מדריך מקצועי פלגיאט וגניבה ספרותית | פרק 3

  • הוסף לסימניות
  • #21
זה לא יותר גרוע?
מכניס יותר מידי רעיונות לראש?
אקח את דוגמתו של @יוסף יצחק פ.

אם תקרא ספרי פנטזיה רבים, תיווכח בשני דברים:

1. יש הרבה מאוד ספרים עם הרעיון של בית ספר לקוסמים. קשה להאשים אותך אם גם אתה תצטרף למניין.

2. אבל כל סופר נתן לזה ביטוי מיוחד משלו. אחד תיאר את זה כ"חידות", אחד כעיירה נסתרת לחמולה שמעבירה את הקטע בתורשה, ואחת כמועדון אינטר-גלקטי פתוח למתלמדים, ואחד הוא סוג של טירה במקום מבודד עם חדרים נעלמים וצוות דבילי שמסכן את התלמידים בכל צעד ושאל.

נשמע מוכר? זה בגלל שרולינג העתיקה את בית הספר שלה מבית הספר של טרי פראצ'ט. (לכאורה ולדעתי). אתם יכולים להגיד מהיום עד מחר שזה לא נחשב העתקה, אבל לא תצליחו לשנות את המציאות שאני רואה - זה פחות או יותר אותו דבר מלבד אי אלו שינויים קוסמטיים. בעוד יוצרים אחרים חשבו על רעיונות מדהימים במקוריותם ושונותם, היא פשוט העתיקה. (ואל תספרו לי שהיא לא קראה טרי פראצ'ט כי כל בריטי שמכבד את עצמו ירק את התה שלו אם ישמע את זה.)
2. מה ההבדל בין פלגיאט להשראה?
"מכשפות כמעט ולא עושות קסמים, למעשה סומכות יותר על בינה יתירה, עבודה קשה, וסוג משונה של פסיכולוגיה שמוכר בשמו שֵכֶלוגיה. בעזרת חכמה זו אפשר להשיג הרבה מאוד - למשל, השיטה של מכשפה להצית אש, היא לבהות ממושכות בבול-עץ, עד שהוא יפרוץ בלהבה מרוב מבוכה."[מתוך וויקיפדיה על טרי פראצט]

האם זה דומה במשהו למערכת הקסם של רולינג? ברור שלא. נגיד שרולינג קיבלה מטרי פראצ'ט השראה גם להכניס מכשפות לספר שלה. "וואלה, מכשפות זה רעיון מצוין!" אבל המכשפות של רולינג לא מזכירות במאומה את אלה של טרי פראצט. זה משהו חדש ושונה. (בניגוד לבית הספר).

בגדול: התוצר של השראה שונה מהמקור. (שוב, לא "ערוך" אלא שונה ואחר). לעומת זאת, התוצר של העתקה דומה ותואם למקור. אין בעיה בהעתקה אם זה רעיון נפוץ או וותיק (עצם העובדה שיש מערכת קסם בספר פנטזיה הוא כמובן... רעיון נפוץ).

1. לדוגמא: אם אני כותב על נער צעיר בריטי שלומד בבית ספר לכישוף וכו'.. וכו'.. לעומת נער צעיר שיכול באמצעות שרביט ואמירת 'מילות קסם' לעשות 'קסמים'.
זה פלגיאט?

3. האם תמו ימי כסופר (שעדיין לא הוציא ספר, ועד שהוא התחיל לכתוב הוא נתקל במאמר שפינצ'ר לו את כל התכניות), בגלל שיכול להיות שרעיון כזה או אחר דומה במעט ליצירה שלי?
(אין לי זמן או כסף לנבור באינטרנט או לשלם לאנשים שייבדקו לי האם פרק 31 שלי דומה לספר כל שהוא שלא הייתי נתקל בו בחיים).
אני יכולה לכתוב מאמר שלם על דעתי, אבל הדעה שלי לא רלוונטית. חשוב על הקוראים שלך. האם הם יאשימו אותך בחיקוי זול? אם כבר עכשיו אתה חושד שכן, הצעד הבא שלך הוא לנסות לחפש מה ייחודי אצלך. למה שיקנו דווקא בחנות שלך? תחשוב כמו בעל עסק ותוודא שיש לך ערך מוסף.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
תודה על המאמר המרתק.
אקח את דוגמתו של @יוסף יצחק פ.

אם תקרא ספרי פנטזיה רבים, תיווכח בשני דברים:

1. יש הרבה מאוד ספרים עם הרעיון של בית ספר לקוסמים. קשה להאשים אותך אם גם אתה תצטרף למניין.

2. אבל כל סופר נתן לזה ביטוי מיוחד משלו. אחד תיאר את זה כ"חידות", אחד כעיירה נסתרת לחמולה שמעבירה את הקטע בתורשה, ואחת כמועדון אינטר-גלקטי פתוח למתלמדים, ואחד הוא סוג של טירה במקום מבודד עם חדרים נעלמים וצוות דבילי שמסכן את התלמידים בכל צעד ושאל.

נשמע מוכר? זה בגלל שרולינג העתיקה את טרי פראצ'ט. (לכאורה ולדעתי). אתם יכולים להגיד מהיום עד מחר שזה לא נחשב העתקה, אבל לא תצליחו לשנות את המציאות שאני רואה - זה פחות או יותר אותו דבר מלבד אי אלו שינויים קוסמטיים. בעוד יוצרים אחרים חשבו על רעיונות מדהימים במקוריותם ושונותם, היא פשוט העתיקה. (ואל תספרו לי שהיא לא קראה טרי פראצ'ט כי כל בריטי שמכבד את עצמו ירק את התה שלו אם ישמע את זה.)

"מכשפות כמעט ולא עושות קסמים, למעשה סומכות יותר על בינה יתירה, עבודה קשה, וסוג משונה של פסיכולוגיה שמוכר בשמו שֵכֶלוגיה. בעזרת חכמה זו אפשר להשיג הרבה מאוד - למשל, השיטה של מכשפה להצית אש, היא לבהות ממושכות בבול-עץ, עד שהוא יפרוץ בלהבה מרוב מבוכה."[מתוך וויקיפדיה על טרי פראצט]

האם זה דומה במשהו למערכת הקסם של רולינג? ברור שלא.

בגדול: התוצר של השראה שונה מהמקור. (שוב, לא "ערוך" אלא שונה ואחר). לעומת זאת, התוצר של העתקה דומה ותואם למקור. אין בעיה בהעתקה אם זה רעיון נפוץ או וותיק (עצם העובדה שיש מערכת קסם בספר פנטזיה הוא כמובן... רעיון נפוץ).


אני יכולה לכתוב מאמר שלם על דעתי, אבל הדעה שלי לא רלוונטית. חשוב על הקוראים שלך. האם הם יאשימו אותך בחיקוי זול? אם כבר עכשיו אתה חושד שכן, הצעד הבא שלך הוא לנסות לחפש מה ייחודי אצלך. למה שיקנו דווקא בחנות שלך? תחשוב כמו בעל עסק ותוודא שיש לך ערך מוסף.
אם הנושא כבר עלה, אשמח להבין במה לדעתך רולינג חיקתה את פראצ'ט?
רולינג הצליחה להביס את כל ספרות הפנטזיה בנוק אאוט, משום שהסדרה מבוססת על היגיון וסדר, אמור מילה ספציפית וייקרה כך וכך, בשונה מהגישה הישנה יותר שהתבססה על פרצי כוחות ויכולות בלתי מוגבלות.
עד כמה שזכור לי (בכל זאת חלף עשור ויותר מאז שקראתי אותו) כל ספריו וסגנונו הינם נעדרי תבנית הגיונית מקובלת (למעט היגיון של פילוסופים עתיקים על עולם שטוח שנח על גב צבים ענקיים או ארגזים שמתרוצצים על רגליהם בזמנם הפנוי).
אם כבר, חשבתי שמקובל יותר למצוא קווי דמיון בין דמבלדור לגנדלף.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
רולינג הצליחה להביס את כל ספרות הפנטזיה בנוק אאוט,
אני לא חושבת ככה. חלק מהותי מהז'אנר הוא תבניות עקביות. אם כי פראצ'ט באופן ספציפי כתב באירוניה, לכן אצלו המורים הדביליים שמסכנים את התלמידים שלהם - מסתדר. ואני מסכימה, הרבה דברים אצל רולינג נמצאים ביצירה של טולקין. סופרים רבים העתיקו ממנו בלי לחשוב פעמיים, אבל אולי זה מה שהעניק לו את מעמד אבי הפנטזיה הבריטית.

משום שהסדרה מבוססת על היגיון וסדר, אמור מילה ספציפית וייקרה כך וכך, בשונה מהגישה הישנה יותר שהתבססה על פרצי כוחות ויכולות בלתי מוגבלות
אני יכולה להתווכח שהסדרה מלאה בחורים כרימון בגלל שזה גיבוב של חלקים מתוך סיפורים אחרים - סיפורים אחרים בהם החתיכות האלה עובדות בצורה מושלמת. אבל עבור רבים זה לא משנה, כי היא יותר מפורסמת. וזה מספק אותם. אם המטרה שלכם היא להיות מצליחים ומפורסמים, אז להעתיק זו דרך מצוינת להצליח.

לע"ד נכון וצודק להעתיק רק מדברים שמותר לכם להעתיק מהם, למשל רעיונות וותיקים ונפוצים. אבל מי מקשיב לי? כל עוד אפשר להתחמק מעונש, ימשיכו לעשות את זה ולכנות את זה השראה.

עכשיו, לפעמים קוראים יעשו ממכם קציצות, ולפעמים הם יעריצו אתכם. קשה לדעת מראש, זו בחירה שלכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לע"ד נכון וצודק להעתיק רק מדברים שמותר לכם להעתיק מהם, למשל רעיונות וותיקים ונפוצים. אבל מי מקשיב לי? כל עוד אפשר להתחמק מעונש, ימשיכו לעשות את זה ולכנות את זה השראה.
לדעתך באמת אין מושג של השראה או שאת מיתממת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני בהחלט מסכימה עם זה שלקחת רעיונות מסופרים זו גניבה ויישר כוח שהעלית את זה כאן.
גם לקחת חלקי סיפורים מגובשים זו גניבה.
אבל קשה לי לקבל את זה שלקחת חלקים שנוגעים בי ומתחברים אלי וליצור מהם משהו חדש, שונה וייחודי - זו גניבה
ואין לזה קשר לרצון להצליח או לא -
מה שאני מתכוונת זה לקחת אלמנטים בסיסיים מאוד שמתחברים אל משהו פנימי בי שכנראה היה קיים בי גם קודם... (מה שנקרא - השראה?)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
לדעתך באמת אין מושג של השראה או שאת מיתממת?
ראי את מה שסמדר כתבה. זו התשובה.
...לקחת חלקים שנוגעים בי ומתחברים אלי וליצור מהם משהו חדש, שונה וייחודי
וכבר פרטתי למעלה איך זה נראה. אם עשית את הנ"ל - אתה יודע מצוין שזה מה שעשית. מדוע שתחשוש שמישהו יחשוב שזה חיקוי זול? אולי לא עשית משהו חדש ושונה אחרי הכל?...

אבל אני שוב מדגישה מותר להעתיק כל עוד זה אכן מותר. כלומר שהיצירה המקורית מותרת בהעתקה. ויש כמה אפשרויות שזה יקרה:

1. הרעיון רחב מכדי שמישהו יתפוס בעלות עליו (בד"כ רעיון וותיק)
2. הרכיב קטן ונפוץ מידי (בד"כ חלק מז'אנר או מבנה ספרותי אחר)
3. היצירה המקורית נכנסה לנחלת הכלל (היוצר מת לפני 50/70 שנה, נניח הרג'ה או ארתור קונן דויל)
4. לצורך פארודיה (מוגן משום חופש הביטוי)
5. לצורך לימוד (כנ"ל)
6. - זה לא מותר, אבל נהוג להחליק - פנפיקשן לא למטרות רווח.
7. קבלת רשות מהיוצר המקורי
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
תזכרו רק שלא תמיד זה באמת גניבה של רעיונות,
זה נשמע מופרך - אבל אני התחלתי לכתוב סיפור ממש ארוך, ותוך כדי כתיבתו העלו פה סיפור בהמשכים שתחילתו דמתה בצורה מדהימה למה שכתבתי- גיבורים, עלילה, ואפילו שמות!!!
אז אל תמהרו לשפוט...

ותודה @הגיבן (ת) על החומרים הנפלאים!

נ.ב. סורי אבל-
ושעל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אבל אני התחלתי לכתוב סיפור ממש ארוך, ותוך כדי כתיבתו העלו פה סיפור בהמשכים שתחילתו דמתה בצורה מדהימה למה שכתבתי- גיבורים, עלילה, ואפילו שמות!!!
זה קרה לי ממש עכשיו!
תוך כדי שאני קוראת את פדהאל אתמול אני קולטת לפתע שרעיון מאוד ייחודי שם הוא אותו הדבר כמו משהו מאוד מרכזי בסיפור שאני כותבת עכשיו!
הרגשתי שהשמים נופלים על ראשי... ממש.
כשהסיפור שלי יצא סוף סוף כולם יחשבו שהעתקתי משם :cry::cry::cry: (במיוחד אחרי כל מה שכתבתי פה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה קרה לי ממש עכשיו!
תוך כדי שאני קוראת את פדהאל אתמול אני קולטת לפתע שרעיון מאוד ייחודי שם הוא אותו הדבר כמו משהו מאוד מרכזי בסיפור שאני כותבת עכשיו!
הרגשתי שהשמים נופלים על ראשי... ממש.
כשהסיפור שלי יצא סוף סוף כולם יחשבו שהעתקתי משם :cry::cry::cry: (במיוחד אחרי כל מה שכתבתי פה...)
מה שאומר דבר אחד: אף אחד לא באמת מיוחד, כל הפטנטים והרעיונות היצירתיים והמבריקים הם פשוט של אילו שעשו מעשה ולא רק חשבו עליהם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
התחלתי לכתוב פנטזיה, ומכיוון שבז'אנר הזה (למרות המרחב) קל לחשוב ש'את הרעיון הזה לקחתי מפלוני אלמוני', החלטתי מראש, 'גם אם זה דומה למשהו שפורסם, אני הולך על זה - עד הסוף!".
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@הגיבן (ת) , מותר לי לפרסם בספר (קומיקס) לוגו של חברה, כחלק מהתמונה, באם לא האם מותר לי לצייר אותו, וכך או כך חברה לא תתבע אותי אם לדוגמא אטען בספר שקוקה קולה החדירה רעל במשקאותיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הייתי רוצה לראות את הסופר שיכתוב שהספר שלו הוא בהשראת מדרש תנחומא, או שיר השירים רבה. זה נשמע לי מרתק.​
זו סוגת הכתיבה החביבה עליי
:)
לפעמים ממש כותבת סיפור מתוך המקורות, לפעמים משתמשת בו כהשראה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
זו סוגת הכתיבה החביבה עליי
:)
לפעמים ממש כותבת סיפור מתוך המקורות, לפעמים משתמשת בו כהשראה...
בדיוק היום חשבתי שאני צריכה לנסות את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
הבעיה האמיתית בכל הסיפור, היא במקרה והכותב אינו מכוון להעתקה בכלל, אבל משהו בסצנה עשוי להזכיר לקורא סצנה דומה מספר אחר.
למשל:
בספר עליו טורחים אשתי ואנוכי(יחידאי) הפרולוג נפתח בסצנה של אלכימאי מושפל שלא התקבל למועדון כלשהוא.
אשתי נזכרה פתאום שיש ל"רבי מנדל" ספר בשם עד שלושה חודשים(או משהו דומה) שמופיעה בו סצנה של כימאי שזועם על כך שלא נבחר לזכות בפרס נובל. הקטעים מתגלגלים לכיוונים שונים בתכלית, אבל האסוציאציה עלולה לצוץ במוח הקורא.
דוגמא נוספת:
בשלב מאוחר בספר ישנו קטע של סכין הטלה שמזדקרת מחזהו של מישהו בעקבות זריקה מרחוק. בתהליך העריכה נזכרתי בסצנה דומה מספר מוכר, ושיניתי אותו לחץ.

בקיצור:
השאלה הנשאלת, @הגיבן (ת) , עד כמה הכותב צריך לחשוש ולהתרחק מכל דמיון שהוא לאיזו שהיא סצנה קיימת בספר אחר. במיוחד כשהעניין מתגלגל לכיוונים אחרים לגמרי.[
ISPOILER]לפחות ביחס לאנשים קטנים, אנחנו לא צריכים לחשוש. ג'ונתן סוויפט מחבר מסעות גוליבר, מת לפני הרבה יותר מ 70 שנה...[/ISPOILER]
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #38
תזכרו רק שלא תמיד זה באמת גניבה של רעיונות,
זה נשמע מופרך - אבל אני התחלתי לכתוב סיפור ממש ארוך, ותוך כדי כתיבתו העלו פה סיפור בהמשכים שתחילתו דמתה בצורה מדהימה למה שכתבתי- גיבורים, עלילה, ואפילו שמות!!!
אז אל תמהרו לשפוט...
תודה על התיקון! ואת צודקת. זה קרה לי ולחברותי גם. התייחסתי לזה בפוסט.
זה קרה לי ממש עכשיו!
תוך כדי שאני קוראת את פדהאל אתמול אני קולטת לפתע שרעיון מאוד ייחודי שם הוא אותו הדבר כמו משהו מאוד מרכזי בסיפור שאני כותבת עכשיו!
הרגשתי שהשמים נופלים על ראשי... ממש.
כשהסיפור שלי יצא סוף סוף כולם יחשבו שהעתקתי משם :cry::cry::cry: (במיוחד אחרי כל מה שכתבתי פה...)
מכירה את ההרגשה. יש לי את אותה הרגשה כמו ש @מיהי כתבה. אבל אחרי האכזבה, יש פנאי למצוא פיתרון:
1. ב’ה שגילית את זה בטרם פרסמת, חבל ליצור משהו שקיים כבר.
2. תבדקי שיש לך משהו ייחודי להציע. אם אין לך, תודי עוד יותר על מזלך שגילית את זה בטרם עת, וכעת תוסיפי את הייחודיות הזאת שרק את יכולה להציע. זה אתגר, אבל כשתעברי אותו, אין לי ספק שזה רק ישפר את המוצר הסופי.
@הגיבן (ת) , מותר לי לפרסם בספר (קומיקס) לוגו של חברה, כחלק מהתמונה, באם לא האם מותר לי לצייר אותו, וכך או כך חברה לא תתבע אותי אם לדוגמא אטען בספר שקוקה קולה החדירה רעל במשקאותיה.
אני לא עו’ד לזכויות יוצרים. כאן דיברתי על הרמאות שקהל מרגיש, מתי זה צץ ואיך לטפל בזה. אבל ממה שאני יודעת יש כמה בעיות אפשריות:
1. אם תשייך את הלוגו למוצר שלך. נניח הלוגו של דיסני עבור הסטודיו שלך.
2. אם אתה מייצג את החברה המקורית (הדמות שלך שותה קוקה קולה עם הלוגו), והחברה מגיעה למסקנה שהייצוג שלילי ומזיק למוניטין שלה. (החברה מחדירה רעל למשקאות שלה).
3.החברה עלולה להיות סנובים שמשתמשים בעילה הזאת גם אם אתה חושב שהייצוג שלך חיובי. לדוגמא, לאחרונה הורים נתבעו על ששמו מותג של דיסני על אבן מצבה. במיוחד אם החברה חושבת שאתה מרוויח יותר בגלל שאתה מציג כאילו יש קשר בין המוצר שלך למותג שלהם.

הפיתרון הנהוג הוא לשנות את המותג, להחליף כמה אותיות, ולצייר לוגו שונה עם אותם צבעים נניח. זה לא פיתרון מושלם כי החברה תוכל לטעון שאנשים מתבלבלים בין המוצר שלך לשלהם.

אבל שוב, ייתכן שבלבלתי בין כמה מושגים וכדאי להתייעץ עם עו”ד לזכויות יוצרים.

הבעיה האמיתית בכל הסיפור, היא במקרה והכותב אינו מכוון להעתקה בכלל, אבל משהו בסצנה עשוי להזכיר לקורא סצנה דומה מספר אחר.
התייחסתי לזה כמה פעמים.
1. אם הרעין נפוץ, אין בעיה בד”כ, בטח קיבל ביטוי שונה אצל כל אחד והתוצאה ייחודית. או שזה קלישאה, וכולם עשו אותו דבר בלי להכניס משמעות ייחודית, ואז אין לי איך לעזור לך... הבעיה אחרת..
2. אם הרעיון ותיק בד”כ רואים את זה כ”מבנה” או ”הומאז’” ולא העתקה. כמובן, מדובר כל עוד כללללל הספר לא תואם, על פי הסטרייקר -לפחות לדעתי :)
למשל:
בספר עליו טורחים אשתי ואנוכי(יחידאי) הפרולוג נפתח בסצנה של אלכימאי מושפל שלא התקבל למועדון כלשהוא.
אשתי נזכרה פתאום שיש ל"רבי מנדל" ספר בשם עד שלושה חודשים(או משהו דומה) שמופיעה בו סצנה של כימאי שזועם על כך שלא נבחר לזכות בפרס נובל. הקטעים מתגלגלים לכיוונים שונים בתכלית, אבל האסוציאציה עלולה לצוץ במוח הקורא
יש לפחות שלושה ספרים חרדיים על ילד בספרד בזמן האנוסים. בכולם יש ספינה בים וסערה ושודדים. האם מישהו העיר על העתקה? לא, כי זה רעיון נפוץ שקיבל ביטוי שונה בכל ספר. (ואני מודעת לכך שיש כמה שבכל זאת צועקים זאב. השאלה אם זה רוב הקהל או מספר סנובים)
דוגמא נוספת:
בשלב מאוחר בספר ישנו קטע של סכין הטלה שמזדקרת מחזהו של מישהו בעקבות זריקה מרחוק. בתהליך העריכה נזכרתי בסצנה דומה מספר מוכר, ושיניתי אותו לחץ.
האם האירוע שונה? האם הדמויות שונות? האם העלילה שונה? אז מה הבעיה.
בקיצור:
השאלה הנשאלת, @הגיבן (ת) , עד כמה הכותב צריך לחשוש ולהתרחק מכל דמיון שהוא לאיזו שהיא סצנה קיימת בספר אחר. במיוחד כשהעניין מתגלגל לכיוונים אחרים לגמרי.[
ISPOILER]לפחות ביחס לאנשים קטנים, אנחנו לא צריכים לחשוש. ג'ונתן סוויפט מחבר מסעות גוליבר, מת לפני הרבה יותר מ 70 שנה...[/ISPOILER]
לא צריך לחשוש בהתאמה לכל התנאים שהצבת, כפי שכתבתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #39
מתי שהוא תיגמר המקוריות, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מתי שהוא תיגמר המקוריות, לא?
אם תבדוק באגדות עם של עמים שונים, תגלה שהיא מעולם לא הייתה קיימת. האגדות חוזרות על עצמן עם אותם המסרים, אותה העלילה, ונדיר למצוא סיפורים יוצאי דופן.
לייצר סיפור מקורי באמת - זה (לדעתי) כמעט בלתי אפשרי. כולנו חיים באותו עולם, עם אותם חוקים ובאותה אנושות.

מה שכן אפשר לעשות, זה ליצור בידול. ברגע שיש משהו שמבדיל בין הסיפור הספציפי הזה, ובין כל שאר הסיפורים - אף אחד לא יאשים אותו בזיוף ורמאות.
ואני לא מדברת מבחינה חוקית, אלא רק על דעת הקהל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

פגישה ראשונה

עיניי בחלון, ומבטי נדבק אל המדרגות שבחוץ. ריח של מרק חורפי חלף בחלל הבית, צלל אל הפינות האפלות, אבל אני לא הרגשתי בו. כל עולמי התרכז ברגע הזה, ברגע שבו ראיתי אותה, את בתי, יורדת את המדרגות, צעד אחר צעד, אל הדרך שבסופה ימתין לה עולם חדש. עולם שלא הכרתי, שלא היה לי בו חלק.

היא כבר לא הייתה אותה ילדה קטנה, זו שהייתה נמסה בחיקי, חבויה בזרועותיי כאילו העולם לא יכול לפגוע בה. זכרתי את פניה הילדותיות, עיניים גדולות ושאלות אינסופיות, זכרתי איך שיחקה במילים, בצלילים, בתמימות של ילדה שמגלה עולם. ואת אותן רגשות שהיו אצלה כל כך תמים ופשוטים. הוי עד כמה מהר הימים והשנים חומקים, כמה מהר היא הפכה להיות אישה.

בת עשרים, בגד של שבת, איפור קל, רגליה פוסעות צעד אחר צעד יחד עם אבא שלה לעבר הרכב שישא אותם לעולם אחר. הלב שלי כמעט נשבר לרסיסים, אבל הדמעות, הן לא פרצו. לא עכשיו.
דבר אחד לא ישתנה, זה אני. אני תמיד הייתי ואשאר "אמא". אבל מה אני יודעת עליה, על העולם שלה, על השאיפות שלה? היא הולכת אל מקום שבו אין לי גישה, אל מקום שאני לא אוכל להחזיר אותה ממנו, לא תוכל להיות שוב הילדה שבחיקי.

זיכרון אחר, רחוק יותר, פרץ אלי מבעד למחשבותי, היא היתה קטנה כל כך אז, טהורה, תמימה, עם עיניים כמו שני כוכבים מבעד לחשכה, חיפשה תמיד את התשובות, השאלות לא נגמרו אצלה. זכרתי איך ישבה על ברכיי, נתתי לה להניח את הראש על כתפי, איך הייתי פורשת את העולם לפניה כמו ספר שלא נכתב, מלא בהבטחות של יומיום שמעולם לא נגמרו. והנה, היא כבר לא מתרוצצת כבר לא מתגלגלת מצחוק, תמו המשחקים ואין עוד שאלות תמימות.

היום היא פוסעת לבדה, כל צעד שלה כאילו נושא עליה את כל העולמות שלה, את כל הכאבים, את כל השאיפות שהחיים נתנו לה. כל צעד שלה מלווה בהבנה, שהכובד הזה של החיים, כבר לא נוגע לי.
היא לבושה באור, כמו שמש שוקעת באופק, מתמזגת עם האור שבעולם שהיא הולכת לבחור לעצמה, בחרה לעצמה. כל תנועה שלה נראית לי כמו סמל, אשה צעירה בפתח חייה, והיא כבר לא שלי.

לא העזתי לומר לה את כל זה. לא קראתי לה מהחלון, רק עמדתי שם, מביטה, מקשיבה. כל נים בגופי כואב ומתרגש, עם לב בוכה בשקט, דמעה לא זולגת. הזמן לא נעצר, הרגע הזה לא יוכל לחזור.
צעד אחרי צעד הולכת הילדה שלי, לנסוע עם אביה, אל הפגישה הראשונה שלה.
והפרידה הסופית שלי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה