מידע שימושי סיפור מדהים על נוסע שסירב לשבת ליד נשים בטיסה– ושחרור חטופה בעזה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
יש קבוצה של אנשים שבתור שיטה ממציאים סיפורי ישועות מצד אחד, וסיפורי זוועה של פגיעת מידת הדין מצד שני, כדי לחזק בקיום מצוות במקרה הטוב או כדי לקדם אג'נדות שנויות במחלוקת - במקרה הפחות טוב.

אני מנוי לאחד השבועונים החרדיים, ושמתי לב שכבר כשנתיים הם מפרסמים טור של רב מסוים, שבו הוא מספר בכל שבוע סיפור של השגחה פרטית מופלאה. מה שמעניין הוא שכל סיפור, איכשהו, תמיד קשור אליו באופן אישי.

הסיפורים שהוא מביא שונים ומשונים:
פעם הוא מספר שנכנס בטעות לחדר של מישהו במלון, ואותו אדם חשב שזה אבא שלו שמגיע להוכיח אותו בחלום.
פעם אחרת הוא מספר על מפתחות שנפלו בדיוק למרפסת שלו.
סיפורים עלפיוס מסובך בין יריבים שבדיוק הוא היה המתווך בטעות,
פעם על כסף שנאבד לו והוחזר בצורה על טבעית,
או על מאות אלפי שקלים שהועברו לאברכים, שוב, מתוך סיפור של השגחה פרטית.

העולם קורא ושותק... ואני תוהה: אתם באמת לא מבינים שהוא מדומיין? כל שבוע סיפור חדש, ואף פעם אין שם, אין פרטים מזהים, כלום!
קחו לדוגמה את ר' מיילך בידרמן – גם כשהוא מספר סיפורים, הוא מביא שמות או לפחות פרטים מזהים חלקיים. זה נותן אמינות ותחושת אמת.
לאחר שהתחלתי לשים לב לדפוס הזה, פתאום קלטתי כמה אנחנו מוקפים בדמויות כאלה. בדרך כלל הם מזכי הרבים, מחזירי בתשובה, בעלי כריזמה גדולה.
אני נזכר גם ברב נוסף שפרסם ספר עם כ-100 סיפורים מפליאים, וגם שם – אין שמות, אפילו כשמדובר בסיפורים כמו ניצול שואה, שלכאורה אין שום בעיה לחשוף.

זה לא שהסיפורים בהכרח לא קרו, אבל כשהכול חסר פרטים מזהים, זה גורם לי להרים גבה. האם מדובר באמת או בהגזמות שמטרתן לסחוף אותנו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
והנה עוד סיפור מוזר שנתקלתי בו, ואביא אותו בקיצור או לינק לאתר הידברות:

חברת 'קוקה קולה' העניקה 3 מיליון דולר לחרדי. וזו הסיבה המפתיעה

הרב---- סיפר בשיעורו על יהודי נגיד חרדי ששילם 90,000 דולר כדי להסיר שלט תועבה מול ישיבה בלוס אנג'לס, ובדרך לא צפויה קיבל 3 מיליון דולר.

לפי הסיפור, הנגיד ביקר בישיבה ונתקל בשלט עם תמונות לא צנועות מול המבנה. הוא פנה לחברת הפרסום וביקש לשכור את השטח ולהסיר את השלט. החברה דרשה 1,000 דולר ליום, והנגיד הסכים לשכור את השטח ל-90 יום.

כשהחברה דרשה ממנו למלא את המקום בפרסום, הנגיד השיב בהברקה של רגע כי הוא רוצה שלט, שיתחלף מדי יום. על השלט יהיו המילים: "עוד 90 ימים", ולמחרת: "עוד 89 ימים", ולמחרת: "עוד 88 ימים", וכן הלאה.. הפרסום עורר סקרנות רבה באזור, כולל התעניינות מצד התקשורת.

בסוף התקופה, כך נטען, חברת קוקה-קולה פנתה לנגיד והציעה 3 מיליון דולר כדי לפרסם ביום ה-90. הנגיד הרוויח סכום עתק בזכות המצווה שעשה, סיכם הרב.
הסיפור באריכות באתר ...

שאלות שעולות מהסיפור:
1.

שמעתם פעם על מקום שבו המחיר להשכרת שלט נשאר זהה, בין אם הפרסום מתחלף כל יום או נשאר קבוע? עלות התפעול היומי (מנוף, הדפסה והתקנה) לבד אמורה להיות גבוהה משמעותית מהמחיר שדרשו.
2.
למה הנגיד לא ניצל את השלט לפרסום עסקיו או מיזם יהודי כלשהו? למה לא מכר את הזמן לחברות אחרות במחיר נמוך יותר, כדי למזער את ההפסד? הוא הרי איש עסקים.
3.
אתם באמת חושבים שקוקה-קולה,, חברה בינלאומית עם מחלקות שיווק מתוחכמות, תפעל בצורה כזו? הרי אין סיבה שלא יעשו את אותו הדבר באזורים אחרים, בעלות נמוכה יותר
בנוסף, האם זה סביר שחברה בסדר גודל כזה תתקשר ישירות ותציע סכום אסטרונומי של 3 מיליון דולר מבלי לנהל משא ומתן, או לבדוק אלטרנטיבות זולות?

מסקנות:
אני לא אומר שהמרצה המציא את הסיפור, אבל עליו להפעיל שיקול דעת ולשאול שאלות בסיסיות. הסיפור הזה נראה מופרך מבחינת ההיגיון העסקי והמציאות. אם הוא נשמע יותר כמו אגדה אורבנית מאשר סיפור אמיתי, ייתכן שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמספרים אותו כעובדה מוגמרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נראה לי שיש טעות בכותרת
הסיפור המדהים הוא על אישה חילונית שלמרות השיח המסית נגד חרדים, הסכימה מרצונה וליבה הטוב לעבור מקום בשביל בחור חרדי ובזכות המעשה הטוב הזה הבת שלה שוחררה
בהחלט, ואני בטוחה גם בלי להכיר אותה אישית שהיא עשתה בשנה האחרונה עוד שורה ענקית של מצוות ומעשים טובים לזכות הבת שלה.
כמעט כל משפחות החטופים התחזקו בהרבה דברים. (שבת תפילין ועוד)
כולל חטופים שנרצחו בשבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
והנה עוד סיפור מוזר שנתקלתי בו, ואביא אותו בקיצור או לינק לאתר הידברות:

חברת 'קוקה קולה' העניקה 3 מיליון דולר לחרדי. וזו הסיבה המפתיעה

הרב---- סיפר בשיעורו על יהודי נגיד חרדי ששילם 90,000 דולר כדי להסיר שלט תועבה מול ישיבה בלוס אנג'לס, ובדרך לא צפויה קיבל 3 מיליון דולר.

לפי הסיפור, הנגיד ביקר בישיבה ונתקל בשלט עם תמונות לא צנועות מול המבנה. הוא פנה לחברת הפרסום וביקש לשכור את השטח ולהסיר את השלט. החברה דרשה 1,000 דולר ליום, והנגיד הסכים לשכור את השטח ל-90 יום.

כשהחברה דרשה ממנו למלא את המקום בפרסום, הנגיד השיב בהברקה של רגע כי הוא רוצה שלט, שיתחלף מדי יום. על השלט יהיו המילים: "עוד 90 ימים", ולמחרת: "עוד 89 ימים", ולמחרת: "עוד 88 ימים", וכן הלאה.. הפרסום עורר סקרנות רבה באזור, כולל התעניינות מצד התקשורת.

בסוף התקופה, כך נטען, חברת קוקה-קולה פנתה לנגיד והציעה 3 מיליון דולר כדי לפרסם ביום ה-90. הנגיד הרוויח סכום עתק בזכות המצווה שעשה, סיכם הרב.
הסיפור באריכות באתר ...

שאלות שעולות מהסיפור:
1.

שמעתם פעם על מקום שבו המחיר להשכרת שלט נשאר זהה, בין אם הפרסום מתחלף כל יום או נשאר קבוע? עלות התפעול היומי (מנוף, הדפסה והתקנה) לבד אמורה להיות גבוהה משמעותית מהמחיר שדרשו.
2.
למה הנגיד לא ניצל את השלט לפרסום עסקיו או מיזם יהודי כלשהו? למה לא מכר את הזמן לחברות אחרות במחיר נמוך יותר, כדי למזער את ההפסד? הוא הרי איש עסקים.
3.
אתם באמת חושבים שקוקה-קולה,, חברה בינלאומית עם מחלקות שיווק מתוחכמות, תפעל בצורה כזו? הרי אין סיבה שלא יעשו את אותו הדבר באזורים אחרים, בעלות נמוכה יותר
בנוסף, האם זה סביר שחברה בסדר גודל כזה תתקשר ישירות ותציע סכום אסטרונומי של 3 מיליון דולר מבלי לנהל משא ומתן, או לבדוק אלטרנטיבות זולות?

מסקנות:
אני לא אומר שהמרצה המציא את הסיפור, אבל עליו להפעיל שיקול דעת ולשאול שאלות בסיסיות. הסיפור הזה נראה מופרך מבחינת ההיגיון העסקי והמציאות. אם הוא נשמע יותר כמו אגדה אורבנית מאשר סיפור אמיתי, ייתכן שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמספרים אותו כעובדה מוגמרת.
אני שמעתי על הסיפור הזה הרבה לפני שפורסם בהידברות וסיפורי מופתים שקורים לא שואלים שאלות כי תמיד יהיה שאלות אין סיפור שא"א לשאול עליו שאלות ואם כבר שאלתם אפשר בקלות גם לענות
1 לחברה יש פועלים שלוקחים לפי עבודה ויתכן שהמחיר שאמרו לו זה כולל החלפה כל יום אין שם תפעול לא צריך לזה שום מנוף (יתכן וזה תלוי בגודל המודעה אבל זה לא משנה א"א לקבוע עובדות ולשאול שאלות)
2 לעצב מודעה גרפיקאי/ת + יעוץ פרסום וכן ע"ז הדרך זה לא דבר שאפשר מהרגע להרגע יתכן ולא היה לו מודעה מוכנה והכי פשוט היה להדפיס את המספרים
3יתכן והם קלטו פה היטם חד פעמי ובמקום לחכות 90 יום בנוסף לזה להעתיק גימיק ולא להיות מקורי והיה שווה להם לרכוש את המודעה בכזה סכום
ושוב על סיפורי ישועות לא שואלים שאלות כיוון שאנחנו כיהודים מאמינים מאמינים שיש מישהו שמנהל את העולם ויתכן שהוא רצה שכך זה יתנהל ולא על כל סיפור עם מופת - ישועה חייבים לשאול שאלות ולהיות אויבער חוכעם
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
יאאלה תזרמו..סיפור נחמד עם הפי אנד..
מה זה חשוב אם זה נכון או מצוץ מהאצבע..
נ.ב
לפחות היו מספרים שאבא של החטופה דיבר עם אותו שווימער..אבל האימא דיברה..אפססס
מה הבעיה בזה שהאמא דיברה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני שמעתי על הסיפור הזה הרבה לפני שפורסם בהידברות וסיפורי מופתים שקורים לא שואלים שאלות כי תמיד יהיה שאלות אין סיפור שא"א לשאול עליו שאלות ואם כבר שאלתם אפשר בקלות גם לענות
1 לחברה יש פועלים שלוקחים לפי עבודה ויתכן שהמחיר שאמרו לו זה כולל החלפה כל יום אין שם תפעול לא צריך לזה שום מנוף (יתכן וזה תלוי בגודל המודעה אבל זה לא משנה א"א לקבוע עובדות ולשאול שאלות)
2 לעצב מודעה גרפיקאי/ת + יעוץ פרסום וכן ע"ז הדרך זה לא דבר שאפשר מהרגע להרגע יתכן ולא היה לו מודעה מוכנה והכי פשוט היה להדפיס את המספרים
3יתכן והם קלטו פה היטם חד פעמי ובמקום לחכות 90 יום בנוסף לזה להעתיק גימיק ולא להיות מקורי והיה שווה להם לרכוש את המודעה בכזה סכום
ושוב על סיפורי ישועות לא שואלים שאלות כיוון שאנחנו כיהודים מאמינים מאמינים שיש מישהו שמנהל את העולם ויתכן שהוא רצה שכך זה יתנהל ולא על כל סיפור עם מופת - ישועה חייבים לשאול שאלות ולהיות אויבער חוכעם
לשאול אי אפשר.
להאמין, חייב?!
כי יש אנשים שטיפטיפה חוששים להאמין למשהו שאי אפשר לברר אותו.
הם כל כך מוזרים, עד שכאשר הם שומעים שמישהו מוכר רכב, הם בודקים אם הרכב שווה את הסכום שהמוכר דורש.
וכשהם רוצים להשקיע את הכסף שלהם - הם לא מאמינים מיד למה שכתוב בעיתון, אלא מבררים - אפילו קצת.
וכאשר מישהו שנראה קצת מוזר אומר להם שכדאי להם להיות עם הילד בבית כל היום כי ככה הוא יגדל ישר, הם מיד שואלים ׳מי אמר׳?! ולא רצים להתפטר מהעבודה או לעזוב את הכולל.
והכי מוזר, שהם גם כן מאמינים בבורא עולם ובזה שהוא מנהל את העולם, והם יודעים - שיכול להיות שבאמת ההשקעה תצליח, ויכול להיות שאם הם יישארו עם הילד בבית יהיה טוב, ועדיין - הם רוצים לבדוק, כי הם סבורים שאין קשר בין אמונה לבין קבלת כל דבר רק כי מישהו אמר.
כן. מוזר קצת, אבל הם חושבים שעשרות דורות של דברי חז״ל, ראשונים ואחרונים, הוכיחו למעלה מכל ספק - שהאמת חשובה יותר מכל, ושבלי שאלות ובירורים - אי אפשר להגיע לחקר האמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הסיפור עם הבחור אמיתי.
ברגע ששמעו את השם בקו של איצ'ה, אומר לי חבר, וואו! חבר שלי מתפלל על השם הזה כבר תקופה,
ואז הוא מספר לי את הסיפור שקרה עם חבר טוב שלו, שנתן לו גם כן את השם להתפלל.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
נראה לי שיש טעות בכותרת
הסיפור המדהים הוא על אישה חילונית שלמרות השיח המסית נגד חרדים, הסכימה מרצונה וליבה הטוב לעבור מקום בשביל בחור חרדי ובזכות המעשה הטוב הזה הבת שלה שוחררה
לגמרי צודקת
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אני מנוי לאחד השבועונים החרדיים, ושמתי לב שכבר כשנתיים הם מפרסמים טור של רב מסוים, שבו הוא מספר בכל שבוע סיפור של השגחה פרטית מופלאה. מה שמעניין הוא שכל סיפור, איכשהו, תמיד קשור אליו באופן אישי.

