ראיתי שהתפרסם פסק דין על ערבים של ועד הרבנים, שהשופטת כתבה בו שהם ביקשו מיתום לשעבד את הדירה שלו ללא הגבלת סכום כביטחון לקבל את כספי הזכאות של ערבים אבל אחרי זה הם שיעבוד את הדירה שלו לטובתם ולא העבירו לו את הכסף. מישהו יודע משהו על הסיפור הזה? ממתי יש צורך לשעבד אצל ערבים דירה בשביל את הכסף ולמה שיעבוד את הדירה? האם זה אותו דבר גם עצל ערבים של קופת העיר
תא (חי') 26340-02-24 אברהם האס נ' קרן ליתומים ואלמנות כל ישראל ערבים
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 26340-02-24 האס נ' קרן ליתומים ואלמנות כל ישראל ערבים (ע"ר)
מספר בקשה: 3
לפני כבוד השופטת עידית וינברגר
המבקש/התובע
אברהם האס
נגד
המשיבות/הנתבעות
1. קרן ליתומים ואלמנות כל ישראל ערבים (ע"ר)
2. לשכת רישום מקרקעין - חיפה
החלטה
1. לפניי בקשה למתן סעד זמני, שהועברה לטיפולי במסגרת תורנות.
התביעה העיקרית הוגשה ביום 12.2.24, טרם הוגש כתב הגנה, והתיק נקבע ע"י המותב, כב' השופט ג'יוסי, לישיבת קדם משפט ביום 26.6.24.
2. המבקש עותר למתן סעד זמני, אשר יורה למשיבה 2, לשכת רישום המקרקעין, למחוק משכנתא ללא הגבלת סכום שנרשמה לטובת המשיבה 1 (להלן: "הקרן") על מלוא זכויות הבעלות שלו בדירה הידועה כגוש 10562 חלקה 151 תת חלקה 19 הנמצאת ברחוב הזית 208 בעתלית (להלן: "הדירה") וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית.
בתביעה העיקרית שהגיש המבקש זה לא מכבר, הסעד המבוקש הוא מתן פסק דין הצהרתי המצהיר על בטלות הסכם שנחתם בין המבקש לקרן ביום 17.7.23 שמכוחו רשמה הקרן ביום 26.7.23 משכנתא על זכויות התובע בדירה, וכנגזר מכך, מבוקש להורות על מחיקת המשכנתא שנרשמה מכוח ההסכם לטובת הקרן על זכויות המבקש בדירה.
3. על פי הנטען בבקשה ובכתב התביעה, הקרן מנהלת את תכנית "כל ישראל ערבים" המשמשת כמעין תכנית ביטוח חיים לציבור החרדי בישראל, במסגרתה, בהתאם לתקנון החברים משלמים דמי חבר תקופתיים ובעת פטירת חבר בתכנית, הקרן מקימה קרנות לכל אחד מילדיו היתומים שטרם נישאו וטרם הגיעו לגיל 35. לטענת המבקש, ביום 14.3.10 הלך אביו לעולמו בטרם עת באופן פתאומי, בהותירו 7 יתומים לא נשואים מתחת לגיל 20. ביום 17.7.23 נחתם בין המבקש לקרן הסכם הלוואה שמכוחו הקרן אמורה להעביר לחשבונו את כספי הקופה שהוקמה לכאורה על שמו בעת פטירת אביו. במסגרת הסכם זה, הסכים המבקש לדרישת הקרן לשעבד דירתו לטובת הקרן כביטחון להחזר כספי הקופה שלו, שניתנה לו לעת עתה בתור הלוואה, אך לטענתו, בדיעבד הסתבר לו שהדירה שועבדה ללא הגבלת סכום, ובתנאים שאינם עולים בקנה אחד עם תקנות הקרן. יתרה מכך, אף שביום 26.7.23 הקרן רשמה מכוח ההסכם משכנתא לטובתה על דירתו, מעולם לא העבירה למבקש את כספי הקופה שלו.
המבקש מפרט השתלשלות אירועים ארוכה של מו"מ עם הקרן, שבסופה הסתבר לו שחרף התחייבויותיה, הקרן טרם הסירה את רישום המשכנתא מדירתו.
אשר לעילת התביעה, טוען המבקש כי החוזה שנחתם בטל מחמת שלל עילות: הטעיה, טעות, הפרה יסודית וכן מאחר שעיקריו מנוגדים לתקנת הציבור.
אשר למאזן הנוחות, טוען המבקש כי הוא נוטה לטובתו, שכן המשכנתא מפרה את זכויות הקניין שלו ומסבה לו נזקים, משום שהיא מונעת ממנו להיכנס למיזם עסקי.
4. לאחר עיון בבקשה, ראיתי לדחותה אף ללא צורך בתשובה, מכוח סמכותי בהתאם לתקנות 97(א) ו- 50(2) לתקנות סדר הדין האזרחי , התשע"ט – 2018 (להלן "התקנות").
5. במסגרת בקשה זו, עתר המבקש כאמור למתן סעד זמני כדלקמן:
בתביעתו, פירט המבקש את הסעד המבוקש בהי לישנא:
מכאן, הסעד המבוקש בבקשה לסעד זמני, זהה לחלוטין לסעד העיקרי המבוקש בתביעה עצמה.
6. נקבע לא אחת, כי אין לתת סעד זמני הזהה לסעד העיקרי המבוקש, וזהות הסעדים כשלעצמה מהווה שיקול שלא להיעתר לבקשה, ולו מפני שאין מקום להכריע בהליך העיקרי במסגרת הליך מקדמי [רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.09.2017); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר (28.12.2015)].
7. יתרה מכך, במסגרת הבקשה מבוקש לבטל משכנתא שנרשמה ביום 26.7.23, ועל כן, מדובר בבקשה לסעד זמני מסוג צו עשה, שנועד לשנות מצב קיים.
הלכה פסוקה היא כי צו עשה זמני, אשר משנה מצב קיים, יינתן במקרים חריגים בלבד.
ראו לעניין זה דברים שנפסקו ברע"א 4091/22 אפרודיטה יבוא ויצוא בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (18.07.2022):
"ראשית, יש להבהיר כי בקשת המבקשות היא בקשה לצו עשה זמני. לא אחת קבע בית משפט זה כי סמכות בית המשפט להעניק סעד זמני המביא לשינוי המצב הקיים בטרם ניתנה הכרעה סופית בתובענה, כדוגמת צו עשה זמני, שמורה למקרים חריגים בהם "התערבותו חיונית כדי למנוע תוצאה קשה ביותר", ו"לולא התערבותו צפוי להיגרם למבקש הסעד הזמני נזק משמעותי אשר אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי" (ראו: רע"א 2071/21 חצרי אלף בית דוד המלך בע"מ נ' אזורים בנין (1965) בע"מ, פסקה 17 והאסמכתאות הנזכרות שם [פורסם בנבו] (13.7.2021)). כך בפרט, במקרים בהם הסעד הזמני חופף לסעד העיקרי שהתבקש בתביעה (שם. ראו גם: רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין, פסקה 12 [פורסם בנבו] (7.2.2022); רע"א 8721/21 מכללת באקה נ' המועצה להשכלה גבוהה, פסקה 13 [פורסם בנבו] (22.12.2021))." (ההדגשה אינה במקור – ע.ו).
8. לא שוכנעתי כי המקרה שלפניי הוא מקרה חריג המצדיק מתן סעד זמני מסוג צו עשה, הזהה לסעד העיקרי, שכן הנזק העלול להיגרם למבקש אינו נזק משמעותי שלא ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי.
בנוסף, קבלת הבקשה עשויה להוביל לשינוי המצב הקיים באופן בלתי הפיך, שכן ביטול המשכנתא עלול להביא לשינוי הזכויות בדירה, לרבות מכירתה או שעבודה לצד ג' (המבקש טוען כי בכוונתו לשעבדה לבנק), עוד קודם להכרעה בתביעה העיקרית.
9. בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשה, ועל כן לא מצאתי להעבירה לתגובת המשיבה או לקבוע מועד לדיון.
10. לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.
משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' אדר ב' תשפ"ד, 18 מרץ 2024, בהעדר הצדדים
הנושאים החמים
