פנאי ספרים חדשים ~ אדר-ניסן תשפ״ו

[נס ופלא]

כל הספרים בסגנון כזה..?

כן

 

[תמר 1616]

סליחה על השאלה,
האם לליבי קליין יש ספרים שהם לא עמוסי טרגדיות?
קראתי ספר או שניים שלה [אפילו לא זכור לי איזה],
ונהניתי מהכתיבה מאוד מאוד מאוד!! אבל לא הפסקתי לבכות מכמות הטרגדיות בספר, הרגשתי שלקחו כל דבר מצער בעולם והכניסו לספר
[תאונה, המחלה, זוג חשוך ילדים, זה מה שעולה לי כרגע, אבל הכל עם תיאורים חיים שנוגעים בעוצמה]
וזהו, עזבתי את הספרים שלה, הפסקתי לנסות, למרות שממש נהניתי מהכתיבה ברמה אחרת..

כל הספרים בסגנון כזה..?

זה הסגנון של ליבי, היא כותבת על טרגדיות וכותבת עליהם מושלם

 

[ליבי קליין]

תודה תודה תודה!
ההתרגשות של כולם כאן מרגשת אותי מאוד
בעזרת השם אמור להיות בחנויות לקראת סוף שבוע הבא..

 

[ילדה קטנה בעולם גדול]

תודה תודה תודה!
ההתרגשות של כולם כאן מרגשת אותי מאוד
בעזרת השם אמור להיות בחנויות לקראת סוף שבוע הבא..

מתרגשים מאודדדדד

וואו, מחכה כבר לקרואאאאא
תודה על כל הספרים, הם פשוט מושלמיםםםם!!!!

 

[הפקות ומשחק]

בשבח והודיה להשם יתברך! בקרוב בחנויות בעז"ה..
תודה לכולם על הההתעניינות, הציפייה והסבלנות!
צפה בקובץ המצורף 2208346

יש, תודה!
תודה שאת יושבת כל שנה מפסח לפסח וכותבת בשבילנו ספרים שהופכים לאמונה מחזקת ביומיום..
ממש ממש מחכה לו כבר!

אחותי פשוט התקשרה אליה ואמרה לה שכמה שהיא מחפשת אין אותו בשום מקום.
מיה אמרה לה שהיא יכולה לקנות אותו ממנה, וזה מה שאחותי עשתה.

הוא נמכר באושר עד.

 

[נס ופלא]

הוא נמכר באושר עד.

איזה ספר נמכר שם?

 

[הפקות ומשחק]

איזה ספר נמכר שם?

השורדים של מ' קינן.

 

[מישהי אחת :)]

סליחה על השאלה,
האם לליבי קליין יש ספרים שהם לא עמוסי טרגדיות?
קראתי ספר או שניים שלה [אפילו לא זכור לי איזה],
ונהניתי מהכתיבה מאוד מאוד מאוד!! אבל לא הפסקתי לבכות מכמות הטרגדיות בספר, הרגשתי שלקחו כל דבר מצער בעולם והכניסו לספר
[תאונה, המחלה, זוג חשוך ילדים, זה מה שעולה לי כרגע, אבל הכל עם תיאורים חיים שנוגעים בעוצמה]
וזהו, עזבתי את הספרים שלה, הפסקתי לנסות, למרות שממש נהניתי מהכתיבה ברמה אחרת..

כל הספרים בסגנון כזה..?

לי גם מאד קשה עם זה....
לא קראתי אף ספר שלה.
אני יודעת מאנשים שקראו שזה הסגנון של הספרים.... אז פשוט לא קוראת אותם.
אם זה יעזור לך- אז לרוב הטרגדיות יש סוף טוב (לפי מה שאמרו לי)

 

[הפקות ומשחק]

סליחה על השאלה,
האם לליבי קליין יש ספרים שהם לא עמוסי טרגדיות?
קראתי ספר או שניים שלה [אפילו לא זכור לי איזה],
ונהניתי מהכתיבה מאוד מאוד מאוד!! אבל לא הפסקתי לבכות מכמות הטרגדיות בספר, הרגשתי שלקחו כל דבר מצער בעולם והכניסו לספר
[תאונה, המחלה, זוג חשוך ילדים, זה מה שעולה לי כרגע, אבל הכל עם תיאורים חיים שנוגעים בעוצמה]
וזהו, עזבתי את הספרים שלה, הפסקתי לנסות, למרות שממש נהניתי מהכתיבה ברמה אחרת..

כל הספרים בסגנון כזה..?

הספרים הראשונים שלה באמת עם הרבה טרגדיות, המון דמעות וכאב.
אבל היא בעצמה כתבה שמהספרים הבאים היא החליטה לתת הרבה יותר מקום לשמחה ולאור גם בתוך הכאב.
אני חושבת שמהסדרה השלישית (אשא עיניי) למי שרגישה, כבר הרבה יותר קל וכיף לקרוא את הספרים...
מהסדרה של אשא עיניי הספרים מדהימים ממש ומחזקים.
ממליצה לך בחום!

 

[נס ופלא]

אם זה יעזור לך- אז לרוב הטרגדיות יש סוף טוב (לפי מה שאמרו לי)

עבדו עלייך

 

[מישהי אחת :)]

עבדו עלייך

אז נס שלא קראתי.
הספרים האלה לא בשבילי.

 

[אוהבת את החיים]

לי גם מאד קשה עם זה....
לא קראתי אף ספר שלה.
אני יודעת מאנשים שקראו שזה הסגנון של הספרים.... אז פשוט לא קוראת אותם.
אם זה יעזור לך- אז לרוב הטרגדיות יש סוף טוב (לפי מה שאמרו לי)

כן, זה הסגנון.
אבל ה"טרגדיות" כתובות בצורה שנותנת כח,
ולא מורידה אותו,
אותי אישית זה מחזק המון!

 

[נס ופלא]

העולם מתחלק ל2 אילו שאוהבות ואילו שלא.
כמו כל דבר בחיים

 

[ילדה קטנה בעולם גדול]

העולם מתחלק ל2 אילו שאוהבות ואילו שלא.
כמו כל דבר בחיים

ממש ככה,
מי שאוהבת פשוט אוהבת ולא יכולה להפסיק
ומי שלא, לא!

 

[נס ופלא]

אבל ה"טרגדיות" כתובות בצורה שנותנת כח,

מתחלק ל2, כאמור

 

[מחשבון מדעי]

הנה - בקרוב!
לא קוראים לי בת של - אביגיל עמרם
"באיזה אולם האירוסין יהיו?" אני שואלת, מתיישבת על יד שולחן המטבח. ההצגה ממשיכה. גם בבית, ואולי אף ביתר עוז.
"'כתר' בפתח תקווה".
"'כתר'?" אני מתפלאת, מפסיקה לשיר. "זה אולם ענק!"
"יש הרבה מוזמנים".
"מהצד של איילה?"
"מהצד של אבא", אימא צוחקת. "את לא מכירה את אבא שלך?"
. . .
"למה הנושא הזה מעסיק אותך כל כך?"
"איזה נושא?" אני מיתממת ביובש.
שמואל אינו מתרגש. "מה שדיברנו עליו עכשיו".
"מי אמר שמעסיק?" אני גומרת את מלאי ההיתממות היומי שלי, סוחטת אותו עד תום.
"נו, באמת", הוא אפילו לא מתאמץ להחדיר בקולו נימה מבטלת.
אני שותקת. שתיקתי כבדה, משרה אווירה מעיקה שחונקת את כל אוויר הלילה הקריר, מנתבת אותו לכל מקום שהוא לא המרפסת הזאת, שפתאום נראית לי צפופה מדי בשביל שני אנשים. "כי אלו החיים שלי", אני מחליטה לענות לבסוף, כאילו בפשטות, מחפה על המון כאב שפועם תדיר.
"אלו גם החיים שלי", מזכיר שמואל בשלווה. "ובכל זאת... איך אגדיר את זה?" הוא שולח מבט קטן אל שמי הלילה החפים מכוכבים. "ובכל זאת אני תופס את חיי בצורה שונה משלך".
אני בולעת את רוקי, חשה חסרת משמעות מתמיד. "אל תשווה אפילו".
. . .
היא אף פעם לא הייתה תהילה, כמעט תמיד הייתה רק הבת־של.
כאילו אין לה אישיות או אופי, כאילו הדבר היחיד שיש בה, הוא היותה בתו של אביה.
ככה לפחות היא טוענת.

החיים שלה מורכבים, בכלל לא נוצצים וזוהרים כמו שצריכים להיות.
כל האנשים שסובבים אותה סוברים שהיא מדמיינת, חיה באשליות.
היא בטוחה שלא.

כולם מסרבים להבין אותה, ואולי גם היא את עצמה.
עד שמגיעה צביה.
הוכחה חותכת לצדקת דרכה של תהילה.
עד שהיא כבר לא.


צפה בקובץ המצורף 2190258

נשמע מעניין ומסקרן.
על מה בדיוק העלילה?באיזה נושא הוא נוגע?

 

[יהודית♻]

סליחה על השאלה,
האם לליבי קליין יש ספרים שהם לא עמוסי טרגדיות?
קראתי ספר או שניים שלה [אפילו לא זכור לי איזה],
ונהניתי מהכתיבה מאוד מאוד מאוד!! אבל לא הפסקתי לבכות מכמות הטרגדיות בספר, הרגשתי שלקחו כל דבר מצער בעולם והכניסו לספר
[תאונה, המחלה, זוג חשוך ילדים, זה מה שעולה לי כרגע, אבל הכל עם תיאורים חיים שנוגעים בעוצמה]
וזהו, עזבתי את הספרים שלה, הפסקתי לנסות, למרות שממש נהניתי מהכתיבה ברמה אחרת..

כל הספרים בסגנון כזה..?

לדעתי זה תלוי בעיני המתבונן
כי החיים של כולנו עמוסים נסיוניות וקשיים
ומהספרים של ליבי לומדים,אמונה וביטחון בפרקטיות,ונקודת אמיתיות למחשבה...
ובכלל הכתיבה שכל כך נוגעת..
תחשבי עלזה שוב...

 

[אסטרטנאוטית]

השורדים של מ' קינן.

לא דיברו עליו
דיברו על הספר מקום אחר

 

[אינדה]

רות, הצעירה ביותר בין ילדי משפחת אייזן, היא היחידה שאין לה שום רווחים מ'המחלה המשפחתית המוזרה' שהסיטה את חייהם ממסלולם, כשהיו קטנים. כחלק ממסלול חייה הבלתי ברור היא הופכת לאמם של רחלי ושמוליק, היתומים הקטנים. שבי גיסתה שמשתדלת לקבל אותה בחום, למרות המוגבלות, לא חשבה מעולם לקחת חלק בעלילת ספר מתח, מהסוג שהיא כלל לא מחבבת. אבל היא עושה את זה, ומשם הכל מתהפך – עד שמסתדר מחדש.
שש שש – דרמה מרתקת ונוגעת ללב, מבית היוצר של א. קווין. מלאת צבע, אנושיות, וראיה חדה שאי אפשר לטעות בה.
הסיפור התפרסם ב'קראט', מבית המודיע.

 

[אינדה]

ממזרח, הים השחור גועש. מחסום של מים חוסם את הדרך למלוא האופק;
מצפון ומדרום, צוקים ודיונות, שאינם משאירים סיכוי לטנדרים ולמכוניות המשפחתיות, ואפילו לא לרכבי
השטח הקשוחים ביותר, שלא לדבר על האוטובוסים החבוטים של 'הנספחים' המצרים שבשולי השיירה.
וממערב… ענני אבק עצומים מבשרים על קצב התקדמותה של הארמיה המצרית – מאות טנקי מערכה חדישים שדוהרים קדימה, כשמעליהם להק מסוקי קרב חותך את השמיים וכוורות
הטילים שלו דרוכות לירי. המטרה שלהם אחת, מצמררת: השמדה מוחלטת.
זה מרגיש כמו סוף הדרך. מלכודת מוות בין הפלדה למצולות.
אבל מה שנראה כמבוי סתום – מתגלה כמעבר פלאי המוביל
עם שלם לחירות אמיתית; כזו שניתן למצוא רק בניתוק מוחלט מכבלי החומר ומגבלות ההיגיון.
ים סוף, תשפ"ה – אינו מתיימר להוות תחליף לסיפור קריעת ים סוף האמיתי, אלא להמחיש אותו מזווית נוספת, מקורית.
הוא משמש כאנלוגיה עכשווית, מעוררת מחשבה, שתגרום לך לחוות את הסיפורים שהכרת – בעוצמה חדשה ומפתיעה.
אתה מוזמן לחצות את הגבול אל יקום שבו האטמוספירה היא נס, חוקי הפיזיקה מאבדים כל משמעות, והמרחק בין עבדות לגאולה נמדד ביכולת להפנים הנהגה שמיימית שמעבר לכל דמיון.