דרוש מידע צהרון לילדים- מזיק רגשי?

[אסתריקה הלר]

עוד לא קרה הרגע הזה.

ב"ה שזה לא קרה לכם
אני רואה כל כך הרבה שזה המצב אצלם בדיוק

 

[yitzhak123]

ב"ה שזה לא קרה לכם
אני רואה כל כך הרבה שזה המצב אצלם בדיוק

בסביבתי אני רואה רק אמהות שנאלצות לפרנס את משפחתם למרות העדפה הברורה שלהם להישאר בבית.
אבל אני באמת לא מכיר את כולן, זו רק תחושה.

 

[במבונה]

רק אצלינו חוזרות לפחות 40% לפני הצהרון?
יש גם משפחות שמעדיפים שיהיו עם האבא לבד ולא בצהרון.

 

[ChaiMordechaiBrecher]

חחחחחחחחחחחחחחחחח
באמת נראה לך שיום הלימודים מסתיים באחת כדי שמורות יוכלו לקחת את הילדים בשעה זו מהמטפלת?????????
האמת, חבל שהם לא מסתיימים ב12:00, הייתי מספיקה לחזור להתארגן ואז לקחת את הילדה באחת

ככה שמעה אחת מהמנהלת של בנותיה, שהלימודים מסתיימים ב 12:55 כדי שהמורות תספקנה לאסוף את הילדים מהגנים\ מטפלת.
הפתרון האמיתי הוא יום לימודים ארוך, שינוי שיטת הלמידה ולא לחץ מטורף בבוקר מריחת הזמן בין 13:30-16:00.
צהרון הוא פלסתר לבעיה רוחבית ואקוטית במערכת החינוך לבנות.
[אגב, לבנים אין את הבעיה הזאת משום מה.. בהעדר הסתדרות]

 

[כתב עט]

ככה שמעה אחת מהמנהלת של בנותיה, שהלימודים מסתיימים ב 12:55 כדי שהמורות תספקנה לאסוף את הילדים מהגנים\ מטפלת.
הפתרון האמיתי הוא יום לימודים ארוך, שינוי שיטת הלמידה ולא לחץ מטורף בבוקר מריחת הזמן בין 13:30-16:00.

צהרון הוא פלסתר לבעיה רוחבית ואקוטית במערכת החינוך לבנות.

[אגב, לבנים אין את הבעיה הזאת משום מה.. בהעדר הסתדרות]

 

[נחמי3]

בנסיון שיש לי שנים עם צהרונים
אז בגן זה ממש בסדר, לכתחילה של הלכתחילה
ובבית ספר זה הרבה פחות מומלץ

 

[שולחן וכיסא]

אבל הימצאות של שעות רבות כל כך רחוק מההורים ומהבית החם, מעצימה בעיות בוודאות

הימצאות של שעות רבות כל כך רחוק מההורים ומהבית החם, מעצימה בעיות בוודאות לילדים שהרבה דברים יכולים להעצים להם בעיות,
ילד שגדל בבית בריא, וכשהוא בבית טוב לו ושמח
לא יהיה שום בעיה בצהרון והוא גם מבין את המציאות אבל לילד עם 'רקע' יותר בעייתי- הצהרון באמת יכול להיות לו בעיה

 

[שולחן וכיסא]

האם ילדיך מתלוננים שלא טוב להם בצהרון
או שהם חוזרים רגועים ושבעים ומחכים ליום המחר?

אולי כדאי יהיה לברר מול הילד איך מרגיש לו שם
נראה לי שזאת האינדקציה הכי מדויקת

בהחלט, אם לילדים טוב בצהרון- זה מעולה
אפשר לדאוג לילד לחברים מסוימים שהוא רוצה איתו בצהרון וככה הוא יצפה לזה

 

[מרחבית]

אני יבאר את הודעתי,
במשך כמה אלפי שנים בעל במשפחה היהודית פרנס את משפחתו.
היו עשורים בודדים בלבד בהיסטוריה היהודית שבהם

במשך אלפי שנות היסטוריה, בהמון תקופות ומקומות שונים על פני כדור הארץ, היו כל-כך הרבה דברים שונים ומשתנים.
כמה מזה ידוע לנו?
רק לפני תקופה קצרה יחסית (להיסטוריה) לא היו מים זורמים בבתים, כבסו את הכביסה בנהר, תפרו וסרגו לבד - בגדים, כיסויי מיטה ווילונות.
גידלו ירקות בחצר, אספו ביצים מהתרנגולות בחצר וחלבו חלב מהפרה. כל אלה היו זקוקים לטיפול. הכשירו עופות ובשר לבד, בישלו על פרימוס. אפו לחם ופיתות. ומי מדבר על אוכל קנוי מוכן.
פעם לא היה פלסטיק קל לניקוי ולא פורמייקה ומי מדבר על כלים חד פעמיים או על טיטולים או על טישו מנייר.
לא היתה אנטיביוטיקה לילדים החולים, ולא טלפון לקרוא לרופא לעזרה בעת הצורך, ולא מכונית. תמותה גבוהה ל''ע של ילדים, תוחלת חיים פחותה, לידות מסוכנות.
זה על קצה המזלג עם מה התמודדה אשה בניהול הבית והילדים והחיים בכלל.
והבעל העובד, לפעמים לא היה בבית ימים ושבועות, ובודאי לא עזר לאשתו בעבודות הבית והטיפול הפיזי בילדים כמו שהיום מקובל.

עם זאת, היו נשים שבהחלט היו מעורבות במסחר, והביאו גם הן פרנסה.
היו גם בתים אמידים ועשירים עם משרתים ומשרתות, עם אומנת לילדים וכו'.
המשרתות והאומנות הללו - היו נשים או נערות שעבדו בבתים אחרים - והרוויחו כסף, אף שהן בנות.
היו כל מיני, ואין אפשרות לקחת מרכיב בודד אחד ולעשות ממנו כלל.

וכל דבריי לא באו לומר שום דבר לעצם הדיון שבאשכול. ולא להוריד כהוא זה מערכן של נשות ישראל כיום, שמתמודדות עם התמודדויות של הדור הזה. ואני מעריכה אותן בכל לבי.
אך להשוות לעבר - לחיים שונים לגמרי כמעט מכל הבט אפשרי - זה לא שייך.

 

[חוחית]

בתי ילדים בקיבוץ עבדו בערך על אותו עקרון.
לא אומרת שיש אופציות במציאות הכלכלית המורכבת ביינו.
אבל כן חשוב לשים לב.
ולהיות עם יד על הדופק.

 

[מרחבית]

סביבתי אני רואה רק אמהות שנאלצות לפרנס את משפחתם למרות העדפה הברורה שלהם להישאר בבית.

נראה לי שרוב הנשים היו מעדיפות לעבוד פחות שעות ולהרוויח מספיק מאותן שעות, ושיהיו חופשים מקבילים לילדים.
לא לעבוד בכלל? - לא נראה לי שרובן מעדיפות, גם אם לא היו חייבות בשביל פרנסה.
וזה לרוב לא בגלל קריירה והשקפה לא נכונה על מרכזיות תפקידן בבית. אלא שהכל היום שונה, נשים לומדות יותר, עבודות הבית הן לא כמו פעם, חיי החברה לא כמו פעם, ועוד.
כל תקופה היא משהו אחר.

 

[מרחבית]

גם לי כואב שילדים כל-כך הרבה שעות מחוץ לבית בלית ברירה. אולם ההשוואה לבתי הילדים בקיבוץ, לא נראית לי נכונה, כיוון שעיקר הנזק היה בקיבוצים בהם הילדים גם ישנו בבתי ילדים. שם היה 'הבית' שלהם. הם באו לבקר את ההורים לזמן קצר כל יום, וחזרו לבית ילדים להיות שם ולישון שם בלילה. הבית שלהם לא היה בבית ההורים.

 

[שולחן וכיסא]

כולם פה כותבים שאם היו לוקחים את הילדים מוקדם, לא בצהרון,
האמא היתה יושבת 5 שעות עם הילדים כל היום, מבלה איתם, משחקת ונותנת הרבה תשומת לב לכל אחד
ככה עד המקלחות והשינה,
אם אתם מכירים אישה כזאת-אשריה
אני לא מכירה...

 

[דרמה זה לא סיפור]

בגמישות, אפשר למצוא פתרונות חלקיים לבעיה.
הילד לא חייב להיות עד סוף הצהרון. יכול להיות עד 14.30, שזה לא נורא [כי הגננות והילדים עדיין לא מאוד עייפים]
אפשר לשלם למשפחה/שכנים שיטפלו בהילד הביתה בשאר הזמן.

לפעמים צריך כמה פתרונות קטנים לבעיה אחת גדולה.
יום אחד הילד יחזור הביתה, יום אחד האבא, יום אחד השכנים, יום אחד הסבתא, יום אחד חבר ויום אחד הוא ישאר בצהרון.

לכל בעיה מורכבת אין בדרך-כלל פתרון אחד פשוט.
צריך גמישות ויצירתיות.

ממש לא בטוח שטוב לילד היו יו הזה. כל יום לעמוד בדלת בחוסר ודאות מי יקח היום
במיקרה כזה שצריך להסתמך על טובות מכל הסביבה אני חושבת שעדיף להשאיר בצהרון
א,א לזלזל ביציבות בסדר יום.
ילד חייב לדעת מה קורה איתו אחרי שעות הגן, זה הבסיס לרוגע שלו כל היום.
לא נראה לי שילד יכול לזכור ןלהחזיק את כל המערכת הנ"ל...

 

[שירה 34]

בגמישות, אפשר למצוא פתרונות חלקיים לבעיה.
הילד לא חייב להיות עד סוף הצהרון. יכול להיות עד 14.30, שזה לא נורא [כי הגננות והילדים עדיין לא מאוד עייפים]
אפשר לשלם למשפחה/שכנים שיטפלו בהילד הביתה בשאר הזמן.

לפעמים צריך כמה פתרונות קטנים לבעיה אחת גדולה.
יום אחד הילד יחזור הביתה, יום אחד האבא, יום אחד השכנים, יום אחד הסבתא, יום אחד חבר ויום אחד הוא ישאר בצהרון.

לכל בעיה מורכבת אין בדרך-כלל פתרון אחד פשוט.
צריך גמישות ויצירתיות.

מצחיק מאוד הכמה פתרונות קטנים..
מבחינת הרבה הורים כל פתרון כזה הוא ענק,
כי סתם לדוגמה
האבא עובד
הסבתא גם עובדת וגרה בעיר אחרת
החבר - מה הענין לשלוח לבית זר?
וכו וכו
בקיצור פתרון די לא מציאותי לרוב

 

[צחית]

מתי? כשעסקו ברוכלות והיו מחוץ לבית כל השבוע?

תבדקי כמה תנאים עסקו למחייתם
והיו גדולי הדור
ר' יוחנן הסנדלר ושמואל היה רופא וכו'

 

[מביאה את המשיח]

אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?

 

[קנגה]

כולם פה כותבים שאם היו לוקחים את הילדים מוקדם, לא בצהרון,
האמא היתה יושבת 5 שעות עם הילדים כל היום, מבלה איתם, משחקת ונותנת הרבה תשומת לב לכל אחד
ככה עד המקלחות והשינה,
אם אתם מכירים אישה כזאת-אשריה
אני לא מכירה...

טוב לילד להיות בבית גם כשאמא שלו לא יושבת ומשחקת איתו הרבה זמן. ואגב - לדעתי טוב לילד להיות בבית גם אם לפעמים טיפה משעמם לו מאשר להיות עסוק כל הזמן אבל מחוץ לבית.
כל זה כמובן ככל שמתאפשר, אבל השאיפה היא שילדים ינשמו בית ויפגשו את המשפחה כמה שיותר.
כך לדעתי. גם אם זו המציאות ההכרחית בהרבה מקרים, בא לא נהפוך את זה שילדים חוזרים הביתה ואחרי שעתיים-שלוש הולכים לישון לאידיליה.

 

[מרחבית]

תבדקי כמה תנאים עסקו למחייתם
והיו גדולי הדור
ר' יוחנן הסנדלר ושמואל היה רופא וכו'

היו בערך 130 תנאים שהיו ופעלו לאורך כחמש דורות.
מה עשה כל אחד מאותם תנאים?
מה עשו כל שאר אנשי חמשת הדורות הללו? ובאיזו רמה רוחנית הם היו?
כמה סנדלרים ורופאים יש היום שהם גדולי הדור / מתאימים להיות גדולי הדור?

לא שאני יודעת את כל התשובות למה ששאלתי. אני בסך הכל מנסה לומר שבשביל להסיק מסקנות - חייבים לדעת הרבה יותר הן על הדורות ההם והן על ההבדל בין אז לעכשיו.

 

[שולחן וכיסא]

טוב לילד להיות בבית גם כשאמא שלו לא יושבת ומשחקת איתו הרבה זמן. ואגב - לדעתי טוב לילד להיות בבית גם אם לפעמים טיפה משעמם לו מאשר להיות עסוק כל הזמן אבל מחוץ לבית.
כל זה כמובן ככל שמתאפשר, אבל השאיפה היא שילדים ינשמו בית ויפגשו את המשפחה כמה שיותר.
כך לדעתי. גם אם זו המציאות ההכרחית בהרבה מקרים, בא לא נהפוך את זה שילדים חוזרים הביתה ואחרי שעתיים-שלוש הולכים לישון לאידיליה.

תלוי בבית ותלוי בילד
לא בכל בית עדיף שהילד ישתעמם בבית מאשר שיהיה עסוק בחוץ...
וגם לא לכל ילד טוב להשתעמם בבית.. יש ילדים אנרגטיים שצריכים כל הזמן תעסוקה (- לדעתי הרבה ילדים)
והצהרון בשבילם זה פתרון מעולה