פנאי קרוב ככל שתרצי- רותי קפלר

[שוטפת כלים]

זה

זה שמול האמא הוא נשאר בעמדה של מתווכח
מוכיח לי מבחינתי כמה הוא עדיין במבט ילדותי ולא בוגר
בנאדם בוגר קולט שאת האמא הזאת הוא לא יצליח לשנות בגלגול הנוכחי
ולכן לא מבזבז כ"כ הרבה אנרגיות סביבה אלא אם כן הוא לא שלם עם הבחירות שלו
ואז כדי לעשות שלום בתוך ליבו הוא רב עם האמא על המון שטויות.

זה לא ויכוח בשביל התוצאה זה ויכוח לשם הויכוח
סורי הצד השני גם משתפ

 

[Ruti Kepler]

כמובן, זה בדיוק מה שבאתי לומר.
בדיוק כמו שההסבר שכתבתם על שניה לפני האור - גם הוא לא אוקסימרון.
אולי יש הסבר אחר לשם הספר ש'מאקסמרן' אותו, אולי לא.
@Ruti Kepler ?!

בנוסף לכל המשמעויות היפות שהעלו כאן,
'שניה לפני האור' הוא במשמעות של 'נאמבר טו'.
אי אפשר להיות מס' 2 לפני האור. כי האור תמיד יגיע ראשון (בהנחה שהמתחרים יצאו יחד...)
ואם היא מס' 2, איך היא לפניו. (ומי מס' 1?)

זה מתייחס לרובד שבו נחמי הרגישה כאילו התורה הכי חשובה לבעלה, והיא נדחקת רק למקום השני.
ושינוי התפיסה שלה הוא בעצם ליבת הספר. אין כאן תחרות, אין לפני ואין אחרי, יש יחד.

וכאן מתחברים למשמעות של 'שניה לפני האור' - רגע לפני שהאור עולה, מציף את העולם. כי ברגע שאחר כך הכל ברור והכל ישר ופתאום לא מבינים איך לא הבנו את כל זה קודם.

 

[Ruti Kepler]

מסכימה איתך ממש.. במיוחד שהיה נראה שיש חוקיות מסוימת בכתיבה וכן מבנה תחבירי ולא יפה להגיד שניסיתי להבין מה כתוב שם...
אם היה כתוב בלי סדר ובלי חוקיות אולי זה היה יותר נסבל

לא היתה חוקיות מסויימת, סתם הרצה אקראית על המקלדת כדי להבהיר שאלו דברים שלא יעברו את גדליה.
ייתכן שבשל הקונוטציה השלילית, היה עדיף למתוח כמה מקפים (---) כשדודי משתתק באמצע משפט.
אבל אין שם שום ניחוש או מבנה, סתם אוסף תוים.

 

[שוטפת כלים]

לא היתה חוקיות מסויימת, סתם הרצה אקראית על המקלדת כדי להבהיר שאלו דברים שלא יעברו את גדליה.
ייתכן שבשל הקונוטציה השלילית, היה עדיף למתוח כמה מקפים (---) כשדודי משתתק באמצע משפט.
אבל אין שם שום ניחוש או מבנה, סתם אוסף תוים.

ברור שאין,
בתור אחת ששומעת הרבה קללות ביום יום שום קללה לא הסתדרה שם בתווים.

 

[אפרסמון2]

בלכלת"ק (בלי כח לקרוא תגובות קודמות)
הרבה זמן לא קראתי פרקים ראשונים כאלו מעניינים, כמו הראשונים של "קרוב ככל שתרצי".
בהחלט יתכן שאני משוחד, כי הסיפור הזה "שבר" לי רעב של ארבע שנים... (מאז "שניה לפני האור", עליו כתבתי כאן)

אבל בדרך כלל, גם בספרים שבדיעבד התבררו כמצויינים, את הפרקים ראשונים ממש קשה לי לקרוא. לפני שאני קולט מי נגד מי, ולמה. אני מתאמץ לקרוא, בשביל ההמשך...

כאן הפרקים הראשונים עצמם היו טעימים ומעוררי תיאבון. שזה נדיר וראוי לציון. קיבלנו כבר שתי דמויות "שוות", וקיבלנו לפחות חלק מהקונפליקטים של שתיהם.

ו... אכן, בקשר לרייטינג אין ספק. אם העסק שלי בימים אלו בתקופה זו זקוק לפרסום, אני לא מפרסם אותו בשום מקום, חוץ מבעמודים האחרונים של "בתוך"...

 

[Esti Designs]

יש מצב לבקש להעלות את הפרק האחרון?

 

[בקיצור חרדי]

משהו בקשר של חיה ובעלה היה פחות וואו מדודי.
הרגשה שלי.
תקנו אותי אם אני טועה...
ולכן, אם חיה בסיפור היתה מתגרשת לא היה לי מדי אכפת.
על דודי - כן. ראיתי בספר מאמצים שלו, התחברתי לדמות שלו, אהבתי איך הוא מתאר
שהוא התחבר לאלוקים והרגיש את האמונה
(ממש בכיתי בקטע הזה, ולא, לא חוויתי את זה בחיים)
התכווצתי כשאמא שלו צעקה עליו (איפה הראש שלך? ולמה הוא לומד מדעים ולא גמרא - משהו כזה)
ולא כי הייתי שם. פשוט רותי, הבאת לנו את התחושות שלו ממקום מאוד פנימי ורגיש. אהבנו אותו.
את חיה? לא יודעת. היו בה חלקים פחות מגניבים (לא אהבתי את ה'שאלת רב' לגבי השידוך של שפינדר. בחילה.)

וואיייי אני חייבת
אבל חייבת
למחות.
@ruty KEPLER
שתדעי
שהמשפט הזה שהרבנית אמרה לה "נכון, כולם הבא יהיה לך, אבל עולם הזה? עולם הזה איך יהיה לך!!"
הפך לי את החיים
שינה לי בחירות
הולך איתי לכל מקום בערך
ולא נשאר רק אצלי.
כל ויכוח מעניין אני מספרת את הקטע הזה...
כל כך נכון!!
ואני לא יודעת מה אתכם-
אני בסיפור הכי!! אהבתי!! את!! נחמי ושוע!!
נחמי מלכת עולם מבחינתי
מעריצה אותה עד כלות הנפש
הלוואי הלוואי הלוואי אגיע לדרגה שלה
רותי
אהבתי ממש
איך גם שקשה לה והיא עצובה והכל היא יודעת מה הערך של התורה שלה
(לדוגמא כשרצו שהיא תשכנע את חיה והיא אמרה נכון, לא יהיה לה קשה, אבל היא גם לא תיגע באור כמוני וכו')
מבחינתי ספר חובה חובה חובה לכל בית
לכל בחורה לכל אישה
והפיזיקה של דודי
זה פשוט מטורף
איך הוכחת לנו שהחומר הוא זה שהכי מוכיח על הרוח....
והרוח היא זאת שמקיימת אותו...
אין דברים כאלה.

ד"א, מה שאתם התכתבתם פה- הולך לצאת בספר?

 

[חנה תהילה]

אני בסיפור הכי!! אהבתי!! את!! נחמי ושוע!!

ואני ממש ממש לא.
אפשר לאמר שנחמי ממש הכעיסה אותי.

 

[אמת מארץ תצמח]

שהמשפט הזה שהרבנית אמרה לה "נכון, כולם הבא יהיה לך, אבל עולם הזה? עולם הזה איך יהיה לך!!"

אגב, משפט גנוב (מטאופרי).
הרעיון הזה כבר מסופר על גדולים שאמרו אותו.

 

[בקיצור חרדי]

אגב, משפט גנוב (מטאופרי).
הרעיון הזה כבר מסופר על גדולים שאמרו אותו.

יכול להיות.
אבל בזכותה אני הכרתי אותו.

 

[דרור יקרא]

@Ruti Kepler
תחילת הפרק השבוע וואו וואו חשבתי כבר על אלימות איך אהבתי את הטוויסיט(אבא בעט ברפי)

 

[קופיUX]

אגב, רק לי יש לתחושה שגילה לא מתנהלת נכון, גם אם יש לה ביקורת על גישת החיים של משפחת בעלה ?
משהו בטון בשיחה היה ביקורתי מידי

 

[חסידויסית]

לדעתי מוקדם מדי לקבוע.
בקושי התחיל הסיפור....

 

[פ. הלר]

@Ruti Kepler
תחילת הפרק השבוע וואו וואו חשבתי כבר על אלימות איך אהבתי את הטוויסיט(אבא בעט ברפי)

ואני אהבתי קשות את החלוק מגבת שמשמש את דודה שלה עד היום

 

[עוד משהי]

אגב, רק לי יש לתחושה שגילה לא מתנהלת נכון, גם אם יש לה ביקורת על גישת החיים של משפחת בעלה ?
משהו בטון בשיחה היה ביקורתי מידי

הם הרבה יותר חזקים ממנה,
רואים את זה בכל דבר שיש לה דעה שונה מהם, הם אפילו לא מנסים להידבר.
נס שהיא לא רכרוכה למרות כל זה.

 

[קופיUX]

הם הרבה יותר חזקים ממנה,
רואים את זה בכל דבר שיש לה דעה שונה מהם, הם אפילו לא מנסים להידבר.
נס שהיא לא רכרוכה למרות כל זה.

לא יודעת אם חזקים
כמו שהבהיק לי אורח חיים מסוים וברור שראיתי יותר במשפחות אירופאיות מבוססות מאד. מהיכרות.


לא צריך לשאול שאלות לגבי העתיד - כי הכל רגוע ובטוח - בידי ההורים.
אפשר לבקש יפה אבל אין לכעוס אחרי הבעת הדעה היציבה כל כך של ההורה
לא מהרהרים או מערערים.
בעל הדעה הוא בעל המאה, גם אחרי החתונה כי ממשיכים להיתמך בהורים ביד רחבה ותלויים בהם.
אז אם האמא\שוויגער מתקשרת ש'תקני משהו יפה לחג כי הבגד שהגעת איתו בשבת נראה כבר לא משהו'
ו'אל תשתמשי בכוסות חד-פעמיות, זה מאד לא מכובד'.
ו'אני לא מבינה את המשפחות ששמות ניילון על המפה, זה כל כך לא יפה'
פשוט לא לובשים את הבגד ההוא משבת, גם אם את מאד אוהבת אותו,
מנטרלים את החדפעמי מהקניות גם אם למשפחה שלך זה נח ומתחילים לכבס סטוק של מפות לבנות אחרי שבת'

זה לא משהו שחושבים עליו יותר מידי, זה זורם בדם, בדיבור בתנועה, זה פשוט חלק אינטגרלי בחשיבה.
(מוציאה מהכלל את הסיפור על המחותנים בסיום החתונה, ששם הנגיד הכריע באלגנטיות ובטון אדוני, שזה מוגזם)

אני מבינה את הכעס של גילה שרגילה ליותר עצמאות כאישיות ולדיבור בגובה העינייים עם ההורים במה שיקרא 'משפחה ישראלית חצופה' לדעת רבים מהאירופאים, אבל את הטון הביקורתי לבעלה - לא אהבתי.

 

[yudit10]

אני הרגשתי השבוע שהסיפור מתחיל חזור על עצמו מאחד הספרים הקודמים
שוב ילדת כפר מול משפחת אצולה אריסטוקרטית
זה כבר היה באחד הספרים שלה
סורי שלא זוכרת איזה

 

[פ. הלר]

אני הרגשתי השבוע שהסיפור מתחיל חזור על עצמו מאחד הספרים הקודמים
שוב ילדת כפר מול משפחת אצולה אריסטוקרטית
זה כבר היה באחד הספרים שלה
סורי שלא זוכרת איזה

בתור מעריצה מושבעת שמכירה את הספרים שלה ישר והפוך - לרותי לא היה ספר כזה.

 

[עוד משהי]

אני מבינה את הכעס של גילה שרגילה ליותר עצמאות כאישיות ולדיבור בגובה העינייים עם ההורים במה שיקרא 'משפחה ישראלית חצופה' לדעת רבים מהאירופאים, אבל את הטון הביקורתי לבעלה - לא אהבתי.

זה לא רק ההורים,
בעלה ממש החליט בשבילם איך לקרוא לבת שלהם
למרות שהיא אמרה שרוצה שם מסוים
הוא אפילו לא התייחס לבקשה כראויה לתגובה

 

[yudit10]

בתור מעריצה מושבעת שמכירה את הספרים שלה ישר והפוך - לרותי לא היה ספר כזה.

לא כזה אבל דומה
משפחה שהאמא מגיעה מבית מזרחי פשוט והאבא ממשפחה חסידית אריסטוקרטית (אולי אפילו בנשקים)