שיתוף - לביקורת קשקשתי את זה פעם

[שיבת ציון]

ושוב הכל נראה כאיקסים...
יש למישהו מושג מה קורה לאחרונה? או שזה רק אצלי?

 

[Chaya Lea]

מרחק מהמים החיים
מגביר יובש וצמא
נוסך כבדות באיברים
המרפים לנוכח שממה
מהו גוף ללא חיות
מלבד חומר ולאות
פעימות שנחלשות
כמעט גוועות
משתוקקות

 

[מימיי]

לקח לי המון זמן לכתוב את השורות האלו. לכתוב את שלושת המילים האחרונות של הקטע ולהאמין בהן בלב שלם.


באיזה סרט רע אנחנו חיים.
סרט מחריד, שאף תסריטאי לא יכתוב.
אפילו בסרטי אימה הנוראים ביותר
לא יוכלו להגיע לרמות זוועה כאלה.
תינוקות נרצחים בידי האמהות.
ילדים נחטפים.
חיילים בני עשר ושתים עשרה מגנים על ההורים.
אבות הולכים לטבח כדי להגן על ילדיהם.
שכונות מחוקות.
משפחות שכולות.
ונפשות קטנות שלא יכולות להכיל את הרוע.
אבל מישהו אחד כתב את התסריט של הסרט הנורא הזה.
ועם כל הזוועה, עם כל הזעזוע.
אין עוד מלבדו.

 

[דיני!]

אני רגישה
רגישה לרובים,
רגישה לטילים
למלחמות
לאזעקות
לאקדח
למטח

רגישה
מחדשות
מדיווחים
והתראות
רגישה כבר מלראות

כזאת אני, מלאת רגשות.

 

[sol key]

היא יושבת כל היום מול המסך,
ודואגת,
מחכה לאות,
סימן,
משהו!!!
העינים שלה כבר אדומות,
מדמעות,
מעייפות.
ואני?
לא מסוגלת לחבק,
אדומה אף אני,
רטובה גם מיטתי.
ואין תשובות לשאלותי.
----
וזה הגיע,
ואני פוחדת,
ורועדת.
ה-צ-ע-ק-ה הזאת,
מטלטלת,
עוברת לי מעל הראש.
אני לא רוצה שהיא תכנס אלי לתוך הלב.
אני לא רוצה להאמין.
אני רק רוצה משיח.
"ברוך דיין האמת".

 

[דיני!]

וואו.
זה מדהים, ואני מנסה להבין מה החלק שלך (או שמובא כ"אני") בשיר,
ממש אהבתי!

 

[שיבת ציון]

החבילה העוברת- מה הפעם מכילה?
מיזם משותף לכל חברי הקהילה!
פרק לכל הרוצה להשתתף,
רק שלאחרונה הוא קצת... מטפטף.
אז בשביל לגייס כותבים רבים לחבילה
החלטנו לפתוח בשיר ובמילה!

תודות לראשון שאת פרק א' חבר,
מי הוא זה? אריה גלבר!
והשני, שכתב את הפרק הבא-
תודה מיוחדת לאריאלל34
והפרק השלישי, כשרון ועניין בו הוא כולל
ומי אותו כתבה? כמובן! אפרת תהל
ואם שאלתם מי אחראי למהומה הגדולה?
זאת R.E.Y שהכניסה את דוד שמעון לעלילה!
ובפרק החמישי, מי אחז מקלדת בידו?
תודה גדולה לסופר בנדו!
ומי גרמה לאורית עוגיות לארוז?
נו, באמת. ברור שתמרוז!
בפרקים שניים גם אייב מתווסף,
ואת פן זה לעלילה הוסיף אבי 10000
והנה שוב אוזרת תעצומות ועוז,
בפרק התשיעי חוזרת אלינו שוב תמרוז!
ומיד לעשירי מפציעה היא מחדש
R.E.Y בעוד פרק, מצחיק ומלוטש!
ואת הפרק הבא, מי? תנו רעיון,
כמעט... עוד ניחוש... נו, זאת שיבת ציון...
ואת הפרק השניים עשר, מי לוקחת?
Etti G עם סצנה מוצלחת!
והנה משתנה העלילה בכיוון העולה,
מי הכותב? כמובן, שימנלה.
את המשפחה מציירת brachy 100 ביד אמנית,
מאמא רגועה ועד אחות עצבנית...
והנה אך סיימנו עשרה חרוזים לחרוז,
הנה היא שוב כאן, ברוכה השבה- תמרוז!
ועוד סופר חוזר עם עורך דין שטבין ותקילין עולה...
מי אחראי למימון, תשובות אצל... שימנלה!
את הפרק הבא -חיה-, בעזרת ה', תכתוב,
ולאחריה- B.B., נאחל להן הצלחות לרב!

ולמי לאחר מכן, תעבור החבילה?
בידך, כן, בידך לקבוע את המשך העלילה!
האם שימי יתחבר עם חבריו למעצר?
או יריב ויתפייס במרחב הצר?
האם יהפוך דוד שמעון בשביל שימי עלה על עלה?
או שימתין בסבלנות עד שהעניין יתגלה?
האם יפליא עורך הדין בבית המשפט לנאום?
או שיגמגם ויתבלבל, ויחזור בו פתאום?
האם מרדכי ואייב יהפכו מחותנים?
או שיפרדו כידידים ומכרים מהוגנים?

רוצה לכתוב תשובה לאחת השאלות?
כל שעליך- פרק להעלות!
איך? לקישור הזה להכנס
לכתוב: "פרק? אני!", בלי להסס,
ובפרקים הקרובים, בלי נדר, אליך תעבור החבילה
לכתיבת פרק נוסף במיזם הקהילה!

מידע שימושי - "היום יום הולדת, היום יום הו- -", הופ! מחיאת כף! אצל מי נעצרה החבילה העוברת?

"חבילה עוברת"- מיזם קהילתי: "חבילה עוברת" זהו מיזם קהילתי של קהילת הכתיבה, שמטרתו העיקרית הינה לתת הזדמנות גם לכאלה שאינם כותבים כעת סיפור ארוך משלהם להתנסות בכתיבת פרק מתוך סיפור בעל פרקים מרובים. למיזם ישנן מספר מטרות משנה: 1. לכתוב על פי תכתיבים קודמים. כאשר הפרק שעליך לכתוב נשען על פרקים...

www.prog.co.il

 

[-חיה-]

כָּזֹאת הִיא נְקָמָה
לֹא מְתוּקָה
מְלוּחָה
מִדְּמָעוֹת שֶׁל מִילְיוֹנֵי עֵינַיִם
צוֹרֶבֶת אֶת שֶׁבָּא בְּדַרְכָּהּ

כָּזֹאת הִיא נְקָמָה
לֹא קָרָה
רְתוּחָה
יוֹצֵאת הִיא מִלְּבָבוֹת גּוֹעֲשִׁים
זוֹעֶמֶת אֶת הַזְּוָעָה

כָּזֹאת הִיא נְקָמָה
שֶׁל קַל הַנְּקָמוֹת
נִקְמַת אֵשׁ צְרוּבָה בְּלֶהָבוֹת
נִקְמַת דָּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ

הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

 

[Yes it's me]

מצאתי את השיר הזה, לא זוכרת מתי כתבתי אותו....

לילה

עוד שעות קטנות

קשות.

אני והמחשב

עינים עצומות,

נפש מחוקה

אין מקום לרגש

הנשמה בוכה.

המפגשים איתה קצרים

כמהה לחיבור לקשר,

ובקודש ישנים

רואים רק קוים

מסתכלים מנותקים

ואלוקים

כמה אל ביתו

שנשלחה לשליחות

ואבדה

 

[Yes it's me]

ועוד אחד מעכשיו:


אבא, לא תתן לי מקום לחזור?

לא כי יש מלחמה

כי הבנתי

לראשונה.

חשבתי ששבע יפול-

וקם הצדיק

וכל פעם

תחכה לי עם מחילה ואהבה-

כי אתה אבא

אבל גם מלך

ולא מרדתי

רק שכחתי

השתקתי

שמתי ראש בחול

וברגע אחד בו בני מחמדי טרק דלת

השאיר מאחור כעס, כאב, אמון שבור

התמזגתי בכאבך אבא

הרגשתי את הגעגוע את האהבה השבורה

בנים גידלתי ורוממתי

והם, הם הלכו לי, פשעו

אני חוזר אליך

לא רוצה להוסיף שמן ללהבת היגון

שממנה טעמתי אני

 

[ilan p]

משהו חמוד ששמעתי ---שביידן היה בארץ
לקחו את הסבתא המפורסמת שחילקה עוגיות למחבלים -- לפגוש את ביידן
שאלו אותה -- נו - מה? -- התרגשת מהכבוד ?---מהפגישה עם הנשיא ?
אמרה -- איזה התרגשתי ?-- שטויות...
לפני שבוע כמעט נפגשתי עם אלקים

 

[שולמית רוז]

חיה באלגוריה

אני חיה בתוך

סיפור אלגורי.

הוא לא

מהזן הפסטורלי.

אין בו יער

ובת מלך אבודה.

יש בו משפחה

וכאבים

ועבודה.

יש בו חיפוש הנאות

וכמיהות שם נחבאות.

מה שהיה,

לעולם לא ישוב

ועדיין אני נופלת

לבורות שוב ושוב.



אני הולכת בתוך

משל

ולא תמיד רואה

שיש נמשל.

מאחורי הסיפור,

נסתרים הדברים.

אני רוצה לראות

ולזכור מעט יותר

את האמת החמקמקה,

הנעלמת.

 

[נ. גל]

חיה באלגוריה

אני חיה בתוך

סיפור אלגורי.

הוא לא

מהזן הפסטורלי.

אין בו יער

ובת מלך אבודה.

יש בו משפחה

וכאבים

ועבודה.

יש בו חיפוש הנאות

וכמיהות שם נחבאות.

מה שהיה,

לעולם לא ישוב

ועדיין אני נופלת

לבורות שוב ושוב.



אני הולכת בתוך

משל

ולא תמיד רואה

שיש נמשל.

מאחורי הסיפור,

נסתרים הדברים.

אני רוצה לראות

ולזכור מעט יותר

את האמת החמקמקה,

הנעלמת.

שווה פוסט בפני עצמו, בעיניי.
וואו.

 

[שולמית רוז]

שווה פוסט בפני עצמו, בעיניי.
וואו.

תודה לך!!
באמת התלבטתי על זה,
אבל הכתיבה לא מספיק השביעה את רצוני.
ולכן ששתי על האשכול הזה...
אולי בהמשך אשפץ ואפרסם

 

[דיני!]

מתאים יותר לפרשה שעברה...
אבל רלבנטי תמיד

ורוח
מרחפת
על תיבה
נשטפת

על ארץ
בדם ואש
מוצפת

ורוח מרחפת
מרחמת
מנחמת

וקשת
זורחת
מובטחת
ושקט.

 

[מאושרת;)]

בין כל השרבוטים...(נראה לי שניסתי להתחקות אחר סגנון הכתיבה של ה' תראל... )



רציתי,
לאסוף ולחבק -
את פיסות העלים
שנפלו ונמעכו בין רגלי אנשים.


והתלבטתי אם לסיים כך:

רציתי,
לאסוף ולחבק -
את פיסות העלים
שנפלו ונמעכו בין ביצות הרגלים.

אז תחליטו אתם מה יותר מתאים.....

 

[tmr]

כִּי גָּדֵל הַדָּבָר
יוֹתֵר וְיוֹתֵר
וְקָטֵן דִּבּוּרִי
פָּחוֹת וּפָחוֹת

 

[מאושרת;)]

חלום

לעיתים בסתם,
יום
חוזר להיות ילד ,
קטון.



ואקוץ ביום והנה-
חלום.
יש בו –
כסף , כבוד ורק מתוק .

וכשמתעורר למציאות

.....

בורח רחוק
חושש לכאוב ,
נוכח-
כחלום יעוף.

----

שב קרוב
כואב בביטחון
נמצא-
שבור מתוקן.

 

[נ. גל]

לכל איש יש שם
לכל קיר יש צל
לכל נר יש פתיל
לכל לב יש שביל

לכל הר יש בקע
לכל אור יש מתג
לכל צליל יש אוזן
לכל לב יש סדק

לכל מפתח יש מנעול
לכל פתח יש דלת
לכל שער יש שומר
לכל איש - יש פלא

 

[רצתה]

הרהורים של אמצע לילה

מה יהיה?

אני מסתובבת בשבועות האחרונים עם השאלה "מה יהיה?"
היא מתערבלת לי בבטן, עולה למח ועושה בלגן במחשבות.
שואלת את אחי ומקבלת סריקה מפורטת על מצב צה"ל ברצועה.
מתעניינת אצל חברה ומוצאת את עצמי מקשיבה לנאום בן שעה וחצי על הדרך הטובה ביותר לחסל את החמאס.
שומעת את בני דודי מתווכחים האם להתייחס למדינות העולם או לא,
ורואה אנשים מדיינים כאילו הם בעלי החלטה בקבינט.
והשאלה רק הולכת וגוברת "מה יהיה?"
ובסוף עולה לי התשובה – "יהיה טוב"
יהיה טוב? איך יהיה טוב??
עם כמות מטורפת של נרצחים, עם חטופים שלא יודעים מה מצבם.
עם איומים מהצפון והדרום ואירן שנושפת בעורף.
ככה יהיה טוב??
כן, עם כל זה, עם כל הנרצחים ,החטופים והאיומים. יהיה טוב.
כי אם הקב"ה גזר עלינו את הצרה הזאת, אז זה לטובתנו.
אנחנו לא יודעים למה ומדוע, רק יודעים דבר אחד: כל מה שהקב"ה עושה-לטובה.
וזהו.
המחשבות הסתדרו והבטן נרגעה.
בסוף יהיה טוב.
מתי זה הסוף? לא יודעים.
אבל יודעים שבסוף בסוף, יהיה טוב.