צידה במובן ציד - כיצד מנקדין?

[אברהם]

צֵידָה או צִידָה?
או באופן אחר?

 

[אשר שרבר]

בציירה
צֵידה

 

[אברהם]

בציירה
צֵידה

תשובה שקיבלתי בפרטי (וגם הנטייה שלי היא לומר כך)
ציד=צִידָה
(צֵידָה - מזון, כמו צידה לדרך)

 

[אשר שרבר]

מעניין, אם זכרוני אינו מטעה אותי כך למדנו משניות...

 

[פסיק]

מעניין, אם זכרוני אינו מטעה אותי כך למדנו משניות...

עיינו כאן https://he.wikisource.org/wiki/משנה...צבת#מַסֶּכֶת_שַׁבָּת_פֶּרֶק_שְׁלוֹשָׁה_עָשָׂר משנה יג'. אם משם ראיה...

 

[דיו וקסת]

לטוס - טִיסה
לשוב -שִיבה
למול - מִילה
לחוד - חִידה
ומשכך, לצוד - צִידה

 

[עכביש]

צֵידֶה...

להלן עניות דעתי:
על "צֵידה לדרך" יש הסכמה, נכון?
צידה הוא שם מקור לבעלי חיים שניצודו לשם אכילה, ומכאן לכל מזון דרכים.
ממילא, צֵידה בצֵירֵי.

יש מונח דומה צַיִד - דַיִג, אולם לא מצאתי דֵיגָה, אלא: דַיָג - צַיָד, צַיִד - דַיִג,
כנראה צֵידָה, היא שם הניצוד, וצַיִד הוא שם הפעולה.

אמנם אולי יש כאן מקום ל-צִידה.
אך לא כמקבילה של חִידה כמו לצוד צִידה, המקבילה היא הצֵידה. אלא כשם הפעולה.

 

[עכביש]

https://he.wiktionary.org/wiki/צידה

 

[דיו וקסת]

כפי שהבנתי הנידון הוא על הפועל 'צידה', ולא על שם העצם של יבול מסע הציד.
'צידה לדרך' זה שם עצם ולא פועל
לעומת פעולת ה'צידה' שהיא משורש צ-ו-ד (למיטיבי לכת: גזרת הנחים נעו"י)
ולכן לדעתי היא מנוקדת בחיריק בפ' הפועל.

 

[מ"ם]

צֵידָה.

כך ניקד בכת"י קאופמן שבת יג,ה.

כתב יד מלפני כאלף שנה, הידוע בדיוקו הדקדוקי, מתאים למסורות, חף במידה רבה מתיקוני מעתיקים עד שהוכתר בכתר "כתב היד המדויק ביותר של המשנה המצוי בידינו".

 

[עכביש]

@עבדקן
מקור?

 

[מ"ם]

צילום מכתב יד קאופמן:

צילום מכת"י פארמה, גם הוא מלפני כתשע מאות שנה ומכתבי היד העיקריים של המשנה:

 

[דיו וקסת]

הפניתי את השאלה לאקדמיה ללשון עברית (אם משם ראיה...) וזו תשובתם:

צֵידָה (בצירי) הוא בדרך כלל שם העצם - המזון שאדם לוקח איתו לדרך. שם הפעולה הרגיל הוא צַיִד. לצידו משמש בלשון חכמים ואילך גם שם הפעולה צִידָה (בחיריק, כמו קימה, שיבה שציינת). אם תרצה תוכל להשתמש בו, אם כי בימינו הוא אינו משמש ונחשב מיושן.

בברכה,
ברק דן

 

[מ"ם]

תודה רבה עברקדן על ההשקעה!