מידע שימושי ספרות שואה איכותית

  • הוסף לסימניות
  • #81
אמא שלי כתבה ספר על סיפור תלאותיה של סבתי בשואה.
אבל לא הוצאנו את זה לציבור, וזה נשאר במשפחה.
היא השתדלה לכתוב כמה שפחות קשה, אבל עדין..

סבתא שי מהצד השני מהונגריה, תמיד אמרה שהיא לא סבלה יחסית.
כשהיא התחילה לספר לנו, קלטנו מה זה 'יחסית'.
כי יחסית לסבא שלי שנשא מספר על ידו, היא לא מספיק סבלה.
רק נחשפה לקבוצת קלגסים שאיימו על ילדים קטנטנים עם אקדח.
וזה הסיפור הקטן..

בפועל, כשהייתי נערה הלכתי ליד ושם, קראתי ספרות שואה, שמעתי סיפורים מחברת של סבתא שלי שהדליקו יחד איתה משואה ביד ושם,
אבל לא הזדעזעתי עד כדי כך. זה היה רחוק ממני.

היום כל הסיפורים מאז מהדהדים לי!!
כל פעם שקר לי אני חושבת על סבא שלי שעמד בשלג יחף.
אני חיה את השואה בכל מהלך חיי.
מרגישה לא בנח להתלונן לפעמים על דברים,
כשאני יולדת, אני חושבת איך עברה את המהלך מישהי בתקופה הזו,
כשיש לי תינוק קטן, אני עוצמת את העניים כדי לא לחשוב על מה ששמעתי,
מה היו עושים לתינוקות בגיל הזה!

לא יודעת מה לומר.
לא ברור לי אם נכון לקרוא ספרות שואה.
הם עברו את זה,
אבל מי אמר שגם אנחנו צריכות לעבור את זה????
למה אנחנו חייבות לשאת את הטראומות הללו לדור שלישי?
מי קבע שכך זןכרים את עמלק, כשנותנים לו להיכנס לנו לחיים?

אולי אנשים קרים מאד יכולים לקרוא בלי שזה יצור בהם טראומהף
או אנשים שזה רחוק מהם.
כמו שהיה לי כשהייתי נערה.

(למרות שצילה של השואה ריחף אצלנו כל הזמן, דובר, וכולם סביבי כתבו בהקשר שלה,
סבתא שלי מדברת ביד ושם בהרצאות ולמרות שהיא לא הסכימה לספר לנו את סיפורה כשהיינו קטנים, מספיק שידענו שסבתא עברה משהו נוראי, ושמענו פיסות. ).
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
ולמה לומר בתשעה באב ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן?
ולמה לזכור שיעבוד מצרים? כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה.
מי אמר שגם אנו צריכים לעבור את זה?
למה אנו חייבים לשאת את הטראומות הללו לדור הכי אחרון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
ולמה לומר בתשעה באב ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן?
ולמה לזכור שיעבוד מצרים? כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה.
מי אמר שגם אנו צריכים לעבור את זה?
למה אנו חייבים לשאת את הטראומות הללו לדור הכי אחרון?
הדור של היום מתקשה יותר לקבל טרגדיות.
אם הן קרובות, זה קשה עוד יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
ספר נוסף,
המציג זוית מופלאה ומלאת הוד. מתקופת השואה החשוכה:
"איככה אוכל וראיתי" על הזוג שטרנבוך משויץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
ולמה לומר בתשעה באב ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן?
ולמה לזכור שיעבוד מצרים? כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה.
מי אמר שגם אנו צריכים לעבור את זה?
למה אנו חייבים לשאת את הטראומות הללו לדור הכי אחרון?

1. מקווה שאף אחד לא משווה בין פסוקי תורה ותנ"ך, לסיפורי זוועות שכתבו בני דורנו.
2. במקומות רבים ילדים באמת לא נחשפים לקינות תשעה באב ולמגילת איכה.
3. אין שום השוואה בין 'ויענונו' ובין תיאורי בלהות מפורטים בספרות השואה.
4. ובנוסף, סיפורי מצרים שונים לגמרי. נתחיל בזה שהבן היילוד לא הושלך ליאור, כי אמו הסתירה אותו, וגם כשחרשו על גבו, מלאכים נתנו לו חלב ודבש מן הסלע. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, אחרי מכות למצרים, וקיבלו את התורה - מה שלא כל כך קרה בשואה. בשעבוד מצרים העיקר הוא היציאה משם, ההליכה במדבר וקבלת התורה. לא תיאורי זוועות נטו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ולמה לומר בתשעה באב ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן?
ולמה לזכור שיעבוד מצרים? כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה.
מי אמר שגם אנו צריכים לעבור את זה?
למה אנו חייבים לשאת את הטראומות הללו לדור הכי אחרון?
תשעה באב הוא יום אחד בשנה.
אין מדפים שלמים בספריה על "ספרות חורבן הבית", ואין שום עבודה בספרות לבנות כתה ח' בעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
הדור של היום מתקשה יותר לקבל טרגדיות.
אם הן קרובות, זה קשה עוד יותר.
טרגדיות , ואפילו קרובות, לא חסרות גם היום, למרבה הצער.
דבר אחד טוב יצא מכל הצנזורה על העיתונים, והוא שהספרות היום יותר מעודנת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
גם בנות ?
יש הבדל עצום !



יש ספר (קראתיו לפני יותר מ-30 שנה ושכחתי את שמו. אולי ע"י הפירוט מישהו יזכר), של יהודי חסיד גור (בן-בני-ברק כמדומני) שעבר את המלחמה, ונפגע הכושר הלימודי שלו, והוא מאד מאד התאמץ ללמוד מבלי להגיע להשגות גדולות, כך הוא מספר בספר, והוא מספר על העידוד שהוא קבל מגדול"י על כך (הסטייפלר ועוד), ולענין זה הוא חבר ספר גדול גם בכמות של ליקוט דברי חיזוק בענין זה. בהקדמת ספר זה הוא מגולל באריכות גדולה את הזוועות שהוא עבר בשנות המלחמה. צריך בדיקה אם זה מתאים.
ספר עמלה של תורה מאד מחזק
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
קראתי פעם ספר על יהודי שהצטרף לפרטיזנים ביערות וראה גם שם את שנאת עמי העולם לעם עולם, זהו ספר על זוית נוספת של הטרגדיה של עמנו, ספר שמספר את הזוית העצובה של השהיה ביער, גם שם ככבשה בין שבעים זאבים ולא כמו הרושם שמתקבל לעיתים כאילו היהודים הפרטיזנים עשו חיים.
קראתי אותו לפני זמן רב וקשה לי לאמר אם זה מתאים לגיל, מסופר שם גם על אשה יהודיה שהצטרפה לפרטיזנים ובסופו של דבר הוצאה להורג על ידם. קשה לי גם להיזכר בשם הספר, 'יהודי ביער' אולי? אם כן, היכן אפשר להשיג אותו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
גם בנות ?
יש הבדל עצום !



יש ספר (קראתיו לפני יותר מ-30 שנה ושכחתי את שמו. אולי ע"י הפירוט מישהו יזכר), של יהודי חסיד גור (בן-בני-ברק כמדומני) שעבר את המלחמה, ונפגע הכושר הלימודי שלו, והוא מאד מאד התאמץ ללמוד מבלי להגיע להשגות גדולות, כך הוא מספר בספר, והוא מספר על העידוד שהוא קבל מגדול"י על כך (הסטייפלר ועוד), ולענין זה הוא חבר ספר גדול גם בכמות של ליקוט דברי חיזוק בענין זה. בהקדמת ספר זה הוא מגולל באריכות גדולה את הזוועות שהוא עבר בשנות המלחמה. צריך בדיקה אם זה מתאים.
מצפרני עמלק של הרב פלבינסקי
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
קראתי פעם ספר על יהודי שהצטרף לפרטיזנים ביערות וראה גם שם את שנאת עמי העולם לעם עולם, זהו ספר על זוית נוספת של הטרגדיה של עמנו, ספר שמספר את הזוית העצובה של השהיה ביער, גם שם ככבשה בין שבעים זאבים ולא כמו הרושם שמתקבל לעיתים כאילו היהודים הפרטיזנים עשו חיים.
קראתי אותו לפני זמן רב וקשה לי לאמר אם זה מתאים לגיל, מסופר שם גם על אשה יהודיה שהצטרפה לפרטיזנים ובסופו של דבר הוצאה להורג על ידם. קשה לי גם להיזכר בשם הספר, 'יהודי ביער' אולי? אם כן, היכן אפשר להשיג אותו?
נכון
"יהודי ביער" של ה' יחיאל גרנטשטיין
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
ולמחפשים עוד ספרות אותנטית אפשר למצוא אותם בהרבה ספרים תורניים שבהקדמה שלהם כתב המחבר את תלאותיו בשואה. למשל:
'ויברך דוד' של הגאון הרב ר' דוד בן ציון קליין רבה של יסודות
'מוצל מאש' של הרב מייזליש
'לא אמות כי אחיה' של הרב חיים שלמה פרידמאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
"שבר בת עמי"
של הדסה לוין

ספר מזעזע! ויחסית קל לקרוא אותו (מבחינה רגשית כמובן)
כי הוא לא כתוב בעברית שפת ימינו כך שלוקח למוח קצת זמן לעיכול
והדברים נקלטים לאט לאט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
"שבר בת עמי"
של הדסה לוין

ספר מזעזע! ויחסית קל לקרוא אותו (מבחינה רגשית כמובן)
כי הוא לא כתוב בעברית שפת ימינו כך שלוקח למוח קצת זמן לעיכול
והדברים נקלטים לאט לאט...

ספר מיוחד.
לי זה היה הספר הכואב ביותר שקראתי מכל הספרות הקיימת בנושא השואה.
ספר שהוא קינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
ספר מיוחד.
לי זה היה הספר הכואב ביותר שקראתי מכל הספרות הקיימת בנושא השואה.
ספר שהוא קינה.
יש בו מטבעות לשון ייחודיות
כמו "מה אמולה ליבתי" (קראתי את הספר לפני שנים רבות, לפחות 20, והמילים הללו נתקעו לי בראש)
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
בדיוק היום שמעתי ממישהי על הקושי לחבר את הדור הזה לזכרון השואה, ומסתבר שהיום אנחנו צריכים כלים אחרים מאשר לפני 20-30 שנה.
בשעתו, לרוב התלמידות היה קשר כלשהו. בכל כיתה היו כמה וכמה נכדות - דור שלישי לניצולי שואה. כשלימדו על השואה, זה דיבר אליהן. זה היה קרוב ללב.
היום, הילדות שלומדות על השואה הן במקרה הטוב נינות לניצולי שואה, ובמקרה הפחות טוב הסבים והסבתות האלה כבר אינם עימנו.
ולכן נראה שבאמת הגיע הזמן לעשות חישוב מסלול מחדש.
אז מה שמעתי בדיוק היום?
על מורה להיסטוריה בסמינר, שמלמדת כבר שנים רבות על חורבן יהדות אירופה, ומשנה לשנה היא מרגישה שהבנות פחות קשורות לנושא. כאילו היא מלמדת על גירוש ספרד או על מסעי הצלב...
אז היא ביקשה מכל בת לחקור במשפחה ולהביא סיפור על סבא או סבתא שעברו את מאורעות השואה. גם אם זה כבר מדור מרוחק, וגם אם היא לא הכירה את הסבא או הסבתא. עצם זה שבת טרחה לאתר סיפור, כבר מחבר אותה יותר לענין.
ובהמשך הוציאו חוברת מכל הסיפורים.
זאת דוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
עוד משהו קטן שלדעתי קשור לירידה בהבנת הטרגדיה הקשה שפקדה את עמנו בשואה
זו ספרות הילדים המזלזלת.
כבר רציתי להגיש תלונה על זילות השואה כנגד אחת ממאירות הקומיקס (ואולי זו הכותבת)
שצירה בצבעים חיים את הילדים (!) באושוויץ
שעשו לטבח הפגנה על זה שהאוכל לא היה מספיק טוב
ולא היתה לו ברירה אלא רק להיכנע להם...
אחרי זמן קצר הטבח חזר לחרוך את האוכל אז הם פשוט ברחו...

אז מה חושב ילדון בן שמונה כשהוא קורא את זה?
שאושוויץ היה איזה מחנה קיץ נחמד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
עוד משהו קטן שלדעתי קשור לירידה בהבנת הטרגדיה הקשה שפקדה את עמנו בשואה
זו ספרות הילדים המזלזלת.
כבר רציתי להגיש תלונה על זילות השואה כנגד אחת ממאירות הקומיקס (ואולי זו הכותבת)
שצירה בצבעים חיים את הילדים (!) באושוויץ
שעשו לטבח הפגנה על זה שהאוכל לא היה מספיק טוב
ולא היתה לו ברירה אלא רק להיכנע להם...
אחרי זמן קצר הטבח חזר לחרוך את האוכל אז הם פשוט ברחו...

אז מה חושב ילדון בן שמונה כשהוא קורא את זה?
שאושוויץ היה איזה מחנה קיץ נחמד...
אכן. כמו שהתבטאו פה:
זו הכחשת שואה.
ואחכ אנחנו מתלוננים על האנטישמיים.
 
מדהים.

הן כעסו על הצלצול של סיום השעור.
הן הוזילו דמעה ואפילו יותר.
הן חיכו לעבודה בספרות ואחת מהן כבר גמרה אותה.
הן בלעו אותי ואת דבריי בצמא מידי שבוע.
הן הביאו קטעי סיפורת והעשירו מחברות בתוכן ובצורה בכלל בלי שבדקתי ובלי תוספת ציון.

ואף סבתא שלהן לא באה מ'שם' (למעט שתים-)
כי בתימן, מרוקו וחלב, עירק ופרס - לא היתה שואה.

ב"ה.
גרמתן לי להעריך אותן.
יותר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה