- הוסף לסימניות
- #1
היות ולקהל לא היתה זכות תגובה לנאמר שם, החלטתי להגיב פה. וזו דעתי האישית כמובן, ואיני מחייבת אף אחד לקבלה. היא נובעת מיובל שנות חיים של ניסיון.
אחד הדברים שגרפיקאים ותיקים נוהגים להשמיע באופן קבוע [גם פה, וגם בסימפוזיון] זה שלקוחות מעריכים יותר גרפיקאים שעומדים על שלהם הן מבחינת תמחור והן מבחינת תשלומים לפני קבלת המוצר הסופי מוכן לדפוס. וגרפיקאי שלא יוותר ללקוח על כסף ולא על קבלת התשלום לפני שחרור העבודה יוערך יותר ויזכה ליותר לקוחות.
זה לא נכון!
מצב כזה יכול להיות נכון רק במקום שבו אין הבדל בין איכות עבודת המתלמד לעבודת המקצועי. כמו שעורך דין בסטאז' לא יקבל תשלום לפי שעה שמקבל עו"ד ותיק ומלומד מלחמות, כך גרפיקאי מתלמד לא יכול לדרוש תשלום שמקבל גרפיקאי מנוסה. זה לא הגיוני אפילו לצפות לתשלום כזה. וזה לא הוגן לחזור ולהדגיש דבר כזה לא נכון באוזני המתלמדים.
אני בטוחה שאף אחד מאומרי האמרות האלה וגם לא אלו שישבו בסימפוזיון לקחו בתחילת דרכם את מה שהם לוקחים כיום, ואני בטוחה במאת אחוזים, ששחררו עבודות לפני קבלת התשלום ולא כפי שעושים כיום.
ואני מתפלאת שגרפיקאים ותיקים באים בכלל בטענות לגרפיקאים מתחילים על הורדת המחיר. כי אם המחיר של גרפיקאי מתחיל ושל גרפיקאי מנוסה יהיה זהה, למה ללקוח ללכת בכלל למתלמד? ומצד שני, למה שהמתלמד לא יעשה הכל כדי לשכנע לקוח לבוא אליו ולא לבוא לרעהו המלומד יותר?
ואם גרפיקאי מתחיל יחליט שכדי לזכות בלקוח שעלול להביא יותר מעבודה אחת עליו לשחרר עבודה מוכנה לדפוס לפני קבלת הכסף, שיעשה זאת. זכותו לדאוג לפרנסתו בכל דרך שנראית לו נכונה. וגם אם יכווה ברותחין, יזהר בפושרין להבא.
אני חושבת שמטבע הדברים ככל שבעל מקצוע מקבל יותר ותק, כך טבעי הדבר שהוא יקבל תגמולים גבוהים יותר מאלה שרק בתחילת דרכם וזה נורמלי, זה הגיוני, ובכלל לא ראוי לגנאי כפי שמגנים זאת הותיקים פה.
הגנאי נובע רק מחשש שהלקוחות יעדיפו מחיר מוזל מאיכות. אפשר להבין את החשש, אבל צריך לזכור בכל זאת שפרנסה היא משמיים, וזכות כל אחד לעשות את מה שנחוץ כהשתדלות כדי לזכות בה.
אני ראיתי זאת כלגיטימי לקחת ללקוחות בתחילת דרכי כ 35 ש"ח לשעה וכיום אני מרוויחה בחלק מהמקרים פי 6-7 אחוז יותר.
אז אנא מכם - גרפיקאים מנוסים - אל תמנעו ממתחילים פרנסה ותפסיקו לתת למתחילים את ההרגשה שהם פושעים שלוקחים מחירים נמוכים ולא קשוחים מספיק עם לקוחות. גם אתם הייתם כאלה בתחילת דרככם אני בטוחה. אני יודעת שאני הייתי ולכן יש בי הבנה לאחרים. אם מישהו מרגיש שרק ב 15 ש"ח לשעה תהיה לו פריצת דרך אדרבא - שיעשה זאת. וזה לא יבוא על חשבונכם כי יש בורא לעולם שקובע מי ירוויח מה.
לסיכום אני חושבת שרוב הדעות שהושמעו שם לגבי הקשיחות הנדרשת והעמידה על מחירים לא היו נכונות. אני חושבת שמה שלא הודגש מספיק היה ה"עשה מלאכתך נאמנה". דובר על יושר אבל בעיקר לגבי יושרם של הגרפיקאים בכל הנוגע לגניבת זכויות יוצרים.
לדעתי היושרה שחשוב היה לדבר עליה יותר [ונגעה בה מנוחה בקרמן] היה היושרה כלפי הלקוח. עובדים לפי שעות? תהיו ישרים ואל תוסיפו אפילו דקה. דקה זו לא תעשה אתכם עשירים ורק תגרום ללקוח לא לתת בכם אמון. עשיתם טעות? לא נורא. תודו בזה. זאת לא בושה. אדרבא - מניסיון אישי, הודאה בטעות מאהיבה אתכם על הלקוחות והם יחזרו שוב.
והכי חשוב - עבדו עם הלב. תנו ללקוח את המיטב שבכם ואם התאמצתם מעבר לשעות שנקבתם לעבודה עבור הלקוח לא נורא, הוא כן יעריך זאת מניסיון אישי. לא צריך להשתגע אבל אם ללקוח יש דד-ליין, עזרו לו. חוו איתו אם הצורך לצאת לדפוס בזמן. היו יהודים ובני אדם לפני הכל.
זה כל מה שהיה לי להגיד ולא יכולתי להגיד בסימפוזיון.
וזה כמובן בלי רצון לפגוע באף אחת מהדוברות ביום העיון.
הערצתי למ. שרביט גוברת ככל שאני פוגשת בה יותר.
ויה"ר שהקב"ה ייתן לכל אחד ואחת מאיתנו די פרנסתנו ביושר, בהיתר ומתוך כבוד.
אחד הדברים שגרפיקאים ותיקים נוהגים להשמיע באופן קבוע [גם פה, וגם בסימפוזיון] זה שלקוחות מעריכים יותר גרפיקאים שעומדים על שלהם הן מבחינת תמחור והן מבחינת תשלומים לפני קבלת המוצר הסופי מוכן לדפוס. וגרפיקאי שלא יוותר ללקוח על כסף ולא על קבלת התשלום לפני שחרור העבודה יוערך יותר ויזכה ליותר לקוחות.
זה לא נכון!
מצב כזה יכול להיות נכון רק במקום שבו אין הבדל בין איכות עבודת המתלמד לעבודת המקצועי. כמו שעורך דין בסטאז' לא יקבל תשלום לפי שעה שמקבל עו"ד ותיק ומלומד מלחמות, כך גרפיקאי מתלמד לא יכול לדרוש תשלום שמקבל גרפיקאי מנוסה. זה לא הגיוני אפילו לצפות לתשלום כזה. וזה לא הוגן לחזור ולהדגיש דבר כזה לא נכון באוזני המתלמדים.
אני בטוחה שאף אחד מאומרי האמרות האלה וגם לא אלו שישבו בסימפוזיון לקחו בתחילת דרכם את מה שהם לוקחים כיום, ואני בטוחה במאת אחוזים, ששחררו עבודות לפני קבלת התשלום ולא כפי שעושים כיום.
ואני מתפלאת שגרפיקאים ותיקים באים בכלל בטענות לגרפיקאים מתחילים על הורדת המחיר. כי אם המחיר של גרפיקאי מתחיל ושל גרפיקאי מנוסה יהיה זהה, למה ללקוח ללכת בכלל למתלמד? ומצד שני, למה שהמתלמד לא יעשה הכל כדי לשכנע לקוח לבוא אליו ולא לבוא לרעהו המלומד יותר?
ואם גרפיקאי מתחיל יחליט שכדי לזכות בלקוח שעלול להביא יותר מעבודה אחת עליו לשחרר עבודה מוכנה לדפוס לפני קבלת הכסף, שיעשה זאת. זכותו לדאוג לפרנסתו בכל דרך שנראית לו נכונה. וגם אם יכווה ברותחין, יזהר בפושרין להבא.
אני חושבת שמטבע הדברים ככל שבעל מקצוע מקבל יותר ותק, כך טבעי הדבר שהוא יקבל תגמולים גבוהים יותר מאלה שרק בתחילת דרכם וזה נורמלי, זה הגיוני, ובכלל לא ראוי לגנאי כפי שמגנים זאת הותיקים פה.
הגנאי נובע רק מחשש שהלקוחות יעדיפו מחיר מוזל מאיכות. אפשר להבין את החשש, אבל צריך לזכור בכל זאת שפרנסה היא משמיים, וזכות כל אחד לעשות את מה שנחוץ כהשתדלות כדי לזכות בה.
אני ראיתי זאת כלגיטימי לקחת ללקוחות בתחילת דרכי כ 35 ש"ח לשעה וכיום אני מרוויחה בחלק מהמקרים פי 6-7 אחוז יותר.
אז אנא מכם - גרפיקאים מנוסים - אל תמנעו ממתחילים פרנסה ותפסיקו לתת למתחילים את ההרגשה שהם פושעים שלוקחים מחירים נמוכים ולא קשוחים מספיק עם לקוחות. גם אתם הייתם כאלה בתחילת דרככם אני בטוחה. אני יודעת שאני הייתי ולכן יש בי הבנה לאחרים. אם מישהו מרגיש שרק ב 15 ש"ח לשעה תהיה לו פריצת דרך אדרבא - שיעשה זאת. וזה לא יבוא על חשבונכם כי יש בורא לעולם שקובע מי ירוויח מה.
לסיכום אני חושבת שרוב הדעות שהושמעו שם לגבי הקשיחות הנדרשת והעמידה על מחירים לא היו נכונות. אני חושבת שמה שלא הודגש מספיק היה ה"עשה מלאכתך נאמנה". דובר על יושר אבל בעיקר לגבי יושרם של הגרפיקאים בכל הנוגע לגניבת זכויות יוצרים.
לדעתי היושרה שחשוב היה לדבר עליה יותר [ונגעה בה מנוחה בקרמן] היה היושרה כלפי הלקוח. עובדים לפי שעות? תהיו ישרים ואל תוסיפו אפילו דקה. דקה זו לא תעשה אתכם עשירים ורק תגרום ללקוח לא לתת בכם אמון. עשיתם טעות? לא נורא. תודו בזה. זאת לא בושה. אדרבא - מניסיון אישי, הודאה בטעות מאהיבה אתכם על הלקוחות והם יחזרו שוב.
והכי חשוב - עבדו עם הלב. תנו ללקוח את המיטב שבכם ואם התאמצתם מעבר לשעות שנקבתם לעבודה עבור הלקוח לא נורא, הוא כן יעריך זאת מניסיון אישי. לא צריך להשתגע אבל אם ללקוח יש דד-ליין, עזרו לו. חוו איתו אם הצורך לצאת לדפוס בזמן. היו יהודים ובני אדם לפני הכל.
זה כל מה שהיה לי להגיד ולא יכולתי להגיד בסימפוזיון.
וזה כמובן בלי רצון לפגוע באף אחת מהדוברות ביום העיון.
הערצתי למ. שרביט גוברת ככל שאני פוגשת בה יותר.
ויה"ר שהקב"ה ייתן לכל אחד ואחת מאיתנו די פרנסתנו ביושר, בהיתר ומתוך כבוד.
הנושאים החמים