- הוסף לסימניות
- #21
נכתב ע"י גולד;664936:בהיותי נער צעיר בעולם הגרפיקה, כשעוד ישבתי בספסלי הלימודים, שלחתי קובץ על טהרת הוקטור מאילוסטרייטור לדפוס דיגיטלי להדפסה,
אחרי כמה דק' אני מקבל טלפון, היי..הלו.. למה לא סגרת את זה ב-300 פיקסלים ?
ואני עומד נבוך, חשבתי אולי צריך גם מאילו' לסגור ב-300 פיקסלים! לא ידעתי מ'לעשות,
בסופו של דבר הוא הדפיס את זה וזה יצא כאילו הפעליו עליו פילטר טשטוש בפוטושפ.
כמובן שהחזר לא קיבלתי, גם לא הלקוח, זה איכזב אותי מאוד (כמדומני שזה היה העבודה הרצינית הראשונה שעשיתי אז).
אחרי תקופה הייתי בדפוס אחר וגם שם היה לי בעיה אחרת,
מבירור שעשיתי בעבר, (גם הראיתי את הקבצים בזמנו לעדי רביד-לשעבר בפרוג) :
כל הבתי דפוס הדיגטלים הקטנים שנמצאים אצלינו לא יודעים לא מיניהו ולא מקצתו מה זה גרפיקה, הם מדברים מילים מפוצצות שלא יהי לך מה לאמר, הכל בבלאט, הכל שטויות,
במקרה שלי הדפוס פתח את זה בפוטו שופ (את הפידיאף מאילו') ושם הוא לא ידע שצריך להגדיר רזולוציה, כמובן שהוא פתח את זה על 72 פי', ואז הוא בדק בפוטשופ (כנראה שאת זה הוא כן ידע) כמה רזולוציה יש..........זה היה עצוב מאוד!
אסור להאמין לבתי דפוס. אסור להתרגש מהם.
(כמובן שאני לא מכליל - אבל ע"פ רוב..)
יש הרבה אמת בדברים, אבל יש גם את הצד השני - של מעצבים שאינם יודעים מימינם ומשמאלם, שולחים PDF בג'מבו מייל כי הוא שוקל 450 גי'גה, ואז אתה מגלה שליתר בטחון הם עשו הכל ב 600 DPI, ועשו לזה "save as" ל PDF. לך תסביר להם שהקובץ נשאר פתוח... בסוף הם יאשימו אותך שאתה הבעייתי, ואפילו בפרוג היה כתוב שכל מה שאומרים לך בדפוס זה בבלאטים.
הנושאים החמים