אני לא יודע מהי ההלכה, ואני גם לא נכנס לענין מבחינה מוסרית...
אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך. מניסיון.
כשבאים עם לקוח לפנים משורת הדין אף פעם לא מפסידים.
זה כלל שאימצנו לנו בעסק של אשתי והוא אכן הוכיח את עצמו פעם אחר פעם.
לאשתי יש עסק של פיאנות. קרה פעם שלקוחה קנתה פאה ולאחר שאשתי השקיע בה זמן רב (טלפונים, משלוח להביא את הפאות מעיר אחרת, קבלת הלקוחה ושירותה עד ההחלטה על סוג וצבע הפאה ועוד ועוד.. שעות !), התחילה אשתי במלאכת הגזירה והעיצוב, ולאחר קביעת האורך וסיום העיצוב, אמרה לה הלקוחה (עדינה ושקטה שבקושי מוציאה מילה מהפה, ואולי כאן היתה טמונה הבעיה...) שהיא רוצה סירוק מתולתל. נו, מה הבעיה, הענין הוא שאם רוצים מתולתל צריך לקחת את זה בחשבון מראש, ולגזור ארוך יותר מהאורך שרוצים כי התלתול מוריד מהאורך, רק חבל שהיא לא אמרה זאת מראש. בכל אופן אשתי תלתלה לה, ושילחה אותה לביתה מרוצה מאד מהשירות והעבודה, פחות מרוצה מאורך הפאה שהיא חשבה שזה יהיה מעט ארוך יותר.
בחג הקרב ובא אשתי ראתה אותה עם הפאה החדשה ושאלה אותה אם היא מרוצה והיא השיבה לא שאכן כן, והרבה מחמיאים לה על הפאה וכו' וכו'. אבל לבה של אשתי נקפה, שהיא לא הוציאה לקוחה מרוצה ב100% על אף שברור מעל לכל ספק שלא היה כאן פשלה מצידה אלא מצד הלקוחה (הלקוחה אמרה לה את זה במפורש בשעת הקניה).
אשתי התייעצה עם בעלה (במקרה זה אני...) מה עושים. ואז אמרתי לה, תשמעי, הרי מאמינים בני מאמינים אנחנו שפרנסה משמים, וכל העסק הזה של העבודה אינו אלא השתדלות בלבד, ואם יש לך איזה הרגשה לא טובה אפילו מינימאלית בקשר לשביעות רצון של הלקוחה, תפצי אותה, אנחנו לא נפסיד מזה.
אשתי מתקשרת ללקוחה ושואלת אותה שוב אם היא מרוצה מהפאה ומהעיצוב, והיא עונה לה שכן, ממש כן. ואיךהאורך היא שואלת, ואז היא עונה לה חשבתי שיהיה יותר ארוך קצת אבל זה לא נורא.. אשתי שמה לב שיש כאן איזשהיא תחושה לא טובה מצד הלקוחה, ואז היא אמרה לה, יודעת מה, אני אתן לך פאה חדשה בחינם ואני אנסה למכור את הפאה שלך בתור פאה יד שניה (היא לבשה את זה פעם אחת בלבד).
הלקוחה היתה בהלם, מה פתאום, את לא צריכה, זה בעיה שלי, וכו' וכו'. אבל החלטה של אשתי זה החלטה.
הלקוחה באה, קיבלה פאה חדשה והיתה מרוצה עד לב השמים (היא רצתה לשלם תשלום נוסף, אך אשתי לא הסכימה).
לא תאמינו. לא עובר שבוע !!! ומתקשרת אחת שרוצה פאה יפה לא ארוכה מדי ובזול בצבע מסויים... ההמשך מובן.
נכון, אשתי מכרה שתי פאות ולא הרויחה כלום. אם היא היתה עומדת על שלה היא היתה יכולה להרויח, אבל את ההרגשה הטובה שהיה לה מכל הסיפור אף כסף בעולם לא יכול להחליף. חוץ מזה שמדברים כאלו יצא לה שם טוב ואני בטוח שאת הרווח שהיא יכלה להרוויח מאותה לקוחה היא אכן הרויחה בצורה אחרת. ואם לא, אז חסכנו איזה טיפול שיניים... שהרי הרווח קצוב לנו מלמעלה.
ויש לי עוד כמה סיפורים כאלו, וכוווולם נגמרו באותו סגנון. אף פעם, אבל אף פעם לא הפסדנו משירות שהוא לפנים משורת הדין. ואני מדגיש, זה אכן לפנים משורת הדין, אבל זה עדיין בכלל שירות, ולא פראייריות וכדו'.
יבואו ויגידו, טוב אז נעבוד בחינם, ניתן לכל דכפין עבודות גרפיקה והוא יעשה עלינו כסף וכו' וכו'. זה כמובן לא טענות מהענין. השתדלות צריך לעשות, וחלק מההשתדלות זה לנסות להרוויח את לחמנו ביושר ובכבוד. אבל צריך להכניס את זה טוב טוב לראש, כסף בא, כסף הולך, וזה לא הכי חשוב בחיים. אם נאמין בזה באמת יהיה לנו הרבה יותר קל לתת שירות ללקוחות גם אם זה כאילו בא על חשבוננו. ולמעשה, הדברים האלו מעבר לתחושה הטובה שהם נוסכים בבן אדם, בסופו של דבר גם שווים מבחינה כלכלית.
הרבה הצלחה