הסיפורים שהוא מביא שונים ומשונים:
פעם הוא מספר שנכנס בטעות לחדר של מישהו במלון, ואותו אדם חשב שזה אבא שלו שמגיע להוכיח אותו בחלום.
פעם אחרת הוא מספר על מפתחות שנפלו בדיוק למרפסת שלו.
סיפורים עלפיוס מסובך בין יריבים שבדיוק הוא היה המתווך בטעות,
פעם על כסף שנאבד לו והוחזר בצורה על טבעית,
או על מאות אלפי שקלים שהועברו לאברכים, שוב, מתוך סיפור של השגחה פרטית.

העולם קורא ושותק... ואני תוהה: אתם באמת לא מבינים שהוא מדומיין? כל שבוע סיפור חדש, ואף פעם אין שם, אין פרטים מזהים, כלום!
קחו לדוגמה את ר' מיילך בידרמן – גם כשהוא מספר סיפורים, הוא מביא שמות או לפחות פרטים מזהים חלקיים. זה נותן אמינות ותחושת אמת.
לאחר שהתחלתי לשים לב לדפוס הזה, פתאום קלטתי כמה אנחנו מוקפים בדמויות כאלה. בדרך כלל הם מזכי הרבים, מחזירי בתשובה, בעלי כריזמה גדולה.
אני נזכר גם ברב נוסף שפרסם ספר עם כ-100 סיפורים מפליאים, וגם שם – אין שמות, אפילו כשמדובר בסיפורים כמו ניצול שואה, שלכאורה אין שום בעיה לחשוף.

זה לא שהסיפורים בהכרח לא קרו, אבל כשהכול חסר פרטים מזהים, זה גורם לי להרים גבה. האם מדובר באמת או בהגזמות שמטרתן לסחוף אותנו?
בהרבה מהמקרים יש בסיפור משהו מן האמת, רק שינו כמה פרטים 'קטנים' לטובת הדרמה.
למשל
שהאשה במטוס לא הייתה אמא שלה אלא סתם אשה שלא נראית חרדית,
והיא לא אמרה להתפלל ספציפית עליה אלא למען החטופים בכלל
והאמת היא לא ביקשה ממנו להתפלל אלא רק אמרה שיהיה למענם
והבעיה עם המקום לא הייתה דרמטית אלא שאלו 'מי מוכן להחליף' והיא ויתרה... ובכלל זה רק היה חבר שרצה לשבת ליד חבר שלו או ליד החלון ולא קשור לנשים בכלל.

אבל לוקחים את הסיפור, מעצבים אותו, וכל ויראנט של הסיפור מסופר עם דגשים אחרים שיקדמו מה שצריך לקדם.
יש כאלה יותר יר''ש שאומרים בתחילת סיפור כזה ''אני לא מדייק בפרטים, אבל הכי חשוב המסר''... חחח
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לשאול אי אפשר.
להאמין, חייב?!
כי יש אנשים שטיפטיפה חוששים להאמין למשהו שאי אפשר לברר אותו.
הם כל כך מוזרים, עד שכאשר הם שומעים שמישהו מוכר רכב, הם בודקים אם הרכב שווה את הסכום שהמוכר דורש.
וכשהם רוצים להשקיע את הכסף שלהם - הם לא מאמינים מיד למה שכתוב בעיתון, אלא מבררים - אפילו קצת.
וכאשר מישהו שנראה קצת מוזר אומר להם שכדאי להם להיות עם הילד בבית כל היום כי ככה הוא יגדל ישר, הם מיד שואלים ׳מי אמר׳?! ולא רצים להתפטר מהעבודה או לעזוב את הכולל.
והכי מוזר, שהם גם כן מאמינים בבורא עולם ובזה שהוא מנהל את העולם, והם יודעים - שיכול להיות שבאמת ההשקעה תצליח, ויכול להיות שאם הם יישארו עם הילד בבית יהיה טוב, ועדיין - הם רוצים לבדוק, כי הם סבורים שאין קשר בין אמונה לבין קבלת כל דבר רק כי מישהו אמר.
כן. מוזר קצת, אבל הם חושבים שעשרות דורות של דברי חז״ל, ראשונים ואחרונים, הוכיחו למעלה מכל ספק - שהאמת חשובה יותר מכל, ושבלי שאלות ובירורים - אי אפשר להגיע לחקר האמת.
לצערי לא הבנתי כ"כ מה אתה רוצה אבל כשרואים כאלו שעל כל סיפור חייבים למצוא שאלות מותר להעיר ע"כ
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נראה לי שיש טעות בכותרת
הסיפור המדהים הוא על אישה חילונית שלמרות השיח המסית נגד חרדים, הסכימה מרצונה וליבה הטוב לעבור מקום בשביל בחור חרדי ובזכות המעשה הטוב הזה הבת שלה שוחררה
אני ממש מסכימה איתך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נראה לי שלא צריך ואי אפשר לדון בזכות מי הישועה.
המשפחה הרבתה זכויות, עם ישראל הרבה זכויות, ולה' יתברך
יש את החשבונות שלו.
מה כן, יש פה חיוך של השגחה פרטית, וזה די מרגש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
זה נכון שלא כל סיפור אמיתי , אבל יש מגזרים שזה הפך ל"דת" לא להאמין לסיפור.. אז יש לי חדשות בשבילם : אין מצוה בתורה לא להאמין לסיפור ! או לחילופין : אין עבירה בתורה להאמין לסיפור לא נכון! וזה ודאי לא דת !
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
1.
שמעתם פעם על מקום שבו המחיר להשכרת שלט נשאר זהה, בין אם הפרסום מתחלף כל יום או נשאר קבוע? עלות התפעול היומי (מנוף, הדפסה והתקנה) לבד אמורה להיות גבוהה משמעותית מהמחיר שדרשו
ואם זה היה פרסומת על שלט חוצות דיגיטלי?
האאא?
במיוחד שהסיפור הזה התרחש (או לא) בחו"ל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
זה נכון שלא כל סיפור אמיתי , אבל יש מגזרים שזה הפך ל"דת" לא להאמין לסיפור.. אז יש לי חדשות בשבילם : אין מצוה בתורה לא להאמין לסיפור ! או לחילופין : אין עבירה בתורה להאמין לסיפור לא נכון! וזה ודאי לא דת !
פתי יאמין לכל דבר (משלי יד, יד)
אם אתה בוחר לקבל את התואר הזה משלמה המלך בבקשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני מנוי לאחד השבועונים החרדיים, ושמתי לב שכבר כשנתיים הם מפרסמים טור של רב מסוים, שבו הוא מספר בכל שבוע סיפור של השגחה פרטית מופלאה. מה שמעניין הוא שכל סיפור, איכשהו, תמיד קשור אליו באופן אישי.

הסיפורים שהוא מביא שונים ומשונים:
פעם הוא מספר שנכנס בטעות לחדר של מישהו במלון, ואותו אדם חשב שזה אבא שלו שמגיע להוכיח אותו בחלום.
פעם אחרת הוא מספר על מפתחות שנפלו בדיוק למרפסת שלו.
סיפורים עלפיוס מסובך בין יריבים שבדיוק הוא היה המתווך בטעות,
פעם על כסף שנאבד לו והוחזר בצורה על טבעית,
או על מאות אלפי שקלים שהועברו לאברכים, שוב, מתוך סיפור של השגחה פרטית.

העולם קורא ושותק... ואני תוהה: אתם באמת לא מבינים שהוא מדומיין? כל שבוע סיפור חדש, ואף פעם אין שם, אין פרטים מזהים, כלום!
קחו לדוגמה את ר' מיילך בידרמן – גם כשהוא מספר סיפורים, הוא מביא שמות או לפחות פרטים מזהים חלקיים. זה נותן אמינות ותחושת אמת.
לאחר שהתחלתי לשים לב לדפוס הזה, פתאום קלטתי כמה אנחנו מוקפים בדמויות כאלה. בדרך כלל הם מזכי הרבים, מחזירי בתשובה, בעלי כריזמה גדולה.
אני נזכר גם ברב נוסף שפרסם ספר עם כ-100 סיפורים מפליאים, וגם שם – אין שמות, אפילו כשמדובר בסיפורים כמו ניצול שואה, שלכאורה אין שום בעיה לחשוף.

זה לא שהסיפורים בהכרח לא קרו, אבל כשהכול חסר פרטים מזהים, זה גורם לי להרים גבה. האם מדובר באמת או בהגזמות שמטרתן לסחוף אותנו?
הסיפורים בהכרח לא קרו....
אין מצב שבדיוק הסיפור שהוא המציא גם קרה בפועל עם כל הפרטים...
אני חס ושלום לא מזלזל בו הוא עושה המון זיכוי הרבים ומחזק אנשים
ידוע אצל החסידים על סיפורי המופתים שמי שמאמין לסיפורים הוא פתי ומי שלא מאמין הוא כופר
אז הרב הנ"ל פשוט לקח את הרעיון הזה צעד קדימה..
לדעתי האישית זה יותר נזק מתועלת כי כשאחד מאחינו הרחוקים רוצה קצת להתקרב וזה מה שהוא שומע הוא חושב שזה מה שיש לרבנים החרדים להציע, ואידך זיל גמור
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
הסיפור עם הבחור אמיתי.
ברגע ששמעו את השם בקו של איצ'ה, אומר לי חבר, וואו! חבר שלי מתפלל על השם הזה כבר תקופה,
ואז הוא מספר לי את הסיפור שקרה עם חבר טוב שלו, שנתן לו גם כן את השם להתפלל.
חבר של חבר של ניק בפרוג!
איך העזנו לפקפק...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה