הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1,181
מורה נבוכי החיסונים 4 – עובדות מדעיות – החיסון לקורונה לא גורם למחלת ADE
http://rotem.org.il/
בימים אלו משותף בכל הפורומים סרטון נוסף של הרב אשרוב בו הוא מזהיר אותנו מפני סכנת החיסונים והפעם בטיעון שכל מקבלי החיסונים עלולים לפתח מחלה "סופנית חשוכת מרפא" (ADE). רוצים לדעת מדוע אין שום סכנה שכזאת? – היכנסו וקיראו על עובדות מדעיות תכליתיות שמפריכות לחלוטין את הטיעונים הללו…
המביש בכל הסיפור הזה הוא העובדה שהוא מציב תיאוריה משוללת יסוד (תרתי משמע) ועליה הוא בונה תלי תילים של סברות כרס (י"ג קרש) ככל שדמיונו הפרוע מוביל אותו בלי לדעת שעובדות יסוד מדעיות פשוטות מפילות את כל בניין הקלפים שבנה ומפריכות לחלוטין את נבואת האימים שהוא ומתנגדי החיסונים מפיצים בכל אתר ועל כל גבעה רמה…
להלן תקציר התגובה, כי חבל על כל רגע שמבזבזים על דברי ההבל מבית מדרשו של הרב אשרוב (להלן: הרא"י):
בסיכום – הסבירות ש- ADE יתפתח בעקבות החיסון החדש לקורונה שואפת לאפס מוחלט בגלל העובדות המדעיות הברורות שנגיף הקורונה איננו מדביק הדבקה פרודוקטיבית מקרופאגים או תאי חיסון ואיננו מתרבה בהם וש- 95 אחוז מהמחוסנים מפתחים נוגדנים מנטרלים. נקודה. שוב הוכח מעבר לכל ספק שהנ"ל מהלך עלינו אימים ומנבא לנו נבואות שחורות פרי דמיונו הפורה, ופרי אינטרסים ברורים שלו, תוך שהוא מוכיח פעם נוספת את בורותו בענייני רפואה, למרות שהצהיר שלפחות בתחום הזה הוא מבין.
לקריאה נוספת:
נוגדנים מנטרלים לעומת נוגדנים לא מנטרלים:
תגובות מערכת החיסון נגד פולש זר (נגיף, חיידק) כוללות יצירת נוגדנים. המטרה העיקרית של הנוגדנים היא להתקשר לפולש (כמו נגיף) ולמנוע ממנו להדביק או להיכנס לתא. נוגדנים המונעים כניסה לתאים נקראים נוגדנים מנטרלים (Neutralizing Antibodies). מרבית החיסונים המודרניים פועלים על ידי גרימת ייצור של נוגדנים מנטרלים.
ישנם פולשים (נגיפים, חיידקים) שאינם גורמים לייצור קבוע של נוגדנים מנטרלים אלא לעיתים ליצירת נוגדנים שאינם מונעים כניסת הנגיף לתאים. נוגדנים כאלה נקראים נוגדנים לא מנטרלים. לעיתים, נוגדנים אלו עלולים להגביר את יכולתו של נגיף להיכנס לתאים ולגרום להחמרת המחלה באמצעות מנגנון שנקרא תגובה מוגברת תלויית נוגדנים (ADE=Antibody-Dependent Enhancement).
מה זה ADE?
כאשר נוגדן שנוצר כנגד נגיף אינו מסוגל לנטרל את הנגיף הוא נקרא נוגדן לא מנטרל והוא יוצר קומפלקס של נוגדן מחובר לנגיף. לאחר שהקומפלקס הזה עובר בליעה (פאגוציטוזה או תהליך אקטיבי אחר) על ידי מקרופאגים או תא חיסוני אחר, הדבר גורם לשחרור הקשר בין הנגיף לנוגדן בגלל קשירה לקויה עם הנוגדן הלא מנטרל. הנגיף שלא נוטרל משתחרר, משתכפל בתוך המקרופאג (או תאי החיסון האחרים), מתרבה בקצב מהיר ביותר, מחסל את תאי מערכת החיסון המודבקים, משתחרר מהתאים הללו, מתפשט לכל עבר ופוגע ברקמות בתהליך דלקתי מוגבר שנקרא ADE.
מכאן ברור שנוגדנים לא מנטרלים פועלים כ"סוס טרויאני", ומאפשרים לנגיף לחדור לתוך תאי מערכת החיסון ולהמשיך להתרבות בתוכם, לפגוע ביכולתם לספק הגנה, לצאת מהתאים ולהתפשט לכל עבר ולהחריף את התגובה הדלקתית.
[במאמר מוסגר – חשוב להעיר שההסבר הנ"ל נכתב בלשון פשוטה להבנה, אבל תהליך החדירה של הנגיף המחובר לנוגדן לא מנטרל הינו מורכב בהרבה ומערב לעיתים קרובות גם את מערכת המשלים (Complement) לשם כך]
דוגמה לנגיף שגורם למחלת ADE
אחת הדוגמאות הטובות ביותר למחקר של נגיף העלול לגרום ל- ADE היא נגיף הדנגה Dengue)). נגיף הדנגה הוא אחד הזיהומים הנפוצים בעולם, מדביק מאות מיליונים והורג עשרות אלפי אנשים בכל שנה. שלא כמו נגיפים כמו חצבת או חזרת שיש להם רק סוג (סרוטיפ) אחד, לנגיף הדנגה יש ארבעה סוגים שונים, המכונים "סרוטיפים". סרוטיפים אלה דומים מאוד, אך הבדלים מהותיים ביניהם מהווים את הסיבה לכך שהם עלולים לגרום ל- ADE. אדם נגוע בסרוטייפ אחד של נגיף דנגה, בדרך כלל יסבול ממחלה קלה וגופו ייצר תגובה חיסונית שמגנה עליו, כולל נוגדנים מנטרלים, כנגד אותו סרוטיפ. אך אם אדם זה יידבק בסרוטייפ שני של נגיף דנגה, השונה מהותית מהראשון, הנוגדנים המנטרלים הנוצרים מהזיהום הראשון עשויים להיקשר לנגיף מהסרוטיפ השני ולא ינטרלו אותו ולמעשה יגבירו את יכולתו של הנגיף השני להדביק תאים של מערכת החיסון (מקרופאגים ואחרים), להתרבות בהם ולפתח צורה קשה של ADE שנקראת קדחת-דנגה דימומית Dengue hemorrhagic fever)).
האם ADE נגרם על ידי חיסונים?
אכן היו כמה מקרים שבהם ADE נגרם בגלל חיסון:
הנגיף הסינציאלי הנשימתי (RSV) – נגיף זה גורם לרוב לדלקת ריאות אצל ילדים. חיסון נוצר על ידי גידול RSV, טיהורו והמתה שלו (אינאקטיבציה) באמצעות פורמלדהיד. בניסויים קליניים, ילדים שקיבלו את החיסון הזה היו בסיכון גבוה יותר לפתח או למות מדלקת ריאות ו- ADE לאחר זיהום חוזר ב- RSV. כתוצאה מממצא זה נעצרו ניסויי החיסון, והחיסון מעולם לא הוגש לאישור ולא שוחרר לציבור.
חצבת – גרסה מוקדמת של חיסון נגד חצבת נעשתה על ידי המתת נגיף חצבת באמצעות פורמלדהיד. ילדים שחוסנו ואחר כך נדבקו שוב בחצבת פיתחו חום גבוה, פריחה חריגה ו- ADE בצורה לא טיפוסית של דלקת ריאות. לאחר שהתקבלו תוצאות אלו, הוצא החיסון מהשימוש, ואלה שקיבלו גרסה זו של החיסון, טופלו, הבריאו, וקיבלו המלצה להתחסן שוב באמצעות חיסון חצבת חי, מוחלש, שאינו גורם ל- ADE ונמצא בשימוש עד היום. כאן רואים שוב, שברוב המקרים ADE לא גורם לתמותה של החולה אלא לתסמינים שניתנים לטיפול ולריפוי, בניגוד גמור לטענה הדמגוגית של הרא"י.
החיסון הישן נגד – RSV וגם החיסון הישן נגד חצבת שגרמו ל- ADE נחקרו בשנות השישים. מאז יוצרו בהצלחה חיסונים לנגיפים אלה ואחרים. לדוגמה: חיסונים נגד הפטיטיס A, כלבת וחיסון פוליו. כיום ברור ללא שום ספק שחיסונים עדכניים אלה אינם גורמים ל- ADE.
כך קרה עם חיסונים ישנים נגד נגיפים כמו דאנגה, פוליו, כלבת ועוד. מתברר שברגע שחיסנו את האנשים עם גירסאות מתקדמות של החיסונים הללו (בדרך כלל עם נגיף חי מוחלש במקום בנגיף מומת) המחוסנים פיתחו נוגדנים מנטרלים ותופעת ה- ADE נמנעה לגמרי.
בהקשר זה נזכיר את העובדה שעם השנים יוצרו והוכחו כבטוחים חיסונים מיוחדים שמכוונים נגד מספר סוגים (סרוטיפים) של אותו נגיף, כולל חיסונים נגד פוליו (3 סרוטיפים), וירוס רוטה (5 סרוטיפים), וירוס הפפילומה האנושי (9 סרוטיפים) ובכולם הושגה הצלחה רבה וכלל לא התגלתה התפתחות של ADE.
האם עלי להיות מודאג מכך שילדי יפתח ADE לאחר קבלת חיסון?
החיסונים המומלצים כיום בשגרה אינם גורמים ל- ADE. במהלך הניסויים המוקדמים שעורכים לכל חיסון חדש, אם מגלים תכשירי חיסון שגורמים ל- ADE כמו אלה שתוארו לעיל, הייצור שלהם יופסק והם לא יוגשו לאישור. ניסויים קליניים בשלב III נועדו לחשוף תופעות לוואי תכופות או חמורות לפני אישור חיסון לשימוש כולל ADE.
עובדות אלה שוללות את הטיעונים המופרכים כאילו ADE מתגלה רק חודשים רבים או שנים אחרי השימוש בחיסון. בשלב III של הניסויים, אחרי שכבר חוסנו חיות מעבדה הן מודבקות שוב ע"י נגיף חי ובוחנים את עמידותם אחרי החיסון ובעיקר שוללים את התפתחות ADE בעקבות החיסון. נזכיר שוב שלא הירידה בכמות הנוגדנים היא שגורמת לתגובת ADE אלא עצם היצירה של נוגדנים לא מנטרלים היא זו שיכולה לגרום ל- ADE כפי שהוסבר בפרוטרוט לעיל.
מסקנה: החיסונים החדשים מסוג COVID-19 אינם גורמים ולא יגרמו ל- ADE
מחלת COVID-19 וחיסוני COVID-19 החדשים אינם גורמים ל- ADEמהסיבות שפורטו לעיל. אנשים שנדבקו ב- SARS-CoV-2, הנגיף שגורם ל- COVID-19, לא עשויים לפתח ADE לאחר חשיפה חוזרת בגלל העובדה שהנגיף לא מדביק מקרופאגים או תאי חיסון אחרים. מעל 95 אחוז מהמתחסנים מפתחים נוגדנים מנטרלים, עוד סיבה לשלילת אפשרות לפתח ADE. כמו כן, מחקרים על חיסונים במעבדה עם בעלי חיים או בניסויים הקליניים באנשים לא מצאו עדויות ל- ADE למרות שעברו כבר כמה חודשים מאז בוצע החיסון, כפי שהוכח עם עשרות אלפי המחוסנים הראשונים שנבחנו בשלב III של הבדיקות.
בברכת בריאות טובה ואיתנה תמיד
© פרופ' חיים גמליאל
http://rotem.org.il/
בימים אלו משותף בכל הפורומים סרטון נוסף של הרב אשרוב בו הוא מזהיר אותנו מפני סכנת החיסונים והפעם בטיעון שכל מקבלי החיסונים עלולים לפתח מחלה "סופנית חשוכת מרפא" (ADE). רוצים לדעת מדוע אין שום סכנה שכזאת? – היכנסו וקיראו על עובדות מדעיות תכליתיות שמפריכות לחלוטין את הטיעונים הללו…
המביש בכל הסיפור הזה הוא העובדה שהוא מציב תיאוריה משוללת יסוד (תרתי משמע) ועליה הוא בונה תלי תילים של סברות כרס (י"ג קרש) ככל שדמיונו הפרוע מוביל אותו בלי לדעת שעובדות יסוד מדעיות פשוטות מפילות את כל בניין הקלפים שבנה ומפריכות לחלוטין את נבואת האימים שהוא ומתנגדי החיסונים מפיצים בכל אתר ועל כל גבעה רמה…
להלן תקציר התגובה, כי חבל על כל רגע שמבזבזים על דברי ההבל מבית מדרשו של הרב אשרוב (להלן: הרא"י):
- במחקרים שעקבו אחר תופעת ה- ADE (הסבר ופרטים להלן) מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת הוברר שקיימים שני תנאים להתפתחות ADEא. נגיפים שמדביקים הדבקה פרודוקטיבית את המקרופאגים או תאי החיסון האחרים[iii] ומתרבים בתוכם עלולים לגרום להתפתחות ADE. נגיף הקורונה איננו מדביק תאי חיסון בהדבקה פרודוקטיבית כפי שהוכח ממחקרים שנערכו בנושא[iv],[v] .
- אם מוסיפים לכך את העובדה שבמבדקים אחרונים שנעשו בפועל במרכז הרפואי שיבא[viii] נמצא ש- 98 אחוז ויותר ממקבלי החיסונים החדשים נגד קורונה מייצרים נוגדנים מנטרלים נגד נגיף הקורונה, הרי ברור שוב שהחיסון נגד קורונה איננו גורם ADE אלא להיפך, מגן מפני אפשרות כזאת.
- בניגוד לנטען – גם אם מספרם של הנוגדנים המנטרלים יילך וייפחת עם הזמן, והמחוסנים ייחשפו שוב לנגיף הקורונה, תאי הזיכרון של מערכת החיסון ייצרו שוב כמויות גבוהות של נוגדנים מנטרלים והנגיף לא ידביק את תאי מערכת החיסון לכן שוב, ההסתברות להתפתחות ADE בגלל החיסון שואפת לאפס.
- בניגוד לנטען – מחלת הקורונה הנוכחית (COVID-19) שונה לחלוטין משתי מחלות הקורונה שהיו בעבר[ix] – SARS (Nov 2002 – Jul 2003) או MERS (2012-present) שבהן אכן התגלו בעיות בחיסונים עוד בשלבים הראשונים של הבדיקות של החיסונים ולכן החיסונים שלהם לא אושרו. בקורונה הנוכחית, החיסונים עברו בדיקות יסודיות ולא נתגלו שום תופעות לוואי משמעותיות וגם לא ADE בשום שלב!!!
- במחקרים משנות ה- 60 של המאה הקודמת ועד ימינו, הוברר שבמחלות נגיפיות וגם בחיסונים שבהם נגרם ADE, הדבר לא נגרם בכל פעם שרמת הנוגדנים יורדת, אלא כאשר לאדם היו נוגדנים לא מנטרלים ברמה גבוהה – בעיקר כאשר הייתה חשיפה לנגיף מסרוטיפ (זן) שונה, בדרך כלל אלים הרבה יותר.
- חשוב להבהיר כי הווריאנטים (מוטציות) החדשים של נגיף הקורונה (הבריטי, הדרום אפריקאי ועוד) אינם נחשבים סרוטיפים חדשים, כי הם שונים מהנגיף המקורי בפחות מאחוז אחד וכפי שכבר מסתמן, החיסון הנוכחי מכסה גם אותם!!!
- טיעון מסולף נוסף – "כל מי שהנוגדנים שלו יירדו, מייד יחלה במחלה הסופנית ADE". העובדות שעולות ממחקרים רבי שנים, מוכיחות שגם במקרים הקלסיים של ADE רק אחוז קטן של האנשים שנחשפו שוב לנגיף אלים ושונה (סרוטיפ)3 פיתחו ADE קיצוני. כלומר מדובר באחוז קטן של נדבקים שפיתחו ADE במקרה של הדבקה בנגיף שונה לחלוטין מהנגיף המקורי שבו חלו. כלומר לא מדובר בתחלואה מפושטת או נרחבת של ADE.
- עוד טיעון מסולף – "כל מי שחלו ב- ADE מתו ואין מה לעשות נגד "המחלה האיומה הזאת". זהו שוב סילוף העובדות שהרי מאות אלפים של ילדים ואנשים שחלו ב- ADE בעקבות הדבקה בנגיף דאנגה (ראו פרטים להלן) טופלו והבריאו ואז חיסנו אותם בחיסון משופר שגרם ליצירת נוגדנים יעילים נגד כל הסרוטיפים של הנגיף והם חיים ובריאים (באושר) עד עצם היום הזה.
- עוד טיעון מסולף – "לאחר שישה חודשים יתפתח אצל כל המחוסנים נגד קורונה ADE". העובדות המחקריות מראות ש- ADE מתפתח בתוך שבועות או חודשים בודדים לאחר החיסון, אם בכלל. עובדה זו אומרת שאם החיסון נגד קורונה היה גורם ל- ADE, התופעה הייתה כבר מתגלה ומדווחת שהרי יש היום לפחות 80 אלף אנשים שחוסנו ראשונים בחיסון החדש ועוד מיליוני מחוסנים שהתחסנו כבר ואצל כל אלה, באופן הברור ביותר, אין ולא הייתה שום תופעה של ADE, למרות שעברו כבר שבועות וחודשים מאז קיבלו את החיסון.
- עוד טיעון מסולף – "גם החברות שמייצרות את החיסון וגם ה- FDA מודים שיש סכנה להתפתחות ADE" ומה האמת? האמת היא ששני גורמים חשובים אלה מבטיחים שימשיכו לעקוב אחר המחוסנים כדי לוודא שאין כל סכנה להתפתחות ADE. אם נהיה הוגנים, עלינו לומר שמגיע להם צל"ש על כך שהם לא מטאטאים את הנושא מתחת לשטיח אלא להיפך, מציגים אותו בכל פירסום ובשיא הזהירות חוזרים וטוענים "נמשיך ונעקוב למרות שעד כה לא ראינו שום סימן ל- ADE".
- לכך יש להוסיף את העובדה שארגון הבריאות העולמי (WHO) ביחד עם 2800 רופאים ומדענים ברחבי תבל[x] משתפים פעולה וכולם, ללא יוצא מן הכלל מחפשים אם יש איזו תופעה שלילית בעקבות החיסונים. עד כה, לאחר למעלה מ- 60 מיליון חיסונים בעולם, אף אחד מהם לא דיווח על מקרים של ADE או תופעה דומה בעקבות החיסון החדש לקורונה!!!
בסיכום – הסבירות ש- ADE יתפתח בעקבות החיסון החדש לקורונה שואפת לאפס מוחלט בגלל העובדות המדעיות הברורות שנגיף הקורונה איננו מדביק הדבקה פרודוקטיבית מקרופאגים או תאי חיסון ואיננו מתרבה בהם וש- 95 אחוז מהמחוסנים מפתחים נוגדנים מנטרלים. נקודה. שוב הוכח מעבר לכל ספק שהנ"ל מהלך עלינו אימים ומנבא לנו נבואות שחורות פרי דמיונו הפורה, ופרי אינטרסים ברורים שלו, תוך שהוא מוכיח פעם נוספת את בורותו בענייני רפואה, למרות שהצהיר שלפחות בתחום הזה הוא מבין.
לקריאה נוספת:
נוגדנים מנטרלים לעומת נוגדנים לא מנטרלים:
תגובות מערכת החיסון נגד פולש זר (נגיף, חיידק) כוללות יצירת נוגדנים. המטרה העיקרית של הנוגדנים היא להתקשר לפולש (כמו נגיף) ולמנוע ממנו להדביק או להיכנס לתא. נוגדנים המונעים כניסה לתאים נקראים נוגדנים מנטרלים (Neutralizing Antibodies). מרבית החיסונים המודרניים פועלים על ידי גרימת ייצור של נוגדנים מנטרלים.
ישנם פולשים (נגיפים, חיידקים) שאינם גורמים לייצור קבוע של נוגדנים מנטרלים אלא לעיתים ליצירת נוגדנים שאינם מונעים כניסת הנגיף לתאים. נוגדנים כאלה נקראים נוגדנים לא מנטרלים. לעיתים, נוגדנים אלו עלולים להגביר את יכולתו של נגיף להיכנס לתאים ולגרום להחמרת המחלה באמצעות מנגנון שנקרא תגובה מוגברת תלויית נוגדנים (ADE=Antibody-Dependent Enhancement).
מה זה ADE?
כאשר נוגדן שנוצר כנגד נגיף אינו מסוגל לנטרל את הנגיף הוא נקרא נוגדן לא מנטרל והוא יוצר קומפלקס של נוגדן מחובר לנגיף. לאחר שהקומפלקס הזה עובר בליעה (פאגוציטוזה או תהליך אקטיבי אחר) על ידי מקרופאגים או תא חיסוני אחר, הדבר גורם לשחרור הקשר בין הנגיף לנוגדן בגלל קשירה לקויה עם הנוגדן הלא מנטרל. הנגיף שלא נוטרל משתחרר, משתכפל בתוך המקרופאג (או תאי החיסון האחרים), מתרבה בקצב מהיר ביותר, מחסל את תאי מערכת החיסון המודבקים, משתחרר מהתאים הללו, מתפשט לכל עבר ופוגע ברקמות בתהליך דלקתי מוגבר שנקרא ADE.
מכאן ברור שנוגדנים לא מנטרלים פועלים כ"סוס טרויאני", ומאפשרים לנגיף לחדור לתוך תאי מערכת החיסון ולהמשיך להתרבות בתוכם, לפגוע ביכולתם לספק הגנה, לצאת מהתאים ולהתפשט לכל עבר ולהחריף את התגובה הדלקתית.
[במאמר מוסגר – חשוב להעיר שההסבר הנ"ל נכתב בלשון פשוטה להבנה, אבל תהליך החדירה של הנגיף המחובר לנוגדן לא מנטרל הינו מורכב בהרבה ומערב לעיתים קרובות גם את מערכת המשלים (Complement) לשם כך]
דוגמה לנגיף שגורם למחלת ADE
אחת הדוגמאות הטובות ביותר למחקר של נגיף העלול לגרום ל- ADE היא נגיף הדנגה Dengue)). נגיף הדנגה הוא אחד הזיהומים הנפוצים בעולם, מדביק מאות מיליונים והורג עשרות אלפי אנשים בכל שנה. שלא כמו נגיפים כמו חצבת או חזרת שיש להם רק סוג (סרוטיפ) אחד, לנגיף הדנגה יש ארבעה סוגים שונים, המכונים "סרוטיפים". סרוטיפים אלה דומים מאוד, אך הבדלים מהותיים ביניהם מהווים את הסיבה לכך שהם עלולים לגרום ל- ADE. אדם נגוע בסרוטייפ אחד של נגיף דנגה, בדרך כלל יסבול ממחלה קלה וגופו ייצר תגובה חיסונית שמגנה עליו, כולל נוגדנים מנטרלים, כנגד אותו סרוטיפ. אך אם אדם זה יידבק בסרוטייפ שני של נגיף דנגה, השונה מהותית מהראשון, הנוגדנים המנטרלים הנוצרים מהזיהום הראשון עשויים להיקשר לנגיף מהסרוטיפ השני ולא ינטרלו אותו ולמעשה יגבירו את יכולתו של הנגיף השני להדביק תאים של מערכת החיסון (מקרופאגים ואחרים), להתרבות בהם ולפתח צורה קשה של ADE שנקראת קדחת-דנגה דימומית Dengue hemorrhagic fever)).
האם ADE נגרם על ידי חיסונים?
אכן היו כמה מקרים שבהם ADE נגרם בגלל חיסון:
הנגיף הסינציאלי הנשימתי (RSV) – נגיף זה גורם לרוב לדלקת ריאות אצל ילדים. חיסון נוצר על ידי גידול RSV, טיהורו והמתה שלו (אינאקטיבציה) באמצעות פורמלדהיד. בניסויים קליניים, ילדים שקיבלו את החיסון הזה היו בסיכון גבוה יותר לפתח או למות מדלקת ריאות ו- ADE לאחר זיהום חוזר ב- RSV. כתוצאה מממצא זה נעצרו ניסויי החיסון, והחיסון מעולם לא הוגש לאישור ולא שוחרר לציבור.
חצבת – גרסה מוקדמת של חיסון נגד חצבת נעשתה על ידי המתת נגיף חצבת באמצעות פורמלדהיד. ילדים שחוסנו ואחר כך נדבקו שוב בחצבת פיתחו חום גבוה, פריחה חריגה ו- ADE בצורה לא טיפוסית של דלקת ריאות. לאחר שהתקבלו תוצאות אלו, הוצא החיסון מהשימוש, ואלה שקיבלו גרסה זו של החיסון, טופלו, הבריאו, וקיבלו המלצה להתחסן שוב באמצעות חיסון חצבת חי, מוחלש, שאינו גורם ל- ADE ונמצא בשימוש עד היום. כאן רואים שוב, שברוב המקרים ADE לא גורם לתמותה של החולה אלא לתסמינים שניתנים לטיפול ולריפוי, בניגוד גמור לטענה הדמגוגית של הרא"י.
החיסון הישן נגד – RSV וגם החיסון הישן נגד חצבת שגרמו ל- ADE נחקרו בשנות השישים. מאז יוצרו בהצלחה חיסונים לנגיפים אלה ואחרים. לדוגמה: חיסונים נגד הפטיטיס A, כלבת וחיסון פוליו. כיום ברור ללא שום ספק שחיסונים עדכניים אלה אינם גורמים ל- ADE.
כך קרה עם חיסונים ישנים נגד נגיפים כמו דאנגה, פוליו, כלבת ועוד. מתברר שברגע שחיסנו את האנשים עם גירסאות מתקדמות של החיסונים הללו (בדרך כלל עם נגיף חי מוחלש במקום בנגיף מומת) המחוסנים פיתחו נוגדנים מנטרלים ותופעת ה- ADE נמנעה לגמרי.
בהקשר זה נזכיר את העובדה שעם השנים יוצרו והוכחו כבטוחים חיסונים מיוחדים שמכוונים נגד מספר סוגים (סרוטיפים) של אותו נגיף, כולל חיסונים נגד פוליו (3 סרוטיפים), וירוס רוטה (5 סרוטיפים), וירוס הפפילומה האנושי (9 סרוטיפים) ובכולם הושגה הצלחה רבה וכלל לא התגלתה התפתחות של ADE.
האם עלי להיות מודאג מכך שילדי יפתח ADE לאחר קבלת חיסון?
החיסונים המומלצים כיום בשגרה אינם גורמים ל- ADE. במהלך הניסויים המוקדמים שעורכים לכל חיסון חדש, אם מגלים תכשירי חיסון שגורמים ל- ADE כמו אלה שתוארו לעיל, הייצור שלהם יופסק והם לא יוגשו לאישור. ניסויים קליניים בשלב III נועדו לחשוף תופעות לוואי תכופות או חמורות לפני אישור חיסון לשימוש כולל ADE.
עובדות אלה שוללות את הטיעונים המופרכים כאילו ADE מתגלה רק חודשים רבים או שנים אחרי השימוש בחיסון. בשלב III של הניסויים, אחרי שכבר חוסנו חיות מעבדה הן מודבקות שוב ע"י נגיף חי ובוחנים את עמידותם אחרי החיסון ובעיקר שוללים את התפתחות ADE בעקבות החיסון. נזכיר שוב שלא הירידה בכמות הנוגדנים היא שגורמת לתגובת ADE אלא עצם היצירה של נוגדנים לא מנטרלים היא זו שיכולה לגרום ל- ADE כפי שהוסבר בפרוטרוט לעיל.
מסקנה: החיסונים החדשים מסוג COVID-19 אינם גורמים ולא יגרמו ל- ADE
מחלת COVID-19 וחיסוני COVID-19 החדשים אינם גורמים ל- ADEמהסיבות שפורטו לעיל. אנשים שנדבקו ב- SARS-CoV-2, הנגיף שגורם ל- COVID-19, לא עשויים לפתח ADE לאחר חשיפה חוזרת בגלל העובדה שהנגיף לא מדביק מקרופאגים או תאי חיסון אחרים. מעל 95 אחוז מהמתחסנים מפתחים נוגדנים מנטרלים, עוד סיבה לשלילת אפשרות לפתח ADE. כמו כן, מחקרים על חיסונים במעבדה עם בעלי חיים או בניסויים הקליניים באנשים לא מצאו עדויות ל- ADE למרות שעברו כבר כמה חודשים מאז בוצע החיסון, כפי שהוכח עם עשרות אלפי המחוסנים הראשונים שנבחנו בשלב III של הבדיקות.
בברכת בריאות טובה ואיתנה תמיד
© פרופ' חיים גמליאל
