רעיון חובה לכל עצמאי! אבל לא רק....

[אהרן סופר]

לשלש את החיים-הרב אהרן כהן
הכיסאות הכחולים בלטו בריקנותם, ניכר היה שמחצית המשתתפים לא הגיעו. מה קרה היום, לחשו אחד לשני בתמיהה שהורגשה באוויר החדר. חיוכו של המרצה הראה שהוא חשב על זה מראש.
היה זה בקורס למנהלים בכירים לרכישת ידע ולהחכים בדרכי ניהול באופן מקצועי. למען הצלחת הקורס סכום משתתפים בכל סדנה מוגבל וקצוב למספר מועט של משתתפים, הנדרשים כמובן להעביר מראש את התשלום המסתכם בסכום לא צנוע בכלל.
בכל מקרה, במפגש האחרון דן המרצה בדרכים לפתרון הבעיה הידועה, שרוב בני אנוש מתמודדים עמה לא בהצלחה מלאה, והוא, בעיית ה'אין זמן'. כשהבעיה נהיית לקושי רציני כשמדובר על מנהלי עסקים ומוסדות המוצאים עצמם בסוף היום, לפני שטיפלו ברבע מרשימת המטלות...
עם סיום השיעור הפתיע אותם המרצה. "הפעם. תעשו משהו קל ולא קשה לביצוע" למול אנחות רווחה מהפטור משעורי בית המשיך "אך אני מודיע מראש. בשבוע הבא, מי שלא הכין את ה'שיעורי בית' לא יורשה להיכנס להמשך ההרצאה בפתרון הבעיה"
"כן. אבל מה אנחנו צריכים לעשות?" לא התאפק אחד שכבר עמד ליד הדלת "ממחר בבוקר צריך לבלום ולעצור בכל תחילת שעה עגולה במשך היום ולכתוב את השעה ואחריה בקיצור. מה עשיתי בעשרים דקות הראשונות של השעה, מה עשיתי בעשרים דקות האמצעיים, ואחר לקינוח, מה עשיתי בעשרים דקות האחרונות. ובמפגש הבא, יביא לי כל אחד את הסיכום הכתוב."
"זה לא משהו קשה מדי" הפטיר בחיוך "אין צורך לשנות כלום בסדר היום, תמשיכו את חייכם וסדר יומכם העמוס כרגיל. אבל, כל תחילת שעה תעצרו לחמש/עשר שניות ותכתבו בכמה מילים, מה עשיתי בכל עשרים דקות. מובן?"
"כל שעה?" ניסה מישהו להמתיק את הגזרה כשנענועי ראשי הנוכחים מאשרים שכולם מצטרפים לתקווה. "אתם יודעים מה" נעתר המרצה "מי שזה קשה לו מדי. יכול קצת להוריד. לא צריך בכל שעה, בכל שעתיים לעצור לדקה, לחשב ולכתוב מה היה ב 20 הדקות הראשונות של השעה הראשונה ומה בעשרים דקות שאחריהם וכך לסכם כל עשרים דקות. כה שבתכל'ס יהיה רישום פרטני; מה עשיתי בכל 20 דקות."
כשהוא כופל את האזהרה "אני מדגיש ומבקש מראש, מי שלא הצליח במשימה זו. אין שום סיבה ותועלת שיגיע למפגש הבא. שיתחיל אז שוב את התרגיל, ואחר שבוע, כשיהיה לו פתק מלא ומסוכם, שיגיע. אנחנו נחכה לו." הפטיר בצחקוק.
כעת. חצי מהמשתתפים הקבועים שהגיעו, זעו באי-נוחות, בכיסם פנימה טמון הפתק הגורלי עליה התעצבנו כל השבוע האחרון. די הרבה פעמים התקשו להגדיר בדיוק את מעשיהם בזמן הזה, כך שממש לא נעמה להם הרעיון להוציא ולהגיש את הפירוט השבועי למרצה.
"לפחות הגעתם לפה. עשיתם כבר כברת דרך, אולי לא מרנין מדי.." ניסה המרצה לחמם מעט את האווירה, "מקווה שבשבוע הבא, כולם כבר יבואו."
"נראה לי, שאין כבר צורך בהשלמת ההרצאה" נשמע מישהו מפטיר עודו תופס בידו בפתק מקופל ומקומט. תנועת ראשם הנמרצת של החברים הראו שהם מסכימים עמו.
---
זה קורה לכל אחד, בלי שימת לב וידיעה, לכל אחד מאתנו, אף אלו העסוקים ביותר, נשמטים ונמחים פירורי דקות ושברי זמן, שבסך הכל הולכים ומושקעים בדברים שלא מביאים לנו שום תועלת.
הרבה שנתוודעו לרעיון זה מספרים ומעידים; תרגיל מעניין זה, 'הוסיף' והביא להם הרבה זמן במשך היום, להתקדם כל אחד כפי רצונותיו ומגמותיו.
נסו ותיווכחו.
בכל מקרה; הרווח כולה שלכם.

התפרסם בעלון "יגדיל תורה" פרשת כי תצא.
לתגובות: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>​

 

[אסטרונאוטית]

תודה רבה
מתאים לכל אחד, במיוחד בחודש אלול

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

יפה מאד. שנזכה.
יש מערכון מפורסם שבתחילתו הקריין אומר: "יש בעולם שני סוגי אנשים: כאלה שיש להם עבודה, וכאלה שאין להם עבודה. אם אתם שותים קפה וגולשים באינטרנט כל היום - סימן שיש לכם עבודה."