דרוש מידע ספרים חדשים לקראת פסח- שרשור חוזר ..

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
את הינדה אני מכירה מאז שהייתי ילדה בת 0 בחיפה והיא באה לשם למרכז ההשתלמויות כדי לאלף את המורות החיפאיות בינה בענייני אמנות.

כשחשבתי על הכריכה של ילדה נוף, עלה לי מיד הדימוי של זכוכית. הילדה הזו עשויה זכוכית. אבל כל תמונות ההשראה של הזכוכיות שמצאתי, היו מלוטשות, קרות, נוצצות. ברבורים של סברובסקי. חיפשתי זכוכית אחרת, יותר ספונטנית, נוזלית. נזכרתי בהינדה וביצירות שלה. התקשרתי אליה והתחלתי לשגע אותה קלות על פילים וחיתוכי אותיות. היא הסכימה בשמחה לעבוד על הכריכה (לא ידעה מה מחכה לה... :) ).
אחרי ששוטטנו בסטודיו שלה, ונגענו בכל חומר שאפשר לגעת בו, מינדי האלופה הכינה שרטוט של מה שאמור להיות בכריכה, לפי שכבות. האמירות שלי היו בסגנון "שיהיה שם פיל שנופלים לו דברים מהכיסים והכל מתבלגן לו".
והפיל עצמו, גם הוא מזכוכית. שביר. ושיהיו סדקים בכריכה, כי אין דבר שלם מכריכה סדוקה קלות.
הינדה שלחה לי לפני כל שלב במייל דוגמאות של צבעי הזכוכיות שיש לה, שנבחר מתוכם את הגוונים.
את הפיל, הרסיסים, העלים והקליפות היא חתכה במכשיר חיתוך מהזכוכיות הצבעוניות, ואז סידרה אותם בשכבות. ככה נראתה השכבה הראשונה בדרך לתנור:
צפה בקובץ המצורף 830639

וזה כבר אחרי התנור, בתוספת הגוונים הכתומים:


צפה בקובץ המצורף 830641

ואחר כך נוספה עוד שכבה, עם ה'נוף':
צפה בקובץ המצורף 830646

ה'ילדה' עשויה נחושת, שהייתה אמורה לצאת זוויתית ונוקשה יותר מה'נוף'. שלחנו את השכבות לתנור, על חום של 1000 מעלות, בלי לדעת איך ומה יצא בדיוק. זה היופי בזכוכיות, בנחושת, ובילדים. אפשר לדמיין מה רוצים. אף פעם אי אפשר לקבוע מה נקבל באמת.

ואז הזכוכית נשלחה לסטודיו לצילום, וצולמה על כמה רקעים כדי לבחור מי מהם ייתן את האפקט הכי מתאים. הבריסטול הבז' הזה נבחר:

צפה בקובץ המצורף 830652


עכשיו, נא לשים לב שהפיל רק ניסה לסדר את המילה 'נוף' בצורה טובה יותר, לדעתו.
בתכל'ס זה לא כל כך הצליח, הנ' נפלה לו על הראש, והף' מחליקה במורד החדק והוא מנסה נואשות לעצור אותה (הוא לא יצליח...) וזה חוץ מקליפת התפוז הזרוקה. לטענתו, זה בכלל לא הוא שקילף, והוא בטוח ששם בפח, אז לא ברור איך הקליפה הגיעה לשם.
ואו מדהים. מיוחד.
לא הבנתי אם יש משחק מילים עם ילדה נופלת? ויש איפשהו תקציר של הסיפור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
והנה עוד ספר חדש, של מיכל בוני.
שם דומה לשלי, אבל זו סופרת אחרת, מרתקת ומבטיחה:

1612956556029.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מירי, איך זה לעומת אנדנדינו?
שונה. אנדנדינו הוא סדרה משפחתית, מקיפה את החיים של הגיבורים ויש בה פחות התרחשות, יותר רגשות.
לכן הים מלוח יותר עלילתי, אם כי גם הוא מתרכז בגיבורה אחת שהכול מסופר מנקודת מבטה, ואין כמה זירות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #49
  • הוסף לסימניות
  • #50
@ליבי קליין אמרה,
רק שזה היה לפני שהיא ידעה שהיא הולכת לבלות את רוב ככל השנה הנוכחית עם כל ילדיה בבית. :rolleyes:
ובקיצור- אני עובדת עליו מאוד קשה, ומקווה ומתפללת שיספיק לצאת לפסח, בעזרת השם.
כבר שבועיים אני בדרך לשלוח מייל על הספר הקודם שלך.
שבת שלמה הקדשתי לו, והוא הקדיש לי:)
יש משהו מאד סוחף בכתיבה שלך,
וגם הדמויות האותנטיות מצד אחד,
שמצד שני מביאים פתיחות מחשבתית.
אומץ לכתוב על נושא של מחשבות לצאת מהעולם החרדי,
ועוד בעלי משפחה.
והצלחת לגרום לי לרחם על כל הצדדים במקום לכעוס על האוילות שלהם. (מבחינתי, כן?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
@ליבי קליין אמרה,
רק שזה היה לפני שהיא ידעה שהיא הולכת לבלות את רוב ככל השנה הנוכחית עם כל ילדיה בבית. :rolleyes:
ובקיצור- אני עובדת עליו מאוד קשה, ומקווה ומתפללת שיספיק לצאת לפסח, בעזרת השם.
תזהרי!!!!
אני מחכה לפסח רק בגללו!
ילדתי באייר, כשקלטנו שהלידה תיקח זמן
בעלי אמר שהוא הולך לקנות לי ספר
חזר עם הספר האחרון ובייגל :p
גמרתי חצי, והחצי השני במחלקה אחרי הלידה
אין מצבבבבבבבב שלא יוצא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
כן, בעז"ה יצא ספר המשך בסדרת "מרגל להשכרה" לקראת פסח.
בלי להעלות כריכות מודלפות, בבקשה;)
יש!!!!
עוד סיבה לחכות שכבר יהיה פסח,
כבר נמאס לי לחפור בספרים הקודמים בסדרה,
אני מכירה אותם כמעט בע"פ ;) !!
ומשום מה כבר חששתי שגמרת את הסדרה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
והצלחת לגרום לי לרחם על כל הצדדים
זו אחת המטרות. שמחה לשמוע שהצלחתי. וממש שמחה שנהנית!!

תזהרי!!!!
אני מחכה לפסח רק בגללו!
ילדתי באייר, כשקלטנו שהלידה תיקח זמן
בעלי אמר שהוא הולך לקנות לי ספר
חזר עם הספר האחרון ובייגל :p
גמרתי חצי, והחצי השני במחלקה אחרי הלידה
אין מצבבבבבבבב שלא יוצא!
אז ילדנו ביחד :)
אבל לא הביאו לי שום ספר אפילו שהלידה לקחה זמן ;)
ותודה על הציפייה! נותן כוח להמשיך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
חיפשתי משהו שלא יסגיר כלום מהספר, והאמת שזה היה די קשה... בכל אופן מצאתי קטע קצר...

העננים החלו להתעבות מעל לראשם בשעה אחת אחר חצות. אייל כיסה את עצמו בברדס שחור, הפעיל את מערכת האיכון הממוחשבת ובחן את מיקומם. אחר הרים את עיניו החוצה, העריך את מצב העננים ואת השעה, והחליט שלא לעצור.

"אמרת חניית ביניים, אמרת", מחה אלי בלחישה. רגלו לא הוסרה מדוושת הגז אף לא לרגע. גם לא כשבור ענק נפער במרחק קצרצר מן הגלגלים הדוהרים. הוא סובב את ההגה בדיוק מושלם, ועקף את הבור בדייקנות מפליאה, סוחט קריאת התפעלות מן הלוחמים שנדבקו לדפנות הרכב. כמה מכלי הנשק שקשקו בארגזים כמו פעמוני רוח.

"אין לנו זמן, אלי. אנחנו חייבים להגיע לדירה לפני שש בבוקר". אייל לא הכחיש את העייפות האנושית שמילאה את מוחו בענן של ערפל. "אם אתה עייף, אחליף אותך. אבל אני מעדיף לשמור עליכם בחיים. ועוד יותר מעדיף לפרוק את הנשק ולהסתיר אותו בדירה. למחנה אקח רק חלק ממנו".

"יש לך קצת בעיות בסדר העדיפויות שלך, כמו תמיד". התלונן אלי. הוא הגביר מהירות והרכב קיפץ על האבנים והסלעים, אייל הניח יד על זרועו. "תאט. זה בסדר, אתה לא צריך להוכיח לי שאתה לא עייף. הקצב הזה יפרק את הרכב יותר מהר ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו".

אלי לא שמע לעצתו. "יהיה בסדר". הוא הציץ בשעונו, ואחר העביר מבטו אל חבורת הלוחמים שישנה בחלקו האחורי של הג'יפ, בזוויות מעוקמות ולא נוחות בעליל, בינות לארגזי נשק וציוד.

"עצור, אני אחליף אותך. לך לישון קצת".

"לא צריך". אלי דהר במהירות של מאה וארבעים, בחושך, על אדמה טרשים סלעית, לא סלולה. הג'יפ המסכן רעד וגנח, נאנח ונאנק עם כל אבן שהקפיצה אותו לאוויר. "אם הם ישנים בתנאים כאלו, הם כנראה באמת מפורקים".

"אין להתפלא". אייל הציץ בשעון. שתיים בלילה. "הזעיקו אותם מהרגע להרגע, לא שהם היו בחופשה או משהו לפני כן. הם היו בשיא תוכנית אימונים מחמירה, שכללה כל מה שאתה יודע לבד. ואני דאגתי להתיש אותם עוד יותר ביממות האחרונות. יאללה, תן את ההגה".

"לך תישן קצת. מחר תהיה בפעילות הרבה יותר ממני". קרץ לו. "שכחת שאני רק עתודה, המפקד?"

"צודק". אייל נשען על החלון, מחפש זווית הגיונית לישון בה.

"להעיר אותך לבשורות רעות, אדוני הקיסר?" השתמש אלי בציטוט שהשמיע לו חברו פעם בשמו של נפוליאון בונפרטה.

"לא צריך".

"למה?"

"כי כאן בשורות רעות פירושן מוות מיידי".

ואוו איזה כיף לפתוח ולגלות טעימות מהספר מחכה בקוצר רוח:D
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

"אוי אוי אויויוי, הדור הזה..." שפך בפני נחום קוצמן את דעותיו בפעם המאתיים חמישים ושתיים להיום, "הדור הזה וכל הספרים שלו... אני אומר לך, פעם, פעם כל הספרים היו הרבה יותר טובים..."

נחום קוצמן, או כמו שהוא ידוע בכינויו בכוילל: נחום-סכו"ם (על שם היותו אוכל המוחות הרשמי בישיבה), היה בין המתלוננים הקבועים על כל דבר שזז. החל מהזבוב הקטן ביותר שהתנחל לו בפינת חדר האוכל ועד לתליית המן הרשע ותליית כביסות על חבל.

היום הוא נפל עלי, ומכיוון שהוא יודע שאני כותב ספרים, החל לירוק עלי את הגיגיו בנושא ספרים והמסתעף.

"תראה את הילדים של היום, קוראים כל הזמן רק קומיקסים, והסופרים של היום בכלל... ה' ירחם... אוי אוי אויויוי... תראה מה דוד זירצקי היה כותב, מה שמואל ארגמן היה כותב, ואיזה אקשן ושטויות עושים לך הסופרים של היום... ממש בלגן בעיניים... אוי אוי אויויוי..."

הנהנתי בראשי לאות הסכמה, או ליתר דיוק: לאות שאינני מקשיב לדבר וחצי דבר ממה שהלז הפוחז שלמולי אומר, ואוזני קלטו רק שתי מילים ורבע מדבריו המשמימים. כנראה שנחום הבחין בכך, כי פניו השמנמנות עשו לכיווני פרצוף שואל.

"מה? אה... כן, כן..." ניערתי את ראשי מצד אל צד, כמו שמנערים יתוש קטן וחופר שמזמזם על קצה האוזן. היתוש שבקצה חדר האוכל עף ממקומו ונפל על חבלי הכביסה. אפקט היתוש, כנראה.

"ממש חבלי משיח..." צחקק נחום עצמו מבדיחתו הלכאורה-שנונה, "נו, מה אתה אומר על זה?"

לא יודע אם זה בגלל שנמאס לי לשבת ולשמוע כל היום את החפירות שלו, או בגלל שהיתוש קם מחבל הכביסה והחל לזמזם לתוך אוזני הסלקטיבית, אבל החלטתי לומר לנחום את האמת בפרצוף.

"טוב, אין לי כח לך ולחפירות שלך בנושא ספרים או בכל נושא אחר בכללי. רצית לדעת מה דעתי עליך? הנה. זהו. אתה יכול ללכת עכשיו בבקשה ולהשאיר אותי לבד?"

זהו. כל האמת ישר בפרצוף. כמו עוגת קרם יבשה במסיבת יומולדת שנמעכת בדיוק על חליפתו החדשה של החתן.

"נו נו, לא יפה לומר ככה..." צחקק נחום, "לא משנה, מה שרציתי לומר זה... נכון ההוא מהספרים האלה של מיה ספיר מה שמו..."

"אייל גלבוע. וזה יונה ספיר ,לא מיה."

"כן, כן, אייל גלבוע, של יונה קינן... מי אמר שמותר לו כל הזמן להרוג אנשים, זה לא נחשב רצח?"

"יונה ספיר," תיקנתי באנחה, "וחוץ מזה, זה כתוב במקורות: 'כאייל תהרוג' לא?"

"נו נו," צקצק נחום, "לא מאמין שזה באמת מה שהתכוונה אליו... אבל שמע..."

וכאן חלומותי חזרו לנופף לשלום, לא לפני שהבטחתי לעצמי שאנקום בו מתישהו באיזושהי דרך.

למחרת, כשנכנסתי לכוילל, נחום כבר עמד ליד המדרגות, שקוע עמוק בספר בעל כריכה ישנה שכנראה כאילו נכתב בשנות התרלל"ו. ברגע שנעמדתי לידו, הוא כבר הרים את מבטו והתחיל לדבר.

"הנה, רואה? ספר של פעם, שמצאתי היום בכוילל. איזה תענוג... איזה סיפורים... ולעומת הספרים של היום..." (כאן הוא נאנח שוב.)

"כן כן, מה שתאמר.."

"תשמע, זה ספר פשוט מדהים, כל הסיפורים שלו וזה... חבל שהוא מעלה אבק ככה, לעומת הספרים של היום..."

"נו נו, אוי אוי אויויוי..." חיוך קלוש עלה אט אט על פני, ובבת אחת, למול עיניו הפעורות של נחום, שלפתי את הכריכה המהווה והמזויפת שחיברתי אל הספר בלילה הקודם, חושף לפניו ספר בעל כריכה חדשה ומהודרת, בצבעי כתום לבן, שעל חזיתה כתוב בגדול: 'אפקט גן עדן'.

את סיפור נס ההצלה של נחום קוצמן, ואשפוזו לאחר שנפל ממאתיים חמישים ושתיים מדרגות הישיבה, תוכלו לקרוא בספרו החדש של חיים גרינבוים 'בספר המדרגה', אליו שלח היתוש את הסיפור לאחר שנודע לו כי נחום נחבט והוריש לו את שארית הונו, בתוספת מגבות רטובות לתלייה על החבל וספר חדש בצבעי כתום-לבן.


תודה ענקית ל
@ח.ד. וחלק על ביקורת הגהה ותמיכה מורלית. מילים בלבד לא יצליחו לתאר את הערכתי הרבה אליך...

מוקדש גם ל @איש המילה הכתובה ול @הווה פשוט שלימדו אותי יותר מכל אדם אחר על כתיבה וכתיבה קומית. יהא שכרכם משולם מן שמיא, בתוספת חבילה ריקה של במבה נוגט כצ'ופר ממני :D (אגב, מתי כבר תוציאו ספר ביחד? ;) מצפים לזה בעיניים נשואות...)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה