לאחר שעבדתי במחלקת עיצובים אי שם בחנות בארץ, יצא לי מהאף כל ההתקשקשויות של משלוחי מנות. כולל רעיונות, עיצובים, שטויות, סרטים (בודדים, כפולים ומשולשים!), אבנים, עטיפות, בדים בסיסים ותסלחו לי שרוב השמות פרחו מזכרוני. הייתה בחורה שהכינה משלוח מנות לשוויגער, והיא הגיעה בערך פעמיים ביום מר"ח אדר, עד פורים ממש...
אני רוצה לקיים את המצווה- שתי מנות- אכילות לעכשיו, ללא בעיה של בשרי/ חלבי, שלא עושות כאבי בטן להמשך היום, לא משהו שישימו בצד כדי לשלוח הלאה/ לזרוק לפח/ לתת לחסדי נעמי, בקיצר- שיהיה קומפקטי, נעים, ושיחמם את הלב. אולי הגיע הזמן לחזור למה שהסבתות שלנו היו מכינות למשלוחי מנות???
משלוחי המנות שאותם אני הכי זוכרת לטובה הם אלו שמי שהכינה אותם השקיעה בהם את הלב, עמלה וחשבה מה יהיה לי טוב. לא מה שיעשה לה עצמה שם של משקיענית ובונוס של חור בכיס.
(רציתם לדעת? שנה שעברה שלחתי לחמניה המוציא+ פרי טעים, טרי ובריא לשלוש חברות, קבלתי דשי"ם שנהנו מזה מאד. אחת אפילו לא הספיקה לטעום את זה, כולם טעמו לפנה... שנה לפני זה שלחתי אזני המן ועוגיות מעשי ידי, והשנה? זה הכיוון, בכל אופן. אני לא חושבת שבוופלה, במבה, ביסלי, טופי, ועוד כמה מרעין בישין כאלה יוצאים ידי חובה. לא שאלתי רב, אבל מי שישאל- שיודיע מה אמר.)