- הוסף לסימניות
- #321
התשובה היא כפי שעניתי.סליחה, אבל לא נגעת בבעיה.
אחרים אומרים שאין בין עצרת לעצרת אלא ארבעה ימים בלבד, כלומר שהחודשים הם אחד חסר ואחד מלא.
מיותר לציין שהם חלקו על תקנת אד"ו (או תקנת דו כי א לא נהג אז, או תקנת א כי דו לא נהג אז, או אדו ששלושתם נהגו)
מה שייך ויכוח הרי הם לא חגגו את החגים בנפרד משכניהם?
אז מתי הם אכלו את הקרא, בליל ד או בליל ה?
זה לא דומה למחלוקות עתיקות, כי שייך שיתקיימו שני מנהגים במקביל רש"י ור"ת, וכן בציץ יכול להיות כהן גדול שנהג כך וכהן גדול שנהג אחרת (בפרט שיתכן שזה לא לעיכובא) ומבואר ביומא ששני כהנים גדולים אחד הקיף ביד ואחד ברגל.
אבל כל זה לא יתכן בלוח!!!
כי העם כולו חוגג כאחד את חגיו לפי הוראת בית דין. או עם דחית אדו או בלי.
מה נהגו? כפי שהורו בי"ד. (ולא חלילה כל אחד עשה כשיטתו.)
השאלה היא איך על בי"ד לנהוג?
תשובה: מחלוקת.
אז איך בפועל נהגו?
תשובה: תלוי כמי מי פסקו הבי"ד הלכה.
ולא רלוונטי לדיון אכן כמו מי פסקו, השיטות נשארות במקומם.
מסובך???
אגב, זאת משנה בר"ה "בוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל להיות יו"כ בחשבונך".
כי למעשה, רק מה שבי"ד מורים, את זה עושים. ולא כפי מה שאתה סובר.
כך זה בנוגע לקידוש החודש.
הנושאים החמים


Reactions: ilan p ו-בעיקר להודות2 //