עזרה פרלין שלא ימס בידיים

  • הוסף לסימניות
  • #1
איך עושים שהפרלינים לא ימסו בידים כשנוגעים (האם טימפרור מספיק)
(ואם כבר על טימפרור מה הרעיון של השיש למה לא להניח להתקרר ןלערבבב האם זה בגלל מהירות או משהו אחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
רק טמפרור ישמור על הפרלין
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
טימפרור ישמור על זה, יש כמה דרכים לטמפרר שוקולד -אפשר גם לערבב אבל זה לוקח המון זמן כי צריך כל הזמן לערבב, וגם צריך לערבב עם שוקולד טחון לאבקה,
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

היום בקול ברמה ראיינו קרובי משפחה של שני בחורים חטופים שנאנקים בכלא ופשוט לא יכולתי לעמוד בתיאורי הזוועה של הבחורים הנאנקים בכלא אחד כבר חודשיים ואחד כבר כמעט חודש והכל בעוון לימוד תורה
חשבתי לעצמי במה אני יהודי?! איך אפשר לעמוד מנגד כשקדושים וצדיקים נאנקים ומתייסרים בכלא ועולם כמנהגו נוהג ומכיון שלא כתבתי את הדברים בשביל סתם דיבורים אלא בשביל למצוא פתרון מעשי למצב הנורא הזה
ידוע שבמקורותינו מובא שיש שלשה דרכים להתמודד עם האויב דורון תפילה ולמלחמה את שתי הדברים הראשונים כבר עשינו ועדיין עושים וכנראה שזה לא מספיק וכנראה שצריך ללכת לדרך של מלחמה דהיינו השבתת המדינה הכל בדרך חוקית כמו-למלאת יום יום את רכבת ישראל באלפי חרדים כמו להשבית את נתב"ג כמו לחסום את כבישי ישראל וכו' וכו' עד שזה יגיע למצב של ליל גלנט שהרפורמה המשפטית נמוגה
אבל וכאן האבל הגדול -מכיון שאנו כיהודים חרדים מצווים על דעת תורה רציתי לברר האם מישהו מכיר רבנים שאוחזים /דוחפים למהלך כזה או הפוך שסולדים מזה ואם הם סולדים אז מה לדעתם הפתרון שאנו מצווים עליו כיהודים הרי גם יעקב יצא למלחמה עם עשו
קראתי בשקיקה עשרות אשכולות (חלקם ממומנים) שמנסים למצוא פתרון ומזור לבעיית מעוכבי השידוך
הרבה מאוד אנשים דנים ומתווכחים באיך לפתור את הבעיה הזאת.

היו שהציעו לעלות שכר השדכנים
והיו שביקשו דווקא להוריד את שכרם.
היו שכתבו לפתוח את העיניים ולהציע לבני דודים
והיו שאמרו להפגיש את ראשי הישיבות עם מנהלות הסמינרים.
היו שדחפו לגעור בהורים שיפסיקו כבר להוריד
והיו כעסו על המתבגרים שיש להם דרישות.
היו...
והיו...
אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

לא מתווכחת עם האמור למעלה, רק רוצה להציע כיוון חשיבה חדש!

הסיבה לכמות המטורפת של מעוכבי השידוך, היא בגלל שכיום אין במערכת החינוכית שלנו הסבר אמיתי ומשכנע לשאלת ה - למה להתחתן?
זאת אומרת לפני ששואלים למה הם לא מתחתנים, צריך לשאול למה הם כן צריכים להתחתן.

ואני אסביר:
אם תפגשי בחורה רנדומלית ברחוב (החרדי כמובן) ותשאלי אותה למה את רוצה להתחתן? התשובה תהיה ארוכה שבלונית ועם המון קלישאות
כנ"ל אם נשאל בחורי ישיבה קלאסי, למה אתה רוצה להתחתן, הוא יגיד לנו דרשה שלמה על "מצא אישה מצא טוב" ועוד כל מיני רעיונות תורניים למיניהם, בתוך תוכו הוא יודע שהסיבה להתחתן היא כי כל החברים שלו מהוועד כבר מאורסים...

ואז כשהשידוכים לא הולכים חלק, ופתאום הדרישות מתחילות לטפס, הפגישות והשידוכים המבוטלים מגבירים את שברון הלב, מתחיל לצוץ השאלה האנושית הבסיסית ביותר, למה בכלל להיכנס לנישואין, למה להתחייב על מסגרת כל כך חונקת, למה לגזור על עצמינו מחויבויות ענקיות.

ובעיניי זוהי נקודת השבר, כי כשאין מוטיבציה אין רצון, וכשאין מנוע אמיתי שדוחף את הבחור או את הבחורה אז למה שינסו לסגור שידוך?
הרצון הטוב של ההורים, או הלחץ החברתי הכללי הוא לא מספיק בשביל לסגור, וזאת התוצאה העגומה.


ברור לי שקצת הקצנתי
ברור לי שזאת לא סיבה מסכמת
ברור לי שיש כאלו שלא חושבים ככה

אבל אם נצליח להשקיע בחינוך פנימי אמיתי, להסביר למה מתחתנים, איך זה עובד, מה תפקידו של אחד מבני הזוג, למה חשוב לבנות בית נאמן בישראל, מה זה נותן לנפש, מה זה נותן לגוף, מה זה עושה לנשמה. הכל ייראה אחרת, פתאום נראה שהדרישות מתגמדות, פתאום נראה גמישות מחשבתית, הכל ייראה נקי יותר, החיבור לתהליך של השידוך יהיה מעניין ומהנה, ככה יבנו הרבה יותר בתים להשם ולתורתו.

נ.ב.
לצערי מכירה זוגות שגם אחרי חמש או עשר שנות נישואין לא ממש הבינו למה הם עושים את זה, לכן זאת סתם המלצה לכו תלמדו את הנושא לעומק ותנסו להתחבר מחדש, תמיד תגלו דברים חדשים.



אם יש למישהו רעיון פרקטי איך מיישמים את זה בשטח תבוא עליו הברכה!
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
שלום וברכה,

אשמח להתייעץ מעל במה חשובה זו בנושא יצירת קורס דיגיטלי על כל הבטיו.

רקע:
אני עובדת שכירה במשרד ובמקביל לימדתי השנה מטעם סמינר מסוים קורס במסגרת לימודי מקצוע במסלולים.
מדובר בקורס אליו היה צריך להרשם בנפרד (כמעט כל בנות הקבוצה במסלול נרשמו) וכן התשלום עליו היה בנפרד כתוספת, כיון שהקורס לא נכלל בתכנית הלימודים, אלא מדובר בהעשרה.
מדובר בסמינר די חלוץ בתחום, רובם ככולם של הסמינרים לא הכניסו אותו (עדיין..)
אציין כי מדובר בתחום שהוא "נישה" מסוימת במקצוע. ל"נישה" הזו יש הרבה אופקי התפתחות וכיוונים וכן השכר הממוצע בשוק גבוה יותר משאר המשרות במקצוע ה"רגיל". אך עדיין מדובר ב"נישה"... (תלוי באופי אם מתחברים לתחום או לא...)
אציין כי קיבלתי פידבק ממש טוב על הקורס הזה... הם מהתלמידות והן מגבוה...

עלה לי רעיון ליצור קורס דיגיטלי מהחומר הזה.

מטרת הקורס:

-חשיפה והיכרות עם עולם המושגים בתחום.
-תוספת נסיון וידע לצורך השתלבות במשרדים העוסקים בתחום.
לא מכין לפתיחת עסק עצמאי בתחום.
(לצורך דיוק, ה"נישה" הזו מכילה מספר תתי תחומים שכל תת תחום הוא "מקצוע" בפני עצמו ויש עסקים שנותנים שרות ספציפי רק לו. לכן בעיקר מדובר בחשיפה כללית לעולם המושגים, שפת המקצוע , עקרונות בסיסיים, העשרת ידע, תרגול טכני וכו)

הקורס משלב ידע תאורטי, ידע טכני, חשיפה נרחבת לתחום וכן הדרכה ותרגול מעשי.

קהל יעד:
כיוון שהקורס לא מכין לפתיחת עסק עצמאי כלשהו, אלא בעיקר להשתלבות במשרדים העוסקים בתחום, מן הסתם קהל היעד אמור להיות תלמידות הלומדות את המקצוע/ בוגרות/ מחפשות עבודה במקצוע, הן באופן פרטני והן כקורס דיגיטלי מטעם הסמינר/ מקום הלימודים. (יעבוד? מן הסתם בסמינר הפורמט יהיה בלמידה ללא אינטרנט, ע"י אונקי וכד'..)

אציין כי אני לא מכירה קורסים דיגיטליים בתחום (אולי קורס אחד, פחות או יותר אותו תחום, לא יודעת מדויק...)
ובכללי מדובר בתחום שעד כה כמעט ולא נלמד במסגרת לימודית, מי שנכנסה לתחום הוכשרה בעיקר במשרדים אליהם נכנסה (כמוני...) עדיין יש משרדים כאלה, אבל רובם כבר כן דורשים נסיון / רקע בתחום וכו'...

הרעיון ממש בשלב ראשוני וגרעיני ויש לי כמה שאלות עקרוניות לדעת אם בכלל כדאי לי להכנס לזה...

1. איך אני יכולה לדעת האם זה יצליח? מדובר הרי בהשקעה של ממש הכוללת הכנת שיעורים מוקפדים והקלטות רבות, בנוסף עריכת תוכן עזר כתוב, יצירת פורמט, שיווק וכו'
2. בהתחשב בקהל היעד שצוין לעיל, באיזה פורמט הכי מומלץ ליצור את הקורס? האם דיגיטלי ממש באתר וכו (איך עושים את זה? למי פונים? מה ההשקעה? עלויות?) או מספיק חומר בדיסק אונקי..?
3. כיוון ומדובר גם בתרגול מעשי (בתכנה במחשב) הכולל הנחיות וכו'- האם מקובל לתת אפשרות לשאול שאלות? לקבל הדרכה פרטנית? (נתקע משהו/ לא עובד/ לא מסתדר וכו..) ואם כן, איך עושים את זה?
4. שיווק- איך???
5. תמחור- איך??? לפי מה??

ואני בטוחה שיש עוד הרבה שאלות שעוד לא חשבתי עליהן או שאני עוד לא יודעת לשאול אותן...🫣
אשמח אם תציפו לי כאלו...
וכן- טיפים/ עצות מנסיון/ רעיונות/ חוות דעת/ עידוד...
כל תגובה תעזור
תודה מראש 🙏

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה