דרוש מידע שאלה בחינוך - חוצפה של ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #82
שלום יש לי ילדה בת 4 וחצי שלאחרונה היא נהייתה חוצפנית בלשון המעטה (כמובן שזה מצחיק אותי על האומץ)
ואני לא יודעת איך להגיב מצד אחד זה חמוד ומצחיק
ודאי שלא לצחוק. תצחקי בלב, אבל תשדרי שזה לא בסדר
אבל אולי השלב קודם הוא באמת שיהיה ברור לך בתוכך שהיא צריכה להקשיב וחייבת לבוא כשאת קוראת לה,
והתנהגות אחרת היא לא נכונה.

לדעתי את צריכה להיות קשוחה, המילה קשוחה מעלה אסוסאציות רעות של מנהלת חמורת סבר,
אבל אם נפרק את המילה לרגע , קשוחה זה בסך הכל - חזקה, יציבה, עמידה.
כמו גבול מאבנים , או גדר ממתכת שהם קשוחים , אבל נותנים כל כך הרבה ביטחון.

זה הכי חייב לבוא עם מלא אהבה והכלה בתוך הגבול. אבל הגבול - גבול.

לענין עצמו, אם הייתי בסיטואציה הייתי פשוט אומרת שוב : רינה, קראתי לך לבוא. וממתינה.
מגיעה קרוב, מסתכלת עליה, ומחכה לציות. או "דורשת" ציות.

לא מתחילה להתדיין על החובה והזכות. פשוט לי זה ברור ש
1. אני קוראת לה.
2. היא חייבת לבוא 3.
היא תבוא, ואני אחכה לביצוע .
אם בסוף היא לא תבוא למרות שאמתין אומר לה שזה לא בסדר שחיכיתי והיא לא באה . ובזה סיימתי את העברת המסר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אני לא אוחזת בלאיים בעבירה
ילד צריך לשמוע בקול אמא כי ככה אמא אמרה לא כי זה עבירה
לא לאיים.
יהודי צריך לשמוע בקול ה', וזה כולל את כבד את אביך ואת אמך, זה הטעם שאני מצפה לכבד וזה הטעם שאני רוצה שיהיה לילד שלי כשיכבד אותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מה אומר ומה אדבר..
מזדהה מאד אבל עם ילד עוד לא בן שנתיים!! (כמעט, שבוע שעבר היה 24 חודשים)...
אני אוספת היום את הילדים בגינה לכיוון הבית והוא שר במנגינה כזו - 'לא אוצה ולא אוצה. איסאק (איכסאק...)'
אני אומרת לו באדישות כשאמא אומרת שהולכים הביתה לא אומרים לא רוצה...

האמת שזה סופר מצחיק...

הבעיה שאני מצליחה להיות אדישה אבל השכנות התפוצצו מצחוק וגם הילדים היותר גדולים שלי כל הדרך אמרו לו 'הולכים הביתה' והוא 'לא אוצה'
כל פעם מתחזקת אצלי ההבנה שרק תפילות לגאולה (חלק מדור הגאולה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בדקתי את זה בעשרות מקרים
ואין ספור דיונים אידאולגים.....
בסוף ילד לא מחונך נהנה להציק להורים שלו, ולא ח"ו בגלל שהוא לא אוהב אותם אלא כי ילד אוהב להרגיש מנהל העולם
ושהוא רואה שהוא מצליח לעשות דברים הזויים ואף אחד לא אומר לו מילה ואפילו אם אומרים לו זה רק מגביר כי הוא רואה שאפילו שלא מרשים לו הוא עושה מה שהוא רוצה אז זה רק מגביר אצלו את הכיף לנהל את העולם,
ובתת מודע הוא אוהב לבדוק כמה ההורים שלו יודעים להתאפק....
וילד חייב לקבל גבולות זה בונה אותו הוא מבין את ההתמודדות שלו הוא מבין את המקום שלו,
ילד שלא מבין היום הוא נהנה אבל אח"כ גודלים ויש קשיים חברתיים בגלל זה קשיים עם צוות וכד'
פשוט אפשר לומר לו שמשפט כזה בחיים לא אומרים,
ועכשיו מגיע הבעיה באיזה טון לומר את זה
אז לדעתי הכלל הוא להתחיל מלמטה ואם לא עוזר אז להיות יותר קשוח
אבל ח"ו לא להיות יותר עצבני....
ילד שקולט שההורים שלו מתעצבנים זה ממריד אותו...
רק להגביר את הסמכות עד שהוא קולט שככה לא מתנהגים......
שיהיה לתועלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
יש לי שאלה ואני לא יודעת איפה לשאול
איך אפשר בקלות לגמול ממוצץ
ילד בן 3.9
ניסינו כבר לזרוק לשריפת חמץ ואחרי יומיים של גהינום המוצץ חזר ובגדול....
ממליצה לך לפתוח שרשור חדש שלא יעלם פה ולא יסיט את הנושא :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
להורים מותר להגיד לילדים שלהם כל דבר שהוא הצבת גבול.
אבל החשוב ביותר זה הדרך בה נאמרת הביקורת או מילות החינוך ודאי שלילדים גדולים הדרך שונה.
אבל ילדים קטנים ברוב הפעמים בסה"כ מנסים את ההורים רוצים לראות איך ההורים מגיבים על כל התנהגות ועל כל מילה ולכן יש צורך להציב גבול מה מותר לומר לאמא ומה אסור
אם הילדה יודעת שאמא הכי אוהבת אותה בעולם אין בגבול שאמא מציבה שום דבר שמרחיק.
ומותר לאמא לקרוא לה ולהגיד לה: את יודעת שאמא הכי אוהבת אותך בעולם אבל עכשיו אמא קצת עצובה כי הילדה שלה שכחה איך להתנהג ולא יודעת איך מדברים לאמא ולהסביר לה בצורה ברורה למה מה שהיא אמרה אסור לומר כדי שהיא בטוח תבין.
בהצלחה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה