התייעצות עונשים לילדי ח"מ

  • הוסף לסימניות
  • #1
אל תכעסו על השאלה
ילדה שלקחה מהפריזר פטיפורים אפילו שיודעת שאסור
ילדה שהורסת דברים יקרים
מפשלת אפילו שיודעת ללכת לשרותים פשוט אין לה כח ללכת
שוב ושוב כל מיני דברים כאילו אי אפשר להתאפק
צעקות עוזר אולי להבין שזה אסור אבל רק לאותו רגע
מבינה יפה ועושה בכל אופן
איזה עונש כבר אפשר לתת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ראשית שאלה לגיטימית בהחלט.
שנית אנסה... אולי על ידי תמריץ למשהו שהיא מאוד אוהבת ולתת לה יעדים קטנים כך שתחוש את ההצלחה בידיים ויתמרץ אותה הלאה
הרבה הרבה נחת.
 
  • תודה
Reactions: MRF
  • הוסף לסימניות
  • #3
ממליצה להתייעץ עם מנתח\ת התנהגות.
בשום פנים לא עם אנשים בלי ניסיון ובהבנה בתחום.
האם לומדת במוסד חנ''מ? אפשר להיעזר בניסיון של אנשי הצוות ולשמוע מה עוזר או לא במוסד החינוכי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אל תכעסו על השאלה
ילדה שלקחה מהפריזר פטיפורים אפילו שיודעת שאסור
ילדה שהורסת דברים יקרים
מפשלת אפילו שיודעת ללכת לשרותים פשוט אין לה כח ללכת
שוב ושוב כל מיני דברים כאילו אי אפשר להתאפק
צעקות עוזר אולי להבין שזה אסור אבל רק לאותו רגע
מבינה יפה ועושה בכל אופן
איזה עונש כבר אפשר לתת?

.
אחרי הרבה תירגול שקובעים להם גבולות ברורים הם מבינים
בהצלחה
 
  • תודה
Reactions: MRF
  • הוסף לסימניות
  • #5
"חינוך מיוחד" זו קטגוריה רחבה, ואפילו בתוך אותה כיתה- לא בהכרח שמה שעוזר לא' יעזור גם לב'.
צריך לנסות להבין איפה נעוץ הקושי המרכזי: קושי בדחיית סיפוקים? אימפולסיביות? ויסות רגשי/חושי? בדיקת גבולות?
דינמיקה: איך מגיבים לה? ואיך מגיבים לאחים אחרים שעושים אותו מעשה? איך משפיעה עליה התגובה?
וכן, ניתוח נתונים: האם יש גבולות שאתם מצליחים להציב לה והיא עומדת בהם? מה היה בהם שונה?

לאחר התבוננות מעמיקה בנ"ל ניתן לנסות דרכי פעולה חדשים: טיימר? הצעת פעילות חילופית? או אולי דווקא הטמנה טובה יותר של הדברים החשובים? סיפור חברתי חזותי קטן?

בדכ -כפי שכתבו- הצוות המטפל יוכל וישמח לעזור לכם,
או שתחפשו הדרכת הורים מותאמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כמו שכתבו מעלי, חשוב ייעוץ מקצועי. חשוב לכם שהעונש לא יהיה כביטוי לכעס אלא יגרום לתהליך של למידה. נסו לקבוע פגישה עם הצוות החינוכי במוסד של הילד. כל דבר אחר יכול רק להזיק.
הרבה כח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מה אופי הלקות?
את כותבת שהיא עם צרכים מיוחדים,
הייתי מייעצת לך לפנות לצוות החינוכי יש להם רעיונות מעניינים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תודה על כל התשובות
חבל שלא שאלתי קודם
.
אחרי הרבה תירגול שקובעים להם גבולות ברורים הם מבינים
בהצלחה
ממליצה להתייעץ עם מנתח\ת התנהגות.
בשום פנים לא עם אנשים בלי ניסיון ובהבנה בתחום.
האם לומדת במוסד חנ''מ? אפשר להיעזר בניסיון של אנשי הצוות ולשמוע מה עוזר או לא במוסד החינוכי.
לומדת בכיתה רגילה עם שילוב
"חינוך מיוחד" זו קטגוריה רחבה, ואפילו בתוך אותה כיתה- לא בהכרח שמה שעוזר לא' יעזור גם לב'.
צריך לנסות להבין איפה נעוץ הקושי המרכזי: קושי בדחיית סיפוקים? אימפולסיביות? ויסות רגשי/חושי? בדיקת גבולות?
דינמיקה: איך מגיבים לה? ואיך מגיבים לאחים אחרים שעושים אותו מעשה? איך משפיעה עליה התגובה?
וכן, ניתוח נתונים: האם יש גבולות שאתם מצליחים להציב לה והיא עומדת בהם? מה היה בהם שונה?

לאחר התבוננות מעמיקה בנ"ל ניתן לנסות דרכי פעולה חדשים: טיימר? הצעת פעילות חילופית? או אולי דווקא הטמנה טובה יותר של הדברים החשובים? סיפור חברתי חזותי קטן?

בדכ -כפי שכתבו- הצוות המטפל יוכל וישמח לעזור לכם,
או שתחפשו הדרכת הורים מותאמת.
סוג של כיתה מקדמת ,התנהגות קצת פחות
דחיית סיפוקים אימפולסיביות ויסות חושי ורגשי VVV כולם יחד
לא עושה בשביל התגובה
יש גבולות שמצליחה אחרי תרגול אינסופי
ההבדל לא יכולה להתאפק, חייבת עכשיו, לא משנה מה יקרה אח"כ וגם שלא מבינה מספיק את חומרת האיסור
ילד בן 3 לא יקח בחיים פרחי שוקולד גדולים שהכנו לכבוד החג ויאכל 2 והיא כן
פחות אכפת לה מה יאמרו, יגיבו
טיימר לא קשור לכאן-עוזר בדברים אחרים סיפור חברותי עוזר דווקא ותודה על התזכורת נעשה את זה
כמה שמטמינים היא חכמה למצוא ביום כיפור טיפסה על מיטת קומותיים ואכלה כמעט את כל הסוכריות שקניתי לזמן שמונ"ע שלי. אז הייתה חכמה לחפש, למצוא ולהתחבא
מה אופי הלקות?
את כותבת שהיא עם צרכים מיוחדים,
הייתי מייעצת לך לפנות לצוות החינוכי יש להם רעיונות מעניינים..
קיבלתי רעיונות
אבל תכלס כל פעם בזמן אמת קשה להיזכר בכל הכללים הכתובי
חיפשתי עונש על משהו שעשתה הוצאתי אותה מהבית התחילה לשחק עם האדמה בחוץ וממש נהנתה
כשלקחה מהסוכריות אמרתי לה שלא מקבלת ממתק אחד מיוחד שקניתי ליוכ כשהגיע הזמן לא קיבלה ויום אחכ יכולה לעשות את זה שוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני אומרת ממש בזהירות כי אני יודעת שזה באמת מאתגר, וגם יכול להיות שאני ממש לא הבנתי את הסיטואציה
1 - תנסי להיות צעד אחד לפניה - כלומר את יודעת שהיא יכולה לקחת את השוקולדים אז שיהיה לך ארון שאת יכולה לנעול והמפתח אצלך. את יודעת שהיא מרבה לפספס אז שימי לך איזשהו תזכורת לקחת אותה לשירותים כל חצי שעה. - אני יודעת שזה יכול להתיש אבל מצד שני אני חושבת שההתנהגות שלה מתישה גם כן.
2 - לגבי ענישה - העונש צריך להיות קשור למעשה שעשתה ומיידי - היא לא מבינה את הקשר בין הוצאה מהבית למעשה- מבחינתה היא סיימה לעשות את מה שעשתה ועכשיו למשחק הבא, וכנל' עם הסוכריות, מה שיכול לעזור לך זה להיות החלטית מולה ולהגי לה בצורה ברורה: " אני לא מרשה לקחת מהסוכריות, בבית שלנו מקשיבים לאימא, ולכן בגלל שלקחת עכשיו את תצטרכי לשבת בחדר שלך בלי לשחק כמה דקות כי מי שלא זוכר צריך להזכיר לו" ואת באה לשבת ביחד איתה אבל בלי לתת לה תשומת לב,
נתתי כמה טיפים אבל יכול מאוד להיות שזה לא רלוונטי.
3 - תנסי מידי פעם לתת לה מענה לוויסות החושי לדוג: לקפוץ בטרמפולינה, להתקלח, לאכול משהו חריף, להתנדנד בנדנדה. (אני לא ממש יודעת על איזה פאנל חושי - אולי תתייעצי עם מרפאות בעיסוק שנמצאות כאן.) -
זה באמת לא קל, מאחלת לך הרבה בהצלחה ושיהיה לך ממנה הרבה נחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
את מתארת שמה שאת עושה לא עוזר. לא חבל על האנרגיות והכאב?
בחינוך הרגיל לפעמים אפשר לקבל פגישה חד פעמית מהפסיכולוגית מטעם השפח שאחראית על ההדרכה של בית הספר.
במידה וזה לא אפשרי- לכאורה את זכאית להדרכת הורים מעו"ס דרך התפתחות הילד. (לפעמים בית הספר צריך למלאות טופס בו כתוב שאין הדרכה כזו בבית הספר)
התיאור שלך הוא אכן אחד המחירים של השילוב במסגרת הרגילה = אין מעטפת מקצועית. בשילוב במסגרת רגילה ההורים אחראים לדאוג למעטפת המקצועית שיכולה להיות ממש קריטית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
*ניתוח התנהגות אצל מנתחת יכול להיות יעיל
עונש לא יפתור את הבעיה אצל הילדה אלא את השליטה שלך עכשיו למעשה הנוכחי..
כשילדה חנ"מ מקבלת עונש על מעשה שלילי היא בעצם מקבלת יחס, וזה לא משנה לה אם צעקת או חייכת או שמת בפינה, היא תמשיך לעשות את זה שוב ושוב..
במקום כזה לא מגדילים את היחס כלפיה
אלא, את היחס לאובייקט השני
למשל אם הרביצה לחברה.. לקחת את החברה ולנחם ..לא לצעוק עליה כי כך גם היא מקבלת יחס.
אם היא מפספסת.. היא תצטרך לנקות את הרצפה ותחליף לעצמה בגדים.
העניין הוא שלא יצא לה מזה שום רווח של יחס (לא שלילי ולא חיובי)
וכמובן לשים לב גם לדברים טובים שהילדה עושה, ולהחמיא לה בהם..
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לפי מה שאני יודעת ניתוח התנהגות זה תהליך לא קצר
לפני זה יכול מאוד להועיל פשוט הדרכת הורים
 
  • תודה
Reactions: MRF
  • הוסף לסימניות
  • #15
תודה על כל התשובות
חבל שלא שאלתי קודם


לומדת בכיתה רגילה עם שילוב

סוג של כיתה מקדמת ,התנהגות קצת פחות
דחיית סיפוקים אימפולסיביות ויסות חושי ורגשי VVV כולם יחד
לא עושה בשביל התגובה
יש גבולות שמצליחה אחרי תרגול אינסופי
ההבדל לא יכולה להתאפק, חייבת עכשיו, לא משנה מה יקרה אח"כ וגם שלא מבינה מספיק את חומרת האיסור
ילד בן 3 לא יקח בחיים פרחי שוקולד גדולים שהכנו לכבוד החג ויאכל 2 והיא כן
פחות אכפת לה מה יאמרו, יגיבו
טיימר לא קשור לכאן-עוזר בדברים אחרים סיפור חברותי עוזר דווקא ותודה על התזכורת נעשה את זה
כמה שמטמינים היא חכמה למצוא ביום כיפור טיפסה על מיטת קומותיים ואכלה כמעט את כל הסוכריות שקניתי לזמן שמונ"ע שלי. אז הייתה חכמה לחפש, למצוא ולהתחבא

קיבלתי רעיונות
אבל תכלס כל פעם בזמן אמת קשה להיזכר בכל הכללים הכתובי
חיפשתי עונש על משהו שעשתה הוצאתי אותה מהבית התחילה לשחק עם האדמה בחוץ וממש נהנתה
כשלקחה מהסוכריות אמרתי לה שלא מקבלת ממתק אחד מיוחד שקניתי ליוכ כשהגיע הזמן לא קיבלה ויום אחכ יכולה לעשות את זה שוב
נשמע שאתם מנסים בכל מיני דרכים, יעילות יותר ופחות.

התועלת שניתן לקבל מאיש מקצוע זה יכולת לפתח מבט על ולנתח את הנתונים בצורה שאולי לא חשבתם עליה (למשל להבין טוב יותר מה הפעיל אותה למעשה השלילי, ומה עוזר יותר או פחות). יש תהליך המשכי של תצפית וניתוח (דרככם -מספרים מה עשיתם השבוע ואיך זה עבד, מנסים לדייק יותר לשבוע הבא, וכן הלאה..), ואתם יכולים להתבונן על התמונה במבט ממוקד יותר.
נכון שניתן לעשות זאת גם לבד, אבל זה דורש הרבה פניות.
נשמע שזו ילדה חכמה עם יכולות (שהם גם יכולות הישרדותיות) וצריך ללמוד את השפה שלה.

אגב, לגבי סיפור חברתי אפשר לנסות להקדים רפואה למכה: לצייר מראש יחד איתה את הממתקים שקנינו, למתי אנחנו שומרים אותם, מה יעזור לה להתגבר אפילו שהיא מאד מאד מתגרה?
לפעמים יש לילד עצמו רעיונות מאד יפים.
 
  • תודה
Reactions: MRF
  • הוסף לסימניות
  • #16
עבדתי בגן עם ילדים מתאגרים מאוד מהסוג הזה.
מה שעזר זה לוח מבצע- עזר פלאים! על כל התנהגות טובה- מקבלים נקודה, וכל 5 נקודות מקבלים מתנה- מהכל בשקל.
אבל- א- בתור התחלה את הנקודה נותנים על כל שטות.
ב- בחיים! לא מוחקים נקודה!
ג- הנקודה מגיעה בהדגשה ברורה- עזרת? קיבלת! ומידי פעם מזכירים- אם תתגברי- תקבלי נקודה, נשאר לך רק 2 נקודות ואת מקבלת. וכו'.
ד- כשזה מתחיל לפעול לאט לאט מעלים את הרף. (למשל בגן בהתחלה הינו נותנים אפילו 3 במפגש, בהמשך זה ירד ל1.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אל תכעסו על השאלה
ילדה שלקחה מהפריזר פטיפורים אפילו שיודעת שאסור
ילדה שהורסת דברים יקרים
מפשלת אפילו שיודעת ללכת לשרותים פשוט אין לה כח ללכת
שוב ושוב כל מיני דברים כאילו אי אפשר להתאפק
צעקות עוזר אולי להבין שזה אסור אבל רק לאותו רגע
מבינה יפה ועושה בכל אופן
איזה עונש כבר אפשר לתת?
לכעוס בוודאי שלא, אבל נשמע שכדאי לעבוד על גבולות וסמכות עם מטפלים שמכירים את התחום ספציפית אצל ילדים עם תסמונת דאון.
השאלה היא אף פעם לא 'איזה עונש יצירתי אפשר להמציא' אלא 'איך יוצרים סמכות מול ילד'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני אומרת ממש בזהירות כי אני יודעת שזה באמת מאתגר, וגם יכול להיות שאני ממש לא הבנתי את הסיטואציה
1 - תנסי להיות צעד אחד לפניה - כלומר את יודעת שהיא יכולה לקחת את השוקולדים אז שיהיה לך ארון שאת יכולה לנעול והמפתח אצלך. את יודעת שהיא מרבה לפספס אז שימי לך איזשהו תזכורת לקחת אותה לשירותים כל חצי שעה. - אני יודעת שזה יכול להתיש אבל מצד שני אני חושבת שההתנהגות שלה מתישה גם כן.
2 - לגבי ענישה - העונש צריך להיות קשור למעשה שעשתה ומיידי - היא לא מבינה את הקשר בין הוצאה מהבית למעשה- מבחינתה היא סיימה לעשות את מה שעשתה ועכשיו למשחק הבא, וכנל' עם הסוכריות, מה שיכול לעזור לך זה להיות החלטית מולה ולהגי לה בצורה ברורה: " אני לא מרשה לקחת מהסוכריות, בבית שלנו מקשיבים לאימא, ולכן בגלל שלקחת עכשיו את תצטרכי לשבת בחדר שלך בלי לשחק כמה דקות כי מי שלא זוכר צריך להזכיר לו" ואת באה לשבת ביחד איתה אבל בלי לתת לה תשומת לב,
נתתי כמה טיפים אבל יכול מאוד להיות שזה לא רלוונטי.
3 - תנסי מידי פעם לתת לה מענה לוויסות החושי לדוג: לקפוץ בטרמפולינה, להתקלח, לאכול משהו חריף, להתנדנד בנדנדה. (אני לא ממש יודעת על איזה פאנל חושי - אולי תתייעצי עם מרפאות בעיסוק שנמצאות כאן.) -
זה באמת לא קל, מאחלת לך הרבה בהצלחה ושיהיה לך ממנה הרבה נחת
רלוונטי, תודה רבה! הכי אהבתי את הצעד לפניה, כי אני משתדלת אבל היא מנצלת את הרגעים הקטנים שאני לא לידה
בכל אופן זה פתח לי מחשבה איך לעשות את זה
את מתארת שמה שאת עושה לא עוזר. לא חבל על האנרגיות והכאב?
בחינוך הרגיל לפעמים אפשר לקבל פגישה חד פעמית מהפסיכולוגית מטעם השפח שאחראית על ההדרכה של בית הספר.
במידה וזה לא אפשרי- לכאורה את זכאית להדרכת הורים מעו"ס דרך התפתחות הילד. (לפעמים בית הספר צריך למלאות טופס בו כתוב שאין הדרכה כזו בבית הספר)
התיאור שלך הוא אכן אחד המחירים של השילוב במסגרת הרגילה = אין מעטפת מקצועית. בשילוב במסגרת רגילה ההורים אחראים לדאוג למעטפת המקצועית שיכולה להיות ממש קריטית.
הייתי אצל ההדרכת הורים הזו היו לה באמת רעיונות טובים אבל נגמר מהר
זה נכון שיש בזה מחיר שההורים עובדים הרבה וחסר הכוונה מסויימת אבל מספיק לי שאני רואה את הילדות במקדמת וההשפעה אחת מהשניה והסריטות שמקבלת מהם בהסעה ששווה לי כל הכאב ראש הגדול הזה
נשמע שאתם מנסים בכל מיני דרכים, יעילות יותר ופחות.

התועלת שניתן לקבל מאיש מקצוע זה יכולת לפתח מבט על ולנתח את הנתונים בצורה שאולי לא חשבתם עליה (למשל להבין טוב יותר מה הפעיל אותה למעשה השלילי, ומה עוזר יותר או פחות). יש תהליך המשכי של תצפית וניתוח (דרככם -מספרים מה עשיתם השבוע ואיך זה עבד, מנסים לדייק יותר לשבוע הבא, וכן הלאה..), ואתם יכולים להתבונן על התמונה במבט ממוקד יותר.
נכון שניתן לעשות זאת גם לבד, אבל זה דורש הרבה פניות.
נשמע שזו ילדה חכמה עם יכולות (שהם גם יכולות הישרדותיות) וצריך ללמוד את השפה שלה.

אגב, לגבי סיפור חברתי אפשר לנסות להקדים רפואה למכה: לצייר מראש יחד איתה את הממתקים שקנינו, למתי אנחנו שומרים אותם, מה יעזור לה להתגבר אפילו שהיא מאד מאד מתגרה?
לפעמים יש לילד עצמו רעיונות מאד יפים.
תודה יש לה גם פסיכולגית מהבי"ס אבל מדברת איתה ולא מייעצת לי...
יש ב"ה גם רעיונות
זה לא שהיא תמיד עושה ההפך
אבל זה באמת שונה מילד רגיל ומצריך סבלנות פי מליון
עבדתי בגן עם ילדים מתאגרים מאוד מהסוג הזה.
מה שעזר זה לוח מבצע- עזר פלאים! על כל התנהגות טובה- מקבלים נקודה, וכל 5 נקודות מקבלים מתנה- מהכל בשקל.
אבל- א- בתור התחלה את הנקודה נותנים על כל שטות.
ב- בחיים! לא מוחקים נקודה!
ג- הנקודה מגיעה בהדגשה ברורה- עזרת? קיבלת! ומידי פעם מזכירים- אם תתגברי- תקבלי נקודה, נשאר לך רק 2 נקודות ואת מקבלת. וכו'.
ד- כשזה מתחיל לפעול לאט לאט מעלים את הרף. (למשל בגן בהתחלה הינו נותנים אפילו 3 במפגש, בהמשך זה ירד ל1.)
ננסה תודה
לכעוס בוודאי שלא, אבל נשמע שכדאי לעבוד על גבולות וסמכות עם מטפלים שמכירים את התחום ספציפית אצל ילדים עם תסמונת דאון.
השאלה היא אף פעם לא 'איזה עונש יצירתי אפשר להמציא' אלא 'איך יוצרים סמכות מול ילד'.
היא הילדה השמינית שלי ב"ה ויש לי סמכות ב"ה הילדים שלי מחונכים ומוצלחים הרבה מעל הנורמה ב"ה
והילדה הזו לימדה אותי חזק שהורה שמרגיש טוב שהוא יודע לחנך זה לא תמיד תלוי בו, לפעמים יש אתגרים שהם לא קשורים לרמת החינוך והידע והרגישות וכו' שיש להורה

ב"ה בהרבה מאד דברים השתפרה
מקשיבה ועושה מה שצריכה גם בהרבה דברים
אבל נקודת ההתחלה שלה הייתה נמוכה בהרבה מילד רגיל בגיל שלה
לפעמים אני מרגישה שיש לה יצר הרע הרבה יותר גדול מלאחרים
ולפעמים אני חושבת שכשאנשים רואים אותה הם לא יודעים איך היא הייתה אמורה להיות אם לא כל ההשקעה
ברור שזה לא סותר למידה של שיטות חינוך תואמות ח"מ ולהבין למה היא מתנהגת ככה ולנסות לטפל בהתאם
אבל זו ילדה שהייתה 5 שנים בח"מ שהיו נחשבים למצויינים ואף פעם לא קיבלתי הדרכה איך לחנך וכו' מהצוות!!
אז מי שאומר שמקבלים שם הדרכה וכו' תלוי אולי לאיזה מקום הולכים
אני לא הרגשתי שקיבלתי\ שקיבלה כלום חוץ מרבע קלינאית ופיזיו והרבה השלמה עם המצב בלי לקדם כי ממילא הן ח"מ בלי סיכוי ללמוד משהו

אבל זה באמת לא ככ הנושא כאן, גלשתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
היא הילדה השמינית שלי ב"ה ויש לי סמכות ב"ה הילדים שלי מחונכים ומוצלחים הרבה מעל הנורמה ב"ה
והילדה הזו לימדה אותי חזק שהורה שמרגיש טוב שהוא יודע לחנך זה לא תמיד תלוי בו, לפעמים יש אתגרים שהם לא קשורים לרמת החינוך והידע והרגישות וכו' שיש להורה
מאה אחוז נכון.
בדיוק לכן שווה לפעמים להיעזר באנשי מקצוע מתאימים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מאה אחוז נכון.
בדיוק לכן שווה לפעמים להיעזר באנשי מקצוע מתאימים...
אז איזה אנשי מקצוע?
פסיכולוג היא מקבלת
הדרכת הורים עשיתי כבר
טיפול ריגשי קיבלה ותקבל בהמשך
מנתחת התנהגות? יש ממאוחדת?
מה עוד יכול להיות?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה