דרוש מידע רוצה להתייעץ. דפוס פעולה מסוים של רבה בחיידר

[element]

כתבתי פעם על מלמד שנקט בקשירת ידיים לילד שהרביץ שוב ושוב.
אותו מלמד לא מחנך, אלא מורה למקצוע מסוים,
מהקיץ הקודם וגם עכשיו בתחילת שנה"ל החדשה,
הוא שוב בכיתה של בני,
מאיים בזה ואפילו הספיק לממש (לפחות) פעם אחת בקיץ.
גם אם זה לכמה דקות וגם אם לא נעשה לבני, לא יודעת אפילו מה העמדה שלי לגבי זה.
לא כזה בא לי שהבן ילמד בשעה הזאת, גם במחיר שילמד בכיתה מקבילה.
יש תקדים לזה, בן של מורה עובר בדר"כ לכיתה מקבילה ובמקרים נוספים.

העניין הוא שהילד היה אמור לעבור עם שני ילדים בכל מקרה לכיתה השניה וברגע האחרון הוא היחיד שנשאר..
השאלה האם להתעלם, ואם לבקש איך אבקש מבלי לומר שזה קשור לאותו מורה,
המורה טוב מאוד אבל השיטה... השיטה היא מיושנת..,

נ.ב בכיתה השניה רוב החברים הטובים מהשכונה .לא יודעת גם אם עדיף או לא, אשמח לשמוע ממנוסים.

תודה.

 

[רבקה ק.]

א. אני לא חושבת שזה מקרה שמצדיק להעביר כיתה.

ב. זה שבכיתה השניה יש ילדים מהשכונה זה לא רלוונטי, כי הילד לפי מה שאת אומרת בנוח איפה שהוא נמצא כעת.
ג. לגבי העונש של המורה ,לדעתי מי שמרביץ שוב ושוב לא יקרה שום אסון אם פעם יקשרו לו את הידיים לכמה דקות וילמד לקח..

 

[מירי קוז'ליק]

ג. לגבי העונש של המורה ,לדעתי מי שמרביץ שוב ושוב לא יקרה שום אסון אם פעם יקשרו לו את הידיים לכמה דקות וילמד לקח..

המטרה שלנו בחינוך, היא לחנך! ולא לאלף או להפחיד!
ואם מדברים על דור של היום {לעומת דור האתמול...}
הדור של היום לחלוטין מוביל בשיטה של חינוך מאהבה, וזה מה שעובד על הנשמות הרכות של ילדינו
"חינוך" באמצעות קשירת ידיים גורמת לילד לפתח דברים פחות חיוביים בנפשו, אמונות על העולם, ודפוסים

כן, בסופו של דבר, בל נשכח,
שהילד הזה שהיום "קושרים לו ידיים",
גדל יום אחד, ונעשה לנער, ויבוא יום והוא יצטרך לבחור בין טוב לפחות טוב,
אם השכילו המבוגרים להנחות אותו, לחנך מאהבה ובאכפתיות, תוך כדי שרואים את הנשמה הטהורה של הילד,
סביר להניח שנער כזה יבחר בטוב

ונשאר בטוב...

 

[korot]

הייתי קושר לרב'ה כזה את הידיים!!!!

 

[113570]

לשלוח למלמד הזה מכתב ברור פשוטו כמשמעו ולהעביר לו שהבן שלך הוא לא שק חבטות שלו.

הגירסא דינקותא של המורה הזה לקוי והוא אמור ללכת לטיפול או לפנסיה מוקדמת

כמה נשמות הוא כבר הרס בדרך הזו. חוץ ממה שמתחת לשטיח.... וד"ל

 

[היצירתיות שבאומן]

המטרה שלנו בחינוך, היא לחנך! ולא לאלף או להפחיד!
ואם מדברים על דור של היום {לעומת דור האתמול...}
הדור של היום לחלוטין מוביל בשיטה של חינוך מאהבה, וזה מה שעובד על הנשמות הרכות של ילדינו
"חינוך" באמצעות קשירת ידיים גורמת לילד לפתח דברים פחות חיוביים בנפשו, אמונות על העולם, ודפוסים

כן, בסופו של דבר, בל נשכח,
שהילד הזה שהיום "קושרים לו ידיים",
גדל יום אחד, ונעשה לנער, ויבוא יום והוא יצטרך לבחור בין טוב לפחות טוב,
אם השכילו המבוגרים להנחות אותו, לחנך מאהבה ובאכפתיות, תוך כדי שרואים את הנשמה הטהורה של הילד,
סביר להניח שנער כזה יבחר בטוב

ונשאר בטוב...

את ממש צודקת
ובזמנינו אסור בכל חומרת האיסור לחנך ילדים בשיטה זו ואפילו שהוא מחנך מעולה
ואני אפי' הייתי מתלונן עליו בהנהלת הת"ת
זה נזק בלתי ישוער לנפש הילד

נ.ב בכל שנה מתקיימת ועידת חינוך שבה משתתפים אדמורי"ם רבנים וראשי ישיבות מכל החוגים .
לפני כמה שנים אחד מן המסרים ששלח אחד מגדולי האדמו"רים היה:
שהיום בתקופה שלנו אסור בכל חומרת האיסור להרים יד על הילד
אלא, אדרבא! יש לנהוג בדרך של קירבה



(איני זוכר את הלשון המדויקת)

 

[בנימיני]

כתבתי פעם על מלמד שנקט בקשירת ידיים לילד שהרביץ שוב ושוב.
אותו מלמד לא מחנך, אלא מורה למקצוע מסוים,
מהקיץ הקודם וגם עכשיו בתחילת שנה"ל החדשה,
הוא שוב בכיתה של בני,
מאיים בזה ואפילו הספיק לממש (לפחות) פעם אחת בקיץ.
גם אם זה לכמה דקות וגם אם לא נעשה לבני, לא יודעת אפילו מה העמדה שלי לגבי זה.
לא כזה בא לי שהבן ילמד בשעה הזאת, גם במחיר שילמד בכיתה מקבילה.
יש תקדים לזה, בן של מורה עובר בדר"כ לכיתה מקבילה ובמקרים נוספים.

העניין הוא שהילד היה אמור לעבור עם שני ילדים בכל מקרה לכיתה השניה וברגע האחרון הוא היחיד שנשאר..
השאלה האם להתעלם, ואם לבקש איך אבקש מבלי לומר שזה קשור לאותו מורה,
המורה טוב מאוד אבל השיטה... השיטה היא מיושנת..,

נ.ב בכיתה השניה רוב החברים הטובים מהשכונה .לא יודעת גם אם עדיף או לא, אשמח לשמוע ממנוסים.

תודה.

שוחחתם על כך עם המלמד?
לי היה מקרה דומה ועל פי עיצה מאיש חינוך ותיק התקשרתי למלמד לדרוש בשלום בני כביכול,
שאלתי אם הוא לא עושה יותר מידי בעיות, כי הוא סיפר לי שהוא מרבה להשתולל עד כדי שהרב'ה היה צריך לקשור לו את הידיים... והמשכתי לדבר.

למרות שכביכול הבלעתי את הנושא הוא עצר את השיחה והתנצל אלף פעמים
וכמובן שזה לא חזר על עצמו.

העיקרון שעמד מאחורי עיצה זו הוא שחשוב שהמלמד יידע שיש הורה איכפתי ועירני שמדבר עם הילד ועוקב אחרי כל אירוע חריג.
מצד שני שומרים על כבודו שזה דבר לא פחות חשוב
מנסיון של נותן העיצה וגם במקרה שלי זה היה יותר ממספיק...

 

[Deleted 66182]

יש כאן שני עניינים: הגישה של המלמד-מיושנת וכוחנית והמעבר של הילד.
התנהגות כזו של מלמד לא מקובלת לא יעילה ועלולה להזיק מאד בהווה ובעתיד.
באיזה גיל הילד?
כדאי לשוחח עם אותו מלמד ובצורה מכבדת ונעימה ולהבהיר ששיטה זו לא מקובלת עליכם כהורים!!
גם אם ילדיכם לא מרביץ ב"ה לא כדאי שיראה דבר כזה זה גם עלול להזיק לנפשו הרכה.
יש מספיק דרכים למניעת אלימות בכיתה. לא זו הדרך.
אם מתנגד- תגידו לו שאתם מוכנים לממן לו יעוץ או לקשר בינו לבין גדולי המחנכים בדורנו כדי שיהיה לו כלי נכון מול תופעות נורמליות של הכאה לפעמים בכיתה, בפרט אצל בנים.
תגובתו של המלמד תלמד אתכם הרבה ותעיד על גישתו.
כדאי לפקוח עיניים כי הרבה פעמים זה לא רק קשירת ידיים. והאיומים לעיתים יותר חמורים מהמעשה עצמו. מלמד שצריך להיעזר באיומים זה מראה על סמכותו ויחסו לילדים.
ייתכן והוא טוב לימודית אבל מה שייחרט לילדי הכיתה זה קשירת הידיים או האיומים בעניין ולא דוקא הלמידה!!
לגבי המעבר-
אם זה טוב לילד לא יקשה עליו להסתגל ומועיל חברתית אז למה לא?

 

[הי אני אפרת]

כמו שכבר כתבו פה,
קשה להאמין שמלמד שמשתמש בכזו שיטת חינוך, חלק עם התלמידים בשארית הזמן..
אני אישית לא הייתי רגועה שהבן שלי ימצא בנכוחותו
(כמובן שצריך לפעול בדרך שלא תפגע במלמד)

 

[רבקה ק.]

המטרה שלנו בחינוך, היא לחנך! ולא לאלף או להפחיד!
ואם מדברים על דור של היום {לעומת דור האתמול...}
הדור של היום לחלוטין מוביל בשיטה של חינוך מאהבה, וזה מה שעובד על הנשמות הרכות של ילדינו
"חינוך" באמצעות קשירת ידיים גורמת לילד לפתח דברים פחות חיוביים בנפשו, אמונות על העולם, ודפוסים

כן, בסופו של דבר, בל נשכח,
שהילד הזה שהיום "קושרים לו ידיים",
גדל יום אחד, ונעשה לנער, ויבוא יום והוא יצטרך לבחור בין טוב לפחות טוב,
אם השכילו המבוגרים להנחות אותו, לחנך מאהבה ובאכפתיות, תוך כדי שרואים את הנשמה הטהורה של הילד,
סביר להניח שנער כזה יבחר בטוב

ונשאר בטוב...

ראשית, צריך באמת לברר באיזו דרך זה נעשה.
שנית, מה עם הילד המוכה? מה קורה אם ישנו בריון אחד שמטיל חיתתו על ילדים (ולא חסרים מקרים)
איך הילדים האחרים רואים את העונש? האם הם פוחדים גם שיחטפו, או שמא הם דווקא שמחים שיש מישהו שמגן עליהם ממכות ומאלימות.
כאמור זה לא שחור ולבן, ועד שלא נדע את פרטי המקרה אני בוחרת לסמוך על המלמד,
בפרט שהיא מתארת שהוא מורה טוב וכו'.
לפעמים יש תחושה שהP.C והפסיכולגיה קצת שיבשו את הדור..

 

[אישונת]

שוחחתם על כך עם המלמד?
לי היה מקרה דומה ועל פי עיצה מאיש חינוך ותיק התקשרתי למלמד לדרוש בשלום בני כביכול,
שאלתי אם הוא לא עושה יותר מידי בעיות, כי הוא סיפר לי שהוא מרבה להשתולל עד כדי שהרב'ה היה צריך לקשור לו את הידיים... והמשכתי לדבר.

למרות שכביכול הבלעתי את הנושא הוא עצר את השיחה והתנצל אלף פעמים
וכמובן שזה לא חזר על עצמו.

העיקרון שעמד מאחורי עיצה זו הוא שחשוב שהמלמד יידע שיש הורה איכפתי ועירני שמדבר עם הילד ועוקב אחרי כל אירוע חריג.
מצד שני שומרים על כבודו שזה דבר לא פחות חשוב
מנסיון של נותן העיצה וגם במקרה שלי זה היה יותר ממספיק...

אני גם מצטרף לכל האמור.
יש סוגיא אחת והיא כיצד המורה אמור להתנהג עם ילדים ובאיזו צורה להעניש כשצריך להעניש. ויש סוגיא אחרת לגמרי שהיא - גם כשהמורה היה לא הכי בסדר, איך אנחנו צריכים להגיב כלפיו.
תמיד צריך לזכור שהמורה הוא גם בן אדם וכל זמן שההתנהגות הלא בסדר שלו לא נבעה מרוע אלא מטעות, צריך לדעת איך ומה להגיב אבל ודאי לא ישר לקפוץ על הרעיונות שנקטו כאן (לשלוח מכתב / להלשין להנהלה).
גם אנחנו כהורים עושים טעויות כלפי הילדים, ועל אחת כמה וכמה שמותר למורה לטעות.
אדגיש, לא אומר להתעלם מהטעויות שלו (עוד יהיו שיטענו שזה מה שאמרתי), לא אומר לסלוח על כל טעות, אבל לדעת להגיב בהתאם לטעות אנוש ולא להפוך אותו לאיזה עבריין פושע (תחשבו גם על ההתמודדות שלו).
העיצה הכי חכמה זה מה שכתב כאן המצוטט, פשוט לדאוג שהמורה לא יחזור על הטעות הזו, בלי לפגוע בכבודו.

 

[מס' 1]

שמעתי מאחד מגדולי הדיינים בביתר אדם יר"ש וגם מחנך גדול
שאחד מילדיו התנהג לא יפה בכיתה והרבה נתן לו סטירה
למחרת האב [הדיין] הגיע לרבה ואמר לו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים
בפעם הבאה שתרים אצבע על בני אני יביא לך משטרה לכתה
וכשהרבה התחיל למלמל מויסר וכדו'
הוא אמר לו תקשיב טוב אני דיין כאן ויודע את כל ההלכות הנוגעות לנושא כמו שאתה יודע את מס' ת.ז שלך
ומאז הרבה התחיל לשמור את ידיו בכיסים.
ידוע לי שלא כל אחד אחד יכול לנהוג כך אבל נ"ל שכל אחד צריך לנהוג כך
כי אם לא בימינו ילד שינהגו איתו כך במקרה הטוב יצא כמו הרבה שלו ח"ו

 

[korot]

הP.C והפסיכולגיה

שלילת השפלה כה משמעותית
ושלילת ענישה לא אפקטיבית
לא קשורה לא ל PC ולא לפסיכולוגיה.
(גם לי יש אלרגיה קשה ל 2 הנ"ל)

 

[הי אני אפרת]

ראשית, צריך באמת לברר באיזו דרך זה נעשה.
שנית, מה עם הילד המוכה? מה קורה אם ישנו בריון אחד שמטיל חיתתו על ילדים (ולא חסרים מקרים)
איך הילדים האחרים רואים את העונש? האם הם פוחדים גם שיחטפו, או שמא הם דווקא שמחים שיש מישהו שמגן עליהם ממכות ומאלימות.
כאמור זה לא שחור ולבן, ועד שלא נדע את פרטי המקרה אני בוחרת לסמוך על המלמד,
בפרט שהיא מתארת שהוא מורה טוב וכו'.
לפעמים יש תחושה שהP.C והפסיכולגיה קצת שיבשו את הדור..

המציאות מוכיחה שכשהמבוגר האחראי פועל בדרכים אלימות הילדים מושפעים וינהגו באלימות בהשוואה למבוגר שמשרה אווירת רוגע ואמון בילדים
גם אם תלמיד אולי ימנע ממעשים אלימים בנוכחות המלמד ההשפעה תיתן את אותותיה במוקדם או במאוחר

 

[בת צלפחד]

מה עם דיבור עם ההנהלה?
אולי זו עבודת המנהל לשוחח עם הרבה ולהבהיר לו מה הקו החינוכי בחיידר,

פעם התלוננתי להנהלה על גננת שממש לא הייתה מתאימה להיות גננת, היא פוטרה והיו לי נקיפות מצפון,
התקשרתי לשאול רב והוא ענה לי - בדור שלנו מדברים היכן שצריך לשתוק ושותקים מתי שצריך לדבר,
עשית מצוין!!!

אותה גננת מצאה בסוף עבודה של ניהול משרד שמאוד הלמה את כשוריה,
היא שמחה ולילדים הייתה רווחה.

אולי במקום כ"כ לרחם על הרבה נרחם על כ"כ הרבה ילדים שסובלים בגללו?
ואולי רחמנות דווקא עליו שהוא נמצא נושא ונתן במקצוע שלא מתאים שיעסוק בו - וזה לא לטובתו,
הוראה זה לא יכול להיות רק מקור פרנסה זה צריך להיות מקצוע מתאים עם נשמה ולב,

נכון צריך להיזהר בכבודו אבל גם בכבודם של ילדים חסרי ישע שלא תמיד יודעים איך להתגונן בפני רבה כזה.

 

[בת צלפחד]

כתבתי פעם על מלמד שנקט בקשירת ידיים לילד שהרביץ שוב ושוב.
אותו מלמד לא מחנך, אלא מורה למקצוע מסוים,
מהקיץ הקודם וגם עכשיו בתחילת שנה"ל החדשה,
הוא שוב בכיתה של בני,
מאיים בזה ואפילו הספיק לממש (לפחות) פעם אחת בקיץ.
גם אם זה לכמה דקות וגם אם לא נעשה לבני, לא יודעת אפילו מה העמדה שלי לגבי זה.
לא כזה בא לי שהבן ילמד בשעה הזאת, גם במחיר שילמד בכיתה מקבילה.
יש תקדים לזה, בן של מורה עובר בדר"כ לכיתה מקבילה ובמקרים נוספים.

העניין הוא שהילד היה אמור לעבור עם שני ילדים בכל מקרה לכיתה השניה וברגע האחרון הוא היחיד שנשאר..
השאלה האם להתעלם, ואם לבקש איך אבקש מבלי לומר שזה קשור לאותו מורה,
המורה טוב מאוד אבל השיטה... השיטה היא מיושנת..,

נ.ב בכיתה השניה רוב החברים הטובים מהשכונה .לא יודעת גם אם עדיף או לא, אשמח לשמוע ממנוסים.

תודה.

מניסיון - כדאי להילחם על כיתה יותר מתאימה ורבה יותר טוב, זה דורש אבל אח"כ החינוך הטוב והחברה הטובה שווים את ההשקעה הזו.

 

[הי אני אפרת]

שמעתי מאחד מגדולי הדיינים בביתר אדם יר"ש וגם מחנך גדול
שאחד מילדיו התנהג לא יפה בכיתה והרבה נתן לו סטירה
למחרת האב [הדיין] הגיע לרבה ואמר לו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים
בפעם הבאה שתרים אצבע על בני אני יביא לך משטרה לכתה
וכשהרבה התחיל למלמל מויסר וכדו'
הוא אמר לו תקשיב טוב אני דיין כאן ויודע את כל ההלכות הנוגעות לנושא כמו שאתה יודע את מס' ת.ז שלך
ומאז הרבה התחיל לשמור את ידיו בכיסים.
ידוע לי שלא כל אחד אחד יכול לנהוג כך אבל נ"ל שכל אחד צריך לנהוג כך
כי אם לא בימינו ילד שינהגו איתו כך במקרה הטוב יצא כמו הרבה שלו ח"ו

הוא הפסיק להרביץ ואז מה? הוא נהיה רגיש? אמפטי? מאמין בילד? מחנך עם צורה?
איך מרגיש ילד רך כשמולו עומד מלמד שמרסן את עצמו לבל יענישוהו ההורים..
אין ברירה. זה מה שצריך לעשות. הכל בשביל שלא ירימו ידיים על הילד
אבל זה כואבב. כי הייתי רוצה יותר מרק שלא ירביצו לילד שלי

 

[אישונת]

נכון צריך להיזהר בכבודו אבל גם בכבודם של ילדים חסרי ישע שלא תמיד יודעים איך להתגונן בפני רבה כזה.

אין שום ספק בזה, וכבר הדגשתי שאין כל כוונה להבליג ולא לעשות כלום. צריך למצוא פתרונות וחייבים למצוא פתרונות. אבל צריך לעשות זאת בצורה שעושים לבן אדם שטעה ולא כמו שמתנהגים כלפי מחבל.
רק מזכיר שוב, שגם אנחנו כהורים עושים טעויות כלפי הילדים, (וגם הילדים עושים כלפינו, ומן הסתם גם יעשו כלפי הילדים שלהם...). כולנו בני אדם, ובן שטעה מעמידים אותו על טעותו אבל לא כ"כ מהר מעיפים אותו מהתפקיד שלו

 

[אבי100]

הוא קשר עם חוטי ברזל או עם חוטי דיג
הכל תלוי בסוג החוט

 

[מס' 1]

הוא הפסיק להרביץ ואז מה? הוא נהיה רגיש? אמפטי? מאמין בילד? מחנך עם צורה?
איך מרגיש ילד רך כשמולו עומד מלמד שמרסן את עצמו לבל יענישוהו ההורים..
אין ברירה. זה מה שצריך לעשות. הכל בשביל שלא ירימו ידיים על הילד
אבל זה כואבב. כי הייתי רוצה יותר מרק שלא ירביצו לילד שלי

אנשים אלימים מרסנים רק בכח
לעשות לאדם בן 40 חינוך מחדש ולהתחיל לפתח בו רגשות זה חסר סיכוי