מידע שימושי ספרה החדש של ליבי קליין

[מיכל46]

אשא עיני זה הסיפור שהתפרסם בקטיפה?

 

[עדיה שיר]

אני לא סגורה על זה בכלל שזה מתאים לנערות
אני אישית בתור בחורה שלא גדולה מהם בהרבה שנים חושבת שזה ספר קשה לקריאה מלא בעצב ובבעיות
כל עמוד שלא פתחתי דיבר על צרה\מחלה\בעיות בשלום בית
כל אחד מה שהוא מתחבר
אני לא מבינה למה צריך לכתוב ספר שכולו צרות
אם בחיים האמיתיים יש קשיים ולא תמיד יש להכל הפי אנד לפחות בסיפורים זה לא חייב להיות כמו בחיים האמיתיים
לעניות דעתי הספר ממש מדכא...
והייתי ממליצה לך להביא להם ספרים יותר קלילים ושמחים......ויש הרבה

מסכימה איתך לחלוטין!!!

 

[סיפורים]

בלת"ק
סליחה אם אני נשמעת מתריסה (אבל אני ממש ממש לא...)
מעולם לא קראתי את ספריה של ליבי קליין (עוד לא יצא לי להגיע אליהם)
אבל באמת שאלה כנה שקצת מטרידה אותי...
מה כל כך כיף ונחמד ו'מדהים' בלקרוא על צרות ועוד צרות ועוד פעם צרות???
כלומר, מה מיוחד בלקרוא על זה??
זה גדוש אמונה? זה פורט על הנפש?? מה הסוד?
אני שואלת בשיא הרצינות, כי אני בהחלט שוקלת לקנות ספר אחד (לפי רמת התגובות הנלהבות של חברותי...)
הייתי שמחה למענה, אפילו באישי---
תודה רבה!

את הספרים של @ליבי קליין קונים לא רק בגלל העלילה.
יש משהו ממכר בכתיבה שלה.
הממכר הזה גורם לך לעבור משורה לשורה, מעמוד לעעמוד, מפרק לפרק, ולמצוא את עצמך בעמוד האחרון אחרי לילה לבן.
הכתיבה היא רגשית - רגשית - רגשית. סוחטת הכי שאפשר.
מצד שני הקטעים השמחים והמחברים - יפים ומושלמים כל כך!

לעניין הטרגדיות הדעות חלוקות.
ביננו, כיף לבכות.
זה משחרר, זה מרגיע, זה פורק.
לא עדיף למצוא את המקום הזה של ההתפרקות הנעימה הזו בספר?
זו דעתי.

 

[עדיה שיר]

כן. אבל כשאת קוראת את הספר אין לך איזה תחושה שקנו אותך? קנו את הרגש שלך וכך גרמו לך להתמכר??
אני מתכוונת לשאול,
האם כשאת קמה מהספר את מרגישה שהוא נתן לך משהו מבחינה מוסרית, רגשית נפשית?
או שאת קמה בתחושה שהחיים קשים, ובאיזה עולם אנו חיים, וכל היום את רק בדיכאון מזה וכו'....
כי כשאני קוראת ספר שסחט אותי מבחינה רגשית, אני עדין מצפה שכשאני אגמור אותו אני ארגיש שהוא תרם לי משהו, משהו חיובי---

 

[סיפורים]

כן. אבל כשאת קוראת את הספר אין לך איזה תחושה שקנו אותך? קנו את הרגש שלך וכך גרמו לך להתמכר??
אני מתכוונת לשאול,
האם כשאת קמה מהספר את מרגישה שהוא נתן לך משהו מבחינה מוסרית, רגשית נפשית?
או שאת קמה בתחושה שהחיים קשים, ובאיזה עולם אנו חיים, וכל היום את רק בדיכאון מזה וכו'....
כי כשאני קוראת ספר שסחט אותי מבחינה רגשית, אני עדין מצפה שכשאני אגמור אותו אני ארגיש שהוא תרם לי משהו, משהו חיובי---

אני חושבת
שחיובי
חיובי
חיובי

המון כח!

 

[עדיה שיר]

האמת שהייתי חולקת עליך...
אבל תודה רבה שענית לי

 

[מירי ה.]

אשא עיני זה הסיפור שהתפרסם בקטיפה?

לא, מה שהתפרסם בקטיפה זה נקרא כי אבי ואימי וליבי קליין כתבה באחד מהאשכולות שהוא אמור לצאת לקראת החגים

 

[צירקי]

קראתי את הספר הוא פשוט מהמם שכל מילה שאני אכתוב לא תוכל לתאר עד כמה הוא יפה

 

[מירי ה.]

מהמם זה לא מילה כבר קראתי את הספר שלוש פעמים ברצף וזה לא נמאס!

 

[ניק 26212]

האמת שהייתי חולקת עליך...
אבל תודה רבה שענית לי

עד שלא תקראי לא תדעי איך את מקבלת את זה.
ויהיה לך קשה כנראה לקבל תשובה כנה ממישהי שחושבת הפוך. בכל אופן פורום ציבורי.

 

[משקיפה מהצד]

קראתי את הספר בפסח מכריכה לכריכה

הציק לי הסיפור של ישי ושירה
ישי רוצה לגור במאה שערים, יפה
אבל אין להם מספיק כסף
אז לא קונים כמעט בגדים לתינוק
וישי מביא כל יום מהעבודה בורקסים, כדי לחסוך בהוצאות על אוכל
ובסוף החודש הם משלמים יותר מארבע אלף שקל(!) שכירות על היחידה

ואני לא מצליחה להבין
לא יותר חכם לוותר לעת עתה על החלום הגדול
לעבוד ליחידה במקום אחר, שתעלה חצי מחיר
ולנצל את ההפרש בשביל לקנות אוכל, בגדים, וכל מה שבני אדם צריכים?

אין סדרי עדיפויות???

 

[מירי ה.]

צודקת קודם צריך לחיות אח"כ להגשים חלומות והמצב של ישי ושירה זה ממש לא נקרא לחיות וגם לא מצדיק לא לשלם שכר דירה לא שאני מצדיקה את בעל הדירה מהסיפור

 

[אסתררר]

קראתי את הספר בפסח מכריכה לכריכה

הציק לי הסיפור של ישי ושירה
ישי רוצה לגור במאה שערים, יפה
אבל אין להם מספיק כסף
אז לא קונים כמעט בגדים לתינוק
וישי מביא כל יום מהעבודה בורקסים, כדי לחסוך בהוצאות על אוכל
ובסוף החודש הם משלמים יותר מארבע אלף שקל(!) שכירות על היחידה

ואני לא מצליחה להבין
לא יותר חכם לוותר לעת עתה על החלום הגדול
לעבוד ליחידה במקום אחר, שתעלה חצי מחיר
ולנצל את ההפרש בשביל לקנות אוכל, בגדים, וכל מה שבני אדם צריכים?

אין סדרי עדיפויות???

גם אני חשבתי על זה
זה שיקול דעת כ'כ לא נכון
הוא יכל לאבד את אשתו בדרך אל החלום
לא חסרות שכונות חרדיות גלאט בירושלים ואפילו מחוצה לה אם המצב כ'כ קשה.
זה היה הדבר הכי לא חכם שם, להישאר במאה שערים.

 

[אסתררר]

צודקת קודם צריך לחיות אח"כ להגשים חלומות והמצב של ישי ושירה זה ממש לא נקרא לחיות וגם לא מצדיק לא לשלם שכר דירה לא שאני מצדיקה את בעל הדירה מהסיפור

בעל הדירה צריך להתפרנס
על כל שוכר אפשר למצוא למה לרחם ולא לדרוש ממנו שכר דירה
זה ביזנס ואין אפשרות לרחמים
אחרת יצטרכו לרחם גם על המשכיר יום אחד כשלא יהיה לו כסף כי השוכר המסכן לא שילם

 

[3333ציפי]

אין סדרי עדיפויות???

בבקורת האלופה שכתבה @anotherית היא גם נגעה בזה קצת, אם כוונותינו זהות, שאמרה שם שהדמויות ממש מתוקות, פלסטלינות כאלו.
והייתי מוסיפה: ילדותיות בחלקן
אנשים בוגרים לא נסחפים אחרי איזה רצון או חלום בכזו קלילות מנוערת אחריות (ישי ושירה) או יורדים מהעץ בכזו מהירות מפתיעה (מאשי ושייני). בולעים ושותקים ובולמים ובוכים רק בצד
הפריע לי עומס הדמויות, בא נתן יותר מקום לפחות אנשים, מה הלחץ, וגם, זה שכווולם בסוף קשורים איך חיברו את רבקי עם שירה ועם בשי ועם חיהלה, וכמובןןןןןןןןןןןןןןן אסתי ולייבי. מה רע בדמויות שלא מכירות את חבריהם לספר?

אבל, @ליבי קליין , יש בעיה , הכתיבה שלך מהממת מידי מידי בשביל שנתחשבן על הכל.

רק עדכון- הינו במלונית, וכולם שם שכחו להביא תעסוקה, ואני דווקא זכרתי.
ברגע ששמעו שיש לי את אשא עיני - נעשיתי פופולרית ביותר