- הוסף לסימניות
- #61
הזכרתני שסיפר פעם הגר"י גלינסקי זצ"ל שהלך ברחוב רש"י בב"ב וראה אדם משפץ את ביתו (מבחוץ) ודן עם הקבלן בצבע וסוג האבן שיצפו את הבית..לדעתי עדיף לכל אחד לעשות מה שנראה בעיניו טוב ולא מה שנראה לאחרים טוב
בעיקר בבית שלו עצמו
התערב הגאון הנ"ל. לדעתי תעשו צבע כזה וכזה.
תמה בעה"ב: אתה? מי שמך? מה אתה מתערב בענינים לא לך?
ענה לו הרב בשנינותו הידועה: הרי בשביל מי אתה מיפה את הבית ובטח מבחוץ - בשבילי ובשביל העוברים ושבים אז זו דעתי.
ומעלה נוספת כתבו בספה"ק שכשיש לאדם מקום קבוע ללימודו, כשיצטרך איזה ישועה או בקשה מאת הי"ת ילך למקום הלימוד ויבקש. ומסוגל מאוד מאוד לקבלת התפילות.לדעתי חדר לימוד (שהוא רק ללימוד, ולא ספריה עירונית למשחק וקריאת קומיקס וכד') זה דבר נפלא ומקודש, וגם מבחינה פרקטית בבית עם ילדים או נכדים זה יותר נח ומציאותי ללמוד בבית, ובית שאין קול תורה נשמע שם וכו'..
חדר זה צריך להיות כעין מקום מקדש בבית להתייחס למקום יותר ביראת כבוד על כל המשתמע
כך גם שמעתי ממרן חכם שלום הכהן זצ"ל בנו של ראש המקובלים בדור שעבר ושכן נהג בעצמו. וכן עוד הרבה גדולים.
מקובל מאוד בחו"ל,
פחות מקובל בארץ.
נראה שהיא גרה בארץ, ממילא זה לא רלוונטי מה קורה בנכר ובארץ העמים.בארה"ב וקנדה ברוב הבתים אין ספריה בסלון, אבל יש חדר לימוד יפה עם כל הספרים. כן יש ליד הספות כמה
הנושאים החמים