התייעצות רישום חלק מהדירה על ההורים כדי שהזוג לא יעשה שטויות

לאותו שווער ה0.0001 אחוז של "האלו שטועים בשיקול דעתם" זה 100% מהחתנים של שורי ביתו המושלמת.
עצם זה שנבחר השם שורי - מראה שלא מדובר על מישהו מהציבור שנותן דירות - אז אמור להיות קצת קשה להבין את הענין
 
הם משכנו את הדירה בשביל זה?
נכון שמקרה פרטי כזה או אחר אינו ראיה,
אבל מוכרות אצלינו כמה משפחות (דווקא לא זוצי"ות או תמימות בכלל), שמכרו את דירתם ומסרו בינתיים את התמורה לגורם שלישי תמורת אחוזים קבועים (גבוהים) כל חודש שמכסים להם שכירות (והקרן כמובן עומדת להם)


לא שמעתי שנפלו, מקווה מאד שלא יקרה.
עצם הרעיון עושה צמרמורת באופן אישי.
כן יודעת על משפחות שהרעיון נשא חן בעיניהם וחשבו ללכת בעקבותיהם ברצינות גמורה.
 
אני קיבלתי מחמותי 50,000 ש"ח ומהורי 100,000 ולקחתי משכנתא +גמ"חים וקניתי דירה בפריפריה,
אם חמותי היתה מבקשת הערת אזהרה הייתי מתלבט אם העלבון מצדיק לוותר בשבילו על הכסף, כנראה שהייתי מסכים לעלבון ולוקח....
 
הורה שהשקיע הון , ושם כסף כדי לתת לילד שלו קורת גג ויציבות
ועוד מסכים להיות 'המעליב' שלא 'סומך על הילד שלו'
והכל הוא עושה רק כדי שהילד שלו יישאר בסוף עם דירה
הוא ראוי להערכ רבה רבה
להזכירכם הורים לא חייבים לתת לילד כלום
וכל הכבוד למי שנותן
ועוד יותר למי שגם דואג שיישאר לו הדירה
היו סיפורים רבים של זו"צים שקיבלו והפסידו
וזה לא אמר להעליב
אולי זה מעליב בכלל שההורים צריכים לתת מה הם לא סומכים על זו"צ שיקנה לבד...
אם אם להם כתפיים רחבות לקנות לבד דירה והאבא זה שכבר כבר חיתן 6 ילדים הוא צריך לעזור להם אז תנו לאבא לעשות את זה איך שהוא מבין
 
היו סיפורים רבים של זו"צים שקיבלו והפסידו
אני מכיר הרבה שקיבלו כסף לחשבון הפרטי של הזוג (בעיקר כשזה לא סכומים ממש גבוהים), והכסף נעלם על טיולים ופינוקים, ובסוף בדרך כלל גם נכנסים למינוס כי התרגלו לחיי מותרות.
 
אין לו אינטרנט ולא פרוג. והוא אפילו יודע שבהשקעה באתיופיה קנדה ודמשק היו בעיות. אבל באינד

לא צריך אינטרנט ולא פרוג בשביל להרגיש עמוק בפנים שאני
מהמר
מעדיף 2 ציפורים על העץ
לווה ולא משלם
תקראי לזה איך שתרצי.
מי ששומע לסיפורים,
ולא להגיון,
לחבר ולא להורה,
בואי, גם הוא יודע שהוא קל דעת.

אלא מה? בא לו להיות קל דעת אם ה אומר סיכוי לכסף.

בעיניי למכור דירה ולהשקיע כסף בהרפתקאה
זה לא מהלך סביר שצריך אליו בטחונות

גם בחנוך יכול האבא הצעיר לעות טועיות קריטיות
בנועות מלות דעת והזנחה
את זה קל לנו לשחרר?


אה, כי הילד הוא שלו?
הדירה לא שלו?
ז לא החיים שלו.?

זה מה שכתבתי בהתחלה.
אנשים לא נפרדים מהכסף.
 
כי החיים מורכבים, ולפעמים צריך למכור דירה אחת ולעבור לאחרת, או לקחת משכנתא לשיפוצים, ועוד כל מיני דברים שלא מוגדרים השקעות טיפשות.
ולא תמיד ההורים בעניין, ולא תמיד הם האנשים הנכונים להתייעץ איתם ולהפקיד בידיהם וטו מוחלט בכל החלטה של זוג גם בגילאי 30-40.
לא תמיד ההורים בעניין?
אבל בשביל לתת כסף שעמלו עליו בשביל דירה- לזה הם כן בעניין?
איזה הורה רוצה לתת את מיטב הונו ומשם והלאה להיעלם?
אני מעודדת מעורבות של ההורים אם הם רוצים.
קודם כל אף אחד לא חייב לילדים שלו כלום. אפילו שקל. הכפיות טובה בימינו כלפי מה הנתינה של ההורים הולכת וגואה וזה מתבטא בצורה סמויה מכל מיני אמירות כאן.
ובכללי ראיתי את האנשים הכי חכמים ושקולים- שעושים החלטות גרועות.
אם אני הייתי מעניקה סכום כזה, למטרה ספציפית- בטח שהייתי רוצה להיות מעורבת ולהדריך.
ולראות שזה משיג את המטרה שרציתי. בטח בשנים הראשונות! זכות לגיטימית ומתבקשת.
ובחירה של הזוג אם רוצים לראות את זה כפגיעה באמון.
וחוץ מזה- אמון צריך להרוויח אותו.
אמון לא קורה לבד.
וזו"צ בגילאי העשרים לדעתי לא ראויים לאמון באוטומט, עד שלא הוכיחו את התנהלותם הכלכלית / ערכית לאורך זמן.

עכשיו- האם הייתי עושה משהו ברישום הדירה כדי לאכוף את הזכות שלי להיות בענינים-
זה כבר עניין אישי, שמשתנה בין אחד לאחד ותלוי בטיב הקשר.
אם בוחרים בכל אופן שלא לעשות רישום-
צריך לשבת ולדבר על זה באופן ברור, ולתקשר את הציפיות שיש להורה מהזוג- אנחנו מצפים שלא תעשו צעדים משמעותיים בדירה בלי להתייעץ איתנו, ולקבל את הסכמתנו. חשוב לנו לדעת מה קורה עם הנכס שקנינו לכם.
שום זו"צ חכם ככל שיהיה לא יסיק את זה לבד, צריכה להיות תקשורת ברורה בנושא.
 
לא תמיד ההורים בעניין?
אבל בשביל לתת כסף שעמלו עליו בשביל דירה- לזה הם כן בעניין?
איזה הורה רוצה לתת את מיטב הונו ומשם והלאה להיעלם?
אני מעודדת מעורבות של ההורים אם הם רוצים.
קודם כל אף אחד לא חייב לילדים שלו כלום. אפילו שקל. הכפיות טובה בימינו כלפי מה הנתינה של ההורים הולכת וגואה וזה מתבטא בצורה סמויה מכל מיני אמירות כאן.
ובכללי ראיתי את האנשים הכי חכמים ושקולים- שעושים החלטות גרועות.
אם אני הייתי מעניקה סכום כזה, למטרה ספציפית- בטח שהייתי רוצה להיות מעורבת ולהדריך.
ולראות שזה משיג את המטרה שרציתי. בטח בשנים הראשונות! זכות לגיטימית ומתבקשת.
ובחירה של הזוג אם רוצים לראות את זה כפגיעה באמון.
וחוץ מזה- אמון צריך להרוויח אותו.
אמון לא קורה לבד.
וזו"צ בגילאי העשרים לדעתי לא ראויים לאמון באוטומט, עד שלא הוכיחו את התנהלותם הכלכלית / ערכית לאורך זמן.

עכשיו- האם הייתי עושה משהו ברישום הדירה כדי לאכוף את הזכות שלי להיות בענינים-
זה כבר עניין אישי, שמשתנה בין אחד לאחד ותלוי בטיב הקשר.
אם בוחרים בכל אופן שלא לעשות רישום-
צריך לשבת ולדבר על זה באופן ברור, ולתקשר את הציפיות שיש להורה מהזוג- אנחנו מצפים שלא תעשו צעדים משמעותיים בדירה בלי להתייעץ איתנו, ולקבל את הסכמתנו. חשוב לנו לדעת מה קורה עם הנכס שקנינו לכם.
שום זו"צ חכם ככל שיהיה לא יסיק את זה לבד, צריכה להיות תקשורת ברורה בנושא.
מה זה להרוויח אמון?
אין מערכת אמון בסיסית בין הורים לילדים שנוצרה כבר מהילדות?
למה להשקיע בחינוך אם בכלל לא מאמינים בתוצאותיו?
אבל שיחה פתוחה ובריאה תמיד מועילה
 
מה זה להרוויח אמון?
אין מערכת אמון בסיסית בין הורים לילדים שנוצרה כבר מהילדות?
למה להשקיע בחינוך אם בכלל לא מאמינים בתוצאותיו?
אבל שיחה פתוחה ובריאה תמיד מועילה
מערכת המון בבן/בת הזוג נוצרת עכשיו, והיא לא מילדות
(שמעתי הרצאה של הרבנית נוישטט ש 50 אחוז מהגרושים זה בגלל הורים ש'דאגו' מדי..)
זה מה שאת חושבת, ראי-

אני מכיר הרבה שקיבלו כסף לחשבון הפרטי של הזוג (בעיקר כשזה לא סכומים ממש גבוהים), והכסף נעלם על טיולים ופינוקים, ובסוף בדרך כלל גם נכנסים למינוס כי התרגלו לחיי מותרות.
בכו פה על התערבות ההורים ובחוסר אמון וכמה זה יזיק לזוגיות,
לא מכירה זוג אחד שהתגרש כי הוסיפו להם הערת אזהרה בטאבו, מצד שני מכירה לא אחד ולא שניים שהתגרשו על רקע שצד אחד פעל גרוע עם הכסף והם הפסידו דירה וכו
 
מערכת המון בבן/בת הזוג נוצרת עכשיו, והיא לא מילדות

ורק הכסף הוא הבעיה?

לתת את הבת שלך, חשופה לגמרי,
שכל מה שקנתה היא שייך לו הלכתית.

לתת את הבן שלך
למישהי שאמורה לדאוג לו לצרכים השרדותיים ממש
אוכל, מצע, קבלה ושומת לב, נקיון ובגדים,
לרוב גם לפרנס

על תינוקות כבר דברתי

פלא גדול.
 
ורק הכסף הוא הבעיה?

לתת את הבת שלך, חשופה לגמרי,
שכל מה שקנתה היא שייך לו הלכתית.

לתת את הבן שלך
למישהי שאמורה לדאוג לו לצרכים השרדותיים ממש
אוכל, מצע, קבלה ושומת לב, נקיון ובגדים,
לרוב גם לפרנס

על תינוקות כבר דברתי

פלא גדול.
חיתנת בנות?
אני אומנם עדיין לא, אבל יש לי חברות ומשפחה שחתנו, עדיין לא מכירה משהיא שיושבת רגוע בחודשים הראשונים אחרי חתונת  בת, דגש על בת ולא בן.
אז כן, הפחד על הכסף הוא החלק הקטן מהפחד, אבל הוא החלק היחיד שניתן לנסות לבטח...
 
לתת את הבן שלך
למישהי שאמורה לדאוג לו לצרכים השרדותיים ממש
אוכל, מצע, קבלה ושומת לב, נקיון ובגדים,
לרוב גם לפרנס
לא יכולה שלא להגיב על זה.
באמת! בחור בן 20+ הוא לא עולל חסר ישע שתלוי במישהי לצרכים הישרדותיים, במקרה הצורך הוא יכול לדאוג לעצמו מצוין.
 
לא יכולה שלא להגיב על זה.
באמת! בחור בן 20+ הוא לא עולל חסר ישע שתלוי במישהי לצרכים הישרדותיים, במקרה הצורך הוא יכול לדאוג לעצמו מצוין.

וודאי. גם אשה.
ההענין בזוגיות שאה בוחר להיות תלוי בשני
ובוחר לחשוף את עצמך ולהיות פגיע
 
מערכת המון בבן/בת הזוג נוצרת עכשיו, והיא לא מילדות

בכו פה על התערבות ההורים ובחוסר אמון וכמה זה יזיק לזוגיות,
לא מכירה זוג אחד שהתגרש כי הוסיפו להם הערת אזהרה בטאבו, מצד שני מכירה לא אחד ולא שניים שהתגרשו על רקע שצד אחד פעל גרוע עם הכסף והם הפסידו דירה וכו
הטענות לא מסבירות
אין אמון בהתחייבות בע"פ?
אמנם לא פגשתם גירושין אבל חיים מרירים של הורים שמתערבים יותר מידי, שמענו גם שמענו.
 
בלת"ק חלקי:
קראתי את תחילת התגובות, ונדהמתי, כי כ"כ הרבה פעמים ראיתי בעיתונות המלצות חמות (על גבול התחנונים) שהורים יעשו הערת אזהרה כדי להציל את ילדיהם משטויות. היה לי כ"כ ברור שאי"ה נעשה זאת בבוא העת, לא חלמתי שיש כאלה שרואים בכך פגם.
במחשבה נוספת, כן יש כנראה הבדל בין חוגים שונים, או אולי בין משפחות\אנשים שונים: מי שרואה את הדירה כ"התחייבות" ומחוייבות מהחותן לחתן, כמו בתגובה
"בעל המאה גם יכול להחליט בכלל לא להביא את המאה שלו......
אבל אם הוא התחייב להביא את המאה שלו למישהו אחר, אז הוא חייב להביא בין אם הוא רוצה ובין אם לא."

ואז באמת צריך הרבה הסברה בשביל לעשות סייגים.

לעומת הסוג השני, שרואים את הדירה כמתנה גמורה, מתת שלא מחוייבים אליו אלא בוחרים לתת בנפש חפצה. ואם כך, אז ברור שניתן להציב תנאים למתנה. לדוגמא, אני יכולה להעניק במתנה פריט לבוש על דעת שהמקבלת תלבש אותו רק בתוך הבית. או להעניק מקרר על תנאי שהמקבל יתקין בו התקן שבת, גם אם נניח שהרב שלו מקל בזה. זכותי. וכן על זה הדרך. או דוגמאות שיותר קרובות למקור: להעניק סכום כסף ליישור שיניים של הנכד בתנאי שילכו לאורתודנט מסויים שעליו אני הכי סומכת.
(כמובן יתכן שיש חולקים על הדוגמאות שהבאתי וחושבים שהן לא תקינות, וגם זה בסדר)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה