ספר חדש "גם שם"

  • הוסף לסימניות
  • #41
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י נוש;927181:
הסוף מבחי' המחלה, לא מרנין בכלל, לאחר ההתקף גופה בגד בה, וזו היתה הנקודה התחתית שממנה צמחה לגובה.

שמעתי מידידה קרובה, שמכירה אישית, צעירה שחלתה בטרשת והצליחה לקדם את מצבה ולשפרו מאוד, באמצעות שיטה חדשנית מחו"ל הכוללת שמירה קיצונית על תזונה ספיציפית ותוספי מזון יעודיים.
כך שיש לטובי עדיין מה להשקיע...

התכוונתי לנישואים וילדים.
נשמע היה לי קצת מופרך, במיוחד בציבור שלנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
הספר מדהים!!
גם אני התלהבתי ממנו!!!
הוא מיוחד!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
תמנתי, היה כתוב בפרק האחרון במפורש מה המניע של בעלה של טובי להסכים לנישואים איתה. (זה לא עיקר הסיפור ולא חלק ממנו. סך הכל פרולוג.)

ויש דברים כאלו בציבור שלנו, כן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אולי יש למשהי תמונה של הכריכה להעלות??? :rolleyes::rolleyes::rolleyes:
אני זוכרת ספרים רק מצורתם החיצונית...:cool:
ומאד מענין אותי אם כבר קראתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
תסלחו לי אם אני טועה, יש משהו בספרות החרדית
שמאד מעצבן
בכל אופן אותי
(לא שאני קוראת ספרות אחרת אבל אני אוהבת מאד לקרוא רק ספרי פסיכולוגיה כלליים וספרי חינוך וכאלה)
תמיד צריך להיות שהאבא או האמא היו חולים מאד במחלה.. ואח"כ אחד מהם נפטר, או שהיתה תאונת דרכים קטלנית וכדו' למה זה צריך להיות תמיד המוטו בסיפורים? אין דברים יותר מעניינים\משמחים\מעודדים בחיים החרדיים? לא יודעת, אבל אותי זה מדכא לקרוא ספרים כאלה מאז היותי ילדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י רותי12;927903:
תסלחו לי אם אני טועה, יש משהו בספרות החרדית
שמאד מעצבן
בכל אופן אותי
(לא שאני קוראת ספרות אחרת אבל אני אוהבת מאד לקרוא רק ספרי פסיכולוגיה כלליים וספרי חינוך וכאלה)
תמיד צריך להיות שהאבא או האמא היו חולים מאד במחלה.. ואח"כ אחד מהם נפטר, או שהיתה תאונת דרכים קטלנית וכדו' למה זה צריך להיות תמיד המוטו בסיפורים? אין דברים יותר מעניינים\משמחים\מעודדים בחיים החרדיים? לא יודעת, אבל אותי זה מדכא לקרוא ספרים כאלה מאז היותי ילדה.

את צודקת. ספר בו כולם חיים בבריאות נחת ושמחה יכול ליצור שיעמום וגם דיכאון לקורא.
אך לא כך 'גם שם'.
כשתקראי זאת לא תביני איך צל של מחלה באוויר והחיוך לא מש מן הפנים.
איך המחלה כבר מתקתקת כחומר נפץ אך השמחה עדיין כובשת וסוחפת.
איך על הכאב האיום הצחוקים מתגברים.

לא קמתי עם דיכאון לאחר קריאת הספר (מה שקורה לאחר ספרים מהסוג שתיארת) אלא קמתי ממנו עם חיוך רגוע ומאושר.

נסי ותיווכחי
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נכתב ע"י תקוה;927906:
את צודקת. ספר בו כולם חיים בבריאות נחת ושמחה יכול ליצור שיעמום וגם דיכאון לקורא.
אך לא כך 'גם שם'.
כשתקראי זאת לא תביני איך צל של מחלה באוויר והחיוך לא מש מן הפנים.
איך המחלה כבר מתקתקת כחומר נפץ אך השמחה עדיין כובשת וסוחפת.
איך על הכאב האיום הצחוקים מתגברים.

לא קמתי עם דיכאון לאחר קריאת הספר (מה שקורה לאחר ספרים מהסוג שתיארת) אלא קמתי ממנו עם חיוך רגוע ומאושר.

נסי ותיווכחי
נכוויתי בהרבה ספרים שכבר אין לי כוח לסגנון הזה.(הבן שלי בן 12 מאד אוהב את הסוג הזה של הספרים...)
אני אוהבת יותר לקרוא ספרי פסיכולוגיה\חינוך שמעשירים אותי באמת ונותנים לי אפשרות להבין ולבנות יותר את עצמי ואת ילדי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
זה ספר פסיכולוגיה בעצם
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י רותי12;927914:
נכוויתי בהרבה ספרים שכבר אין לי כוח לסגנון הזה.(הבן שלי בן 12 מאד אוהב את הסוג הזה של הספרים...)
אני אוהבת יותר לקרוא ספרי פסיכולוגיה\חינוך שמעשירים אותי באמת ונותנים לי אפשרות להבין ולבנות יותר את עצמי ואת ילדי..

כל אחד וטעמו האישי עימו.
אבל ב'גם שם' תמצאי את עצמך מול הפסיכולוגית. תשבי מולה ולפתע תהיי הפסיכולוגית של עצמך ותביני פתאום.... לא אגלה לך מה אבל בטוחני שתופתעי לטובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י רותי12;927903:
תסלחו לי אם אני טועה, יש משהו בספרות החרדית
שמאד מעצבן
בכל אופן אותי
(לא שאני קוראת ספרות אחרת אבל אני אוהבת מאד לקרוא רק ספרי פסיכולוגיה כלליים וספרי חינוך וכאלה)
תמיד צריך להיות שהאבא או האמא היו חולים מאד במחלה.. ואח"כ אחד מהם נפטר, או שהיתה תאונת דרכים קטלנית וכדו' למה זה צריך להיות תמיד המוטו בסיפורים? אין דברים יותר מעניינים\משמחים\מעודדים בחיים החרדיים? לא יודעת, אבל אותי זה מדכא לקרוא ספרים כאלה מאז היותי ילדה.
את צודקת לגמרי
וקו הזה חוזר גם בספרים לנוער לא רק למבוגרים בגלל זה גם אני לא מסוגלת לקרוא ספרים
זה פשוט דיכאון
והאמת היא שגם כל העלילות שבסרטי הנשים תמיד צריך להיות מישהו שנפטר או מישהו נכה או חולה למה ????
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נכתב ע"י TK;927922:
את צודקת לגמרי
וקו הזה חוזר גם בספרים לנוער לא רק למבוגרים בגלל זה גם אני לא מסוגלת לקרוא ספרים
זה פשוט דיכאון
והאמת היא שגם כל העלילות שבסרטי הנשים תמיד צריך להיות מישהו שנפטר או מישהו נכה או חולה למה ????

וכשהיה ספר בלי מחלות הוא היה על נושא אחר ונשלל.
כמוכן גם סרט ללא מחלות אך עם נושא אחר גם הוא נשלל.
אז זה מה שנשאר:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י רותי12;927914:
נכוויתי בהרבה ספרים שכבר אין לי כוח לסגנון הזה.(הבן שלי בן 12 מאד אוהב את הסוג הזה של הספרים...)
אני אוהבת יותר לקרוא ספרי פסיכולוגיה\חינוך שמעשירים אותי באמת ונותנים לי אפשרות להבין ולבנות יותר את עצמי ואת ילדי..

הספר הנ"ל עונה להגדרה הזו בענק! ספר פסיכולוגיה/ חינוך שמעשיר אותך באמת ונותן לך אפשרות להבין ולבנות יותר את עצמך ואת ילדיך. שמספר לך איך אפשר לצמוח בכל מצב, שמסביר לך כיצד לא המציאות היא זו המשפיעה, אלא כיצד את!!! בוחרת לחוות אותה.

חברה ששאלה את הספר אמרה לי, זה לא ספר קריאה שאפשר לשאול להחזיר, לאחר הקריאה הראשונית והמהירה יותר, מטבע הדברים, (הרי בכ"ז יש כאן עלילה טובה) צריך לחזור ולקרוא וללמוד ולהפנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
תקוה,אם לא הינו כבר חווים לצערינו בעולם הזה צרות
ומחלות אז את צודקת שאפשר לקרוא ולהתחזק מהספר,אבל לדאבוני נו כל אחד חווה את הנושא מקרוב שממש אינני צריכה לקרוא את הספר הזה כדי לומר תודה רבה להקב"ה שאני חיה! ולמה אני צריכה סיפורי דיכאון הכוללים פרוט מדויק של גילוי המחלה כדי להתרגש? לא רוצה להתרגש מיזה .אני כן רוצה להודות לה׳ מתוך הטוב של החיי יומיום שלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכתב ע"י רותי12;927945:
תקוה,אם לא הינו כבר חווים לצערינו בעולם הזה צרות
ומחלות אז את צודקת שאפשר לקרוא ולהתחזק מהספר,אבל לדאבוני נו כל אחד חווה את הנושא מקרוב שממש אינני צריכה לקרוא את הספר הזה כדי לומר תודה רבה להקב"ה שאני חיה! ולמה אני צריכה סיפורי דיכאון הכוללים פרוט מדויק של גילוי המחלה כדי להתרגש? לא רוצה להתרגש מיזה .אני כן רוצה להודות לה׳ מתוך הטוב של החיי יומיום שלי

שוב. אין לי מניות בספר. הגם שאני מעריכה מאוד את הסופרת הן מהפן האישי והן מהפן הספרותי...

את תקומי ותודי לה' אחרי הספר לא מתוך זה שההיא חולה ואני בריאה ברוך ה'. אלא מתוך זה שפשוט ה' ברא אותנו כמו שאנחנו לא בגללה בגללו-ה'.

ולא. זה לא סיפורי דיכאון כלל.

ואגב הקטעים היפים לא כוללים שם מחלה.

עוד משהו קטן תשובה למשפט הראשון: עברתי הרבה בחיי הגם שאני צעירה. ובתחילה לא רציתי כמוך-להיסחף למחלה קשייה וגרורותיה. די לי בשלי! אך אחרי שקראתי אני לא מבינה איך חשבתי על הספר הזה כאלו מחשבות......
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י רותי12;927945:
תקוה,אם לא הינו כבר חווים לצערינו בעולם הזה צרות
ומחלות אז את צודקת שאפשר לקרוא ולהתחזק מהספר,אבל לדאבוני נו כל אחד חווה את הנושא מקרוב שממש אינני צריכה לקרוא את הספר הזה כדי לומר תודה רבה להקב"ה שאני חיה! ולמה אני צריכה סיפורי דיכאון הכוללים פרוט מדויק של גילוי המחלה כדי להתרגש? לא רוצה להתרגש מיזה .אני כן רוצה להודות לה׳ מתוך הטוב של החיי יומיום שלי

מה הקשר אחד לשני?
א. יש הרבה ספרים בציבור החרדי ללא פטירות ומחלות.
ב. כשקוראים ספר טוב העלילה היא רק מכסה לדרכי התמודדות, כלים להתחזקות ועוד, שניתן ללמוד דרך התבוננות בגיבורי העלילה, אי לכך ספרים טובים גם אם יש בהם מוות, מחלה ושאר מרעין בישין שלא נדע ולא נתנסה (ולא אף אחד מעמ"י) לא מובילים לדיכאון אלא לצמיחה. (וזה רק פרמטר אחד בהבדלה בין ספר טוב לשאיננו כזה)
ג. אי לכך ככל שאני מתמודדת יותר, אני נהנית יותר לקרוא סיפורי התמודדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י mig;927970:
מה הקשר אחד לשני?
א. יש הרבה ספרים בציבור החרדי ללא פטירות ומחלות.
ב. כשקוראים ספר טוב העלילה היא רק מכסה לדרכי התמודדות, כלים להתחזקות ועוד, שניתן ללמוד דרך התבוננות בגיבורי העלילה, אי לכך ספרים טובים גם אם יש בהם מוות, מחלה ושאר מרעין בישין שלא נדע ולא נתנסה (ולא אף אחד מעמ"י) לא מובילים לדיכאון אלא לצמיחה. (וזה רק פרמטר אחד בהבדלה בין ספר טוב לשאיננו כזה)
ג. אי לכך ככל שאני מתמודדת יותר, אני נהנית יותר לקרוא סיפורי התמודדות.

א.יש בודדים ועליהם לא דברתי. ב. אני יכולה להתחזק ממה שקורה לי טוב ורע למה לח לקרוא סיפורי דמיון הזויים פרי עטה ודימיונה של סופרת שאינני יודעת ומכירה?לי אישית זה לא תורם ,אבל אולי אני טועה והספרים השתנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י רותי12;927982:
א.יש בודדים ועליהם לא דברתי. ב. אני יכולה להתחזק ממה שקורה לי טוב ורע למה לח לקרוא סיפורי דמיון הזויים פרי עטה ודימיונה של סופרת שאינני יודעת ומכירה?לי אישית זה לא תורם ,אבל אולי אני טועה והספרים השתנו

לגבי ב' לא הבנת אותי נכון, להתחזק באמונה וכו' אכן לפעמים די בהתמודדות שלנו,
(למרות שעדיף שנתחזק מצרות מדומינות ואז ממילא לא נצטרך לחוש על בשרינו...)

אני דיברתי על דרכי התמודדות וכלי פעולה שלא תמיד אנחנו כ"כ גאונים להגיע לזה בעצמינו וקריאה של ספר טוב בהחלט נותנת כלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י mig;927986:
לגבי ב' לא הבנת אותי נכון, להתחזק באמונה וכו' אכן לפעמים די בהתמודדות שלנו,
(למרות שעדיף שנתחזק מצרות מדומינות ואז ממילא לא נצטרך לחוש על בשרינו...)

אני דיברתי על דרכי התמודדות וכלי פעולה שלא תמיד אנחנו כ"כ גאונים להגיע לזה בעצמינו וקריאה של ספר טוב בהחלט נותנת כלים.

כן אבל יותר מכלים זה קודם מכניס אותנו,אותי בכל אופן למין דיכאון כזה לא יודעת איך להסביר לכן אעדיף ספר פסיכולוגיה יבש שמגדיר למשל מה עושים או איך נתמודד במצב כזה ואחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
הספר הזה הוא למעשה ספר מעולה דווקא למתמודדים.
הוא מעצים את כוחם ומחזק אותם-ואת זה שמעתי מכמה מתמודדים[נכויות פיזיות והתמודדויות מעוד סוגים] שהספר -ממש חיזק והעצים אותם.
וכמו שכתבו כאן-קמים עם תחושה על כוח ושמחה על עצם החיים שלנו ועל המתנות שד' נותן לנו.
mig- קלעת 'בול' בהגדרה שלך על ספרי התמודדות[מה שכתבת בסעיף ב'] והספר הזה בדיוק עונה להגדרתך על ספר שנותן כלים להתמודד. כשהעלילה היא כיסוי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה