דרוש מידע צהרון לילדים- מזיק רגשי?

  • הוסף לסימניות
  • #81
אז אני כן לימדתי עד 5!! השנה ילדי חינוך מיוחד שקרובים מאוד לחינוך הרגיל והילדים היו פשוט מסכנים! (נרדמו על השולחן, רבו על כל שטות, היו חסרי סבלנות...) תנסו לחשוב על עצמכם בשעה 3 או 4 ותבינו לבד... כשאני הולכת להשתלמות בשעה 4 אני ממש לא מרוכזת קל וחומר לא ילדה בגיל 7 או 8.... בצהרים בסוף ויתרנו על לימודים והתחלנו להכניס שיעורים ממש קלילים - לא ממש למידה וכן היה לנו הפסקה ארוכה ב2 לא ממש עזר...
בכללי שיטת הלימוד היום לא מתאימה לילדים בכלל, אולי אנחנו בילדותינו הסתדרנו אבל היום ממש לא ואני לא מסכימה עם האמרה שפעם הסתדרו והיום על כל דבר אבחון... פעם הילדים האלו היו נופלים בין הכיסאות ולאף אחד לא היה אכפת היום יש להם תקווה ומטפלים בהם... אני מכירה מישהי מבוגרת שכמעט לא יודעת לקרוא עם מלא שגיאות כתיב כי רוב הסיכויים שיש לה דיסלקציה ואז לא ידעו מה זה בכלל ולבת שלה היה את אותה הבעיה רק שהיא נולדה בזמן אחר והיא במצב הרבה יותר טוב מאמא שלה (קוראת, כותבת, הכל...)
מעולה,
אז שיטת החינוך לא מתאימה,
לכן שיסבלו אותה מ 8 -13:00?
או לכן צריך לשנות את שיטת החינוך שתתאים ויהנו מ8:00 - 16:00?

אגב,
עבדתי עד 16:00 במוסדות חינוך מיוחד מעולים, היה תענוג! (הלמידה באמת לא היתה פורנטלית שם, היה לילדים כיף כל דקה)
באופן עקרוני - ילדים אוהבים ללמוד, ואוהבים ידע,
אבל שונאים להשתעמם וללמוד שוב ושוב נושאים חסרי ערך.

ואגב אני עובדת עד 16:00, והראש חייב להשאר במקום עד אז, אחרת זה פשוט גזל,
וכשהראש חייב, ועושה מה שהוא אוהב לעשות, השעות 14:00 עד 16:00 בעבודה הם לא יותר קשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
חחחחחחחחחחחחחחחחח
באמת נראה לך שיום הלימודים מסתיים באחת כדי שמורות יוכלו לקחת את הילדים בשעה זו מהמטפלת?????????
האמת, חבל שהם לא מסתיימים ב12:00, הייתי מספיקה לחזור להתארגן ואז לקחת את הילדה באחת :rolleyes:;)
על זה נאמר צוחק מי שצחוק אחרון.
את/ה באמת חושב שילדי בית ספר והגנים צריכים חודשיים חופש?
למה לא מורידים מהחודשיים הנוראיים האלו - נטו בשביל המורים,
מה זה אם לא מערכת חינוך שבנויה על טובת המורים במקום על טובת הילדים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אז אני כן לימדתי עד 5!! השנה ילדי חינוך מיוחד שקרובים מאוד לחינוך הרגיל והילדים היו פשוט מסכנים! (נרדמו על השולחן, רבו על כל שטות, היו חסרי סבלנות...)
באחד הצהרונים באזורי יש גננות מיוחדות.
שאחרי ארוחת צהריים כולן הולכות לנוח לכמה דקות.
מחשיכים, מורידים ראש, ואחרי כמה דקות חוזרים לפעילות מעניינת מונהגת וכייפית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
ואם עושים הפסקת צהרים ארוכה, של שעה - לארוחת צהרים טובה והתרעננות בבית ספר וחוזרים ללימודים, גם אי אפשר?

התוספת שעשו היא יום לימודים ארוך ישר עד 14:00, לא עשו הפסקה נורמלית.

ואגב, מכיתה ד׳ בבית ספר שלנו, לומדים עד 14:00 או 15:00 ברוב הימים (חוץ מיום אחד)
וזה עולה עם הגיל,
אז על מי מדובר? על ילדות קטנות שעוד לא הרסו להם את חווית הלמידה?
להם יש צהרון, שכמו שכתבו פה - בחלקם מורחים את הזמן, וחבל.
אני עובדת בבית ספר שכל יום מסיימים בשלוש וחצי [ממח]
אחרי השעה שתיים כבר אין אל מי לדבר הבנות גמורות ולא בכיוון ללמוד המורות מותשות ונגמר הכח ללמד
בקיצור משתיים ומעלה זה פשוט קשה ללמד וללמוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אוי ממש לא
בגיל הגדול בטח לא, הילדות מעדיפות להשאר בצהרון, משעמם להן בבית.
בגן של בתי הבנות שחזרו מוקדם קנאו במי שנשארת.
לא רואה בזה שום בעיה.
מה שכן, אין ספק שאמא שחוזרת מאוחר היא עייפה יותר, אבל יש ברירה???
איזה בנות מעדיפות,
הבת שלי מתחננת לחזור הביתה אחרי הגן
חברה שלי סיפרה לי שהיא שמעה ילדה אומרת לחברה שלה ”את יודעת למה קוראים לזה צהרון? כי זה מצער..” כל א’ תעשה את הבירור שלה שוב מהגננות וכדו’ אלה שמתעסקות עם החינוך של הבנות אם רואים הבדל בין ילדי צהרון לאחרים ותגיע למסק’ שלה
המשוב שאני שמעתי שזה לא מומלץ
בשטח?..
כואב
זה מתחיל להיות היום כמו בקיבוצים פעם
שכל היום הילדים ביחד ויש שעת השכבה של ההורים
אפשר לבדוק איך השפיע על הילדים אז
וכמובן שלחשבן שדור דור והשפעותיו
בדיוק הנושא שרציתי וחששתי לפתוח
לפני דורותים אמרו כמה טוב כל הילדים בבית אחד - מטפלת אחת שומרת עליהם ההורים פונים לעיסוקים יצרנים למשק
ויכולים לקבל את הילדים לשעתים רגועות ביום
לאחר דור- ראו את כמות הנזקים הנפשים שנוצרו מכך ,(מכירה משפחה עם 8 ילדים 3 רווקים + גרושה ו2 שסוחבות בקושי, רק הבן שחזר בתשובה והלך לישיבה חי חיי משפחה תקינים )
מפחיד אותי לחשוב על הדור הבא - עד 16 המוסד ואח"כ לגינה וב18 למיטות , אבא של שבת ואמא של לילה, מתי יחוו הילדים משפחתיות תקינה?..........
טוב ועוצרת כאן - כדי לא לפגוע חלילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
איזה בנות מעדיפות,
הבת שלי מתחננת לחזור הביתה אחרי הגן

כואב

בדיוק הנושא שרציתי וחששתי לפתוח
לפני דורותים אמרו כמה טוב כל הילדים בבית אחד - מטפלת אחת שומרת עליהם ההורים פונים לעיסוקים יצרנים למשק
ויכולים לקבל את הילדים לשעתים רגועות ביום
לאחר דור- ראו את כמות הנזקים הנפשים שנוצרו מכך ,(מכירה משפחה עם 8 ילדים 3 רווקים + גרושה ו2 שסוחבות בקושי, רק הבן שחזר בתשובה והלך לישיבה חי חיי משפחה תקינים )
מפחיד אותי לחשוב על הדור הבא - עד 16 המוסד ואח"כ לגינה וב18 למיטות , אבא של שבת ואמא של לילה, מתי יחוו הילדים משפחתיות תקינה?
למה לא להמשיך אחורה לדורות שבהם הילדים גדלו עם אומנות?

ואם את רוצה תשובה רצינית על ההשוואה לקיבוצים -
להבנתי בקיבוצים הנושא היה לא שעות השהיה המועטות עם ההורים, אלא ביטל הסמכות ההורית והמרחב המשפחתי הפרטי.
לא מתקרב אפילו למה שקורה היום, כן גם אצל המזניחים ששולחים את האומללים שלהם לצהרונים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #88
בעבר הבעל עבד.
ומי שלא - יכל פשוט ׳להסתפק במועט׳ ולחיות רק מקצבאות, מלגה, ומשכורת של מורה.
היום גם עם 2 משכורות יש איפה לקצץ כדי להסתדר עם התקציב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
בעבר הבעל עבד.
אני מכירה יותר ממשפחה אחת שהאמא יצאה לעבוד כשהיה את הקיצוץ הגדול בקצבאות ילדים.
עד אז המלגה מהכולל+ הקצבה+ הבטחת הכנסה שהייתה לאברכים הספיקה להרבה משפחות
(וגם רמת החיים הייתה יותר נמוכה וגם עלות המחיה הייתה יותר נמוכה)

אני מסתכלת אחורה- לפני כ- 20 שנה כשהייתי נערה מי שעבדה בסביבת מגורי הייתה מורה או גננת. שכנה אחת הייתה מזכירה בחיידר ואחת החזיקה מכירה מהבית.
כמעט לא היו נשים שעובדות כ"כ הרבה שעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
בדיוק הנושא שרציתי וחששתי לפתוח
לפני דורותים אמרו כמה טוב כל הילדים בבית אחד - מטפלת אחת שומרת עליהם ההורים פונים לעיסוקים יצרנים למשק
ויכולים לקבל את הילדים לשעתים רגועות ביום
לאחר דור- ראו את כמות הנזקים הנפשים שנוצרו מכך ,(מכירה משפחה עם 8 ילדים 3 רווקים + גרושה ו2 שסוחבות בקושי, רק הבן שחזר בתשובה והלך לישיבה חי חיי משפחה תקינים )
מפחיד אותי לחשוב על הדור הבא - עד 16 המוסד ואח"כ לגינה וב18 למיטות , אבא של שבת ואמא של לילה, מתי יחוו הילדים משפחתיות תקינה?..........
טוב ועוצרת כאן - כדי לא לפגוע חלילה
מצב מאד מאד קשה
אבל תכלס' היום החיים יקרים והמושגים גדלו
ואין לאנשים ברירה אחרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אני מסכימה עם הצורך במודעות להשלכות,
חושבת שמחובתו של כל הורה לבדוק את עצמו ואת ילדיו היקרים,
ולהיות תמיד עם עיניים פקוחות.

וזהו
אין טעם לנגן על מצפונו של מי שנמצא בסיטואציה הזו ואין לו ברירות.
ומי שלא נמצא שם - לי אישית קשה לקבל ממנו דברי תוכחה - גם אם מדובר בדברי טעם.

בתפילה לבורא שינחה אותנו בדרך הנכונה וישלח לכולנו ס"ד בכל -
מתכנתת אחת - מיני רבות ורבים וטובים שלא נמצאים בבית בשעות הצהריים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
לגמרי לא בהכרח.
אני יבאר את הודעתי,
במשך כמה אלפי שנים בעל במשפחה היהודית פרנס את משפחתו.
היו עשורים בודדים בלבד בהיסטוריה היהודית שבהם
בעבר היתה אפשרות לא לעבוד ולךהתקיים בכבוד (קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה)
לכתוב בהכללה "בעבר" ואז להתעלם מאלפי שנות היסטוריה יהודית ולהתמקד בבערך 20/30 שנה, קצת צרם לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אני יבאר את הודעתי,
במשך כמה אלפי שנים בעל במשפחה היהודית פרנס את משפחתו.
היו עשורים בודדים בלבד בהיסטוריה היהודית שבהם

לכתוב בהכללה "בעבר" ואז להתעלם מאלפי שנות היסטוריה יהודית ולהתמקד בבערך 20/30 שנה, קצת צרם לי.
אף אחד לא חושב שדיברתי על ה'בעבר' בו הבנות היו שותפות בתפעול הבית, בחביצת גבינה ובקרצוף הכבסים בנחל. כל השיח לא דיבר על הימים ההם, אלא על ה20-30 שנים אחרונות
אם רצתם עד לשם - זו כבר לגמרי לא קשור לשיח כאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אף אחד לא חושב שדיברתי על ה'בעבר' בו הבנות היו שותפות בתפעול הבית, בחביצת גבינה ובקרצוף הכבסים בנחל. כל השיח לא דיבר על הימים ההם, אלא על ה20-30 שנים אחרונות
אם רצתם עד לשם - זו כבר לגמרי לא קשור לשיח כאן
למה לא אז היה הכי טוב
וגם הגברים למדו הרבה יותר רגוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
לדעתי הזלזול פה בשאלה ממש מוגזם.
אמנם זה נתון די קיצוני לומר ש80% נפגעים מצהרונים
אבל ידוע שזה בעיה ובמיוחד בגיל צעיר יש ילדים שממש חסר להם החום של הבית
חוזרים הביתה ואחרי שעתיים הולכים לישון
יוצא שהמטפלות בלבד מטפלות בפעוטות יום שלם
ודאי שזה לא מה שייתן לילדים את מיטב בריאות הנפש והאושר.

וזה שכולנו התרגלנו למצב וב2020 כולנו עובדים במשרות מלאות (שזו אגב הגזמה שנרשמה פה לא מעט) זה לא אומר שלא אמור לצבוט לנו בלב על שהילדים לא גדלים בבית עם אמא מספיק.

ומתי קרה הרגע הזה בו החלטנו להעדיף משרות וקריירה על פני גידול ילדי ישראל הטהורים בבית?

אז אני לא אומרת שהצהרונים מזיקים לנפש וגוורים נזק נפשי בלתי הפיך
אבל אין שום ספק שחבל שהילדים בצהרונים כל כך הרבה.

כל זה נוגע בעיקר לילדים קטנים שהולכים לישון מוקדם וזקוקים ליותר יחס חם מאמא
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
@תמי אחת סוף סוף! אם יכולתי הייתי נותנת לך אלף לייקים!
נהוג היום להדביק לילדים אין סוף בעיות ריגשיות ולתת להורים לאכול את עצמם כל היום ואז זה לופ, ילדים מתוסכלים הורים מחורפנים יוצא שאף אחד מהצדדים לא רגוע!
קהל נכבד ויקר, זוהי מציאות חיינו!! הרי כבר דנו רבות בחלום הגדול של כל אימא בישראל לעבוד עד אחת לנוח ואז לטפל בכל מטלות הבית, זה לא קורה, בגלל הרבה סיבות, לפחות תחזקו אותנו שאנחנו עושות את המיטב! ובאמת מתאמצות כל כך!! מספיק לחפש בעיות ריגשיות כל הזמן.
היה לי תמיד דיון עם חברתי המורה, היא נחה מ 1-4 אני מ 1-4 עדיין מתרוצצת בעבודה, חוזרת סחוטה, אני יכולתי איכשהוא לשלם את תשלומי החודש, היא דחוקה וחיה בצימצום נורא! (כסף לרב קו וכאלה) מה נכון יותר? רק הקב"ה יודע.
מה שבטוח זה שאנחנו עושים את המירב.
ואגב, מה רע בחברה מעניינת ומבוקרת אחרי צהריים?
תראו את החופש, זה הרס! למה לא לפצל את החופש לחודש בחורף חודש בקיץ? למה צריך להצמיח לכולם קרניים?
הרי אנחנו עובדים רגיל, ויוצאים עם הילדים מתי שניתן, מעבר לכך הילדים פשוט מחורפנים משעמום! אם כבר בעיות ריגשיות ורוחניות זה מהחופש, לא מצהרון!!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה