סרטים לנשים

[נעמהart]

מבחינת רמה וכיפיות של הופעה את צודקת גם אני מאוד נהנתי ואהבתי
אבל תוכן.... אני לא מצאתי מסר אמיתי בהופעות האלו (Wisdom of וכו') זה יותר המסר של להנות ולהשתחרר מהופעה אמיתית וצבעונית
איזה מסר יש מאגדות עם ועלילות גויות?

א. זה לא מדויק, לא תמיד המסר חייב להיות צניעות, חזרה בתשובה וכו'
לפעמים המסר הוא עדין יותר, הוא מגולם בדמות חיובית. או מידות טובות במיוחד...
התמודדות בריאה עם מצב כלשהו... נתינה.... וכו'
זה נושאים ומסרים שקיימים גם אצל גויים, לא שמכריזים את זה, וזה גם לא תרוץ, אבל זה לאו דוקא הופעה חלולה וריקה מתוכן לגמרי...
(וזה לא ממש המקום והבמה לפתוח פה דיון בנושא )

ב. נכון שלפעמים אין מסר בכלל וזה סתם עוד מחזמר חמוד
אז נו, לצאת ולהשתחרר קצת זה גם כיף, לא רואה הבדל בין הסרטים החרדיים כמקור לשעת בילוי נחמדה, ואם אני הולכת אליהם זה לא בגלל שחיפשתי מסרים... (שלרב מודבקים בגסות)
בשביל זה יש הרצאות טובות, ספרים, וכו'

אני נזכרת עכשיו שחלק מהסרטים של רעכי אליאס באמת מעבירים מסר מסוים שהיא ביקשה להעביר, והוא נעים וזורם עם העלילה. אבל זה די נדיר.

 

[ארועים]

הבעיה בתוכניות, גם אם מקצועיות ביותר, זה שאין ביקוש !
נסו להביא תוכנית מדהימה וברמה , אפילו במחיר לא גבוה ורבע אולם יתמלא במקרה הטוב.
לעומת סרט המביא את נופי אירופה/המזרח הרחוק/הונללו וזרם הצופות (נערות ברובו) יציף את האולם גם במחיר של 50-60 ש"ח לכרטיס.

אולי יבוא יום וגם בציבור שלנו יהיה ביקוש והבנה לאומנויות שונות כגון שירה, נגינה, ריקוד, פנטומימה, משחק (!) ועוד.

 

[מילה בסלע]

פתאום אני תוהה לעצמי: מה כזה מפריע לנו שאין גברים בסרט?

תענו לי תשובה אחת הגיונית!

 

[1ֹ_RACHEL]

אולי יבוא יום וגם בציבור שלנו יהיה ביקוש והבנה לאומנויות שונות כגון שירה, נגינה, ריקוד, פנטומימה, משחק (!) ועוד.

הלואי
אני מחכה ליום הזה שאוכל לצפות במקהלה בר-מ-ה!!! מלווה בתזמורת מלאה ומדהימה.
מקהלה שמשלבת נשים, נערות וילדות. עם מגוון של קולות.
אפשר בשילוב מחזמר וריקוד (לא רק בלט)

 

[obyektiv]

הבעיה בתוכניות, גם אם מקצועיות ביותר, זה שאין ביקוש !
נסו להביא תוכנית מדהימה וברמה , אפילו במחיר לא גבוה ורבע אולם יתמלא במקרה הטוב.
לעומת סרט המביא את נופי אירופה/המזרח הרחוק/הונללו וזרם הצופות (נערות ברובו) יציף את האולם גם במחיר של 50-60 ש"ח לכרטיס.

אולי יבוא יום וגם בציבור שלנו יהיה ביקוש והבנה לאומנויות שונות כגון שירה, נגינה, ריקוד, פנטומימה, משחק (!) ועוד.

נכון. כמה נכון. קשה לקלוע לטעמו של כל הציבור.
מי ששורד הוא מי שמוציא הפקות קלאסיות. להצגות קשה ההישרדות במיוחד.
כיון שכל תפעול הצגה ברמה גבוהה כרוך בהוצאות של עשרות אלפים.
הסרט נשאר ביד. אם הוא מוצר טוב, הוא ימלא, או שימכר לקיטנות במחיר מוזל.
הצגה שלא מילאה את האולם, זה הפסד עצום מפיקה.
הצגות גדולות שמצליחות לתפקד, בדרך כלל יש מאחוריהן ספונסר.
ושוב, הכל ענין של ביקוש והצע.
ולשם ההסבר (נניח שהצגה תיפעול חד פעמי לא כולל השקעה 20000 ש"ח, וזה כולל: אולם (לא בניני האומה), פרסום, תפאורה, הגברה ותאורה, ושחקניות, וזה לא כולל את ההפקה עצמה. זמן האימונים, הכיבוד שהוגש, הטקסט שנכתב, הפלייבקים, התלבושות שנתפרו, השעות שהושקעו, הלחנים שהולחנו, שעות אולפן, הבמאית, המסריטה, חלקי התסריט, וכו) 500 נשים בכרטיס של 50 ש"ח לאירוע כזה: זה הפסד.)

אבל מה שכן לא נעים, זה לשלם עבור סרט 60 ש,ח לאולם פשוט ביותר, כסא פלסטיק, מסך קטן 2*3 מטר הגברה לא משהו. לפי דעתי זה כבר סוג של זלזול.

 

[חיוך]

פתאום אני תוהה לעצמי: מה כזה מפריע לנו שאין גברים בסרט?

תענו לי תשובה אחת הגיונית!

ובכן ניסיתי וחשבתי, יש תשובות:

1. כי אין שום סיבה!!
שום סיבה שלא יופיעו גברים!!

יש מספיק עלילות אפשריות והגיוניות בצילום גברים ונשים בנפרד!!
מפיקות, היינה יצירתיות!!

2. לדעתי חלק מהסיבה - הוא ההרגל של המפיקות / חוסר העניין להשקיע יותר אנרגיה בצילום נפרד על טהרת הצניעות.

3. במציאות מסתובבים סביבנו גברים. בסיפורת החרדית - מופיעים גברים ונשים יחד.
מה שגורם לאנשים להרגיש שהעלילה תלושה מהמציאות.

4. בכל סיטואציה קצת משונה / קשה בחיים אנחנו מחפשים את האנשים החזקים להישען עליהם ולהיעזר על ידם.
במיוחד בסיטואציות כמו שמתוארות בסרטים השונים - זה משונה לראות נשים מגלמות תפקידים קשים. שקשה להאמין שהיו עושות בחיים האמיתיים.

 

[ברכי פוזנר]

א. זה לא מדויק, לא תמיד המסר חייב להיות צניעות, חזרה בתשובה וכו'
לפעמים המסר הוא עדין יותר, הוא מגולם בדמות חיובית. או מידות טובות במיוחד...
התמודדות בריאה עם מצב כלשהו... נתינה.... וכו'
זה נושאים ומסרים שקיימים גם אצל גויים, לא שמכריזים את זה, וזה גם לא תרוץ, אבל זה לאו דוקא הופעה חלולה וריקה מתוכן לגמרי...
(וזה לא ממש המקום והבמה לפתוח פה דיון בנושא )

ב. נכון שלפעמים אין מסר בכלל וזה סתם עוד מחזמר חמוד
אז נו, לצאת ולהשתחרר קצת זה גם כיף, לא רואה הבדל בין הסרטים החרדיים כמקור לשעת בילוי נחמדה, ואם אני הולכת אליהם זה לא בגלל שחיפשתי מסרים... (שלרב מודבקים בגסות)
בשביל זה יש הרצאות טובות, ספרים, וכו'

אני נזכרת עכשיו שחלק מהסרטים של רעכי אליאס באמת מעבירים מסר מסוים שהיא ביקשה להעביר, והוא נעים וזורם עם העלילה. אבל זה די נדיר.

מסכימה עם כל מילה

 

[א-ירושלמית]

פתאום אני תוהה לעצמי: מה כזה מפריע לנו שאין גברים בסרט?

תענו לי תשובה אחת הגיונית!

הצינזור המאולץ מפריע לי. לא עצם זה שאין.
תראו לי תחנת משטרה אחת במזרח הרחוק עם מלאי כל כך אדיר של שוטרות (!!!)
אחת? נו. בסדר. שתיים? להרים גבה.
לפעמים זה טפשי לצנזר את הגברים, עד כדי גיחוך.

 

[הפקות ברמה]

4. בכל סיטואציה קצת משונה / קשה בחיים אנחנו מחפשים את האנשים החזקים להישען עליהם ולהיעזר על ידם.
במיוחד בסיטואציות כמו שמתוארות בסרטים השונים - זה משונה לראות נשים מגלמות תפקידים קשים. שקשה להאמין שהיו עושות בחיים האמיתיים.[/QUOTE]


אני ראיתי באחת ההופעות קטע שאישה עוברת תקופה קשה.
ובעלה לא נפטר ולא בחו"ל.
ובכל אופן לא יכול כמובן לשחק יחד איתה - הווי אומר לא היה לצידה.
הפתרון היה שהוא חיזק אותה בטלפון.
לי אישית זה מאד הפריע ונראה היה לא אמין הרבה יותר מאשר אם הבעל לא היה קיים כלל.

אם יש לך פתרון טוב יותר איך להביא את 'האנשים החזקים' לתמוך בנשים בשעות קשות מבלי להיות לידן ולא דרך הטלפון - שנראה הזוי לא פחות...
אני מאד אשמח לשמוע.

 

[חיוך]

4. בכל סיטואציה קצת משונה / קשה בחיים אנחנו מחפשים את האנשים החזקים להישען עליהם ולהיעזר על ידם.
במיוחד בסיטואציות כמו שמתוארות בסרטים השונים - זה משונה לראות נשים מגלמות תפקידים קשים. שקשה להאמין שהיו עושות בחיים האמיתיים.

אני ראיתי באחת ההופעות קטע שאישה עוברת תקופה קשה.
ובעלה לא נפטר ולא בחו"ל.
ובכל אופן לא יכול כמובן לשחק יחד איתה - הווי אומר לא היה לצידה.
הפתרון היה שהוא חיזק אותה בטלפון.
לי אישית זה מאד הפריע ונראה היה לא אמין הרבה יותר מאשר אם הבעל לא היה קיים כלל.

אם יש לך פתרון טוב יותר איך להביא את 'האנשים החזקים' לתמוך בנשים בשעות קשות מבלי להיות לידן ולא דרך הטלפון - שנראה הזוי לא פחות...
אני מאד אשמח לשמוע.

מה שכתבתי זה שלא חייב להיות שהאישה היא שתעבור את הקושי הגדול ותתמודד כמו
גבר. למה לא הגבר?

אבל גם הסיטואציה שאת נתת - למה הכוונה? אישה בבית חולים - יכולה להיות בבידוד, או שבעלה יהיה מעבר לווילון.
לפחות שיראו את הגבר בעצמו, לא חייבים לראות את אשתו.


ובאמת לא כדאי להראות יחסים בין בעל לאישה - כדי שלא יהיו לבנות רעיונות / שאיפות שלא יתממשו.

זה יכול להיות אמא ובן, אח ואחות, רופא וחולה, לא חסר.

אפשר להסריט באותו מקום אך לא באותו זמן, ולערוך את זה בצורה שתיראה אמיתית.

וכן, תנו לדמיון שלכם לפרוץ הלאה >>>>>

 

[BlueRay]

אם יש לך פתרון טוב יותר איך להביא את 'האנשים החזקים' לתמוך בנשים בשעות קשות מבלי להיות לידן ולא דרך הטלפון - שנראה הזוי לא פחות...
אני מאד אשמח לשמוע.

חסר "נשים חזקות" שיכולות לתמוך?
זה יכול להיות אמא, אחות, שכנה, יועצת וכו'.
לא בעיה למצוא פתרונות ריאלים.

 

[הפקות ברמה]

נשים ברור שכן.
הרעיון של חיוך היה להכניס בסרט גם גברים.
במיוחד בקטעים שמביימים נשים חזקות ומחזקות שהיה מתאים שגבר יחזק ויתמוך.

 

[נחל]

נכון שאם כל הדמויות נשיות, העלילה יוצאת מאולצת מדי, אבל יש לכך צידוק מלא.
יש בעיה מהותית בשילוב של גברים בסרט. הבעיה היא לא במה שיוקרן על הבמה, אלא במה שנדרש לכך בזמן הבימוי.
ככלות הכל, התורה היא הערך העליון שלנו, ושווה לשלם מחיר אומנותי אם אין דרך אפשרית אחרת.
הרעיון להסריט בנפרד הוא יפה, אבל הוא לא פותר את כל הבעיות. צריך גם במאי ובמאית שיעבדו כל אחד בנפרד. זה לא בר ביצוע.
וגם אם מישהו יצליח להיות יצירתי באופן יוצא מן הכלל ולעשות את זה בדרך טובה, דבר שכמעט לא יכול להיות, הגבולות יתרופפו במהרה.
ללא ספק יש כאן פספוס אומנותי, אבל הוא מצדיק את עצמו.

 

[נחל]

לי מפריע שרוב הסרטים (לא מכלילה הכל, כמובן, אבל בגדול) הם פחות או יותר חסרי תוכן. הדמויות שחור לבן. הבחירות שלהן כנ"ל. המסרים מודבקים ולאמיתו של דבר כמעט לא נותנים כלום. אין יופי אומנותי.
דברתי פעם עם אחת המפיקות הגדולות שהודתה בכך שהתסריט לכתחילה הולך על כיוון שטחי. יידעתי אותה שמסיבה זו נשים רבות לא מגלות שום ענין בסרטים, ושיש קהל שמחכה למשהו אומנותי וטוב. היא אמרה שאת האולמות ממלאות בעיקר נערות, והן מחכות יותר ל'וואו' מאשר למשהו עם תוכן.
מאד חבל שזה ככה.

 

[תקוה]

לי מפריע שרוב הסרטים (לא מכלילה הכל, כמובן, אבל בגדול) הם פחות או יותר חסרי תוכן. הדמויות שחור לבן. הבחירות שלהן כנ"ל. המסרים מודבקים ולאמיתו של דבר כמעט לא נותנים כלום. אין יופי אומנותי.
דברתי פעם עם אחת המפיקות הגדולות שהודתה בכך שהתסריט לכתחילה הולך על כיוון שטחי. יידעתי אותה שמסיבה זו נשים רבות לא מגלות שום ענין בסרטים, ושיש קהל שמחכה למשהו אומנותי וטוב. היא אמרה שאת האולמות ממלאות בעיקר נערות, והן מחכות יותר ל'וואו' מאשר למשהו עם תוכן.
מאד חבל שזה ככה.

אם זה קהל היעד שלהן- שיערב להן!
מפיקה צריכה כסף ואם לנערות אין בעיה להוזיל להן מכספן שיערב גם להן!

ברוך ה' שגדלנו (הרי לא טוב להשאר כל החיים נערה.

כאישה צעירה באמת הייתי הולכת. פעמיים בכל חול המועד הייתי יוצאת עם גיסותי לערב מהנה.
5 שנים אחרי- הרגשנו שאין כבר מה לחדש לנו. השחקניות לרוב חוזרות על עצמן והמסר. (נו מילא) סיפורים נמציא אנחנו נדמיין את זה טוב פי מאה. ומחוזות רחוקים נשאיר לרחוקים. והפסקנו לגמרי ללכת.

 

[גלבוע]

ו
4. בכל סיטואציה קצת משונה / קשה בחיים אנחנו מחפשים את האנשים החזקים להישען עליהם ולהיעזר על ידם.
במיוחד בסיטואציות כמו שמתוארות בסרטים השונים - זה משונה לראות נשים מגלמות תפקידים קשים. שקשה להאמין שהיו עושות בחיים האמיתיים.

ובאמת לא כדאי להראות יחסים בין בעל לאישה - כדי שלא יהיו לבנות רעיונות / שאיפות שלא יתממשו.

זה יכול להיות אמא ובן, אח ואחות, רופא וחולה, לא חסר.

אפשר להסריט באותו מקום אך לא באותו זמן, ולערוך את זה בצורה שתיראה אמיתית.

וכן, תנו לדמיון שלכם לפרוץ הלאה >>>>>

הדמיון שלי לא מצליח לפרוץ הלאה. הוא עדיין בשוק.
לא ניתן לבנות רעיונות להסתמך על הבעל העתידי שיהיה להן, ח"ו שתהיינה להן שאיפות.
כן ניתן להן להבין שכדאי לסמוך על גברים אחרים.

ואחרי הכל גם נסריט את זה (בנפרד, כמובן.)

וואו.

 

[מקופלת]

פתאום אני תוהה לעצמי: מה כזה מפריע לנו שאין גברים בסרט?

תענו לי תשובה אחת הגיונית!

התשובה היא אותה תשובה לשאלה למה אסור נגן ומצלמה בפלאפון????????

 

[חיוך]

חסר "נשים חזקות" שיכולות לתמוך?
זה יכול להיות אמא, אחות, שכנה, יועצת וכו'.
לא בעיה למצוא פתרונות ריאלים.

נשים ברור שכן.
הרעיון של חיוך היה להכניס בסרט גם גברים.
במיוחד בקטעים שמביימים נשים חזקות ומחזקות שהיה מתאים שגבר יחזק ויתמוך.

הדמיון שלי לא מצליח לפרוץ הלאה. הוא עדיין בשוק.
לא ניתן לבנות רעיונות להסתמך על הבעל העתידי שיהיה להן, ח"ו שתהיינה להן שאיפות.
כן ניתן להן להבין שכדאי לסמוך על גברים אחרים.

ואחרי הכל גם נסריט את זה (בנפרד, כמובן.)

וואו.

לא הבנתן את כוונתי.
לא מדברת על דמויות תומכות בשעות מצוקה,
אני מדברת על הדמות עצמה.

למה לתת לבנות לגלם תפקידים שכ"כ מנוגדים לטבע שלהן.

למה לתת לבנות לגלם את הדמויות הקשוחות, המאיימות.

זה כ"כ מציק, לי בכל אופן.

 

[hilav]

והכי מצחיק היה לחזור היום ללימודים ולהתקבל בהתנפלות ע"י תלמידותי: המורה, היית ב'סניורה'? אין אין היה מ-ה-מם..."

אולי במקרה את המורה של השכנות שלי??..
כך זה היה נראה - באחד מימי חול המועד בשעה 5 אחה"צ הבניין שלנו התרוקן מילדות (לא נערות! ילדות בגילאי 10-11 שביום-יום מחליפות מכתביות וקופצות בחבל...) איפה כולן? הלכו ל'סניורה'!!
והבת שלי (עוד לא בת 9) בוכה לי שהיא 'חייבת' ללכת ל'סניורה'... הייתי צריכה לעמול קשה ולהסביר לה למה זה לא בשבילה...

 

[חיוך]

נכון שאם כל הדמויות נשיות, העלילה יוצאת מאולצת מדי, אבל יש לכך צידוק מלא.
יש בעיה מהותית בשילוב של גברים בסרט. הבעיה היא לא במה שיוקרן על הבמה, אלא במה שנדרש לכך בזמן הבימוי.
ככלות הכל, התורה היא הערך העליון שלנו, ושווה לשלם מחיר אומנותי אם אין דרך אפשרית אחרת.
הרעיון להסריט בנפרד הוא יפה, אבל הוא לא פותר את כל הבעיות. צריך גם במאי ובמאית שיעבדו כל אחד בנפרד. זה לא בר ביצוע.
וגם אם מישהו יצליח להיות יצירתי באופן יוצא מן הכלל ולעשות את זה בדרך טובה, דבר שכמעט לא יכול להיות, הגבולות יתרופפו במהרה.
ללא ספק יש כאן פספוס אומנותי, אבל הוא מצדיק את עצמו.

ואי אפשר למצוא לבעיות האלו פיתרון?
לדוג' - שחקן שאינו יהודי. או בעל ואישה שממילא אין בעיה שיהיו יחד?

לגבי הגבולות - זה משהו אחר.
אבל זוכרות את "טביעת אצבע" - זה היה סרט טובבב! והיו שם גם גברים. איך ?
ואיזה גבולות התרופפו בעקבותיו?