה מה שכתבתי, שזה לא ישפיע על סייעות בבתי ספר חרדים אלא על סייעות בגני עירייה
ותתפלא לשמוע, אבל יש נשים חרדיות למהדרין שהולכות להיות סייעות בגני עירייה ועכשיו ירויחו מהעלאה

לא חשבתי שיש בעיה ערכית וכדו' להיות סייעת בגני עיריה .
אלא שאין עיריה שמעסיקה אותם אלא כל מיני רשתות וכדו' .
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכון, זה מה שכתבתי, שזה לא ישפיע על סייעות בבתי ספר חרדים אלא על סייעות בגני עירייה
ותתפלא לשמוע, אבל יש נשים חרדיות למהדרין שהולכות להיות סייעות בגני עירייה ועכשיו ירויחו מהעלאה
לעבוד בגני עירייה קרי לעבוד עם ילדים ומול הורים או דתיים או חילונים וזה עבודה יותר קשה לעומת עבודה בגנים חרדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לעבוד בגני עירייה קרי לעבוד עם ילדים ומול הורים או דתיים או חילונים וזה עבודה יותר קשה לעומת עבודה בגנים חרדים
חחח
גני ממ"ד הכי קל בעולם אין יצירות ברמה של קישוטי סוכה כל שבוע.
הקירות תוכן-זה מה שהילדים יוצרים בעצמם זה הגישה שם ולא הפאר וההדר של החרדים.
אין סייעת שעסוקה כל הזמן בכל בגזירות,הדבקות ,קישוטים
אפילו מסיבת סוף שנה זה פשוט חוויה אחת פשוטה.
ולא כמו ההפקות של הגנים החרדיים(הייתי השנה בגן של הבת שלי לא היו לי מילים הייתי בהלם מהרמה היה נראה מינימום מסיבת גמר של כיתה ח')
וההורים-אין לסיעת קשר אליהם.
בבתי ספר יותר קשה אצל אחינו-זה כן אבל זה לא היה הנושא פה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם 😊

אשמח לעצתכם בנושא. הבת שלי ילידת חשוון, ומישהי הציעה לי להשאיר אותה עוד שנה בגן פרטי לפני המעבר לגן עירייה בשנה הבאה.
כי לפי החוק החדש, שנה נוספת לפני כיתה א’ אפשרית רק עכשיו, לפני גיל 3. ולדעתה זה עדיף לא להיכנס קטנה מידי לכיתה א'.

פרטים על הילדה:
בת שנתיים ו‑2 חודשים
עדיין יונקת, ויש לה אח קטן שנולד לאחרונה (רצינו שתסתגל לאט לאט קודם אליו ואז למסגרת)
רק עכשיו הכנסנו אותה למעון (באמצע השנה), עד כה הייתה בבית
ומאוד קשה לה עם המעון, במיוחד שרגילה כל היום לאמא להנקה וכו'

השאלות שלי:
1. מי מכם עשה שנה נוספת בגן לילד שלו? האם באמת כדאי?
2. גנים פרטיים באזור פרדס כץ – קריית הרצוג: מה העלויות שלהם?
3. מתי נפתחת ונסגרת ההרשמה לגן פרטי + לגן עירייה?
4. אם נרשמים לגן עירייה – האם אפשר לבטל בסוף אם התחרטנו ורוצים גן פרטי?
5. האם יש איש מקצוע שיכול לראות את הילדה ולהעריך התאמה למסגרת?
6. אם נירשם לגן עירייה רק בגיל 4 - זה לא פספוס?
7. אם כן מחליטים להשאיר שנה - האופצייה היחידה היא רק גן פרטי? או שיש אפשרויות אחרות? כמו מטפלת שלוקחת ילדים הביתה? או שחייב מוסד מוכר?

כל עצה תתקבל בברכה!
תודה רבה
בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה