עזרה ב’’’קירוב’’’ תלמידים בבתי’’ס לקירוב

  • הוסף לסימניות
  • #21
מסכימה עם כל מילה. אני עובדת בבית ספר התנהגותי שרוב הילדים מגיעים מהפריפריה.. והשיטה היא אהבה והכלה לצד גבולות ותגובות מאוד נוקשים על מעשים פחות הולמים וזה עובד מצוין בשטח. בעוד שחברותיי עובדות במגוון בתי ספר קירוב והמשמעת שם קטסטרופלית, וכמעט ואין למידה.. מורות עפות משם אחרי חצי שנה במקרה הטוב והבית ספר נראה בהתאם. לא נראה שלזה התכוונו שפתחו את הקירוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני גם בבי"ס קירוב וההתנהלות לא ככה בכלל.
מכילים ואוהבים מאוד וזה לא קשור.
התנהגת לא בסדר- יש תוצאה למעשה שלך.
אני אוהבת אותך מאוד אבל כדי שפעם הבאה תזכרי שלא מתנהגים כך אז- 1,2,3...
משתדלים מאוד לתת עונש מידתי ואפילו סיבה ותוצאה. (הפרעת לכיתה ללמוד- תישארי בהפסקה, לא למדת בשיעור- תבחני מחר על החומר, לא כתבת במחברת- תעתיקי פעמיים).
הילדים מבינים מעצמם והגדולים יודעים גם להגיד שהעונש הגיע להם, בתנאי שהם יודעים שהמורה שמולם אוהבת אותם ואכפת לה מהם.
פותח האשכול כתב שמשמעת לא עזרה כיון של פעם צץ משהו אחר, קודם הילד ואז ההורים
ולכן מחפש גישה אחרת ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
פותח האשכול כתב שמשמעת לא עזרה כיון של פעם צץ משהו אחר, קודם הילד ואז ההורים
ולכן מחפש גישה אחרת ...
הוא כתב שמבקשים כל הזמן לאהוב ולהכיל ולא נותנים מקום לענישה ואכיפת כללים.
כתבתי איך אנחנו משלבות גם וגם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
עובדת בתור מורה בבית ספר לא חרדי שהאוכלוסיה בו מגיעה מרמה סוציואקנומית נמוכה ( מה שב"כ משפיע על התנהגות התלמידות).
התמודדתי עם המון מצבים קשים אפילו קשים מאוד. אני אהבת את כל התלמידות שלי. גם המופרעות ואלה שהכי מציקות/ הורסות שיעורים וכדו' ולכן אני גם יכולה להגיד להן שאני אהבת גם כשמעמידה להן גבולות. זה לא סותר. אם אני אעניש תלמידה ולא אוהב אותה מבחינתי זה אסון וחוטא לעבודתי כמורה.
אהבה היא לא סתירה לגבולות ממש לא! ומוסיפה גם מנסיוני שככל שנתתי אהבה ומחמאות( אמיתיות! רק אמיתיות , ילדים הם עם חכם שיודע לזהות שקרים! ממש התאמצתי ומצאתי דברים טובים ) קיבלתי התנהגות חיובית בחזרה וגם אם היא לא הייתה מושלמת כשהצבתי גבולות התלמידה הבינהאת המקום שלי יותר והתאפסה.
עוד עצה למורים שמתמודדים עם בעיות משמעת מול ילד ספציפי - לכו ליועצת של בית הספר אולי היא תשפוך לכם אור אחר על הילד , התמודדות שאתם לא יודעים שמתמודד איתה בבית וכדו'- זה לא יפתור את הבעיה אבל יעזור לכם להסתכל עליו ממקום אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אם בית הספר היה מתייחס לכולם בסלחנות, והצות היה מחבק כל ילד על כל הפרעה,
הרי ברור שבית הספר לא היה מחזיק מעמד שבוע, זה נוגד כל כלל הגיוני.
אז מה הפתרון? ילד רגיל שמעיז קצת לזייף או להתמרד - חוטף מיד פצצה על הראש וחוזר להתיישר, פשוט וקל.
אבל הילד המופרע בנם של ההורים הלוחמניים מקבל את כל הסבלנות שיש בעולם, וכל פעם שהוא מביס את הסטנדרטים של עצמו המנהל מכניס אותו לחדר בפנים חמורות סבר, אבל כל הילדים יודעים שאחרי 10 דקות הוא יצא משם עם ממתקים על כך שהוא הגיע ל’’הסכמים’’ עם המנהל
והמנהל גם יוצא מהחדר מדושן עונג על כך שהוא הצליח לסחוט איזה התנצלות/הבטחה/בקשת סליחה על כך שהוא ניסה להוציא לילד אחר את העיניים עם מברג שהוא גנב מהחדר ציוד ע’’י המפתחות שהוא העלים מחדר של המנהל בפעם הקודמת שהוא היה שם לאחר שהוא זרק לילד את ארוחת הצהריים שלו לפח כי הילד איים עליו שהוא ילשין אותו על זה שהוא קרע לילד אחר את המחברת כי הוא רצה ללכלך את הכיתה כי הרב’ה איים עליו שבפעם הבאה שהוא יקלל אימא של תלמיד באמצע השיעור הוא יאלץ להתנצל


.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אם בית הספר היה מתייחס לכולם בסלחנות, והצות היה מחבק כל ילד על כל הפרעה,
הרי ברור שבית הספר לא היה מחזיק מעמד שבוע, זה נוגד כל כלל הגיוני.
אז מה הפתרון? ילד רגיל שמעיז קצת לזייף או להתמרד - חוטף מיד פצצה על הראש וחוזר להתיישר, פשוט וקל.
אבל הילד המופרע בנם של ההורים הלוחמניים מקבל את כל הסבלנות שיש בעולם, וכל פעם שהוא מביס את הסטנדרטים של עצמו המנהל מכניס אותו לחדר בפנים חמורות סבר, אבל כל הילדים יודעים שאחרי 10 דקות הוא יצא משם עם ממתקים על כך שהוא הגיע ל’’הסכמים’’ עם המנהל
והמנהל גם יוצא מהחדר מדושן עונג על כך שהוא הצליח לסחוט איזה התנצלות/הבטחה/בקשת סליחה על כך שהוא ניסה להוציא לילד אחר את העיניים עם מברג שהוא גנב מהחדר ציוד ע’’י המפתחות שהוא העלים מחדר של המנהל בפעם הקודמת שהוא היה שם לאחר שהוא זרק לילד את ארוחת הצהריים שלו לפח כי הילד איים עליו שהוא ילשין אותו על זה שהוא קרע לילד אחר את המחברת כי הוא רצה ללכלך את הכיתה כי הרב’ה איים עליו שבפעם הבאה שהוא יקלל אימא של תלמיד באמצע השיעור הוא יאלץ להתנצל


.......
מקווה שאתה מורה לספרות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
השאלה היא לאו דווקא בבתי ספר של קירוב, כמו שנכתב לעיל,
יש בתי"ס של קירוב רבים מתפקדים ומחנכים, ויש גם חיידרים שלא משתלטים...

השאלה מה עושים בבית ספר שהמנהל מפחד מההורים?
לך כמורה אין הרבה מה לעשות
כי גם אם תציב לילד גבול עדין ומותאם אישית יש חשש שהמנהל יגיד לך בהפסקה שאולי קצת הגזמת, ועם הילד הזה לא צריך לנהוג ככה...

אגב אהבה אמיתית מחייבת הצבת כללים על מנת לאתגר את הילד להתפתח, יש כשל לוגי בהנחיה לאהוב מלא מלא ולא להציב גבול.

אז מה הפתרון? ילד רגיל שמעיז קצת לזייף או להתמרד - חוטף מיד פצצה על הראש וחוזר להתיישר, פשוט וקל.
זה נכון יותר ביחס להורים!
אחרי שיחטפו מהמנהל הם יתיישרו ויעריכו אותו. כשהוא סמרטוט ברור שהם מלאים בטרוניות על המוסד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אם בית הספר היה מתייחס לכולם בסלחנות, והצות היה מחבק כל ילד על כל הפרעה,
הרי ברור שבית הספר לא היה מחזיק מעמד שבוע, זה נוגד כל כלל הגיוני.
אז מה הפתרון? ילד רגיל שמעיז קצת לזייף או להתמרד - חוטף מיד פצצה על הראש וחוזר להתיישר, פשוט וקל.
אבל הילד המופרע בנם של ההורים הלוחמניים מקבל את כל הסבלנות שיש בעולם, וכל פעם שהוא מביס את הסטנדרטים של עצמו המנהל מכניס אותו לחדר בפנים חמורות סבר, אבל כל הילדים יודעים שאחרי 10 דקות הוא יצא משם עם ממתקים על כך שהוא הגיע ל’’הסכמים’’ עם המנהל
והמנהל גם יוצא מהחדר מדושן עונג על כך שהוא הצליח לסחוט איזה התנצלות/הבטחה/בקשת סליחה על כך שהוא ניסה להוציא לילד אחר את העיניים עם מברג שהוא גנב מהחדר ציוד ע’’י המפתחות שהוא העלים מחדר של המנהל בפעם הקודמת שהוא היה שם לאחר שהוא זרק לילד את ארוחת הצהריים שלו לפח כי הילד איים עליו שהוא ילשין אותו על זה שהוא קרע לילד אחר את המחברת כי הוא רצה ללכלך את הכיתה כי הרב’ה איים עליו שבפעם הבאה שהוא יקלל אימא של תלמיד באמצע השיעור הוא יאלץ להתנצל


.......
אולי אתה צודק

אבל מיזמן כבר לא מסתכלים רק על התוצאות ופועלים על פיהם
מנסים להבין מה גורם להתנהגות זו או אחרת ומישם פועלים
זה יכול להיות מוצלח הרבה יותר
כמובן יחד עם הגבולות שאתה מציב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
הבעיה היא עם ההנהלה אצלכם שהיא לא מספיק חזקה ויציבה,
וכנראה חוששת מההורים, וחושבת על הרישום הבא..
לא הילד, ולא גישת החינוך של המורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תשמע אלי מנסיון
קודם כל טפל בקושי שלך אם אפשר ע"י יועץ /טיפול ריגשי או לחכות עד שתרגע (או להחליף עבודה(
כי עכשיו קשה להבין איך אפשר כך.
כי זה קשה לך!!!
רק אחרי שתרגע אפשר לשאול איך ....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לפעמים קורה שילד בגיל תחילת דיבור חוזר הרבה פעמים על מילה או ביטוי כל שהוא ואנחנו לא מבינים למה
זה יכול להיות שאלה כמו 'למה' או מילה לא יפה או משהו מרשים במיוחד אבל המשותף בתופעה הזו היא שהוא חוזר על זה כל כך הרבה פעמים שזה הופך להיות לא לעניין
יש מקרים שהגורם לזה הוא התגובה הראשונה שלנו למילה הזו שיתכן שהיא הייתה חזקה במיוחד לטובה או גם לרעה וזה מה שחשוב לילד
כי חשוב לילד להיות משמעותי בחיי הגדולים הסובבים אותו שאלו הם בדרך כלל ההורים ואם יש מילה או ביטוי שגרר תגובה חזקה זה גורם לו בלי לשים לב לחזור על זה וכמה שנתאמץ להסביר לו שזה לא לעניין זה מבחינת הצורך שלו הישג וסיפוק ולכן הוא ימשך עוד ועוד לחזור על כך
לכן אם זה קורה הרבה זה מאותת לנו שאנו לא מספיק מגיבים באופן טבעי ובריא ומאוזן לילד שלנו ולכן הוא נמשך לפעולות יוצאות דופן ואנו צריכים לתת את הדעת יותר להשקיע בתגובות ראויות ומגוונות למה שהילד מפנה אלינו
וגם אחרי שיודעים מה גורם לזה אז במקרה שזה מפריע לנו או מעצבן אותנו הפתרון הוא להפסיק להגיב לזה והילד באופן אוטומטי מרגיש שהכפתור הזה מנוטרל והוא יפסיק מעצמו להשתמש בו
אבל כאמור צריך למלא לילד את הצורך הזה של להיות משמעותי אצלינו ולתת לו תגובות נכונות ובונות כמה שהוא צריך
בעקבות האשכול הזה

התפרסם פוסט של דודתו של הילד
תושב צפת שנעדר ביום חמישי ונמצא בכותל מאוחר בלילה.

"הכיתה היא יותר ממקום ללמידה – היא מקום לנשמה."

אחיין שלי, בן 11 בלבד.
ילד רגיש, טוב לב וחכם.
הוא נעדר במשך יותר מ-16 שעות – שעות של חרדה, דאגה, ולב שבור.
איש לא ידע לאן נעלם…

מאוחר יותר גילינו את הסיפור הכואב:
הוא עבר תקופה ארוכה של חרם מצד בני כיתתו.
הילדים איימו עליו – שאם יספר, יתנקמו בו.
אז הוא שתק. והוא כאב. והוא נשבר.
הוא היה בדרכו לבית ספר אבל החליט שהוא לא מסוגל יותר..
הוא לקח את האופניים, ירד את כל הירידות של צפת,
הוא לקח איתו שקית חטיפים ביד – כי רק ככה "הרשו לו" לשחק איתם
שעתיים של רכיבה בכביש סואן.
שעתיים של כאב, שתיקה, ודמעות עצורות.
ההורים גילו רק בשעה 16:00 שהוא בכלל לא הגיע לבית הספר.

הוא זרק את האופניים ביער וברח.
עברו לו מחשבות לא פשוטות.
אבל הייתה לו נקודת אור בלב
הוא נסע לכותל.

שם מצאו אותו. יושב בצד.
גופו קטן, הוא התפלל. בכה. נשבר.

אני כותבת את זה לכם, מורים יקרים, כי יש כאן מסר חזק:
כל ילד שמולכם – הוא עולם שלם.
לא כל ילד יספר.
לא כל כאב נראה לעין.
אבל כולנו יכולים לשים לב,
לשאול עוד שאלה,
לראות מי יושב לבד,
מי פתאום שותק,
מי מחפש עיניים טובות.

אל תוותרו על אף ילד.
אל תגידו "הוא נראה בסדר".
הסתכלו עמוק. תקשיבו בשקט.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה