דרוש מידע פדהאל ממלכה במבחן - מתי?

מצב
הנושא נעול.
צודקים לגמריי
תחשבו לכל הנוער המתמודד שיש היום אם ככה היו עושים לו
חלאס והורגים אותו. איזה עולם עצוב היה . כמה אוצרות היינו מפסידים
הרי הם בסוף מתפקחים וחוזרים לעצמם
למרות כל הדברים הנוראים שהם עושים בדרך
אז למה?? למה, היא הרגה אותו???
אתם לוקחים את זה הכי רגשי שיש קודם כל הי זה רק ספר ולא היה ולא יהיה.... אבל מבחינה חינוכית תיאורטית..... יש מחירים שצריך לשלם על טעויות גדולות ולמרוד במלך שהוא אחיך.... זה בהחלט טעות ענקית ואני לא בטוח שאם הוא היה עומד למשפט לא היו דנים אותו להורג... כמו שמהללאל נידון על התחזות. אנחנו לא מכירים מלכים... ולא יודעים מה זה אבל כשמבינים קצת וקוראים מלך זה לא בדיחה .... אם דוד המלך נאלץ להלחם בבנו ... ושלמה המלך ברב שלו שהצטווה להרוג אותו זה מלכות ואיתה לא משחקים ולא משנה מי אתה....
 
אני אכתוב משהו הזוי,
קראתי את הספר מזמן, ואין לי אותו פה בשביל לצטט, אבל בדיוק בגלל שעלתה לי כל הזמן התמיהה איך היא הרגה אותו, קראתי שוב ושוב את הפרק, אין שם שום הוכחה שזה שנהרג הוא יקוואל, הוא היה מרוטש בפנים בצורה שאי אפשר היה לזהות אותו, בקריאה ראשונה זה היה נראה שהוא מזדהה בתור יקוואל, בקריאה שניה אפשר להבין שהוא חושב שזה שמולו זה יקוואל והוא פונה אליו,
לדעתי זה בכלל היה ברכיהו שמת ולא יקוואל
אם מישהו יעלה לפה את הפרק תוכלו לראות זאת בעצמכם
 
יקוואל, בקריאה שניה אפשר להבין שהוא חושב שזה שמולו זה יקוואל והוא פונה אליו,
לדעתי זה בכלל היה ברכיהו שמת ולא יקוואל
בוודאי שלא ברכיהו כי הוא היה במדים החדשים
 
מה???????????????????????
ממש לא נירא לי.
אני זוכרת לא ב100% שקראתי ראיון עם מיה קינן והיא אמרה שכמה שההזדהות עם יקוואל גדולה, הוא בסך הכל נער מרדן וחצוף שלא אמור לקבל פרסים.
(שלא לומר- צריך למות...)
 
אני אכתוב משהו הזוי,
קראתי את הספר מזמן, ואין לי אותו פה בשביל לצטט, אבל בדיוק בגלל שעלתה לי כל הזמן התמיהה איך היא הרגה אותו, קראתי שוב ושוב את הפרק, אין שם שום הוכחה שזה שנהרג הוא יקוואל, הוא היה מרוטש בפנים בצורה שאי אפשר היה לזהות אותו, בקריאה ראשונה זה היה נראה שהוא מזדהה בתור יקוואל, בקריאה שניה אפשר להבין שהוא חושב שזה שמולו זה יקוואל והוא פונה אליו,
לדעתי זה בכלל היה ברכיהו שמת ולא יקוואל
אם מישהו יעלה לפה את הפרק תוכלו לראות זאת בעצמכם
הגיוני מה שאת כותבת
מבחינת העלילה....
אבל מיה הודתה בעצמה שהיא הרגה אותו
אולי מצאת לה דרך מוצא שאפילו היא לא תכננה
הלוואי שיהיה כדבריך!!
 
אני אכתוב משהו הזוי,
קראתי את הספר מזמן, ואין לי אותו פה בשביל לצטט, אבל בדיוק בגלל שעלתה לי כל הזמן התמיהה איך היא הרגה אותו, קראתי שוב ושוב את הפרק, אין שם שום הוכחה שזה שנהרג הוא יקוואל, הוא היה מרוטש בפנים בצורה שאי אפשר היה לזהות אותו, בקריאה ראשונה זה היה נראה שהוא מזדהה בתור יקוואל, בקריאה שניה אפשר להבין שהוא חושב שזה שמולו זה יקוואל והוא פונה אליו,
לדעתי זה בכלל היה ברכיהו שמת ולא יקוואל
אם מישהו יעלה לפה את הפרק תוכלו לראות זאת בעצמכם
הלכתי לבדוק...
כתוב בפירוש שמדובר על יקוואל. אם זה היה רק שאולה חושב שזה הוא זה לא היה כתוב כך.
אבל שאלה אחרת - למה בכלל הוא נהרג? הוא ידע שההר עומד להתמוטט והוא צריך לברוח, אז איך זה קרה שהוא מת בגלל הפיצוץ? הרבה יותר הגיוני שהוא היה בורח למקום אחר שלא היה נפגע.
 
אתם לוקחים את זה הכי רגשי שיש קודם כל הי זה רק ספר ולא היה ולא יהיה.... אבל מבחינה חינוכית תיאורטית..... יש מחירים שצריך לשלם על טעויות גדולות ולמרוד במלך שהוא אחיך.... זה בהחלט טעות ענקית ואני לא בטוח שאם הוא היה עומד למשפט לא היו דנים אותו להורג... כמו שמהללאל נידון על התחזות. אנחנו לא מכירים מלכים... ולא יודעים מה זה אבל כשמבינים קצת וקוראים מלך זה לא בדיחה .... אם דוד המלך נאלץ להלחם בבנו ... ושלמה המלך ברב שלו שהצטווה להרוג אותו זה מלכות ואיתה לא משחקים ולא משנה מי אתה....
את צודקת שזה רק ספר ורק ורק
והכל צודק!!
אבל לא סתם קהל כ"כ מגוון וכ"כ עצום מחובר לספרים שלו בעמקי נשמתו
היא הצליחה לחדור בכל הנקודות ולגעת ולתת לאנשים להתחבר לספר עד חיבור ממש ממש
עד שעובר כזה הרבה זמן ואנשים חולמים על זה בלילה ומצפים לספר (כמעט כמו למשיח ל"ע )
ומה שכואב על יקוואל זה נכון שהוא בגד בגידה נוראית ואני לא דנה את איסטרק אבל אני כן דנה את מיה היא הייתה צריכה למצוא פיתרון אחר משהו שיתן לו לעלות על (ואל )דרך המלך (תרתי משמע).

שוב תחשבי על הנוער המתמודד שמסתובבים שיננו חלק זה הילדים שלנו אחים שלנו השכן ממול החבר הקרוב משפחה וכו' אין כמעט משהו לצערנו שהנושא לא קרוב אליו וכאוב
ואם זה לך לך אז זה לשכן שלך והשכן מסתובב כמו חיה פצועה
והוא כ"כ מתחבר ליקוואל הוא רואה שם את הילד שלו שבעיקרון הוא טוב אבל בדרך יש לו קשים וכו'
ואז שהיא הורגת אותו, ועוד מסבירה למה
זה מרגיש כאילו הרגת את הילד שלנו, הרסת לנו את התקווה האחרונה בו.
ולכן למרות שקראתי את זה לפני שנים (בשבוע שזה יצא ומאז לא הייתי מסוגלת לקרא עוד )
אני כותבת וכואבת את זה כאילו קראתי אותו השנייה
הכאב שזה גרם זה ממש הזוי
ורק אחרי הרבה זמן וניסיתי לחשוב למה זה כ"כ הסעיר אותי וזה כולה ספר וכו'
הבנתי למה.

נס שיש לנו אדון הכול שהוא זה שמושך בחוטים והוא זה שכותב את הספר שלנו ביחד עם כל הסביבה שלנו וגם של האנשים המתמודדים
ובסופו של דבר שומר עליהם ודואג להם הכי טוב שיש!
 
בוודאי שלא ברכיהו כי הוא היה במדים החדשים
הלכתי לבדוק...
כתוב בפירוש שמדובר על יקוואל. אם זה היה רק שאולה חושב שזה הוא זה לא היה כתוב כך.
אבל שאלה אחרת - למה בכלל הוא נהרג? הוא ידע שההר עומד להתמוטט והוא צריך לברוח, אז איך זה קרה שהוא מת בגלל הפיצוץ? הרבה יותר הגיוני שהוא היה בורח למקום אחר שלא היה נפגע.
סורי, אין לי את הספר מול העיניים, ולא זוכרת לגמרי את העלילה, זוכרת שבדקתי שוב ושוב, והיו לי תשובות לשאלות שעלו
בכל אופן אל תהרסו לי את הפנטזיה על הגאונות שלי...;)
 
בכל אופן אל תהרסו לי את הפנטזיה על הגאונות שלי...;)
לא נהרוס רק כדי להיאחז בתקווה הקלושה...
אם יקוואל היה נשוי עכשיו הפכת את אשתו לעגונה כי יש סיכוי שהוא עוד חי.
 
מצטערת לאכזב, אבל לא, זה לא ברכיהו שמת. (כך בכל אופן עפ"י הספר)
מצטטת: "ברכיהו דיאלידאן" לוחש יקוואל, "הוא כאן, על ההר, האבקה שלו"
...........
יקוואל, נסיך הכבוד של כוזר, מת כשהוא לבוש בבגדי אויבי עמו ומשפחתו...
 
מצטערת לאכזב, אבל לא, זה לא ברכיהו שמת. (כך בכל אופן עפ"י הספר)
מצטטת: "ברכיהו דיאלידאן" לוחש יקוואל, "הוא כאן, על ההר, האבקה שלו"
...........
יקוואל, נסיך הכבוד של כוזר, מת כשהוא לבוש בבגדי אויבי עמו ומשפחתו...

אולי הוא רק מזדהה ואומר שהוא ברכיהו?
וזה שכתוב בסוף שיקוואל מת, אולי מדובר רק בעיניים של זה שעומד מולו (לא זוכרת מי גילה אותו)
אני חשבתי שהיא כותבת את זה בצורה שמשתמעת ל2 פנים כדי שנחשוב שיקוואל מת,
 
אולה מקאן גילה אותו, אבל במשך כל הדו שיח בינהם היא כותבת יקוואל:
"אל תבכה". ידו של הנסיך יקוואל מתרוממת...
אבל מבטו של יקוואל שמתקבע בנקודה...

הוא כל הזמן מוזכר בוודאות כיקוואל. לא מנקודת מבטו של אולה!
 
ואני טוענת שזאת הייתה הטעות החינוכית הכי גדולה בספר.
כשמישהו טועה, אפילו אם הוא ממש-ממש טועה, לא הורגים אותו.
מלמדים אותו איך לחזור לדרך הנכונה.
מעבירים אותו בתהליך עד שהוא מתפכח. זה קשה, אומנם, אבל זה אפשרי. לכל אדם יש סיכוי לבחור בטוב.
להרוג אותו - פירושו כניעה.
לא תצליח להתשנות. לא תצליח להיות טוב.
והכניעה הזאת, היא הטעות החינוכית. אני רע, אין לי סיכוי. אני נכנע. אני מת.
זה ממש נכון
בפרט שהיא הטיבה לתאר את כל הדילמות שהוא היה בהם ובפרט בזמן כשהיה בשבי השודדים עד כדי שעוררה הזדהות רבה מאד אליו ואל הדילמות שלו
אני רוצה להעיז ולומר שיתכן וגם אני ורבים אחרים לו היינו עומדים בסיטואציה הזו של לסייע לשודדים באחזקה וללמד אותם להלחם בחרב קהה או למות בעינויים ממש לא ברור במה היינו בוחרים
וזו לדעתי הטעות שלה במקרה הזה, היא הסבירה אותו כל כך טוב וגרמה לקוראים חיבור אמיתי לדילמות שלו, עד כדי שהם לא חשבו שמגיע לו למות!

למרות שברור שהוא בחר בחירות גרועות מאד עד שהגיע אל הסיטואציה של ליפול בשבי השודדים
 
אלאנט-טבחית המנוחה, מיכאל אוהב את הפשטידה שלה במיוחד
באבק-אחד מהסוחרים שחשד במהללאל בגניבה, שהתפרץ לחנות של בארנוד
זה מדהים שהצלחת להזכר!!!
בעיקר 'באבק' - לא האמנתי שמישהו יזכור את זה!
 
אני רוצה להאיר את החלק הזה של מות יקוואל מזווית אחרת,
מזוית הראיה של מחנך, יש מקום לדיון ולמחאה אם ״מגיע״ לו למות או לא.. (כמובן שלא!)
אבל לדעתי מיה פנתה כאן לנוער בעצמו,
והמסר המזעזע, שיש מושג של דרך אל חזור!
הוא בעיני מסר עוצמתי ונוקב, שנער צריך להרגיש אותו
לא מדובר במשחק ילדים
זה משחק עם החיים בעצמם..
 
יש כאלה שמתייחסים למותו של יקוואל כאל 'נקמה' כביכול של הסופרת בנער המרדן שממאן לישר קו, בעוד שמדובר באמירה כואבת שמבהירה, יש מחיר לכל בחירה שאנו בוחרים.
מי שבחר ברע, גם אם כוונותיו לא היו בהכרח רעות, ישלם על עצם בחירותיו השגויות.
ולא, לא תמיד יש דרך חזרה, לפעמים מאבדים גם את האפשרות האחרונה להתחרט.
עצוב, אבל חשוב.
 
יש כאלה שמתייחסים למותו של יקוואל כאל 'נקמה' כביכול של הסופרת בנער המרדן שממאן לישר קו, בעוד שמדובר באמירה כואבת שמבהירה, יש מחיר לכל בחירה שאנו בוחרים.
מי שבחר ברע, גם אם כוונותיו לא היו בהכרח רעות, ישלם על עצם בחירותיו השגויות.
ולא, לא תמיד יש דרך חזרה, לפעמים מאבדים גם את האפשרות האחרונה להתחרט.
עצוב, אבל חשוב.
בעצם הדיון הזה מיה קינן כבר הרוויחה את מה שהיא רצתה ועצם זה שכועסים עליה שהיא הרגה מישהו זה המחמאה הכי גדולה על הספר.......
 
יש כאלה שמתייחסים למותו של יקוואל כאל 'נקמה' כביכול של הסופרת בנער המרדן שממאן לישר קו, בעוד שמדובר באמירה כואבת שמבהירה, יש מחיר לכל בחירה שאנו בוחרים.
מי שבחר ברע, גם אם כוונותיו לא היו בהכרח רעות, ישלם על עצם בחירותיו השגויות.
ולא, לא תמיד יש דרך חזרה, לפעמים מאבדים גם את האפשרות האחרונה להתחרט.
עצוב, אבל חשוב.
המסר אולי נכון
אבל כשהיא הביאה אותו בנוער מתמודד היא הביאה פה עוד מסר אחר
והא טעות לדעתי
וכואב ממש
שזה מה שחושבים שזה העונש לילדים כאלו
 
בעצם הדיון הזה מיה קינן כבר הרוויחה את מה שהיא רצתה ועצם זה שכועסים עליה שהיא הרגה מישהו זה המחמאה הכי גדולה על הספר.......
ברור
ריקושטים רעים זה הרייטינג הכי טוב
תשאלו כל עיתון מצוי.....
 
יש טעות אחת בכל הדיון הזה על יקוואל
בעינינו הוא נער מרדן כי הוא היה בגיל צעיר יחסית.
בל נשכח שבעיני האזרחים הכוזרים נער בגיל כזה הוא כבר ממש גבר, הוא כמעט יכול היה להיות עוצר כוזר.
הוא קיבל שנים רבות של התייחסות סלחנית כשהיה צעיר יותר, אבל כעת הוא ממש לא ילד אלא איש צעיר שבחר לאורך 3 חלקי הסדרה בדרך שגויה באופן מרדני. זה לא סתם נער נושר. אלא גבר פושע!

בריחה מחובותיו בניהול הממלכה היא בעיני הכוזרים כמו שלמשל נושר של היום ירצח משפחה שלימה... שגם אנחנו נודה שמגיע לו עונש דרמטי ויש להפסיק להתייחס אליו בסבלנות
וזה עוד לפני שהוא מצטרף לקבוצה שכל תפקידה זה לרצוח את אחיו ומשפחתו ולהשתלט על העם בכח הזרוע - שזה בדיוק הפוך ממטרתו כנסיך כוזר
צריך להבין שמדינה שמסכימה לקבל עליה אתכל הרעיון הזה של תוארי האצולה שלכאורה הם לא דמוקרטיים זה דווקא בגלל הסיבה שכל מי שתוארו רם יותר, הוא ממילא מחוייב יותר לדאוג לממלכה ולנתיניה. ולכן המעשה שלו זה לא סתם מעשה משובה אלא בגידה באופן הפשוט של המילה וכמו בימים שלנו מישהו שילך ויסגיר את כל משפחתו ומדינתו לאוייב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

"ממלכה במבחן" – סדרת ביקורות על סדרת הדגל של מיה קינן


סדרת "ממלכה במבחן" היא כנראה אחת הסדרות השאפתניות, העמוקות והמשוכללות ביותר שנכתבו במדף החרדי. עם עולם עשיר, דמויות מורכבות, שפה גבוהה ורעיונות תיאולוגיים־פוליטיים, היא קנתה לעצמה מקום קבוע בלבם של אלפי קוראים.

מתוך אהבה כנה לכתיבה טובה, ומתוך הערכה לסדרה עצמה — בחרתי לבחון אותה מחדש, ללוות כל ספר בניתוח מעמיק, להדגיש את הראוי הדגשה ואת המיוחד בה שניתן ללמוד ממנו (ויש כל כל הרבה) ולהציב מראה גם מול המקומות שבהם לדעתי היא חוטאת למה שהיא בעצמה ניסתה להיות: מדויקת, עמוקה, מוסרית.

הביקורות נכתבות בגובה עיניים, מתוך ניסיון להרחיב את הדיון הספרותי החרדי בלי להקטין או לבטל. הן כוללות הערות סגנוניות, ניתוחים תמאטיים, דמויות, עלילה, וגם קצת סרקזם עצמי. נשמח לשמוע גם אתכם — האם הרגשתם כמוני? האם דווקא הפוך?

(הביקורות מופיעות בתגובות לפי סדר הקריאה: איסתרק, מהללאל, יוזבד (שני החלקים יחד), פדהאל. ולבסוף – סיכום על הסדרה כולה.)

חשוב לי לציין, ולו רק למען תפארת הקריאה :)
אף שבכל ביקורת אני מתייחסת לספר מסוים, הקריאה שלי אינה "נקייה" או מנותקת. כבר בכתיבה על איסתרק, אני קוראת אותו לא כקוראת תמימה, אלא כמי שכבר מכירה את הסדרה כולה. זו בחירה מודעת — שמביאה איתה גם סיכון וגם רווח. מצד אחד, היא עלולה לטשטש את חוויית הקריאה הראשונית והבתולית. מצד שני, היא מאפשרת לי לחרוש את הסדרה לרוחבה ולעומקה: לזהות קשתות תמטיות, מבנים חוזרים, הדהודים פנימיים ורעיונות שמתפתחים לאורך זמן. כך הביקורת לא רק עוקבת אחר כל פרק בפני עצמו — אלא גם משרטטת את הדי.אן.איי של הסדרה כשלם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה