שיתוף - לביקורת קשקשתי את זה פעם

[מתכנתת:)]

עוד משהו שמצאתי...

זוך, וטוהר
משהו טמיר, נעלם
כל כך הרבה יש בו, במבט
מתאבך מעלינו

עדין, כמעט שקוף
והפחד הלופת
שיתנדף,
לא ישאר, ביננו.

 

[.חיה פ]

דמעות

ופתאום
רגשות
גועשים.
האחד בשני
מתנגשים.
תוססים.
מאוסים.
מתישים
לפחות כמו להקת פטישים.
את כל הטוב מכסים.
מכישים. מכישים. מכישים.
והורסים.
בכוח חומת הגנה
ורומסים
את אותה חומת הגנה
מכעיסים!!
איך זה באגו שלי מתריסים...
ושוב בלי להודיע פורצים...
דמעות,
רגשות,
קשים

 

[אני לא כלום]

תנו לי
להיות בדיכי
אל תכריחו אותי לצחוק
תנו לי
כך אמר הפסיכי
את הכאב אי אפשר למחוק.
תנו לי
אני בדאון
רוצה לחבק אותו עד הסוף.
תנו לי
אני אאוט
אי אפשר כך אותי לקטוף.
תנו לי
נפשי בתהום
אל תחלצו אותי משם
תנו לי
אני בגיהנום
אבל טוב לי וחם
תנו לי
להרגיש
כך אני אוהבת את החיים.
תנו לי
אל תמהרו,פליז
אני נושמת את הסדקים.
תנו לי
חכו בצד
כאן לא צריך להסתיר את הפנים.
תנו לי
אל תושיטו יד
אני בסדר כאן בפנים.

 

[אני לא כלום]

דַּבְּרוּ עָלַי,

מֵאַחוֹרֵי הַגַּב.

דַּבְּרוּ עָלַי,

כִּי צָחַקְתִּי לַשָּׁוְא.

כָּל מַה שֶּׁהִתְנַשֵּׂאתִי,

עַל הָעוֹלָם,

גִּלִּיתִי פִּתְאוֹם,

שֶׁאֲנִי, כְּמוֹ כֻּלָּם.

 

[%תמר%]

את יודעת.
לפעמים עיניים שלך מביטות בי.
ובלי לדעת שואלות.
אני רוצה לענות לך.
מבטיחה.
רק תשאלי בקול.

 

[הספרן]

בשנת 2010 באישון לילה חסר השראה כשרוח פרצים נענעה שקית בסלון. החלטתי להתקשקש...

רוח חרישית בלילה. אווריר קל נהדף לבית פנימה כשהוא מכה בשקית ניילון...
וזה מצדו תופס לו נענוע קצב וריקוד. רוקע בכנפי חומרו מתרונן על שולחן הסלון
ואני את רוחי שלי אספתי לתוכי פנימה, בניסיון להקרין מתוך תוכי - החוצה
הרוח הפנימית שלי התפזרה. ורוח הלילה הוסיפה לרקד, לסחוף ביחד איתה כל הנקרה בדרך
גם את רוחי שלי

כח היצירה פעמים פורץ, פעמים מאט, פעמים מתעמעם,
השראה זה סוג של אשליה או מתנה? אינני יודע.

 

[איש המילה הכתובה]

היה לי חלום, לישון ולחלום, חלום ורוד

להתעורר לתוכו ולא להקיץ ממנו עוד

לא יקרה! לחשו לי בסוד



וחלמתי שנית, לחיות חיים חלומיים מאוד

מציאות ורודה, מורכבת רק 'מעת רקוד'

וגם הבלון הזה פוצץ בחוד



והוספתי לחלום, את החיים ללמוד

לקבל אותם בשמחה, כמו מתנה מדוד

לחבק באהבה את גווני השחור עם גווני הוורוד

 

[%תמר%]

יש לי גומה.
אני אוהבת אותה.
כל כך.
כשאני מחייכת
היא חורטת לי שמחה
על הלחי.

 

[%תמר%]

יש לי קעקוע.
הוא חרוט לי על הלב.
אני מסירה אותו עם לייזר,
שכבה שכבה.
קו קו.
מוחקת.

יש לי קעקוע.
הוא חרוט לי על הלב.
לנצח אנסה למחוק.
לנצח אצייר אותו.
בלייזר.

 

[%תמר%]

שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בִּי.
שֶׁנָּתַתָּ לִי חַיִּים.
וְהֶאֱמַנְתִּי בְּךָ.
וְכָל כֻּלִּי.
וּבְכָל
מְאוֹדִי.
שֶׁלְּךָ.

---
תמר.

 

[Yes it's me]

שיר שכתבתי באוירת התקופה

 

[נ. גל]

שיר שכתבתי באוירת התקופה
צפה בקובץ המצורף 1939771

משחקי מילים שמזכירים את "אץ קוצץ".
תענוג לערב פסח, תודה על ההעלאה.

 

[.חיה פ]

שיר שמצאתי היום . (נכתב כחלק מניסוי לא מוצלח בשיעור די מוזנח, כששתי קשביות עם מוח פרא מיצו את כל התעסוקות האפשריות (וגם כאלה שלא..) והחליטו לנסות תחרות כתיבת שיירים בעשר שניות מה שיוצא, .. וזה מה שיצא, אז הנה מסתבר שהשראה אפשר לקחת מכל דבר, ושלפעמים לא לצאת מהשיעור זה דווקא די מניב , הרי הוא לפניכם, חי ונושם ופועם)


איך

איך הלכתי רחוק
וניסיתי לחמוק
ממך, אבא.

איך לא ראיתי
אותות אהבה
מאיתך,

וכעסתי נורא
ואיבדתי מורא,
ונלחמתי בך.

ולא ידעתי
אם אתה עדיין אוהב

והייתי חלשה
ונקרע לי הלב .

איך הלכתי רחוק
וניסיתי לחמוק
ממך, אבא

אם כאבת אתה
ובכיתי אני,
למה?

 

[.חיה פ]

ספוילר

כתבתי שיר, יצא ארוךך כמו שרוך (כמה ששונאת דימויים בנאליים, זה מה יש, בין אם ארצה ובין א ם לא, , אז הבאתי אותו לGPT, שיקצר, ואת התוצאה- מוזמנים לקרוא .
מה שכן, יש פה מילים סתומות קצת, כדרכי, אז המבין יבין ומי ומי שלא.......

כמעט

הלב שלי גאון מדי,
ודי.
בא לו עכשיו
רק לכמה דקות,
את העוצמה שלו -
לכבות.
להרביץ לעצמו מכות.
אבל הכי חזק שיש.
לשרוף אותו באש,
להתבייש.
בכל הטעויות,
השטויות,
הסתימות!!!
כי זה לא מספיק,
לבהות להם בעיניים
עם אצבע נוזפת
ורק כשארגיש שאני נשרפת...
אוכל לאהוב
בלי תנאים,
בלי פשרות,
פשוט.

 

[חסיד הנודד]

כתבתי את פעם לפני שהייתי בתוך הקהילה, כתגובה לנכתב בשרשור "אל תכנסו לכאן"
אבל בגלל שכתבתי את זה בפורום אחר כתגובה מחקו את זה. אני מעלה את זה שוב אני חושב שזה מתאים לכותרת קישקשתי את זה פעם
שלומי, בחור צעיר ומתמיד, יושב רכון על גמרא, ולומד בשקיקה, ובמתיקות, שהוא שוכב למחצה על מקום הריק שלידו באוטובוס, ונהנה מהלימוד, על אף האוויר החנוק באוטובוס, ככה ממשיך להנות מהמושב הריק וללמוד, עד...

עד לתחנת יציאה האחרונה, שם בתחנה האחרונה, עולה לאוטובוס נערה חילונית, תוקפת, ומחפשת מקום ריק להתיישב, לאחר חיפוש קל, אורו עיניה וכשמצאה את המקום הריק שליד שלומי, היא לא חשבה פעמיים והתיישבה בספונטניות לידו.

שלומי נחרד, והזדעזע מעצם הרעיון, בשניות הראשונות נשאר לשבת מוקפא עם פה פעור, ועל אף שזה לקח כמה שניות, בהיותו בחור עדין צנוע וביישן, אבל שלומי, לא נתן להלם לנצחו, מיד התנער, אזר עוז, וביקש בנימוס: "אולי תועיל בטובך, לחפש מקום אחר בשבילך, פשוט שאסור לי לשבת לידך על פי ההלכה"

שלומי אמר את המילים בטון נמוך וביישני ובפחד, בושה שפשוט מתבייש כמעט מכל אחד שנקרה לדרכו, וגם פחד, מחשש כבד, אולי תתנכלי עליו, ותזמין משטרה על כך, שאסור על פי חוק לומר דברים מהן אלו.

אבל להפתעתו, היא דווקא כן התייחסה בכבוד, והתחילה להתנצל ולהסביר את עצמה, כשמשיבה לו "הייתי מתפנה מהמקום, ובכיף! לו היה לי מקום נוסף אחר פנוי, פשוט האוטובוס מפוצץ!!..."

שלומי יודע את אשר לפניו, ועל אף הקושי, נעמד ממקומו ויוצא למעבר בין הכיסאות, כשמערער "טוב, עכשיו אזכה לעשות רצון הבורא מתוך קושי, ולעמוד במשך כל זמן הנסיעה!"

"ומחמיא לעצמו, אשריך שזכית לעמוד בניסיון"

שלומי האמין שאנשים יעריכו ויחמיאו אותו על הצעד, או לפחות יפגוש מבטים מוערכים! אבל למעשה הצטער לפגוש בדיוק את ההיפך, הוא נעמד במקום אחד במעבר, והשען בידו על כיסא של מישהו, ההוא התרגז מיד עליו על זה, ונזף בו לעייני כל הנוסעים.

שלומי, צועד לאחור, ונשען על כסא של מישהו אחר ומתכונן לנזיפה, אבל ההוא ברוב נימוסו וטובו, פשוט שתק...

אבל אז הגיע מפתעה ממקום לא צפוי, לפתע הוא שומע את הנהג מכריז במקריפון, "בחרוצ'יק למה אתה עומד שם? שב בבקשה".

שלומי מרגיש במבוכה מבויש ומוכלם, אבל חושב לעצמו "ב"ה תודה לקל שאני זוכה לעמוד כרגע בניסיון"

לא בדקתי יכול להיות שיש כאן טעיות כתיב ובעיקר בעבר הווה, לא ערכתי את זה מספיק, אשמח שתעירו על הכל בגלל שזה פעם הראשונה שאני מעלה קטע כאן

 

[חסיד הנודד]

אל תכנסו לכאן!
כוונתי על הסיפור הדומע של @רבקהנ

 

[חסיד הנודד]

צירפתי את הקישור לאשכול שהגבתי אז,
אגב אני מחכה לתגובות כנות
גם אם לטוב וגם להיפך
תודה מראש
נכון! נגעתי נושא שכמעט שלא מדברים עליו היום, אבל לדעתי צריכים לדבר עליו הרבה, באם דעתכם מנוגדת אלי, הבמה פתוחה!!

 

[ח.ד. וחלק]

צירפתי את הקישור לאשכול שהגבתי אז,
אגב אני מחכה לתגובות כנות
גם אם לטוב וגם להיפך
תודה מראש.

הכתיבה עצמה מאד ברמה. אמנם היו כמה שגיאות שממש הפריעו לי לקרוא, אבל המסר בהחלט הובן.

נכון! נגעתי נושא שכמעט שלא מדברים עליו היום, אבל לדעתי צריכים לדבר עליו הרבה, באם דעתכם מנוגדת אלי, הבמה פתוחה!!

לגבי הנושא - אחד מכללי הקהילה הוא לא לדון בעניינים שלא לצורך ספרותי מקצועי.

 

[חסיד הנודד]

הכתיבה עצמה מאד ברמה. אמנם היו כמה שגיאות שממש הפריעו לי לקרוא, אבל המסר בהחלט הובן.

תודה רבה על פירגון, כמובן שהטעויות אתקן בעז"ה

לגבי הנושא - אחד מכללי הקהילה הוא לא לדון בעניינים שלא לצורך ספרותי מקצועי.

לא ידעתי, ואני מודה לך על הארה.
בתקנון, זה לא כתוב, ואני דווקא כן ראיתי שאוהבים לעלות כל מיני נושאים כמו באשכול המדובר

 

[ח.ד. וחלק]

בתקנון, זה לא כתוב

כתוב:

ה. פורום מקצועי הוא לא פורום השקפה.
לא דיוני השקפה ולא מחאות ותוכחות על רקע רוחני.

והנה מאשכול שפתח אחד המנהלים:

על כל תגובה להיות בעלת ערך ומשמעות לקהילה. אם התגובה אינה מוסיפה ערך מקצועי - אין צורך לפרסמה.

3) מה דין תגובות שמתייחסות לתוכן הקטע / השיר / הסיפור, ולא לכתיבה שלו? אמנם אין להם ערך מוסף בתחום הכתיבה, אבל כל כותב רוצה לעורר בקהל הקוראים מחשבה / רגש / דיון בנושא עליו הוא כותב, זה חלק מהעניין, לא?

זה עניין שהוא לא שחור לבן, והיו כאן בפורום עליות ומורדות במהלך השנים. בגדול אוכל לומר: דיון בסיסי על התוכן הוא לגיטימי לעיתים, דיון ארוך ומתפתל על התוכן שאינו בהכרח קשור ישירות לכתיבה - בדרך כלל יטופל.