כללי שאלה הלכתית בזכויות יוצרים

[מטאור]

50 ש"ח זה את אומרת,
בין 50 ש"ח לבין מחיר מלא יש עוד הרבה מאד מחירים באמצע, (בכל אופן אצלי...)

אם הוא לא רוצה לשלם לך מחיר מלא על תיקונים באמצע החיים,
שהגרפיקאית של העיתון תעשה לו את העבודה.

לא הבנת. הוא רוצה לשלם מחיר מלא על תיקונים, אני זו שדורשת את המחיר המקורי.

 

[mig]

הבנתי,שהמחיר לתיקונים על עבודה מוזמנת שעשו אצלך, נמוך.
רציתי לומר שכאשר העבודה היא רק תיקונים המחיר הרבה יותר גבוה, רוצה ישלם, לא רוצה אז לא.

 

[כוכב103]

אם את מדברת עם הלקוחה הראשונה שלך- זו שהזמינה אצלך את העבודה - אני מאמינה שיש לך שיח חיובי איתה
תסבירי לה עד כמה השקעת בשבילה, ועד כמה את קשורה לעבודה ולכן אינך חושבת שאת אמורה לוותר. (כמו שהיא בלב כבד "תרמה" לאח שלה את הגרפיקה) אבל את לא מרגישה מחויבות כלפיו לתת לו את מיטב כשרונותיך בחינם.
תודאי שכל הסיפור הזה לא יגרור אי נעימות עם הלקוחה ושהיא תעזור אותך בעקבות זאת.

ועם האח הנחמד תדייני עניינית. אני מבינה שנכנסת קצת למערבולת רגשות ופגיעות לא מוצדקת.
הבנאדם פשוט לא מבין מהי יצירה.
והוא גם לא מבין איכות של עבודה (שאני בטוחה שאת ברמה טובה ביותר ושווה את המחיר שאת דורשת)
לא בטוח שכדאי לך בכלל להתעסק איתו.
אני במקומך הייתי סוגרת את הקבצים כראות עיני ונותנת לו דיסק שילך לאן שהוא רוצה.
כי אם כך את מתחילה איתו הוא ישב לך על הוריד עם כל תיקון וכל נקודה.
ובסוף הוא עוד יתבע אותך למה המודעות לא הביאו לקוחות כמו שהם הביאו לקוחות לאחותו...
המון הצלחה!

 

[שער]

לא הבנת. הוא רוצה לשלם מחיר מלא על תיקונים, אני זו שדורשת את המחיר המקורי.

ויש לך גם עוד סיבה לזה, את יכולה לטעון שמבחינת שמך את לא עושה לשני עסקים שונים את אותו עיצוב כעיקרון, והסיבה לכך שזה יכול לבלבל אנשים יגידו חשבתי שזה סניף, "לגרפיקאית אין מספיק רעיונות" וכל מיני ציטוטים שונים, בקיצור שם לא משהו לגרפיקאית.
ואם בכל זאת מתעקש ורוצה את אותו עיצוב כמובן לא משנה מי ומה את לוקחת מחיר של כמה שאת מחליטה (50%-80%) בשביל הסיכון.

 

[naamaid]

הרי הלקוחה נשארת לקוחה שלי בכל מקרה. (בעז"ה כל עוד העסק שלה קיים.)

מי הבטיח לך?
מי שהבטיח לה שהעסק שלה יחזיק שנים?

נראה לי שיש מקומות בהן כדאי לך (כבעלת עסק) לעגל פינות, אמנם לא 50 ש"ח, כדי שלא תרגישי פראיירית אבל נניח פי 2 או 3 מהמחיר הסטנדרטי שלך לעבודה זו.

מנסיון (אצלי, במיוחד בתחום המתנות) הלקוחות שמקבלים אקסטרא שירות נשארים אצלי תקופות ארוכות וממליצים עלי בפה מלא. זה לא מה שנקרא תודעת שרות?!
ושלא תתבלבלי - אם תרגישי פראירית הוא יחוש זאת ולא ישאר כלקוח (שמחר יזמין מודעות משלו...)

בהצלחה.

 

[מטאור]

מי הבטיח לך?
מי שהבטיח לה שהעסק שלה יחזיק שנים?

נראה לי שיש מקומות בהן כדאי לך (כבעלת עסק) לעגל פינות, אמנם לא 50 ש"ח, כדי שלא תרגישי פראיירית אבל נניח פי 2 או 3 מהמחיר הסטנדרטי שלך לעבודה זו.

מנסיון (אצלי, במיוחד בתחום המתנות) הלקוחות שמקבלים אקסטרא שירות נשארים אצלי תקופות ארוכות וממליצים עלי בפה מלא. זה לא מה שנקרא תודעת שרות?!
ושלא תתבלבלי - אם תרגישי פראירית הוא יחוש זאת ולא ישאר כלקוח (שמחר יזמין מודעות משלו...)

בהצלחה.

תודעת שרות זה אומר לבוא לקראת לקוח שמשלם מחיר מלא, ומידי פעם לתת לו הנחות ומתנות . מקובל עלי ואני עושה את זה. אבל כאן מדובר לא על לקוחה שלי - אלא על לקוח חדש שמעולם לא שילם לי שקל. למה שאתן לו מודעה ב 50 ש"ח? מה זה אם לא פראיריות?

 

[אליהו פריד]

אני חושב שבאיזה שהוא מקום צריך קצת שכל ישר.

נניח שכל הקו העיצובי, הלוגו וכו' נעשו עבור הלקוח, העובדה שאי אפשר לעשות בו שימוש חוזר ללקוח אחר מוכיח שהעבודה שייכת ללקוח עצמו. העובדה שהאח משתמש באותו קו עיצובי, באותו הלוגו ובאותו השם מוכיח שזה לא משנה אם האחות מחלה או לא, מה שקרה בפועל הוא שהיא הכניסה אותו כשותף עצמאי לסניף חדש.

ברם ברגע שהוא יבקש מספיק שינוי השם, כאן זה כבר לא חל, וכבר ניתן לבקש מחיר מחדש, זה כמו שבא ראובן ואומר אני רוצה עיצוב כמו שעשית אתמול לשמעון, אבל אני לא משלם על עיצוב חדש אלא רק מחיר כמו לתיקונים. נשמע הגיוני?????

בקו החסידי, הגרפיקאי ישב ועיצב שעות כתרים וילונות וכו' ואז הוא מוכר עיצוב ללקוח (ע"פ רוב חצרות חסידיים) הרי שאת האלמנטים הוא עיצב לעצמו כדי לשמש לקוחות שרוצים סגנון חסידי, אז בוודאי שלא ניתן לומר שהעבודה נעשה במוכח עבור הלקוח המסויים.

מכאן גם נגזר ההבדל בין המקרה שלך לבין חברה שמוכרת לך פונטים.

 

[מטאור]

אני חושב שבאיזה שהוא מקום צריך קצת שכל ישר.

נניח שכל הקו העיצובי, הלוגו וכו' נעשו עבור הלקוח, העובדה שאי אפשר לעשות בו שימוש חוזר ללקוח אחר מוכיח שהעבודה שייכת ללקוח עצמו. העובדה שהאח משתמש באותו קו עיצובי, באותו הלוגו ובאותו השם מוכיח שזה לא משנה אם האחות מחלה או לא, מה שקרה בפועל הוא שהיא הכניסה אותו כשותף עצמאי לסניף חדש.

ברם ברגע שהוא יבקש מספיק שינוי השם, כאן זה כבר לא חל, וכבר ניתן לבקש מחיר מחדש, זה כמו שבא ראובן ואומר אני רוצה עיצוב כמו שעשית אתמול לשמעון, אבל אני לא משלם על עיצוב חדש אלא רק מחיר כמו לתיקונים. נשמע הגיוני?????

בקו החסידי, הגרפיקאי ישב ועיצב שעות כתרים וילונות וכו' ואז הוא מוכר עיצוב ללקוח (ע"פ רוב חצרות חסידיים) הרי שאת האלמנטים הוא עיצב לעצמו כדי לשמש לקוחות שרוצים סגנון חסידי, אז בוודאי שלא ניתן לומר שהעבודה נעשה במוכח עבור הלקוח המסויים.

מכאן גם נגזר ההבדל בין המקרה שלך לבין חברה שמוכרת לך פונטים.

העובדה שהגרפיקאי לא עושה שימוש חוזר בעיצובים שעיצב ללקוח ראשון - עבור לקוח שני, נובעת מהמחויבות המקצועית והמוסרית שלו כלפי הלקוחות שלו, ומה ששונה כאן הוא - שהלקוחה שלי "מוחלת" כביכול על היחודיות העיצובית שלה - דבר נדיר מאד, ומתירה לי בתור גרפיקאית לעצב לו מודעות על אותו בסיס וקו יחודי. זה עדין לא אומר שיש לה בעלות עליהם. האם אני טועה?

 

[אליהו פריד]

מטאור? מוחלת על הקו העיצובי... מילא.
מוחלת גם על הלוגו, גם על השם וגם על מס' עוסק המורשה???? נשמע לי קצת מופרך, לא.

(אגב, אולי זה רעיון, לבדוק האם מדובר באותו מס' עוסק מורשה)

 

[אליהו פריד]

העובדה שהגרפיקאי לא עושה שימוש חוזר בעיצובים שעיצב ללקוח ראשון - עבור לקוח שני, נובעת מהמחויבות המקצועית והמוסרית שלו כלפי הלקוחות שלו, ומה ששונה כאן הוא - שהלקוחה שלי "מוחלת" כביכול על היחודיות העיצובית שלה - דבר נדיר מאד, ומתירה לי בתור גרפיקאית לעצב לו מודעות על אותו בסיס וקו יחודי. זה עדין לא אומר שיש לה בעלות עליהם. האם אני טועה?

ההסתכלות כאן לא נכונה.
ברגע שעיצבת עיצוב מובהק לעסק מסויים (כמו לוגו) בברירת המחדל עיצוב כזה שייך ללקוח.
אין כאן ענין של "מחויבות מקצועית", לא ניתן לעשות את אותו הלוגו ל-2 עסקים.
אחת הסיבות שלוגואים נוטים להיות יקרים, כי עיצוב כזה נמסר יחד עם זכויות היוצרים.

 

[מטאור]

ההסתכלות כאן לא נכונה.
ברגע שעיצבת עיצוב מובהק לעסק מסויים (כמו לוגו) בברירת המחדל עיצוב כזה שייך ללקוח.
אין כאן ענין של "מחויבות מקצועית", לא ניתן לעשות את אותו הלוגו ל-2 עסקים.
אחת הסיבות שלוגואים נוטים להיות יקרים, כי עיצוב כזה נמסר יחד עם זכויות היוצרים.

אם תדפדף קצת תראה שכתבתי על זה. לא ביקשתי מחיר נוסף עבור הלוגו - אלא עבור המודעות. הלוגו שייך ללקוחה.

 

[roi777]

את העיצוב מכרת לה וזכותה לתת לאח שלה את מה שיש לה.
אבל אני מניח שאת הקבצי מקור אין לה והיא לא יכולה לתת לאח שלה את זה כי זה שלך ולא שלה.
לכן אם הוא יכול להשתמש בקבצים הסגורים, זאת זכותו ולכן עדיף שתעשי לו את, מאשר שיילך למישהו אחר.
אבל אם צריך את הקבצי מקור, את יכולה לדרוש כמה שבא לך, את השירות תיקונים את חייבת רק לה ולא לאח שלה.
בשאלה אם שווה להפסיד לקוח בשביל זה, זה שיקול שלך. (אני לא הייתי רוצה לקוח שאם לא תעשי לו בחינם הוא לא יבוא שוב).

 

[pessi&chani]

אגב, יכול מאד להיות שהאח מאד ביקש מאחותו והיא לא ממש נעים לה להתקמצן, כי זה אח שלה, אז היא פשוט שלחה אותו אליך כדי שאת תהיי המכשפה.
עוד אפשרות , יתכן שהלקוחה שלך סגרה איזה דיל עם אחיה שהוא משלם לה 50% ממה שהיא שילמה לך ושיקח את הקבצים, אבל לה לא נעים לדבר איתך על זה אז היא שלחה את אח שלה...

אתם יכולים להגיד "חשדנות". אבל אני אומרת על בסיס מקרה דומה שהיה לי.
שווה בדיקה.

אה, וברור שאת לא אמורה להיות פראיירית גם אם הכל בתום לב...

 

[Shia]

כפי שידוע ומקובל (וכפי שמומלץ לציין בהזמנת העבודה), כאשר לקוח מזמין עיצוב, הוא למעשה רוכש את הזכות להשתמש באותו עיצוב עבור עצמו. הדבר אינו מקנה ללקוח זכות להעביר את העיצוב לאף גורם שלישי. (כולל קרובי משפחה מדרגה ראשונה)
כמו"כ, כל אדם שיעשה שימוש בעיצוב ללא רשות המעצב, עובר על חוק זכויות יוצרים וחושף את עצמו לתביעה.

את כל זאת מומלץ לציין מפורשות בהזמנת העבודה, אבל זה נכון אף אם לא צויין כך.
היוצא מן הכלל הוא במקרה שניתן ללקוח אישור מפורש לעשות בעיצוב שימוש חופשי הכולל הפצה ומכירה מחדש.

צריך להסביר ללקוחה ולאחיה בעדינות ובסבלנות את הנ"ל, מבלי להתלהם ומבלי להיכנס לעימותים ברמה האישית.

לאחר שיש הבנה של העניין הזה, ניתן לשאת ולתת על גובה התשלום שאת דורשת עבור רשיון שימוש נוסף בעיצובים. כמובן שאין סיבה להתעקש לגבות עליהם תשלום מלא, הרי אנחנו אנשים סבירים ומעוניינים לעשות עסקים. אבל מאידך, חייב להיות תשלום מסויים על עצם הזכות להשתמש בעיצובים עבור עסק נוסף.
בנוסף, כמובן, תשלום נפרד עבור השינויים וההתאמות ככל שיידרשו.

זה לא מסובך, זה פשוט והגון ונכון וישר ונחמד ונעים.
בהצלחה.

 

[חויד]

תחשבי גם על זה, שבעקרון אחותו יכלה להביא לו את המודעות (הן שלה) ושיעשה בהן כאוות נפשו.... אם היה הולך לגרפיקאי אחר שישנה לו, זה יכל היה לצאת זוועה!

אם את שואלת מבחינת זכויות יוצרים, לפי ההלכה! יש בזה מחלוקת שנים רבות בין הרבנים.
ולכן רצוי שכל אחד ישאל את הרב שלו. (רק לדוג': בי"ד של ר' ניסים קרליץ אומר שאין כזה מושג זכויות יוצרים בהלכה, ולכן אין שום בעיה לצרוב דיסקים וכו' וכמובן לגבי מודעות... אבל הרב אלישיב אומר שאסור, כי יש זכויות יוצרים... זה רק דוגמא יש עוד הרבה רבנים ועדות וכו'...)

אבל כמובן מבחינה חוקית ומצפונית לכל הדעות קיים המושג, והלקוח צריך לשלם!

 

[חיוכון]

אני לא יודע מהי ההלכה, ואני גם לא נכנס לענין מבחינה מוסרית...
אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך. מניסיון.

כשבאים עם לקוח לפנים משורת הדין אף פעם לא מפסידים.
זה כלל שאימצנו לנו בעסק של אשתי והוא אכן הוכיח את עצמו פעם אחר פעם.

לאשתי יש עסק של פיאנות. קרה פעם שלקוחה קנתה פאה ולאחר שאשתי השקיע בה זמן רב (טלפונים, משלוח להביא את הפאות מעיר אחרת, קבלת הלקוחה ושירותה עד ההחלטה על סוג וצבע הפאה ועוד ועוד.. שעות !), התחילה אשתי במלאכת הגזירה והעיצוב, ולאחר קביעת האורך וסיום העיצוב, אמרה לה הלקוחה (עדינה ושקטה שבקושי מוציאה מילה מהפה, ואולי כאן היתה טמונה הבעיה...) שהיא רוצה סירוק מתולתל. נו, מה הבעיה, הענין הוא שאם רוצים מתולתל צריך לקחת את זה בחשבון מראש, ולגזור ארוך יותר מהאורך שרוצים כי התלתול מוריד מהאורך, רק חבל שהיא לא אמרה זאת מראש. בכל אופן אשתי תלתלה לה, ושילחה אותה לביתה מרוצה מאד מהשירות והעבודה, פחות מרוצה מאורך הפאה שהיא חשבה שזה יהיה מעט ארוך יותר.
בחג הקרב ובא אשתי ראתה אותה עם הפאה החדשה ושאלה אותה אם היא מרוצה והיא השיבה לא שאכן כן, והרבה מחמיאים לה על הפאה וכו' וכו'. אבל לבה של אשתי נקפה, שהיא לא הוציאה לקוחה מרוצה ב100% על אף שברור מעל לכל ספק שלא היה כאן פשלה מצידה אלא מצד הלקוחה (הלקוחה אמרה לה את זה במפורש בשעת הקניה).
אשתי התייעצה עם בעלה (במקרה זה אני...) מה עושים. ואז אמרתי לה, תשמעי, הרי מאמינים בני מאמינים אנחנו שפרנסה משמים, וכל העסק הזה של העבודה אינו אלא השתדלות בלבד, ואם יש לך איזה הרגשה לא טובה אפילו מינימאלית בקשר לשביעות רצון של הלקוחה, תפצי אותה, אנחנו לא נפסיד מזה.
אשתי מתקשרת ללקוחה ושואלת אותה שוב אם היא מרוצה מהפאה ומהעיצוב, והיא עונה לה שכן, ממש כן. ואיךהאורך היא שואלת, ואז היא עונה לה חשבתי שיהיה יותר ארוך קצת אבל זה לא נורא.. אשתי שמה לב שיש כאן איזשהיא תחושה לא טובה מצד הלקוחה, ואז היא אמרה לה, יודעת מה, אני אתן לך פאה חדשה בחינם ואני אנסה למכור את הפאה שלך בתור פאה יד שניה (היא לבשה את זה פעם אחת בלבד).
הלקוחה היתה בהלם, מה פתאום, את לא צריכה, זה בעיה שלי, וכו' וכו'. אבל החלטה של אשתי זה החלטה.
הלקוחה באה, קיבלה פאה חדשה והיתה מרוצה עד לב השמים (היא רצתה לשלם תשלום נוסף, אך אשתי לא הסכימה).
לא תאמינו. לא עובר שבוע !!! ומתקשרת אחת שרוצה פאה יפה לא ארוכה מדי ובזול בצבע מסויים... ההמשך מובן.

נכון, אשתי מכרה שתי פאות ולא הרויחה כלום. אם היא היתה עומדת על שלה היא היתה יכולה להרויח, אבל את ההרגשה הטובה שהיה לה מכל הסיפור אף כסף בעולם לא יכול להחליף. חוץ מזה שמדברים כאלו יצא לה שם טוב ואני בטוח שאת הרווח שהיא יכלה להרוויח מאותה לקוחה היא אכן הרויחה בצורה אחרת. ואם לא, אז חסכנו איזה טיפול שיניים... שהרי הרווח קצוב לנו מלמעלה.

ויש לי עוד כמה סיפורים כאלו, וכוווולם נגמרו באותו סגנון. אף פעם, אבל אף פעם לא הפסדנו משירות שהוא לפנים משורת הדין. ואני מדגיש, זה אכן לפנים משורת הדין, אבל זה עדיין בכלל שירות, ולא פראייריות וכדו'.

יבואו ויגידו, טוב אז נעבוד בחינם, ניתן לכל דכפין עבודות גרפיקה והוא יעשה עלינו כסף וכו' וכו'. זה כמובן לא טענות מהענין. השתדלות צריך לעשות, וחלק מההשתדלות זה לנסות להרוויח את לחמנו ביושר ובכבוד. אבל צריך להכניס את זה טוב טוב לראש, כסף בא, כסף הולך, וזה לא הכי חשוב בחיים. אם נאמין בזה באמת יהיה לנו הרבה יותר קל לתת שירות ללקוחות גם אם זה כאילו בא על חשבוננו. ולמעשה, הדברים האלו מעבר לתחושה הטובה שהם נוסכים בבן אדם, בסופו של דבר גם שווים מבחינה כלכלית.

הרבה הצלחה

 

[קרייזי גרף]

מטאור, לצערי נתקלתי במקרים כאלו כמה פעמים,
מברור שערכתי ומהרגשה שלי בענין:
כשהלקוח משלם הוא מקבל קובץ סגור בלבד, איתו הוא יכול לעשות מה שירצה .
ברגע שגורם אחר מעונין להשתמש בקובץ, והוא זקוק לקובץ פתוח כדי שאעשה בו שינויים,
מבחינתי הוא מקבל ממני יצירה שיצרתי ואמור לשלם מחיר מלא.
בפועל, היות שקשה היה ללקוחות להבין את זה, דרשתי מהם רק 50-75% מהמחיר.
אל תקחי את זה כפסיקה הלכתית.

חיוכון,
יש הבדל מהותי בין "לפנים משורת הדין" שבא מצד הגרפיקאי
לבין "לפנים משורת הדין" שמכתיב הלקוח............ וד"ל.

 

[מטאור]

אני לא יודע מהי ההלכה, ואני גם לא נכנס לענין מבחינה מוסרית...
אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך. מניסיון.

כשבאים עם לקוח לפנים משורת הדין אף פעם לא מפסידים.
זה כלל שאימצנו לנו בעסק של אשתי והוא אכן הוכיח את עצמו פעם אחר פעם.

לאשתי יש עסק של פיאנות. קרה פעם שלקוחה קנתה פאה ולאחר שאשתי השקיע בה זמן רב (טלפונים, משלוח להביא את הפאות מעיר אחרת, קבלת הלקוחה ושירותה עד ההחלטה על סוג וצבע הפאה ועוד ועוד.. שעות !), התחילה אשתי במלאכת הגזירה והעיצוב, ולאחר קביעת האורך וסיום העיצוב, אמרה לה הלקוחה (עדינה ושקטה שבקושי מוציאה מילה מהפה, ואולי כאן היתה טמונה הבעיה...) שהיא רוצה סירוק מתולתל. נו, מה הבעיה, הענין הוא שאם רוצים מתולתל צריך לקחת את זה בחשבון מראש, ולגזור ארוך יותר מהאורך שרוצים כי התלתול מוריד מהאורך, רק חבל שהיא לא אמרה זאת מראש. בכל אופן אשתי תלתלה לה, ושילחה אותה לביתה מרוצה מאד מהשירות והעבודה, פחות מרוצה מאורך הפאה שהיא חשבה שזה יהיה מעט ארוך יותר.
בחג הקרב ובא אשתי ראתה אותה עם הפאה החדשה ושאלה אותה אם היא מרוצה והיא השיבה לא שאכן כן, והרבה מחמיאים לה על הפאה וכו' וכו'. אבל לבה של אשתי נקפה, שהיא לא הוציאה לקוחה מרוצה ב100% על אף שברור מעל לכל ספק שלא היה כאן פשלה מצידה אלא מצד הלקוחה (הלקוחה אמרה לה את זה במפורש בשעת הקניה).
אשתי התייעצה עם בעלה (במקרה זה אני...) מה עושים. ואז אמרתי לה, תשמעי, הרי מאמינים בני מאמינים אנחנו שפרנסה משמים, וכל העסק הזה של העבודה אינו אלא השתדלות בלבד, ואם יש לך איזה הרגשה לא טובה אפילו מינימאלית בקשר לשביעות רצון של הלקוחה, תפצי אותה, אנחנו לא נפסיד מזה.
אשתי מתקשרת ללקוחה ושואלת אותה שוב אם היא מרוצה מהפאה ומהעיצוב, והיא עונה לה שכן, ממש כן. ואיךהאורך היא שואלת, ואז היא עונה לה חשבתי שיהיה יותר ארוך קצת אבל זה לא נורא.. אשתי שמה לב שיש כאן איזשהיא תחושה לא טובה מצד הלקוחה, ואז היא אמרה לה, יודעת מה, אני אתן לך פאה חדשה בחינם ואני אנסה למכור את הפאה שלך בתור פאה יד שניה (היא לבשה את זה פעם אחת בלבד).
הלקוחה היתה בהלם, מה פתאום, את לא צריכה, זה בעיה שלי, וכו' וכו'. אבל החלטה של אשתי זה החלטה.
הלקוחה באה, קיבלה פאה חדשה והיתה מרוצה עד לב השמים (היא רצתה לשלם תשלום נוסף, אך אשתי לא הסכימה).
לא תאמינו. לא עובר שבוע !!! ומתקשרת אחת שרוצה פאה יפה לא ארוכה מדי ובזול בצבע מסויים... ההמשך מובן.

נכון, אשתי מכרה שתי פאות ולא הרויחה כלום. אם היא היתה עומדת על שלה היא היתה יכולה להרויח, אבל את ההרגשה הטובה שהיה לה מכל הסיפור אף כסף בעולם לא יכול להחליף. חוץ מזה שמדברים כאלו יצא לה שם טוב ואני בטוח שאת הרווח שהיא יכלה להרוויח מאותה לקוחה היא אכן הרויחה בצורה אחרת. ואם לא, אז חסכנו איזה טיפול שיניים... שהרי הרווח קצוב לנו מלמעלה.

ויש לי עוד כמה סיפורים כאלו, וכוווולם נגמרו באותו סגנון. אף פעם, אבל אף פעם לא הפסדנו משירות שהוא לפנים משורת הדין. ואני מדגיש, זה אכן לפנים משורת הדין, אבל זה עדיין בכלל שירות, ולא פראייריות וכדו'.

יבואו ויגידו, טוב אז נעבוד בחינם, ניתן לכל דכפין עבודות גרפיקה והוא יעשה עלינו כסף וכו' וכו'. זה כמובן לא טענות מהענין. השתדלות צריך לעשות, וחלק מההשתדלות זה לנסות להרוויח את לחמנו ביושר ובכבוד. אבל צריך להכניס את זה טוב טוב לראש, כסף בא, כסף הולך, וזה לא הכי חשוב בחיים. אם נאמין בזה באמת יהיה לנו הרבה יותר קל לתת שירות ללקוחות גם אם זה כאילו בא על חשבוננו. ולמעשה, הדברים האלו מעבר לתחושה הטובה שהם נוסכים בבן אדם, בסופו של דבר גם שווים מבחינה כלכלית.

הרבה הצלחה

אפשר לפתוח אשכול בנושא "שרות לקוחות". יש הרבה מה לדון בנושא.
ההבדל הקטן הוא שכאן מדובר בשרות אחים של לקוחות...
חיוכון, לא נראה לי שהיית ממשיך לחייך ל"לקוח" מסוג כזה...

 

[Shia]

...ואני גם לא נכנס לענין מבחינה מוסרית...

רק לי זה היה נשמע כמו שיחת מוסר?