דרוש מידע עורכים תורניים - איפה למדתם?

[סגנון-7]

אני שואלת בשביל אדם שכבר ערך כמה וכמה ספרים
התחיל גם לכתוב כתבות בנושאים תורניים.
מחפש מקום טוב להתמקצע
עדיף בירושלים.
אשמח להמלצות!
תודה מראש

 

[סגנון-7]

אשמח לכל תשובה

 

[גרפיקנער]

לא לומדים את זה בשום מקום. פשוט מי שיש לו את זה, עושה את זה.
ערכתי בכמה מכונים, לא הכרתי בן אדם אחד ש'למד את זה'.

לא שאין מה ללמוד, יש. אבל זו המציאות.

 

[ספרים מ]

לא שאין מה ללמוד, יש. אבל זו המציאות

מסכים לכל מילה

היו תקופות שאף חשבתי לפתוח מכון המלמד עריכה תורנית....

 

[טראכטער]

גם אני כנ"ל,
לא למדתי באף מקום, רק תמיד אהבתי לקרוא ללמוד ולנתח מידע.

עם הזמן אתה מתמקצע, (ואז גם עולה במחיר...).
כיום אני לא חושב שחסר לי ללמוד את הענין בצורה מקצועית.

 

[ספרים מ]

כיום אני לא חושב שחסר לי ללמוד את הענין בצורה מקצועית.

לא מדוייק
מהסיבה - שעם ההשתפשפות, תמיד שומעים טיפים שיכלו לחסוך המון זמן ולעשות עבודה מקצועית יותר ומהירה יותר.
עבודה מול סגנונות, סוגי חיפושים והחלפות וכדו'.

 

[מוישה]

אני מסכים עם קודמיי. עריכה תורנית צריכה כמובן בסיס תורני נרחב, סקרנות וידיעות, אך בעיקר תרגול של כתיבה מגיל צעיר, ועדיף במחשב. במשך הזמן מקבלים ביקורות ממבקרי המכונים התורניים וממשיכים להתקדם. יש אולי ספרי עזר שיכולים לעזור ממש קצת.
ראיתי פעם תכנית לימודים של קורס לעריכה תורנית של מכון XXX ומשום מה המצע שלהם שעשע אותי. הבנתי יותר מתמיד שמי שיש לו את זה - יש לו את זה.
בהצלחה!

נ. ב. אין דבר העומד בפני הרצון.

 

[גרפיקנער]

יש דוגמא שאני תמיד נותן, בקשר לציון מקורות, נושא שמצאתי בו המון טעויות.
הרבה פעמים העורך צריך להכניס מקור. נניח שיש איזה אזכור של משנה במסכת בבא קמא.
העורך מחפש את המקור בבר אילן, ומוצא המון תוצאות. התוצאה הראשונה היא גמ' במסכת ברכות, ואותה הוא כותב.
התוצאה מאוד מצחיקה:
"... וכן מצאנו בדברי חז"ל את האימרה 'שור שנגח את הפרה' (ברכות נב.)".

 

[גרפיקנער]

יש גם טעויות לא כל כך נראות לעין, אבל חשובות לא פחות.
דוגמא:
כידוע שפעמים רבות הראשונים מהתקופה המאוחרת יותר, מביאים שיטות ראשונים שקדמו להם. לשם משל, הרשב"א מביא את שיטת הרמב"ן, אף שלא מזכירו בשמו.
בכזה מקרה, לכתוב שהשיטה הזאת בסוגיא היא שיטת הרשב"א, זה לא מדוייק. הציון האמיתי צריך להיות הרמב"ן.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

הנושא לא נלמד לצערנו בשום מקום. עולם העורכים התורניים מתחלק לשניים. החלק הראשון - אנשים שמחוברים חזק לתחום, אוהבים אותו, ומקצועיים בו. החלק השני - אנשים שמחפשים פרנסה, ונראה להם - ובצדק - ששם הם יכולים למצוא אותה בקלות יחסית.

לצערנו, הסוג השני של העורכים, מהווה אחוז נכבד מאוד מתוך חוג העורכים התורניים. הסיבה לכך, היא המכונים התורניים הגדולים, המעסיקים מאות עובדים בו זמנית, וכל חומר שנכתב עובר כמה סיבובים [עורך, מבקר, מבקר ראשי, מנהל מערכת וכו'], ולכן המקצועיות פחות חשובה להם.

ומאידך, הטובים בתחום במקרים רבים מפסידים מהמצב. כיון שהם מעריכים את היכולות שלהם, הם דורשים מחירים בהתאם, והמתעניין בהזמנת שירות כזה, נדהם מהמחיר ה'גבוה' שמבקשים ממנו, בזמן שהוא מכיר אחרים שמוכנים לעבוד במחירים זולים יותר משמעותית.


רק לשם הבנה אודות מספר העורכים התורניים כיום: לפני שנתיים-שלוש הוחלט בהנהלת האנציקלופדיה התלמודית להרחיב את מעגל העורכים, כדי לזרז את השלמת הסדר המונומנטלית. הם פרסמו בבמות שונות שהם מחפשים עורכים וכו'. שמעתי מאדם שהיה מעורב בעניין, שהגיעו אליהם קרוב לרבבת דוגמאות!! מתוכם נבחרו מאת העורכים המובחרים ביותר בשוק.

 

[טראכטער]

לא מדוייק
מהסיבה - שעם ההשתפשפות, תמיד שומעים טיפים שיכלו לחסוך המון זמן ולעשות עבודה מקצועית יותר ומהירה יותר.
עבודה מול סגנונות, סוגי חיפושים והחלפות וכדו'.

הא גופא - כתבת 'עם ההשתפשפות', לא 'עם הלימוד המקצועי', וזה בעצם מה שאני כתבתי.
הווארט הוא לא ללמוד בצורה מקצועית, אלא כשרון מולד, ידע כללי נרחב, ועוד כמה דברים (וס"ד - בראש ובראשונה), אח"כ הכל ענין של שפשוף ונסיון, ומבשרי אחזה...

יש דוגמא שאני תמיד נותן, בקשר לציון מקורות, נושא שמצאתי בו המון טעויות.
הרבה פעמים העורך צריך להכניס מקור. נניח שיש איזה אזכור של משנה במסכת בבא קמא.
העורך מחפש את המקור בבר אילן, ומוצא המון תוצאות. התוצאה הראשונה היא גמ' במסכת ברכות, ואותה הוא כותב.
התוצאה מאוד מצחיקה:
"... וכן מצאנו בדברי חז"ל את האימרה 'שור שנגח את הפרה' (ברכות נב.)".

לכן - מי שאין לו את זה, שום תוכנה לא תעזור לו... ועיין מש"כ לעיל.

הנושא לא נלמד לצערנו בשום מקום. עולם העורכים התורניים מתחלק לשניים. החלק הראשון - אנשים שמחוברים חזק לתחום, אוהבים אותו, ומקצועיים בו. החלק השני - אנשים שמחפשים פרנסה, ונראה להם - ובצדק - ששם הם יכולים למצוא אותה בקלות יחסית.

לצערנו, הסוג השני של העורכים, מהווה אחוז נכבד מאוד מתוך חוג העורכים התורניים. הסיבה לכך, היא המכונים התורניים הגדולים, המעסיקים מאות עובדים בו זמנית, וכל חומר שנכתב עובר כמה סיבובים [עורך, מבקר, מבקר ראשי, מנהל מערכת וכו'], ולכן המקצועיות פחות חשובה להם.

ומאידך, הטובים בתחום במקרים רבים מפסידים מהמצב. כיון שהם מעריכים את היכולות שלהם, הם דורשים מחירים בהתאם, והמתעניין בהזמנת שירות כזה, נדהם מהמחיר ה'גבוה' שמבקשים ממנו, בזמן שהוא מכיר אחרים שמוכנים לעבוד במחירים זולים יותר משמעותית.


רק לשם הבנה אודות מספר העורכים התורניים כיום: לפני שנתיים-שלוש הוחלט בהנהלת האנציקלופדיה התלמודית להרחיב את מעגל העורכים, כדי לזרז את השלמת הסדר המונומנטלית. הם פרסמו בבמות שונות שהם מחפשים עורכים וכו'. שמעתי מאדם שהיה מעורב בעניין, שהגיעו אליהם קרוב לרבבת דוגמאות!! מתוכם נבחרו מאת העורכים המובחרים ביותר בשוק.

כל מילה.
ואגב - לגבי המכונים הגדולים,
כל מקצוען שיש לו עינים טובות וטיפ טיפה ידע, לא סובל את הספרים שלהם.
מהסיבה הפשוטה - גם מאה ביקורות ושכתובים לא יוכלו לחפות על חוסר נסיון וידע בסיסי בשכבה הראשונה, וד"ל.
ומהנסיון שלי - הטובים לאו דוקא מפסידים מזה, כי מי שרוצה עבודה איכותית ומתמצא אפי' קצת יודע שאין לו מה לחפש אצל המכונים הגדולים.

 

[טראכטער]

ובכל אופן, אם לא השתכנעתם:

בזמנו 'לומדה' פרסמו על קורס עריכה תורנית.
אין לי יותר פרטים.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

כל מילה.
ואגב - לגבי המכונים הגדולים, כל מקצוען שיש לו עינים טובות וטיפ טיפה ידע, לא סובל את הספרים שלהם. מהסיבה הפשוטה - גם מאה ביקורות ושכתובים לא יוכלו לחפות על חוסר נסיון וידע בסיסי בשכבה הראשונה, וד"ל.
ומנסיון שלי - הטובים לאו דוקא מפסידים מזה, כי מי שרוצה עבודה איכותית ומתמצא אפי' קצת יודע שאין לו מה לחפש אצל המכונים הגדולים.

לגבי המכונים הגדולים, הצדק עמך. ואנחנו מדברים על מכונים מסוימים, לא כולם... אבל כבר אמר מי שאמר בתקופה האחרונה, שיש נשאלעבפ"נ [נושאים שאי אפשר לכתוב עליהם בפרוג, פן נחסם]...


הטובים לא מפסידים? איפה הם עובדים?

אם בעבודות מזדמנות - צרה צרורה... לא תמיד יש עבודה, וגם אם יש עבודה - מאן יימר שהיא תהיה משביעת רצון מבחינת העבודה ומבחינת השכרה.

אם בעבודות קבועות - ולדבריך יש שכר מתאים וכו', אז 'היי! איי ניד יור העלפ...'!!

 

[מוישה]

ואגב - לגבי המכונים הגדולים,
כל מקצוען שיש לו עינים טובות וטיפ טיפה ידע, לא סובל את הספרים שלהם.
מהסיבה הפשוטה - גם מאה ביקורות ושכתובים לא יוכלו לחפות על חוסר נסיון וידע בסיסי בשכבה הראשונה, וד"ל.
ומהנסיון שלי - הטובים לאו דוקא מפסידים מזה, כי מי שרוצה עבודה איכותית ומתמצא אפי' קצת יודע שאין לו מה לחפש אצל המכונים הגדולים.

זה נכון מאוד לגבי חלק מהמכונים, אך מאוד לא נכון לגבי חלק אחר. החלק הראשון, אילו בא לעולם כדי לקדם את המתחילים, דיינו...

בזמנו 'לומדה' פרסמו על קורס עריכה תורנית.
אין לי יותר פרטים.

על קורס זה רמזו כבר לעיל.

 

[טראכטער]

לגבי המכונים הגדולים, הצדק עמך. ואנחנו מדברים על מכונים מסוימים, לא כולם... אבל כבר אמר מי שאמר בתקופה האחרונה, שיש נשאלעבפ"נ [נושאים שאי אפשר לכתוב עליהם בפרוג, פן נחסם]...

כל זמן שלא גלשנו לשמות, ובנושא זה, לענ"ד אין לחשוש.

הטובים לא מפסידים? איפה הם עובדים?

אם בעבודות מזדמנות - צרה צרורה... לא תמיד יש עבודה, וגם אם יש עבודה - מאן יימר שהיא תהיה משביעת רצון מבחינת העבודה ומבחינת השכרה.

לא חושב שזה יותר גרוע מכל פרילנסר.
(המעמד הרי יעבוד על ספר שמישהו ערך... וכן הלאה).

אם בעבודות קבועות - ולדבריך יש שכר מתאים וכו', אז 'היי! איי ניד יור העלפ...'!!

נסה ליצור קשר באישי.

 

[CONNECTIONS]

האנציקלופדיה העבירה קורס של חצי שנה פחות או יותר לכמה בודדים שהם כן קיבלו, אך זה היה רק לאותם שהתקבלו.

 

[אבק]

ומאידך, הטובים בתחום במקרים רבים מפסידים מהמצב. כיון שהם מעריכים את היכולות שלהם, הם דורשים מחירים בהתאם, והמתעניין בהזמנת שירות כזה, נדהם מהמחיר ה'גבוה' שמבקשים ממנו, בזמן שהוא מכיר אחרים שמוכנים לעבוד במחירים זולים יותר משמעותית.

לאו דווקא
גם המכנים הגדולים יודעים להעריך עבודה טובה
ומתמחרים בהתאם