התייעצות עישון לילד בגיל 14 בפורים

[ארכיטקט מצוי]

נדיר נדיר נדיר שזה עובד... לכו לחקור מעשנים, ותופתעו כמה מתוכם לא התכוונו להפוך לכאלה.

אני ספיציפית מחנך את ילדיי למשמעת עצמית חזקה מאד.

 

[בת שבע.]

אני חושבת שאם הילד נמשך לסיגריות, כדי לעצור את זה לתווך ארוך לקנות לו סיגריה אחת שהיא חזקה ומגעילה, ואז הוא משתעל ללא הפסקה,
ולעולם לא יגע יותר בסיגריות !
ומה הרווחנו? שגם כשיהיה בן 40 לא יגע בדבר המגעיל הזה.
(מנסיון של מבוגרים שחוו כך)

 

[פאם]

צודק לגמריי אבל מה עם
נפשו של הילד אני חושב שעדיף לתת לו ןלעצור אותו ממש חזק אחריי פורים לא ?

כמובן שכל דבר לפי עניינו,
יש הוראה כללית ויש הוראה פרטית.

 

[קבר רחל]

מאוד לא כדי לתת לילד את ההרגשה שזה לא נורא לעשן
אחרי שמתחילים קשה להפסיק מניסיון !!

 

[טוב עין]

פעם איזה פרופסר מומחה בכיר מאד , אסביר לי שההתמכרות לניקוטין ולסגריות היא אינדבדואלית (תלויה לפי המחקר שלו בסוג הדם.....) כך שגם אם לכבוד האבא או לכל מישהו אחר סיגריה אחת בפורים לא שינתה כלום ואין לו שום משיכה לסיגריה והוא לא מבין על מה העסק הגדול מהסירחון הזה,ולא גרמה לו לחפש סיגריות, לאחרים היא עלולה להיות תחילתה של התמכרות קשה.
ראו הוזהרתם!!!! (ואין קשר לגיל, התמכרות היא בכל גיל....)

 

[משפחה ברוכה]

ואם הוא רוצה להכניס שני ברגים לשקע, גם נפחד שהוא יתפוצץ וירגיש 'חנון/צול' אם לא נרשה לו?

 

[ל.1]

האם זה בסדר לתת לילד לעשן בפורים?
בגיל 14 כיתה ח לא יודע האם יש לזה השלכות האם זה
מומלץ או שעדיף לסגור אותו תנו פה מניסיונכם .


נ.ב מותר גם לתת חוות דעת
גם על דברים הקשורים לעישון
לא רק דווקא גיל 14 וכדומה.

תודה רבה!!!

שאלת תם - תסבירו לי מה הפירוש "לתת לו" בתוך עמינו אנחנו יושבים וילד בגיל 14 זה לא בדיוק הגיל ששיך לתת לו או לא לתת לו וגם אם הוא ילד מאוד מחונך וטוב ויכבד יקשיב להורים שאומרים לו "לא" כמה זמן זה יחזיק הוא חי בתוך חברה וחלק מהעולם ואם זה מדבר אליו אז מה שייך להחליט לו מקסימום הוא יכבד ויסתיר מכם
לדעתי בלי להיכנס לכל הדיון של האם זה נכון לאסור עליו או דווקא הפוך לתת לו ולשמור על הנפש אני חושב שהדיון לא מתחיל בכלל לא בגלל שלא צריך לאסור [או שכן צריך] אלא בגלל שלא שייך זה שלו והוא כבר גזע בעצמו מה שכן אפשר להסביר לו שזה לא רצוי ולא בריא ולא כדאי ומכאן והלאה זה שלו
וגם אם יבחר לא להקשיב וכן לעשן לפחות הוא ירגיש בנוח איתכם ולא יסתיר מאחורי הגב [גם אם זה נובע מכבוד]

ועוד נקודה- כל בחור ובמיוחד בגילאים האלה צריך את ה"מים גנובים ימתקו" ולהרגיש גדול ועושה משהו שכביכול לא כל כך מותר אז נודה להקב"ה שהוא מוצא את זה בסיגריות ולא ח"ו בדברים אחרים

 

[ל.1]

ואם הוא רוצה להכניס שני ברגים לשקע, גם נפחד שהוא יתפוצץ וירגיש 'חנון/צול' אם לא נרשה לו?

התשובה האמיתית היא - שאם ילד בגיל 14 ירצה להכניס שני ברגים לשקע וגם לאחר שהסברתם לו שזה מסוכן ומחשמל הוא בכל זאת ירצה לעשות זאת אז עם כל הכאב ולא נעים לומר אבל התשובה היא כן זה באמת כבר לא בשליטתכם מה לעשות?

 

[גריז]

אני הייתי מסבירה לו את כל הצדדים שבעישון, אבל שיחה אמיתית כזאת ולא מן השפה ולחוץ.
פשוט לתת לו את כל האינפורמציה, (מה זה גורם לגוף, יש בחורות שבשידוכים מורידות מעשנים, ואפילו כמה זה עולה...) וכן מבהירה לו שאני מאוד הייתי מעדיפה שלא יתחיל עם זה, ואז נותנת לו לבחור בעצמו.
אפשר גם לכוון אותו לבחור, אבל אם השיחה הייתה באמת מבוססת מקורקעת וגם מבינה (לא להגיד לו שזה בכלל לא טעים וזה מגעיל וכאלה. כי הרי לחלק אנשים זה דווקא עושה טוב כלפי חוץ), הוא מגיע למסקנות הרצויות בעצמו...
דרך אגב, זו השיטה גם לכל מיני רצונות אחרים של ילדים, שאתם לא מעוניינים בהם.
מניסיון......

 

[אנוכי]

תשלח אותו לשאול את הרב

 

[ל.1]

תשלח אותו לשאול את הרב

ואם הרב יגיד שאסור באיסור גמור מדאוריתא ויהרג ואל יעבור אז הילד כבר לא ירצה ולא ימשך ולא יהיה לו התמודדות יותר?? כי הרב אמר לו?

 

[ל.1]

ואם הרב יגיד שאסור באיסור גמור מדאוריתא ויהרג ואל יעבור אז הילד כבר לא ירצה ולא ימשך ולא יהיה לו התמודדות יותר?? כי הרב אמר לו?

ח"ו שלא ישתמע שבאתי לזלזל בדעת תורה אבל אני בא לומר שכלפי הילד זה לא פיתרון אין הבדל אם ההורים "אוסרים" עליו או הרב אוסר עליו הבחור בגיל הזה צריך לעמוד בהתמודדות ויקבל החלטות בעצמו לטוב ולמוטב

למה אנחנו חושבים תמיד שזה תפקיד שלנו או בכלל ביכולתנו 'להחליט' לילד מה לעשות בכל דבר וכל נושא? זה אך ורק שלו אנחנו יכולים לסייע לנתב לעזור להכווין לייעץ אבל ההחלטות הם שלו

 

[אנוכי]

ואם הרב יגיד שאסור באיסור גמור מדאוריתא ויהרג ואל יעבור אז הילד כבר לא ירצה ולא ימשך ולא יהיה לו התמודדות יותר?? כי הרב אמר לו?

ואם הרב יגיד שאסור לאכול באותה סעודה בשרי וחלבי והילד נורא יימשך לזה?

 

[אנוכי]

ח"ו שלא ישתמע שבאתי לזלזל בדעת תורה אבל אני בא לומר שכלפי הילד זה לא פיתרון אין הבדל אם ההורים "אוסרים" עליו או הרב אוסר עליו הבחור בגיל הזה צריך לעמוד בהתמודדות ויקבל החלטות בעצמו לטוב ולמוטב

למה אנחנו חושבים תמיד שזה תפקיד שלנו או בכלל ביכולתנו 'להחליט' לילד מה לעשות בכל דבר וכל נושא? זה אך ורק שלו אנחנו יכולים לסייע לנתב לעזור להכווין לייעץ אבל ההחלטות הם שלו

לכם שלחנו את הילד לשמוע דעת תורה,
שזו סמכות שתלווה אותו כל החיים.
אלו גבולות שאינם קריזה ומצב רוח.

 

[תמר מהמרכז]

אין לי ניסיון בזה עדיין עם ילדים אבל מכירה מאחים קצת...
קודם כל - יפה שילד בגיל הזה בכלל שואל את דעת ההורים.... אבל בד"כ זה לא מאוד ישפיע אם כל החברים יעשו משהו, הוא בסוף יעשה את זה גם אם כן שאל מראש את ההורים ואמרו לו שעדיף שלא...

בחור בן 14 הוא לא ילד קטן ויש לו קצת היגיון בקודקודו, במיוחד אם הוא פנה להורים בעצמו ושאל. לכן אני אישית הייתי אומרת לו תראה, עישון זה משהו שאם אתה מתחיל ונהנה מזה - אתה יכול להתחרט על זה אח"כ ויהיה הרבה יותר קשה לצאת מזה. בהתחלה הסיגריה הראשונה לא טעימה אבל אם אתה ממשיך הלאה לא תוכל להחליט בקלות שבסוף לא. והייתי אומרת לו את ההשלכות של עישון - בריאות, שידוכים וכו' מה שמדבר אליו... וזהו אם יש לו קצת שכל הוא יעשן סיגריה אחת בשביל להיות 'מגניב' ואח"כ יפסיק, אם לא - אז לא יעזור גם אם תילחמו איתו כי הוא פשוט יחביא את זה מתחת לכרית ויעשן במקומות שלא רואים...

 

[ל.1]

ואם הרב יגיד שאסור לאכול באותה סעודה בשרי וחלבי והילד נורא יימשך לזה?

לא אמרתי שילד נמשך לכל מה שאסור אבל אמרתי שלא כל מה שאסור זה אומר שלא נמשכים אליו

אבל לדוגמא אם עבר 5 שעות ו31 דקות ופתאום מביאים לילד איזה שוקולד שנורא מגרה אותו והוא מתחיל לעשות טצדקי של "רוב שעה שישית" ורוצה להורות היתר לעצמו מכל מיני קולות שאין להם על מי להישען והוא מאוד נמשך לזה ואז הרב יגיד לו שאסור אין הכי נמי זה לא יפתור שום תשוקה ושום התמודדות ושום הימשכות

 

[אנוכי]

לא אמרתי שילד נמשך לכל מה שאסור אבל אמרתי שלא כל מה שאסור זה אומר שלא נמשכים אליו

אבל לדוגמא אם עבר 5 שעות ו31 דקות ופתאום מביאים לילד איזה שוקולד שנורא מגרה אותו והוא מתחיל לעשות טצדקי של "רוב שעה שישית" ורוצה להורות היתר לעצמו מכל מיני קולות שאין להם על מי להישען והוא מאוד נמשך לזה ואז הרב יגיד לו שאסור אין הכי נמי זה לא יפתור שום תשוקה ושום התמודדות ושום הימשכות

לא חושבת שמישהו מתיימר לשחוט את היצר הרע והתאוות,
אלא רק שיורה לו הרב את דרך הישר בגן המבוכה הזה.

 

[ל.1]

לכם שלחנו את הילד לשמוע דעת תורה,
שזו סמכות שתלווה אותו כל החיים.
אלו גבולות שאינם קריזה ומצב רוח.

לא חושבת שמישהו מתיימר לשחוט את היצר הרע והתאוות,
אלא רק שיורה לו הרב את דרך הישר בגן המבוכה הזה.

אבל זה בדיוק העניין זו לא שאלה של 'דרך הישר' זה לא שאלה של 'כן או לא' 'מותר אסור' 'חייב פטור' וזהו
זה שאלה של החלטה פנימית של אדם תהליך שאדם עובר עם עצמו שמכיל בתוכו את כל השיקולים וההנאות והפחדים וחברה והמשפחה והווה והעתיד אי אפשר את כל זה לפטור בפסק הלכה יבש
זה לא עובד ככה

 

[ל.1]

הלוואי, למדתי כמה פעמים הלכות שמירת הלשון והרב אמר לי שאסור לדבר לשון הרע וכולנו יודעים את הגבולות אבל זה לא ממש תמיד מצליח לנו נגד 'קריזה ומצבי רוח' הלוואי

 

[מקצה הארץ-:)]

אני יסביר את עצמי קצת יותר מדובר בעישון אלקטרונית וממש קצת
רגילות .

בלת"ק
בהחלט מקום לשאלה.

מאופי השאלה נשמע שהוא כבר סימן את המטרה ונותר רק האישור שלכם..
ואם תגידו לו "לא" הוא ישמע ויקבל בהרכנת ראש?!
אם כן, התשובה ברורה לאו מוחלט.

אלא שזה לא כזה קל ופשוט..

יש לי בן בדיוק בגיל הזה.
ב"ה הוא לא בא אלי עם שאלה כזו (הוא יודע היטב את התשובה והכללים בבית).
אני הייתי נחרץ ללא גמור, ומה שהוא יעשה בסתר זה ענין שלו.
ואם בכ"ז אדע מכך הוא יינזף ואולי גם יענש..

תפסתי ילדים מהת"ת שלו מעשנים גם בכיתה ז'
לצערנו, כיום ביש"ק שיעור א' בישיבות טובות הרבה מעשנים ולא בטוח שאפשר למנוע את זה בדרכים רגילות..

ובענין סיגריות אלקטרניות.
ידוע הדבר ומפורסם הענין שלאחרונה כמה צעירים ממש נפטרו מכך, וזה לא כזה ברור שזה פחות מסוכן.

וה' הטוב ינחה אותנו בעצה טובה שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל בזה ובבא, אמן!