עזרה עצות להאהיב את השבת

  • הוסף לסימניות
  • #81
נגעת לי בנקודה רגישה.:cry::cry::cry::cry:
לא מסוגלת להיות חברת אמת של כל האימהות האלה....
זה קורע אותי מבפנים אפילו שאני יודעת שזה לא אמיתי
הנקודה היא שהן אכן מספרות את האמת,
אבל רק חלק ממנה.
למשל אישה שמוכנה מוקדם, אולי יש לה רק 2 ילדים גדולים,
אולי חמותה הזמינה אותה לשבת?
אולי בעלה מכין צ'ולנט ושוטף כלים?
ואולי היא באמת קיבלה מתנה ויודעת להתארגן היטב,
ואולי למרות שהיא מתארגנת היטב יש לה בעיות אחרות?
ואולי אין לה בעיות?
אבל מה זה משנה?
אין סיבה להשוואה, כל אחד עובר מסלול משל עצמו,
ואם מישהו יכול ללמד אותך משהו, אז למה לא?
אני למשל יספר לך אמת:
השבת היתה מוכנה באחד בצהריים על הפלטה, המיחם היה כבר מחובר,
הכנתי חלות דגים שניצלים ועוד...השולחן היה ערוך יפה,
והלכתי לנוח לשעה.
והנה החלק השני:
קמתי ומישהו שם על השולחן הערוך! את הכביסה שהיתה במייבש,
כמובן שהתרגזתי, הרגשתי חוסר ביטחון ועוד.
טוב זה עבר, אבל המסר נשאר - לכל אחת יש התמודדויות, וכל אחת בוחרת
איך להתייחס למה שהיא עושה ולמה שקורה, אז אני בוחרת לאהוב את השבת מאוד,
בשבת אני מקדישה הרבה זמן לתפילה, בנחת ובנעימות מתוך חיבור, וזה מה "שעושה" לי את השבת,
גם את ההכנות אני עושה תוך כדי האזנה ל"קול חי מיוזיק" ונהנית.
ומעדיפה לעשות פחות, והעיקר שיהיה לי סבלנות ושתהיה אווירה טובה, וזה לא מובן מאיליו בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
הנקודה היא שהן אכן מספרות את האמת,
אבל רק חלק ממנה.
למשל אישה שמוכנה מוקדם, אולי יש לה רק 2 ילדים גדולים,
אולי חמותה הזמינה אותה לשבת?
אולי בעלה מכין צ'ולנט ושוטף כלים?
ואולי היא באמת קיבלה מתנה ויודעת להתארגן היטב,
ואולי למרות שהיא מתארגנת היטב יש לה בעיות אחרות?
ואולי אין לה בעיות?
אבל מה זה משנה?
אין סיבה להשוואה, כל אחד עובר מסלול משל עצמו,
ואם מישהו יכול ללמד אותך משהו, אז למה לא?
אני למשל יספר לך אמת:
השבת היתה מוכנה באחד בצהריים על הפלטה, המיחם היה כבר מחובר,
הכנתי חלות דגים שניצלים ועוד...השולחן היה ערוך יפה,
והלכתי לנוח לשעה.
והנה החלק השני:
קמתי ומישהו שם על השולחן הערוך! את הכביסה שהיתה במייבש,
כמובן שהתרגזתי, הרגשתי חוסר ביטחון ועוד.
טוב זה עבר, אבל המסר נשאר - לכל אחת יש התמודדויות, וכל אחת בוחרת
איך להתייחס למה שהיא עושה ולמה שקורה, אז אני בוחרת לאהוב את השבת מאוד,
בשבת אני מקדישה הרבה זמן לתפילה, בנחת ובנעימות מתוך חיבור, וזה מה "שעושה" לי את השבת,
גם את ההכנות אני עושה תוך כדי האזנה ל"קול חי מיוזיק" ונהנית.
ומעדיפה לעשות פחות, והעיקר שיהיה לי סבלנות ושתהיה אווירה טובה, וזה לא מובן מאיליו בכלל.
מדויק!!!
זה תלוי כל כך הרבה גורמים , מצבים , ונסיבות אבל משום מה יש לנו הנשים קטע כזה שתמיד אנחנו רוצות להראות תדמית מושלמת ונטולת קשיים( מי יותר מי פחות ,
זה לא אומר שזה לא אמיתי , בדיוק כמו שרשמת אלא זה חלק מהאמת ..
והמציאות כמו תמיד הרבה יותר מורכבת מ" השבת שלי מוכנה ביום חמישי בצהריים בגלל שאני עושה א, ב, ג.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
מדויק!!!
זה תלוי כל כך הרבה גורמים , מצבים , ונסיבות אבל משום מה יש לנו הנשים קטע כזה שתמיד אנחנו רוצות להראות תדמית מושלמת ונטולת קשיים( מי יותר מי פחות ,
זה לא אומר שזה לא אמיתי , בדיוק כמו שרשמת אלא זה חלק מהאמת ..
והמציאות כמו תמיד הרבה יותר מורכבת מ" השבת שלי מוכנה ביום חמישי בצהריים בגלל שאני עושה א, ב, ג.....
נכון, זה כל כך מטופש להשוות.
הסיפור האמיתי הוא , שכל אחת מוותרת על דברים אחרים, לכל אחת סדר עדיפויות שונה, וכל אחד הבית שלה שונה.
אז אחת מכינה שבת במשך כל השבוע, אבל כשאת מתחילה לברר איך, את מגלה שכמעט היא לא צריכה להכין ארוחות צהרים, כי הילדים אוכלים בצהרון והבעל בישיבה, והיא, מסתדרת עם שאריות משבת. יופי, יש לה זמן להכין שבת.
אבל אחרת, שהילדים חוזרים ב 1.30 לארוחת צהרים, צריכה לתקתק ארוחות, אין לה זמן להכין ביום שני, עוף לשבת.

אני זוכרת שהיתה לי שכנה, שהשבת שלה היתה מוכנה בחמישי בלילה.
ביום שישי היא לא עשתה כלום! הם היו הולכים לטיולים.
תמיד תהיתי איך היא מספיקה.
יום אחד היא סיפרה לי מה היא הכינה, הבנתי הכל.

דגים - סלמון בתנור
חתכה חסה לסלט גדול, והכינה מטבל.
עוף
בישלה כבד עם בצל.
וטשונט.

מנה אחרונה, מערבבת שוקולד מומס עם כמה חומרים, שופכת מעל תחתית פאי מוכנה, ולתנור.

וואלה יופי.
שבת כזאת גם אני יכולה להכין תוך שעתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
נכון, זה כל כך מטופש להשוות.
הסיפור האמיתי הוא , שכל אחת מוותרת על דברים אחרים, לכל אחת סדר עדיפויות שונה, וכל אחד הבית שלה שונה.
אז אחת מכינה שבת במשך כל השבוע, אבל כשאת מתחילה לברר איך, את מגלה שכמעט היא לא צריכה להכין ארוחות צהרים, כי הילדים אוכלים בצהרון והבעל בישיבה, והיא, מסתדרת עם שאריות משבת. יופי, יש לה זמן להכין שבת.
אבל אחרת, שהילדים חוזרים ב 1.30 לארוחת צהרים, צריכה לתקתק ארוחות, אין לה זמן להכין ביום שני, עוף לשבת.

אני זוכרת שהיתה לי שכנה, שהשבת שלה היתה מוכנה בחמישי בלילה.
ביום שישי היא לא עשתה כלום! הם היו הולכים לטיולים.
תמיד תהיתי איך היא מספיקה.
יום אחד היא סיפרה לי מה היא הכינה, הבנתי הכל.

דגים - סלמון בתנור
חתכה חסה לסלט גדול, והכינה מטבל.
עוף
בישלה כבד עם בצל.
וטשונט.

מנה אחרונה, מערבבת שוקולד מומס עם כמה חומרים, שופכת מעל תחתית פאי מוכנה, ולתנור.

וואלה יופי.
שבת כזאת גם אני יכולה להכין תוך שעתיים.
חחח.. אהבתי את הפירוט , לא התעצלת..
אבל זה לגמרי נכון, ושוב אם לה זה טוב לעשות את המינימום מבחינת בישולים ואוכל , אבל ביום שישי לצאת עם המשפחה - מהמם!!
כל אחת מה שטוב ונכון לה ...
רק בקשה אחת יש לי לכל יושבות הספסלים,
אל תספרו לכל הנשים המחוקות שיושבות לידכן שהשבת שלכם מוכנה ומחר אתן יוצאות עם הבן לזמן איכות בחיק הטבע
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אין לי כח לחזור לתחילת האשכול ולראות שוב את הניסוח של הפותחת,
אבל אם הבנתי נכון וגם אם לא, אצלי זה ככה-
אין לי בעיה בהתארגנות לשבת, מאד לחוץ אבל לא זה מה שמטריד אותי,
אצלי הקושי הוא השבת הארוכה, כן גם בחורף, עם הילדים..
מודה לה' על המתנות, אבל למרות שעושים תורנות וכו, עדיין מרגישה קושי עצום
אני חושבת שזה משהו חסר פתרון,
הילדים צריכים לאכול, לשתות, להיות נקיים, (טיטולים, לשטוף ידיים) להתלבש (פיג'מה, בגדים, בגדי החלפה כי נשפך לי....) ולספר, ולריב, אוי כמה לריב, ולהשתולל ביחד, ולשחק, (אמא את יכולה להוריד את המשחק?) וכו.....
לכן לא עוזר לי ההתארגנות המוקדמת, אלא לחכות שיגדלו בעז"ה, ובינתיים להשתדל להנות מכל רגע, ולהודות המון
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
איך אפשר להאהיב את השבת
על אשה צעירה שעמוסה ומגיעה לשבת עייפה מכל השבוע
וגם בשבת עובדת קשה סביב עריכת שולחן/ טיפול בילדים קטנים
ולמרבה הצער במקום להנות ולנוח בשבת זה עבורה יום קשה ולא כ"כ שמח
השאלה היא יותר עמוקה
האם את רוצה לאהוב את השבת?

מה את מוכנה לעשות בשביל זה?
האם האוירה בכללי טובה בבית
או שאת מרגישה שגם בלי שבת את סוחבת? ובשבת מצטרף לעומס עוד דברים שכל השבוע את מדחיקה...

אם את רוצה להכנס לשבת ברוגע
אפשר להכין כל שבוע כפול מכמה דברים
שבוע אחד לאפות הכל (כולל חלות) לכמה שבועות
שבת אחת להשקיע במנות עיקריות ופשטידות לכמה שבתות ולהקפיא
וכו'
בנוסף, לפתוח את הנושא עם בן הזוג
לשמוע מה דעתו ולחלוק איתו בנטל
העל לא צריך להיות רק שלך.

בנוסף -לגרום שיהיה לך למה לחכות
לדאוג לזמן איכות שקט ורגוע עם בעלך
לקנות קצת פינוקים, פיצוחים ומה שאת אוהבת לליל שבת אחרי הסעודה
להשאיר מים חמים ותמצית תה או משהו בסגנון
ולדאוג שזאת תהיה השעה הכי יפה בשבוע. שיהיה שווה לך לחכות לה.

ויתכן- ואם העומס נובע משמירה על הילדים במשך כל השבת-
כמו שכתבו כאן אפשר לעשות חצי חצי בזמן השמירה על הילדים. כך גם את וגם בעלך תספיקו לישון.
ויתכן ושווה לך להזמין איזה אחיינית / גיסה צעירה /שכנה קטנה לשבת שתבוא להתפנק אצלך מתשומת לב וממתקים וקצת תוריד ממך את העול.

אם את רוצה לשנות את המצב- מאמינה שתצליחי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
בלת"ק
אצלי כביסות זה לא משהו מיוחד של סוף שבוע, אני כל יום בערב מקפלת\ מגהצת מכונה\2
יום חמישי בערב אני עושה ספונגה
ובשישי על הבוקר ממש משבע עד 10- 11 אני מבשלת הכל
ועד שהילדים מגיעים אני מארגנת את הבית
שיוצא שכל שאר היום שישי אני מסתובבת בבית ומכינה את הנרות, עורכת שולחן,
מקלחת ומשכיבה את הקטנים וזהו.
אני מגיעה לשבת עייפה אבל יותר רגועה
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
כל הנשים המחוקות שיושבות לידכן
יש מושג של רגישות, אם מישהי רואה מישהי שקשה לה,
היא יכולה להזדהות.
לפעמים יש נשים שיותר קשה להן לתחזק ולנהל בית,
והן לא שמחות במצב הזה, ולא שלמות איתו.
אפשר ללמוד הרבה דברים, אבל להשאיר את המצב גרוע,
זו בעיה, לא בהכרח שהכל ישתפר אבל גם אם חלק ישתפר
זו כבר הקלה.
מכירה מישהי שפשוט שאלה "מה אני עושה לא נכון"?
זו שאלה אמיצה כי הרבה מעדיפות להצדיק את ההתנהלות שלהן.
אותה אחת הלכה לייעוץ ושינתה כמה דברים שעזרו לה, וגם הזמן עשה את שלו.
לכן מי שקשה לה שלא תסתכל על עצמה כגזירת הגורל, או כמחוקה חלילה,
יש רגעים יותר טובים ויש אפשרות להגיע למצב יותר טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
אני לא יכולה לומר.
אבל מה שכן,
אין מצווה להתמוטט.
אז או שהבעל עושה קניות,
יש מישהי ששוטפת,
ואת מכינה שבת,
או שאת מתמוטטת,
הא' ב' זה להיות אנושי,
ומי שבוחרת להעמיס מעבר לכוחות שלה,
זו בחירה.
חייבים להקל במשהו כי זה לא שייך.
מכירה אימא למשפחה לא פשוטה (הרבה אתגרים)
שהתייעצה עם מישהי מוכרת והיא אמרה לה,
אין לי מה לייעץ לך את חייבת עזרה.
חשוב לזכור שיש תקופות בחיים, ולאפשר לעצמינו לעבור כל תקופה
עם כוח נפשי ופיזי.
מישהי ציטטה לי פעם בשם מנחת הורים מוכרת ש'או שלוקחים עזרה פיזית בבית או שאח"כ צריכים עזרה נפשית'.

אני ממש אימצתי. אנחנו אברכים וחיים מאוד בצמצום, אבל בבייביסיטר ובעזרה לנקיון אני לא חוסכת כשאני צריכה.

(זה כן דורש לפתוח את הראש ולקבל את זה שאני מקבלת עזרה. הייתי בן אדם שמעמיס על עצמו מעבר ליכולת בלי להעזר ולא הייתי מרשה לעצמי לנוח כדי שלא יחשבו שאני עצלנית... עשיתי עבודה על זה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
יש לך גם ילדים גדולים כנראה זה שונה
לדעתי אלה שבעיקר מרגישות ככה הן נשים רק עם קטנים. כמוני..
אבל האמת עם הכל עדיין אוהבת את השבת מחכה לה ונהנית סך הכל אם אין ארועים חריגים
הילד הכי גדול בגילאי העשרה,
והם בנים שבשביל שיעזרו אני צריכה להוריד את השמיים ומעדיפה לעשות לבד.
הבנות הם מהקטנים יותר ועזרתם היא יחסית מינורית.

וכן אני מגיעה מעולפת לשבת,
אבל באמת כשאני מנסה להזכר כשהיה לי ממש נגיד שלושה קטנים.. באמת פחות התחברתי לשבת.
תמיד אהבתי, וחיכתי, ושמחתי אבל לא היה לי את ההנאה של היום.
אולי היום באמת יש טיפ טיפה יותר עזרה מפעם (וגם יותר עבודה) אבל לשבת בשולחן עמוס בילדים תודה לה'
והם מספרים צוחקים נהננים ורבים, ולא רק אני ובעלי עם 3 קטנים...
זה באמת יותר נחמד זה כבר משפחה גדולה ומענין יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #92
מכירה מישהי שפשוט שאלה "מה אני עושה לא נכון"?
לפעמים טיפ קטן עושה את כל ההבדל...
לי חברה סיפרה שהיא מקלחת ומשכיבה את הילדים ביום שישי ובזמן הזה סוגרת את כל הפינות בבית. עד אז הייתי 'מורחת' אותם כדי שילכו לישון קצת אחרי כניסת שבת (אזור שש נגיד) ויהיה לנו שקט (מה שכמובן לא קרה בסוף אף פעם... ילדים מריחים גם מתוך שינה ש'הינה'! לאבא ואמא יש זמן פנוי:))
מאז שגיליתי את זה, יום שישי עובד לנו יחסית מושלם! שוטפים יחסית מוקדם, מספיקים לקלח את כולם.. ב"ה ממש
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אשה שעובדת חייבת עזרה מבעלה.
ואם הוא לא יודע או לא עוזר, היא לא יכולה לבד.
זו דעתי.
בעיני לגיטימי לגמרי שבעל לא יודע לעזור או לא רוצה אם הוא דואג למישהי שתעזור לאשתו במקום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
יש מושג של רגישות, אם מישהי רואה מישהי שקשה לה,
היא יכולה להזדהות.
לפעמים יש נשים שיותר קשה להן לתחזק ולנהל בית,
והן לא שמחות במצב הזה, ולא שלמות איתו.
אפשר ללמוד הרבה דברים, אבל להשאיר את המצב גרוע,
זו בעיה, לא בהכרח שהכל ישתפר אבל גם אם חלק ישתפר
זו כבר הקלה.
מכירה מישהי שפשוט שאלה "מה אני עושה לא נכון"?
זו שאלה אמיצה כי הרבה מעדיפות להצדיק את ההתנהלות שלהן.
אותה אחת הלכה לייעוץ ושינתה כמה דברים שעזרו לה, וגם הזמן עשה את שלו.
לכן מי שקשה לה שלא תסתכל על עצמה כגזירת הגורל, או כמחוקה חלילה,
יש רגעים יותר טובים ויש אפשרות להגיע למצב יותר טוב.
טוב, מבינה שהובן שהמחוקות היה ברצינות ..
אז לא זה היה בהומור אם זה לא הובן...
מה שכן חשוב לחדד זה שבאמת צריך לגלות רגישות , ובדרך כלל אנשים צריכים קודם כל הזדהות עם המצב שלהם, זה מעודד ונותן כוח להבין שהיא לא היחידה בסיטואציה הזו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אשה שעובדת חייבת עזרה מבעלה.
ואם הוא לא יודע או לא עוזר, היא לא יכולה לבד.
זו דעתי.
טוב, לא חושבת שמישהי צריכה את הפורום שלנו כדי לדעת הזה..
מה שכן אבל צריך לשים לב ,לא לעורר סתם תסכול, כל בית בנוי אחרת, ומתנהל אחרת .
זה קצת נושא רגיש מדי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
איך מצטרפים לזה?
אפשר לפנות אל המשרד במייל
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
או לטלפון: 077-8066747
אנו נותנים מענה טלפוני
בימים א-ה
בין השעות 9:00-14:3 (העתקתי מהאתר)
או להירשם באתר https://parasha.org/
אפשר לבקש נראה לי חודש מנוי חינם ואחר כך אם רוצים להמשיך זה בתשלום, באתר יש עוד מידע
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
איך אפשר להאהיב את השבת
על אשה צעירה שעמוסה ומגיעה לשבת עייפה מכל השבוע
וגם בשבת עובדת קשה סביב עריכת שולחן/ טיפול בילדים קטנים
ולמרבה הצער במקום להנות ולנוח בשבת זה עבורה יום קשה ולא כ"כ שמח
הרצון שלך נורא מרגש. תנסי להבחין בהכנות לפני בין הטפל לעיקר וכמה שתוכלי להתחיל להתכונן מוקדם יותר, להקפיא וכדו'. כמובן תתפללי (גם) על זה בזמן הדלקות הנרות. אני בטוחה שמשאלות לבך יתגשמו לטובה כי השבת היא מקור הברכה ואת כל כך רוצה לכבד אותה ולהנות. בהצלחה יקרה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
לא הבנתי מה הפתרון בלהתעסק בזה כל השבוע, סתם מעמיס על השבוע..
עדיף להתחיל ביום רביעי , ואז יש מספיק זמן, מסיימים שישי בוקר ומכניסים את השבת בנחת.
מה יש בלא לעשות כלום בשישי ולעבוד בראשון שני שלישי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
איך אפשר להאהיב את השבת
על אשה צעירה שעמוסה ומגיעה לשבת עייפה מכל השבוע
וגם בשבת עובדת קשה סביב עריכת שולחן/ טיפול בילדים קטנים
ולמרבה הצער במקום להנות ולנוח בשבת זה עבורה יום קשה ולא כ"כ שמח
מצרפת כאן קישור לאתר של מישהי בשם תמר כהן.
לא מכירה אישית, אבל שמעתי דברים טובים...
כתבה ספר, ואף יש לה קורסים דיגיטלים בנושא של התארגנות לשבת
נקרא " מלכה לשבת "
מצרפת קישור לתועלת המעוניינות
 
לפעמים טיפ קטן עושה את כל ההבדל...
לי חברה סיפרה שהיא מקלחת ומשכיבה את הילדים ביום שישי ובזמן הזה סוגרת את כל הפינות בבית. עד אז הייתי 'מורחת' אותם כדי שילכו לישון קצת אחרי כניסת שבת (אזור שש נגיד) ויהיה לנו שקט (מה שכמובן לא קרה בסוף אף פעם... ילדים מריחים גם מתוך שינה ש'הינה'! לאבא ואמא יש זמן פנוי:))
מאז שגיליתי את זה, יום שישי עובד לנו יחסית מושלם! שוטפים יחסית מוקדם, מספיקים לקלח את כולם.. ב"ה ממש
לא אצל כל הילדים זה ככה
יש ילדים שמשכיבים אותם לישון אז הרעבים אחרי חמש דקות הם צמאים ואחרי 20 דקות שהם דיברו במיטה בלי ששמו לב הם קמים כי הם כבר לא עייפים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה