דרוש מידע עונש או פרס?

  • הוסף לסימניות
  • #8
זה מזכיר לי בדיחה
פעם באחת הישיבות המוסריות המפורסמת כמדומני קלם,
עבדו על מידת הביטול,והשפלות,
פעם אחת הגיע תלמיד חדש לישיבה,
והתחיל להגיד לעצמו "אני אפס, אני אפס"
היו שתי בחורים בוגרים מאחריו,
אחד מסמן לשני,
עוד לא הגיע וכבר חושב שהוא אפס?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #11
נראה לי שיש דרך אחת להסתכל על זה - אהבה
כי גם העונשים שהקב"ה נותן זה בעצם מאהבה, לקרוא לנו ולדבר איתנו

ה' נתן לך התמודדות - סימן שאתה ראוי ויכול לעמוד בזה ולקדש את שמו ית' דווקא מהמקום הזה
לה' יש נחת רוח עצומה דווקא מההתמודדות שלך במקום ספציפי הזה

תשאל את עצמך - מה ה' רוצה ממני, מה השליחות שלי בסיפור הזה?
אבל לא חלילה בצורה נזופה, אלא כילד אהוב שמאמין באמונה שלימה שאין רע יורד מלמעלה, והכל - הכל טוב !

חזק ואמץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נראה לי שיש דרך אחת להסתכל על זה - אהבה
כי גם העונשים שהקב"ה נותן זה בעצם מאהבה, לקרוא לנו ולדבר איתנו

ה' נתן לך התמודדות - סימן שאתה ראוי ויכול לעמוד בזה ולקדש את שמו ית' דווקא מהמקום הזה
לה' יש נחת רוח עצומה דווקא מההתמודדות שלך במקום ספציפי הזה

תשאל את עצמך - מה ה' רוצה ממני, מה השליחות שלי בסיפור הזה?
אבל לא חלילה בצורה נזופה, אלא כילד אהוב שמאמין באמונה שלימה שאין רע יורד מלמעלה, והכל - הכל טוב !

חזק ואמץ
זה מה שכתבתי, אבל קשה להסתכל על זה כאהבה, אם אתה יודע שיש אנשים הרבה פחות ממך ברוחניות והכל הולך להם קל ופשוט,
ואתה, לא הולך כלום.
:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני לא רוצה את הקושי
אני רוצה שיצליח לי
גם הבן שלי כשלמד ללכת רצה שאתן לו יד כל החיים
אבל לטובתו נתתי לו ללכת לבד אפילו שהיה לו קשה בהתחלה ואז הוא עלה בדרגה, הוא נהיה הולך לבד
כל התמודדות בעולם יכולה להעלות את האדם בדרגה אם הוא יבחר בזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זה מה שכתבתי, אבל קשה להסתכל על זה כאהבה, אם אתה יודע שיש אנשים הרבה פחות ממך ברוחניות והכל הולך להם קל ופשוט,
ואתה, לא הולך כלום.
:(
בעיה מוכרת.... מניסיון כואב....
תדע שבסוף זה באמת בונה אותך.
אבל עכשיו אתה צריך להתפלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
זה מה שכתבתי, אבל קשה להסתכל על זה כאהבה, אם אתה יודע שיש אנשים הרבה פחות ממך ברוחניות והכל הולך להם קל ופשוט,
ואתה, לא הולך כלום.
:(
ליבי איתך, זה אכן קשה וכואב
וקשה לענות לך תשובה מפורטת כשלא יודעים את הרקע לקושי
וכמובן שא"א להבין ולשער את גודל הכאב והקושי

אבל אולי ע"כ כתבה הגמרא צדיק ורע לו רשע וטוב לו - הקב"ה שומר את שכרם העצום של צדיקים לעוה"ב, וכאן בעולם הזה א"א להבין את חשבונות שמים, ולכן אל לנו להתעסק ולהשוות מאחד לשני.

ויש את הסגולה בענין מבעל התניא, שכתב 'אבל באמת אין רע יורד מלמעלה, והכל טוב, ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי'
זה הרבה יותר מסגולה, זה דרך חיים, דרך קשה ואמיצה, ושמעתי ישועות מעל דרך הטבע ברגע ששינו את ההסתכלות ונכנסו להודיה ולאמונה תמימה שהכל טוובב ואהבה מלמעלה כפשוטו

מאחל לך את כל הטוב שבעולם, ושתגדל מכל הקשיים והנסיונות האלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
זה מה שכתבתי, אבל קשה להסתכל על זה כאהבה, אם אתה יודע שיש אנשים הרבה פחות ממך ברוחניות והכל הולך להם קל ופשוט,
ואתה, לא הולך כלום.
:(
ממש לא הולך כלום?
כמו השלימזלים מהסיפורים?
בטוח יש משהו שכן מצליח לך, לא?
אפי' דבר פשוט של היומיום
אז אולי נסה להסתכל על ההצלחות הקטנות ולהתעודד?
ולשאלתך הראשונה,
אז בוודאי שתסתכל על זה בתור פרס ולא בתור עונש...
הרי בכל מקרה אתה לא יודע חשבונות שמים אז לפחות תתעודד...;)
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #18
ממש לא הולך כלום?
כמו השלימזלים מהסיפורים?
בטוח יש משהו שכן מצליח לך, לא?
אפי' דבר פשוט של היומיום
אז אולי נסה להסתכל על ההצלחות הקטנות ולהתעודד?
ולשאלתך הראשונה,
אז בוודאי שתסתכל על זה בתור פרס ולא בתור עונש...
הרי בכל מקרה אתה לא יודע חשבונות שמים אז לפחות תתעודד...;)
ברור שכן, אבל שזה מגיע לדברים משמעותיים, זה קשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ברור שכן, אבל שזה מגיע לדברים משמעותיים, זה קשה
מה שאני ראיתי על עצמי בעבר גם הדברים שנראים קשים וכואבים בסוף מובילים לטוב.
כאן בעולם הזה.
ברגע הזה לא רואה את זה לגמרי, אבל כבר הבנתי את המסר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה